לעבוד את השם בשמחה! [בית שאן 1999] | חוזרים בעבר
והקב"ה אומר: למרות שעברת מספר פעמים ולפעמים אפילו מאות ואלפים ורבבות של עברות!
אם תרצה לחזור בתשובה - אני מוכן לקבל אותך ופותח לך דף חדש!'
הכרה של חרטה אמיתית באמת. וחרטה אמיתית שאדם מתחרט, הרי היא כעקירת המעשה אצל הקב"ה!
וכמובן שהוא צריך לקבל עליו, לא משנה באיזה עברה:
'שלעולם לא יחזור יותר על אותם עברות שהוא התחרט בהם!'
והוא גם צריך להתוודות ולומר: "אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי" בשברון לב.
וב'שערי תשובה' מביא עשרים (20) דרכים לתשובה, ואחת מהם זה 'זיכוי הרבים!'
אם אדם רוצה להשלים את תשובתו באמת, לא יספיק רק שהוא חזר בתשובה,
אלא ישתדל גם להחזיר אחרים בתשובה.
זאת אומרת, העצה הכי טובה ליום הדין,
מעבר החזרה בתשובה האישית של כל אחד,
זה להשתדל עד כמה שאפשר לגרום גם לאחרים להתקרב לאבינו שבשמים!
למה לא לעבוד את השי"ת בשמחה? לקיים כמה מצוות, מה יש? קשה לברך? קשה להתפלל?
קשה להניח תפילין? קשה לשמור שבת? מה הבעיה לעשות את זה בשמחה?
אלא מה? חיי השגרה הורסים אותנו. וזה: "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט יג)
יש פה 'מלחמת קיום!' יש פה מלחמת היצר; "אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי" (עירובין יח.)
אם הוא לא יִשַׁמע לבורא - הוא יענש! אם הוא ישמע ליצר - הוא גם יענש!
אדם צריך לדעת: זו מלחמת הקיום.
אצלי בבית, שולחן שבת ערוך כבר מהיום. ערוך השולחן... מפות, צלחות מהודרות, סכו"ם מיוחד, כלים מכסף,
כל מה שרק אפשר לעשות לכבוד שבת! הכל כבר מוכן...
אתם יודעים איזה אושר לבוא הביתה? יום חמישי בלילה אתה בא... אתה פותח... אתה רואה את הסלון,
הכל ערוך, הכל מוכן. חיים טובים! ילדים טובים! שירים! דברי תורה! רגיעות, בלי בהלה,
לא זוכרים את הבעיות של השבוע.
עשרים וארבע (24) שעות של אושר רוחני...!