חבל על כל רגע! - [ראשון לציון 1993] | חוזרים בעבר
הרב: מי שכתב את התורה - ודאי שהוא הצפין! הוא צריך למסור את הצופן, אם לא איך יקראו?
חייב למסור והמסירה הזאת הועברה מדור לדור! תקח תנ"ך תעבור אתו; וירוסים, חיידקים, תרופות, הכל!
איפה כתוב!? כל מיני הצמחים שבעולם שאתה מכיר, כתובים כולם מרוכזים איפה? בגן עדן!
איפה שמתואר גן עדן, איפה שכתוב: "כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל!" (בראשית ב ט) שמה תמצא אותם!
והכל בקודים. אתה משתומם, אתה משתגע. אין חארטות! אין פירושים, אין פה חכמים והם לא יכולים!
הם קיבלו את זה מוכן!
אני בחירי! רק 'הוא' (ה') יודע! והידיעה שלו, לא מפריעה.
אבל אני מבין: שיש ערך מוחלט אחד אמת, כל השאר זה שקר!
אני לא מוכן לחיות בשקר אפילו אם האמת היא קצת קשה.
אני מקבל חיים, קיבלתי אותם במתנה! אני רוצה לנצל אותם למטרה שקיבלתי,
לכן אני חי באמת אף על פי שלפעמים זה לא נוח! נכון?!
ובעולם האמת ששמה יודעים את האמת ומכירים את האמת, כולם! גם רשעים גם צדיקים!
לעמוד שמה חשוף לביקורת שאני חייתי בשקר?! - אוי ואבוי...
אני כל מה שפועל כרגע זה ל'שם' אני יודע: שזה התחנה הסופית! פה זה 'תחנת מעבר'!
אני מכין לשם, חבל לי על כל רגע! אני יכול למלא את הצידנית לקראת הנסיעה הארוכה!
צריך לנצל את הזמן!!
עד שאנחנו זכינו להיוולד יהודים, בנים של הקב"ה,
קיבלנו תורה, הוא רוצה לתת לנו גן עדן, שכר בשני עולמות, כל כך הרבה טוב הוא נותן לי!
איך אני עומד מנגד ולא מנצל כל רגע?!