צריך רק להשקיע! ואיפה השכל? - [פתח תקוה 2006] | חוזרים בעבר
איזהו בן חורין? זה שעוסק בתורה. "שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה" (משנה אבות ו ב) והתורה זה מסגרת. מסגרת גדושה ורכה, אבל מסגרת לכל החיים, מהבוקר עד הלילה, כל ימות השנה, כל החיים, כתוב בדיוק מה עושים. והכל במסגרת, וזה נקרא בֶּן חוֹרִין.
ואילו זה שאומר: 'אני עושה מה שבא לי' - זה עבד עבדים.
זה שאומר: 'אני קם מתי שאני רוצה, אני הולך מתי שאני רוצה, אני עושה מה שבא לי',
מאיפה זה בא לו? זה לא בא לו, פרושו של דבר: הוא רוצה...
יש לו יצר שיושב עליו! והוא מביא לו את זה, והוא אומר לו: "עכשיו תקום, עכשיו לא תקום, עכשיו תלך, עכשיו תענה כך, עכשיו תעשה אחרת",
ובעצם הוא עבד! רק מה? זה נראה שהוא משוחרר, כי יש מי שמוליך אותו באף והוא לא מרגיש בכך.
אתה רק 'ירא א-לקים!' שום חשבונות, שום אנשים, עולם עומד מולך! יתלו אותך! אין לך שום בעיה, עושה את הציווי כמו שהוא!
"ולסלק את כח השכל וההכרה העצמית!" אין שכל! לפי מה שלמדנו, אם קשה לך להחליט, שתה בקבוק 'עד דלא ידע...' ומה שאומרים חכמים וההלכה, זה מה שצריך לקיים! אין שכל! אין שכל!
איי אבל אתה רואה, אבל זה, אבל אילו לא זה, אז היה זה, ואם ככה אז היה ככה? - אין שכל!
צריך רק להשקיע, אבל בלי שכל, עם עבדות להשי"ת: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" (ויקרא כה נה).
הרב והבחורים שרים את השיר 'אנא עבדא': "אֲנָא, אֲנָא, אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה, אֲנָא, אֲנָא, אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה אֲנָא, אֲנָא, אֲנָא לֹא עַבְדָּא לעַבְדָּא אֲנָא, אֲנָא, אֲנָא לֹא עַבְדָּא לעַבְדָּא".