לחיות בפחד או להתפלל? [דימונה 2009] | חוזרים בעבר
שווה להשקיע מאמץ כזה
אחרי כל ה: "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה ב)
כדאי? או שאנחנו מעדיפים טילאוואט... שיטיילו מעלינו טילים,
נופלים כמו ביצים, תבניות - תבניות, מטילים עלינו ביצים, טילים.
נו, מה אתם אומרים מה עדיף?
עדיף טילים ולחיות בפחד על הילדים ועל החיים,
או עדיף ללכת לבית כנסת ולבית מדרש! מה עדיף?
מה יותר טוב במקום מקלט - בית מדרש.
במקום ללכת למדרגות, ללכת לבית כנסת. מה הבעיה?
מה, שלש פעמים ביום ללכת ולהפגש עם כולם
ולהגיד: "אמן!" ו"קדוש" ו"ברכו", מה, זה מסובך? זה קשה? מה זה?
לראות טמבלויזיה זה כן אפשר? לקרוא עיתון אפשר?
לשמוע רדיו אפשר? לזה יש זמן, הכל בסדר, לדבר רכילות לשון הרע הכל אפשר. רק ללכת לדבר עם הקב"ה כמה זמן - זה אי אפשר.
מה, זה הבעיה שלנו?
"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" (קהלת יב יג) עולם החומר כולו יגווע,
כי אבא א-לקי ישראל רוצה שהבנים יצעקו אליו.
כשעם ישראל היו במצרים והיו עובדי עבודה זרה:
"וַיִּזְעָקוּ" (שמות ב כג) אל ה' "ויצעקו" צעקו והוא שמע!
ומה? הוציא אותם! אחרי שיצאו ממצרים שכחו לצעוק עליו,
הגיעו לים סוף תקע אותם מול הים לא פתח, לא בקע את הים, לא! למה?
אמר: מה קרה? הפסקתם לצעוק, אני מחכה לשמוע אתכם.
צעקו בקע להם את הים!
אל תשכחו את הקב"ה. צריך לצעוק אליו,
לצעוק: 'אנחנו רוצים גאולה! אנחנו רוצים תשובה!'
אנחנו רוצים, רוצים רוצים. אם צועקים לה' - הקב"ה שומע.
ככה היה תמיד.