מסירות נפש של משגיח - להציל ממאכלות אסורות! [הרצליה 1998] | חוזרים בעבר
הכל יש היום. הכל מצוי, אין שום בעיה. אז מה הבעיה? לבדוק רק? להסתכל?
אתה יודע שיש בתוך המאכלים האלה שאין בהם הכשר, אתה יודע שיש דברים שהם חומצות,
או כל מיני מעמידים שמעמידים את המאכל לאורך זמן? או כל מיני חומצות לימון שונות או אחרים,
שיש בהם מן החי, ומן השומן שבחי, מן החזיר? מי שיקרא פעם חוברת של כשרות בימים,
מה המרכיבים שמתמודדים מולם אלה שמשגיחים על הכשרות, וכמה הערמה עושים מפעלים,
בשביל להסתיר את מה שהם עושים! וכמה צריך בדיקות וחקירות וריגול, עד שמגלים עד שנותנים הכשר.
זה לא כל כך פשוט.
והיום זה אפילו לא מתבטא במחיר, בגלל הכמויות ענק.
אבל אתה יודע: שיש משגיח שנמצא כל הזמן שמקפיד ובודק. לא שיש תעודה רק!
שיש משגיח חי ונושם, ליד בעל האטליז או בעל המפעל. אדם שהוא ירא שמים, - הו! אז אני יכול בשקט לאכול.
אבל אנשים חיים ככה.
הרב לנדא הזקן (הרב יעקב לנדא זצ"ל) לא הנוכחי (הרב משה יהודא ליב לנדא זצ"ל) האבא מנוחתו עדן,
היה משגיח מאוד מפורסם. הוא הופיע בשתים (02:00) בלילה כשהוא זקן, הוא היה מפתיע מפעלים בלילה,
והוא הגיע למפעל, והוא ראה שמה שהאור דלוק בשתים בלילה.
ויש לו מפתחות של מפעלים, מתי שהוא רוצה הוא נכנס. והוא נכנס,
והוא ראה צבעים שצובעים. למחרת הוא הוריד את התעודת הכשר.
באו בעלי המפעל: "מה קרה?! למה?" המפעל שלהם.
- 'נכנסתם בלי רשות בשעות שהמפעל סגור, אין השגחה!'
את מבינה איזה תנאים מחמירים? בשעה שהוא ישן, בלילה אפשר לעשות הרבה דברים, נכון?
ואם אתה נכנס בלי רשות, וההסכם: 'שאתה לא נכנס, כי המפתח אצלי, בלי רשות!'
פרושו של דבר: שהאמון שאני נתתי בך, לא יכול להתקיים.
את מבינה מה זה השגחה? זאת אומרת, השגחה זה לא סתם. עכשיו,
יש כאלה שקובעים עיר על השגחה יותר – למה? אם צריך שנים (2) או שלושה (3) משגיחים במשמרות,
או שזה מפעל גדול שצריך יותר משגיחים, זה עלות למפעל ועלות למוצר.
לכן אנחנו מקפידים לאכול רק דברים מסוימים. ואם אין, לא אוכלים! מה הבעיה, לא אוכלים!
לא יקרה לנו שום אסון. היום יש כל כך מגוון גדול וכל כך הרבה אפשרויות,
שחבל אפילו, את מבינה, להתווכח על דברים. תקח מה שבטוח ותאכל לבריאות!