עיקר הגיהנם זה הבושה [בני ברק 2008] | חוזרים בעבר
ללמוד מוסר כל הזמן תחת עֵין הביקורת העצמית בלי לשקר!
וללמוד שעה לפחות ביום מוסר ולהתבונן כל הזמן ולהסתפק ולבחון
ולא לסמוך על דעתנו ושיקול ב-100%!
לדעת: שיש צדדים לכאן וצדדים לכאן ותמיד ללכת בקו היותר בטוח
כך צריך בן אדם כל ימיו! כל ימיו!! כל ימיו!!!
ומי שיש לו חכם רב גדול וזה שהוא תמיד מקושר אליו
אז להכנס ולשאול ולברר: יש לי ככה ומקרה ככה – מה לעשות?
ככה וככה,
אדם ניטראלי וחכם יכול להגיד, רואה מה שהוא לא יכול לראות
כי הוא מעצים בלי לשים לב מעצמו:
"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים" (דברים טז יט)
זאת אומרת אדם שלישי שזה הרב הוא מכיר את מידותיו של האדם
הוא רואה את הכיון שלו הוא יכול להציל אותו
לכן: 'עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק' (אבות א טז)
כמו שאמר רבנו יונה: 'עיקר הגיהנם - זה הבושה!'
אחרי שהנפש מזדככת בגיהנם של אש - מתחיל הגיהנם של בושה!!
היינו; שהנשמה מתעטפת בבושה
וכל מה שהנשמה נבדלת יותר מהגוף - מרגישה יותר הבושה מלפניו יתברך!!!
פה בעוה"ז בן אדם עשה מעשה מביש
- אז הוא שבוע-שבועים חודש—חודשים לא יוצא מהבית...
שמה אין דבר כזה! אי אפשר להסתיר לא שוכחים שמה,
אין להסתיר מי שאתה – זה אתה כל הפאדיחות עליך
'עונותיו חקוקים עליו' (כמו שכתוב: "וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב כז))
אין לאן לברוח
זה כמו בן אדם יש לו 'כתובת קעקע' בגוף כשהבגדים מכסים - לא רואים,
אבל שמה הוא עומד בלי בגדים אז רואים בדיוק את כל העברות
הכל חקוק! אי אפשר להסתיר.
זאת אומרת אם בן אדם רוצה למחוק את זה
צריך לעשות תשובה אמיתית! תשובה אמיתית!!
ולימוד מוסר כמו שצריך, בשביל לדעת 'לפשפש ולמשמש' (עירובין יג:);
לפשפש – זה למצוא קודם כל מה העונות,
ואח"כ למשמש - גם במצות למשמש; מה היה באמת ככה, מה היה זה, מה לא! למשמש.
גם אז לכן אדם צריך לומר:
'מֶה עָשִׂיתִי. איך להא היה פחד א-לקים לנגד עיני?!'
וזה מה שאמר רבנו יונה: 'שהגיהנם היותר גדול - קשה הוא הבושה!'