כשהולכים בדרך התורה - מאושרים! [חולון 1999] | חוזרים בעבר
התורה מציינת חובה לתת לעני. לא להתעלם מבשרך. הקרובים שלך – אל תתעלם מהם.
יש לך אח, אחות, דוד, דודה – לא להתעלם. הם קודמים לכולם, להם אתה צריך לעזור ראשונים.
"מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ישעיהו נח ז) וכל הקרוב, קרוב אליו.
'עניי ביתך קודמים לעניי עירך, ועניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת'. איזה יופי! איזה סדר.
"נָתוֹן תִּתֵּן" (דברים טו י) אומרת התורה: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ" (דברים טו יא)
"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" (דברים טו יד) הכל בכפולות. בא אליך אחרי כמה זמן מבקש,
אתה אומר: "נתתי לך!".
התורה אמרה: נָתוֹן תִּתֵּן, עוד פעם תתן, לא אם נתון פעם – נגמר. תתן, תתן. הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, פָּתֹחַ תִּפְתַּח,
כמה פעמים! אתה רוצה להתחלף אתו במצב שלו?! אתה רוצה להיות המבקש והוא הנותן?
אתה לא רוצה! נתנו לך לתת – תן!
התורה מחייבת לתת 'מעשר' לעניים. מעשר – עשירית מהמשכורת שלך הנטו, תתן, תחלק לעניים,
לנזקקים, לישיבות, לתורה, למצוות. תתן, זה לא שלך בכלל! תתן!
פיש..! איך התורה מחנכת לכפיית היצר! שאדם לא יעשה מה שבא לו בראש! יהיה כפוף להוראות!
אם היינו מתנהגים כך, איך היינו נראים? מאושרים! חיים בהרמוניה, כל אחד דואג לכל אחד.
זה אם הולכים בדרך של תורה.
אבל הבעיה, שלא רוצים פה תורה, לא רוצים. במדינה הזאת, הכל כן – רק תורה לא. זה המצב!
התורה שלנו יושבת בקרן זווית, כל החכמות שבעולם נמצאות בה, ואף אחד לא מתעסק.
לקרוא עיתונים – כולם קוראים. לראות טמבלויזיה – כולם צופים. לשמוע רדיו – כולם שומעים. כן.
אבל תורת ישראל נמצאת במזנון מהבר מצווה, וזהו – מחכה 'לגואל' מתי יבוא. איזה בזיון!
התורה הזאת, אתם יודעים כמה משנה את האדם?
אדם שמקבל את התורה כמות שהיא, ועושה את מי שהיא אומרת, הוא משתנה במהות,
הנשמה שלו מאירה, רואים את זה בחוש. זה תורת חיים!