חומרות בפסח
נציב יום: להודות לקדוש ברוך הוא, לגאולת עם ישראל, בתיה בת שולמית - רפואת הנפש והגוף ולא תצטרך לעבור ניתוח בגב, בריאות שלמה ואיתנה – אמן!
הקהל: אמן.
'חומרות בפסח'
קיים עניין גדול להקפיד ולדקדק מאוד בזהירות רבה בכל הנוגע לחמץ בפסח.
כל החומרות הקשורות לחג הפסח - רצויות מאוד-מאוד בשמים! והם נחשבות תכשיטי כלה לפני השכינה! כך אומר הבעל שם טוב: 'כל החומרות שעושים המדקדקים זה לא דברי חסידות אלא זה מן הדין! והבוזים והמלעיגים באומרם: לא היתה כזאת בימי אבותינו' - עתידים ליתן את הדין! אין לזלזל באנשים שמחמירים.
למרות שבדרך כלל אומרים: 'אין לאדם לפרוש מן הציבור ולנהוג ברבים בפני כולם חומרות שאחרים אינם מחמירים בהן' זה בדרך כלל אומרים... מכל מקום בענייני פסח - רשאי כל אחד להחמיר על עצמו גם אם אחרים אינם נוהגים באותן חומרות! ואין חשש יורא.
במשנת חסידים מובא: 'השומר פסח מחמץ כהלכתו ויחמיר בו בכל החומרות שמחמירים המחמירים - יועיל לנפשו כל השנה!' כבר למדנו את זה בשיעור אתמול.
אין להורות לרבים: 'לעשות חומרות כאילו שהם מעיקרא דדינא!' ההנהגה הנכונה: זה שהמחמיר יחמיר לעצמו, באופן שאנשים אחרים לא ירגישו שהוא מחמיר יותר ממנהג העולם.
אדם העושה מצידו כל הנדרש כדי שמצוותיו ומאכליו יהיו בתכלית הכשרות אל לא לחשוש: 'שמא אינם כשורה'.
אבל היום שיודעים: כמה יש נבלות וטרפות! מקפידים ומחמירים בפסח בכל מיני חומרות - ובסוף אוכלים נבלות וטרפות!! ועוד שמחים... אסור להם לברך אפילו! "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'" (תהלים י, ג) אסור לברך על נבלות טריפות!! מי מברך על חזיר?!
וגם במצות אנשים חושבים: 'שאם יש את החותמת בגדול' אז זה אומר 'יואו!' זה מצה שמורה וזה ח"י (18) רגעים וכל מיני... ומה שאנחנו רואים אפילו ב: 'חבורה'! איך עושים את זה... איך מזלזלים! איזה בחורים עושים את זה... איך הם מדברים ויורקים תוך כדי דיבור! אצלנו שמים מסיכה (עוד לפני הקורונה...) שלא יצא... ועושים ביראת שמים! ומקפידים והכל.
אבל אה... צריך להספיק! זה הרבה כסף!! הרבה כסף עולה כל שעה של תנור - עולה המון כסף! אז צריך להיזהר. ברוך השם אצלנו (קהילות פז) עושים את זה ממש-ממש ביראת שמים אמיתית עם כל החומרות והקפידות! אף אחד לא מקפיד כך ולא עושה את זה. לא בריסק ולא חזון איש ולא אף אחד, מה שאנחנו עושים - ישתבח הבורא!
ישנם דברים... עכשיו, אנחנו מדברים עכשיו על חומרות שליליות! יש עניין להחמיר, אבל עם שֶׂכל! יש חומרות שהם שליליות!! יש דברים שהם ממש דומים אחד לשני - אבל הם שני הפכים! יש נערווים ויש עבודת השם; נערווים - זה עצבים! בן אדם עושה הכל ב... (כעס!) זה וזה... והכל בבהלה וזה... וחששות - זה נערווים, נערווים זה עצבים. ויש עבודת השם עם שֶׂכל!
חובה שתהיה אבחנה נכונה ביניהם; ההבדל לפעמים כחוט השערה! כמובן שיצר הרע מטשטש ביניהם. אז יש להיזהר: לא ללכת כסומא בארובה ולנהוג בחומרות שיביאו אותו לידי קולות! למשל, מי שיין יכול לגרום לו לבטל מצוות, כי הוא לוקח, הוא רוצה להחמיר 'ארבע כוסות יין!' אבל אחרי הראשון (1) השני (2) הוא כבר... הוא כבר לא קורא, הוא מטושטש ובברכת המזון הוא לא כבר זה... והוא נרדם, זה החומרא שמביא לידי קולא!
