להכיר טובה גם לדומם [תל אביב 2006] | חוזרים בעבר
המעשה של אליהו שהחיה את הבן של הצורפית
הוא מתפלל לפני השם יתברך
והוא מטיח דברים כלפי מעלה
האם גם לאישה האלמנה הרעת?
הוא אומר להקב"ה למה אתה מריע לאלמנה ולוקח לה את הבן שלה?
ומבקש מהקב"ה שיחיה אותו
להטיח דברים כלפי מעלה פירושו של דבר
להסתכן בסכנת נפשות שהקב"ה יכול לקחת אותו מן העולם בין רגע
למרות זאת הוא מטיח דברים ומוסר את נפשו בשביל מה?
שהקב"ה יחיה את הילד
ומה עושה הקב"ה?
וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ
והחיה את הילד
לא רק שלא כעס עליו אלא גם שמע בקולו
מדוע?
מאותה סיבה
כל הפותח פתח לחברו נפשו חייב לו'
כיון שהיה מתאכסן אליהו בהליכתו אצל הצורפית
וכן אלישע שהחיה את בנה של השונמית
אותו דבר בדיוק.
נפשו חייב לו
ואומרים חכמים שכוחם של אליהו ואלישע להחיות מתים
היה בגלל שהם רצו להכיר טובה לאלה שהכניסו אותם באכסניה
שכל הפותח פתח לחברו נפשו חייב לו'
זאת אומרת מי שרוצה להכיר טובה באמת ובמסירות נפש למי שהטיב לו
מקבל כח גדול מן השמים עד כדי כך שיוכל למלא את שאלתו להטיב למטיבו ואפילו להחיות נפש
זה כח החזרת טובה למי שהטיב לך
למה? מגיע לי אז הרגש של נפשו חייב לו מרגיש אדם רק בשעה שהוא במצוקה ולמי שהוא עזר לו הוא אומר לו אני לא אשכח לך את זה על מה שעשית לי
אבל אבא ואמא שכל היום עושים לנו הכל מאלף ועד תיו
והם הדואגים האמיתיים לנו
ובכל מצב שלא נהיה הם יהיו ההורים שלנו וידאגו לנו
אנחנו לא מרגישים שאת נפשנו אנחנו חייבים להם
לפני שמרימים את הפלאפון אומרים עוד פעם אמא שלי
ראית?
עוד פעם אמא שלי
עוד פעם אבא שלי!
טוב אמא הבנתי כבר מספיק די!
טוב בי! טאח...
מה זה?
'דרך ארץ למופת...'
'איזה חינוך...'
משה רבינו קל וחומר
ומה הקב"ה שאמר לו שצריך להכיר טובה אפילו ליאור ולחול שהם דוממים
לא מרגישים ולא יודעים כלל וכלל
מה שנעשה איתם קל וחומר לבני אדם שקיבל טובה מהם שצריך להכיר טובה
וזה מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה
בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ מים - אַל תִּזְרֹק בְּתוֹכוֹ אֶבֶן
צלחת שאכלת מתוכה - אל תירק בה
מה יש? ואם כן אז מה היא תעלב? היא תפגע?
לא! אתה משחית את מידותיך
אם אתה יכול לקבל הטבה ממשהו ואתה יכול גם לזרוק עליו אבן או לירק בו
אתה אדם מושחת.
צריך להכיר טובה אפילו לדומם
כתוב שפעם תלמידיו של רבי אליעזר הלכו בדרך והגיעו למקום
שהם ראו אבן גדולה שישב רבי אליעזר ולימד אותם תורה
עמדו חיבקוה ונשקוה
אמרו לאבן בזכותך למדנו תורה
מי תרם לתורה היותר משובחת שהוא יגיד? אותה האבן!
אז הם מוקירים לה תודה
דבר שאתה נהנה ממנו - צריך להוקיר לו טובה.
וככה אנחנו מתחנכים.