מה החשבון שמזכה הרבים - הוא בן העולם הבא? - [טבריה 2008] | חוזרים בעבר
אומר הרמב"ם: 'שאם אדם בכל ימי חייו, עשה מצווה אחת (1) לשם שמים, הוא בן העולם הבא!
אחת אחת...! אחת! אבל שלמה בשלמות מלאה, מצווה לשם שמים ללא שום מטרה אחרת!
אדם כזה הוא בן העולם הבא!'
אם מישהו עשה שתי (2) מצוות? אם בן אדם עשה שלוש (3) מצוות? אם אדם עשה ארבע (4) מצוות?
חמש (5) מצוות?! יא וואי וואי. אם אדם כל היום עושה מצוות, יא חביבי.
אם בן אדם לא עושה רק מצוות, מעשה אחרים שיעשו מצוות! יה בי בי...
עכשיו שתבינו: כשאני עושה מצווה, יכול להיות שהיא לא שלמה, יכול להיות שהכוונות לא מאה אחוז (100%),
יכול להיות שההקפדה עליה היא לא מאה אחוז, יכול להיות שהזריזות במצווה לא מאה אחוז,
יכול להיות שהיראת שמים שבה, היא לא מתוך אהבה לבורא במאה אחוז.
יש כל מיני דברים איך עושים 'מצווה לשמה'!
יש שבע עשרה (17) או עשרים ושנים (22) תנאים לקיום מצווה לשמה, תלוי איפה קוראים;
בהקדמה של 'מעם לועז' לספר 'דברים' זה 17 תנאים. בחיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל) זה 22 תנאים;
אם עושים את כולם - זה מצווה לשמה, אתה בן העולם הבא.
אם עשית מצווה אחת בימי חייך כזאת, אתה בן העולם הבא!
אבל אם אני גורם שפלוני יעשה מצווה, והוא גם לא עשה אותה מאה אחוז, אני מקבל עליה מאה אחוז,
כי אני רציתי לזכות אותו במאה אחוז. זה שהוא הפסיד לעצמו, לא מפסיד לי.
אם אני הבאתי בן אדם לבית הכנסת, והוא לא התפלל את כל התפילה,
שכר הבאתו לבית הכנסת אתה מקבל מאה אחוז, נכון? אני עשיתי את המקסימום,
אין יותר מזה, מה, אני יכול להתפלל בשבילו?!
אם אני נותן לבן אדם מנה פלאפל, עני, אין לו מה לאכול, קיבל מנה פלאפל,
והוא אכל שלושת רבעי (3/4) פיתה, אני אקבל (שכר) שלושת רבעי פיתה או פיתה שלמה? פיתה שלמה!
אני נתתי מה? פיתה! זה שהוא לא אוכל הכל, אני לא אשם.
אם אני מֵעשה אחרים שיעשו מצוות, אני מקבל על כל המצוות שלהם מאה אחוז!
אז מה אני? בן העולם הבא!
כדאי או לא כדאי? כל בן אדם, כן?! לא רק מזכה הרבים. כל בן אדם שעושה כן.
יוצא מפה יסוד אדיר: שאם אדם מזכה את הרבים, האדם הזה הוא בן העולם הבא!
יש לך דבר יותר טוב בשביל זה? גיליתי לכם סוד החיים בעולם הבא.