לכן נמזוג לתוכו גם מיץ ענבים! כדי שיהיה שיעור שהוא יכול לשתות ושלא יזיק לו! מה הועילו חכמים בתקנתם?! "חכמים" כאלה כן...
ודבר פשוט הוא: שכל החומרות הנוהגות בפסח... שימו לב! אינן שוות מאומה נגד אנחה אחת (1) של יהודי! יש להיזהר מאוד שלא יצא שכרנו בהפסדנו. אז יש אנשים שכל כך דאגו וטרחו לפסח והחמירו וזה וזה וזה... ובפסח! בליל פסח פתאום הם מרימים את הקול ופוגעים בזה והפה... והאשה נפגעת! וטרחה ועבדה ולא נותנים לה את הכבוד המתאים ומעירים ולפעמים גוערים... אנחה של יהודי!! כתוב: 'כל החומרות הנהוגות בפסח - לא שוות מאומה נגד אנחה של יהודי!' זה אומר הגאון רבי בניומין רבינוביץ' חבר הבד"ץ של העדה החרדית.
גדולי ישראל לעגו לכל החומרות - כשהדבר נגע לפגיעה באדם בישראל! במקום של פגיעה ברגשות של יהודי - אין מקום לשום חומרא בעולם!! צריך להיזהר מאוד-מאוד-מאוד!
מי שנוהג לא לאכול בבית של אחרים בפסח, עליו לכלכל צעדיו בתבונה ולדחות את הכיבוד שמכבדים אותו בבית אחר שהוא לא רגיל לאכול בבתים אחרים בפסח, צריך לדחות את הכיבוד בעדינות ובדרך ארץ! מבלי לפגוע במארחים.
והנה תשמעו מצב, פעם ביקר תלמיד בביתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק ברכה (הקהל: אהבה ויראה!) והרב כיבד אותו בכוס יין - התלמיד מהר לסרב!
ואמר: 'שמנהג בית אביו לא לאכול בבית אחרים בפסח'
ואז העיר לו הגאון: 'אליבא דאמת גם בבית אצלכם אתם לא מכינים את היין בעצמכם! אלא אתם קונים את היין בחנות בדיוק כמוני... ואם כן אפילו אם בבית של אבא נהגו לדקדק: 'שלא לאכול בבית אחרים' צריך אדם לכלכל צעדה בתבונה ובדרך ארץ ולא לדחות את הכיבוד בצורה כזו! או בפרט תלמיד בפני רבו - לא יעלה על הדעת שינהג כך!!' (זה מובא בהליכות שלמה פרק ד אורחות הלכה הערה 115). אז זאת אומרת גם מי שלא נוהג, צריך לכלכל את דבריו בתבונה! ובדרך ארץ!!
ורבי זעליג ראובן בנגיס זכר צדיק לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) שהיה בית דין של העדה החרדית בירושלים, הוא אמר ככה: 'משהוא חמץ בפסח - זה דרבנן! אבל משהו עצבות בפסח - זה דאוריתא!!' אם אתה מצער יהודי, הונאה - זה צער, זה דאוריתא!! אז תדע לך: אם אתה נחרד 'ממשהו חמץ' בפסח תדע לך: שזה דרבנן, תירגע! תרגע, זה בסדר, תשמור, כן. אבל לא לגרום צער ליהודי!! כי עצבות וצער - זה דאוריתא.
אז זה נקרא גם 'חומרות שליליות' צריך עם שֶׂכל לעבוד! כן, אתה רוצה להחמיר? - אין בעיה! אבל לא להורות לרבים. תעשה מה שתרצה, תסתיר כמה שאפשר, אל תבליט, אתה הולך אצל אחרים צריך לדעת... או אל תלך מראש, או תמצא דרך, אבל שלא... הכל עם חוכמה! ולהיזהר מאוד שלא יפגעו יהודים!
איזה תורה!! איזה חינוך! איזה דרך ארץ!! איפה יש את זה אצל אומות העולם?! 'אשרינו שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו!' ועל כן... (כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה:) 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!'
תזכו למצוות! שבוע טוב, בריאות והצלחה!