זהירות מחמץ
נציב יום: לעילוי נשמת שבתאי שוטא בן רות, נשמתו תהא צרורה בצרור החיים ויזכה לנחת רוח בעולמות העליונים אמן
הקהל: אמן
זהירות מחמץ
כדי להינצל מאיסור חמץ בפסח, לקיים את כל מצוות החג כהלכתן, צריך לבקש ולהתחנן להשם יתברך קודם הפסח: 'שיעזור לו לקיים את החג כתיקונו!'.
לפני פסח מרבים בתפילה ובקשת רחמים: 'לא להכשל במשהו חמץ בפסח; לא באכילה ולא בהמצאות ברשותו!' כך מביא החיד"א הקדוש (בעבודת הקודש).
יש לזכור בכל שלב: איסור חמץ בפסח - יותר חמור משאר איסורי אכילה שבתורה! יש בזה; איסור אכילה, איסור הנאה, חיוב כרת 'בל יראה', 'בל ימצא' "תשביתו שאור מבתיכם" ועוד - חמור ביותר!
ההנהגה הראוייה בפסח צריכה להיות כפי שכתב חובת הלבבות (בשער התשובה פרק ה): 'יש לברוח משבעים (70) שערי היתר - כדי לא להיכנס לשער אחד (1) של איסור!' כמה צריך זהירות!!
אחד הראשונים, רבי יעקב החסיד (בעל שו"ת מן השמים) בירך את מי שמדקדק בהלכות חמץ בפסח בכללים ובפרטים, ואמר: 'כל המאריך בדקדוקיהם - מאריכים לו ימיו ושנותיו!'
בספרי הסוד (בזוהר הקדוש, באור החמה, בתורת החיד"א בשם האר"י זכרונו לברכה) מובא: 'הנזהר מאכילת חמץ לחלוטין כל ימי הפסח - יצר הרע לא יוכל לו כלל! ולא ינזק כל השנה ויהיה שמור ומוגן שקט ורענן!'.
מקובל מהאר"י הקדוש זכרונו לחיי העולם הבא: 'כל מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו: שלא יחטא כל השנה כולה!'
עכשיו, יש פעמים מציאות שהולכי דרכים אוכלים בשולחן אחד גדול יחד עם אחד שאוכל חמץ - אז יש לדעת: שאסור לאכול בפסח על שולחן אחד עם גוי או ישראל שאוכל חמץ! אז היום צריך להיזהר לא רק 'הולכי דרכים' שנתקלים במקומות כאלה ואחרים, נגיד יש כאלה הולכים לפארקים או אני יודע מה ויש שמה שולחנות אז אלה יושבים ואוכלים זה ואלה זה... – לא! אפילו שיש היכר מפה ביניהם כאילו להבדיל ולהזכיר – אסור! ואפילו השולחן ארוך!! למה? כי 'לא פלוג רבנן' לא חילקו אמרו: 'אסור!' אסור.
ובפרט עכשיו בבתי חולים, במקומות ציבוריים ששמה הם לא מקפידים! בדווקא!! אז צריך להיזהר מאוד ולהזהיר: שלא אוכלים בשולחן אחד, אלה שאוכלים שמה בחדר אוכל ולא מקבלים את האוכל על המיטה וכולי. גם המגשים צריך לדעת: אם מביאים להם מגשים שמגשים האלה פלסטיק והיה עליהם זה... ונשפך עליהם מה - חמץ והכל ומגישים להם את המצה על זה או אני לא יודע אני לא יודע איך מגישים שמה אבל צריך להיזהר! בקיצור, צריך ליתן את הדעת על זה.
עכשיו, הטס במטוס או ברכבת בימי הפסח והרגילות שאנשים אוכלים שמה, אתם יודעים מוציאים לאנשים לאכול במטוס ו... אז מה קורה? אסור ליהודי לאכול את מזונו בזמן שהנוכרי אוכל חמץ ואפילו אם אוכלים הם בשני שולחנות נפרדים! אין שמה שולחנות נפרדים אבל כל אחד בכיסא שלו, תמתין עד שהוא יגמור ואז אתה תאכל אם אתה אוכל בכלל ממה שמביאים.
אנחנו מקפידים לא לאכול במטוסים ממה שמביאים! אפילו שזה בד"ץ!! וזה... לא אוכלים, מביאים מהבית סנדוויץ', לחמניה או משהו, קצת פירות, תמרים עם אגוזי המלך בפנים קצת, ג'עלה מה שנקרא, שקדים זה טוב עשרים (20) גרם שקדים לפני כל ארוחה - זה בריא מאוד!
הנמצא במקום שנודף ריח חמץ - לא ישאף את הריח! אף על פי שאין הכוונה שלו להנות (זה מובא בהליכות שלמה, פסח וכולי).
והעובר ליד מאפיה של גוי - אין לו להריח את ריח הלחם החם! למרות שאיין כוונתו להנות (גם כן בהליכות שלמה פרק ד' הלכה יב').
אז זאת אומרת צריך זהירות מחמץ באופנים שאמרנו ויותר זה רק פתח להתבונן שצריכים להיזהר כי חמור מאוד עניין החמץ שהוא נאסר במשהו אין לו ביטול! אין לו ביטול!! אוניה שלימה יכולה להיות... ובסוף יכנס שמה פירור התערבב עם כל הזה - הכל נאסר! 'ביטול' - אין ביטול אפילו במשהו! אז צריך להיזהר וחומרות כבר אמרנו; איסור אכילה, איסור הנאה, חיוב כרת 'בל יראה', 'בל ימצא' "תשביתו" ועוד 'זהירות מונעת אסון'
כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!'
הרב: ברצוני לומר לכם, אנחנו לא שרים! אנחנו מודים לשם יתברך!! יש מצווה להודות לשם כמו שאומרים 'מודים דרבנן' אז אנחנו מודים כל פעם, זה לא שיר, זה שמחה!! אנחנו שמחים שמודים. גם אלה ששומעים אותנו וגם אלה ששומעים את זה בשידור חוזר יכולים לשיר: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ' והם יודו להשם בשמחה וזה נחשב מצווה גדולה! 'להודות ולהלל ולשבח ולפאר ולרומם' וכולי וכולי וכולי.
'הריני מכוון לקיים מצוות חכמים...'