המכ''ם שיציל אותך ביום הדין! [נתיבות 1999] | חוזרים בעבר
אדם צריך להיות תמיד במצב של עלייה. אם הוא עומד פירושו שהוא נסוג.
אין דבר כזה להשאר במקום ולא יורדים! זה כמו אדם שמתאמן, הוא מחזק את השרירים.
אם כמה ימים הוא יפסיק, השרירים יהיו רפויים.
אדם צריך להיות תמיד בהתחזקות, על ידי לימוד, על ידי מעשה, להתעסק הרבה בגמילות חסדים.
מה שיציל אותנו ממלחמת גוג ומגוג זה חסדים!
כתוב ש: "הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".
(סנהדרין צח:) "שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?'
– 'יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".
תורה עצמה היא גמילות חסדים, למה צריך עוד גמילות חסדים?
אלא, תורה זה חיוב! חייבים ללמוד תורה, זו אחת מן המצוות, גמילות חסדים זו רשות.
זאת אומרת, אם מזדמן לך ואתה יכול, אתה גומל חסד. אבל אם אדם עושה מזה ענין,
והוא הולך לחפש גמילות חסדים! 'אהבת חסד'! הוא לא רק עושה חסד שמזדמן, הוא אוהב את החסד!
לעשות חסד. הוא גומל חסדים.
אדם כזה, כשיבוא יום הדין, וביום הדין הקב"ה מודד 'מידה כנגד מידה' איך שאדם התנהג, כך הוא מתנהג אתו!
"ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא ה) כמו הצל שלך! אתה מתכופף, הוא מתכופף, אתה זוקף, הוא זוקף,
אתה הולך ימינה, הצל הולך אתך. "ה' צִלְּךָ" כפי שאתה מתנהג, כך הוא מתנהג אתך, מידה כנגד מידה.
זה ראשי תיבות מכ"ם – מידה כנגד מידה!
ככה בודק אותך הקב"ה. כשיגיע יום הדין, ויצטרכו לגזור לך לפי מעשיך,
אין אחד מאתנו שיעמוד בדין כשהוא מאה אחוז (100%).
אבל אם אדם יעשה 'לפנים משורת הדין' על ידי גמילות חסדים, יותר ממה שהוא חייב, יתנהגו אתו בהתאם,
מידה כנגד מידה לפנים משורת הדין! וכך יוכל להינצל.
הזכות הזאת שהוא עשה לפנים משורת הדין, תועיל לו ביום הדין, שלא ידקדקו אתו לפי שורת הדין.
כי בשעה שיש דין, צריך להבין: מענישים אדם גם על מה שהיה בידו לעשות, ולא עשה.