הלכות ערב פסח שחל בשבת תשפא | הרב אמנון יצחק שליט"א

להלן עיקרי ההלכות (בלי התוספת, הערות וביאורים מכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א)

תוכן עניינים

שבת הגדול

תענית בכורות

בדיקת חמץ

יום שישי:

בדיקת עלי הירק

הכנת הנרות

רחיצה וטבילה בכוונה

הכשרת שיניים תותבות

ליל שבת

שבת - ערב פסח - שחרית

הפטרת שבת הגדול

סעודות שבת

שטיפת פיו וניקוי שינים

מנחה

סעודה שלישית

הכנה בשבת למוצאי שבת

טלטול מצה

מוצ"ש - ליל הסדר - תפילת ערבית

הדלקת נרות

קידוש והבדלה

הגדה

שביעי של פסח

הכנות לליל הסדר

להלן רשימת שאר הדברים שיש להכין לפני ערב פסח:

שבת הגדול

א כשחל ערב פסח בשבת, נהגו החכמים לדרוש בהלכות בשבת שקודם השבת , כדי שהציבור ידע מה עליו לעשות קודם הפסח.

תענית בכורות

ב הבכורות מקדימים להתענות ביום חמישי דהיינו י"ב בניסן

ב. או להשתתף בסעודת מצווה של סיום מסכת, לכן ביום חמישי בבוקר יעשו את ה"סיום".

ג בכור שצם ביום חמישי י"ב בניסן - אסור לו לאכול עד שיבדוק החמץ.

אולם מותר לו לטעום מיני מזונות או פירות כדי שיבדוק בישוב הדעת.

בדיקת חמץ

ד מקדימים לבדוק את החמץ ביום חמישי בערב שהוא ליל שישי, היינו ליל י"ג בניסן. ומתחילים לבדוק בצאת הכוכבים, ומברכים "על ביעור חמץ" כבכל שנה אע"פ שאוכלים חמץ ביום שישי וביום שבת, כיון שמשעת הבדיקה כל החמץ שבבית מבוער, חוץ מאותו מקום שבו הוא מצניע את חמצו לצורך סעודותיו עד זמן איסורו.

ה אם לא בדק בליל שישי – יבדוק עם נר בברכה ביום שישי עד זמן הדלקת נרות.

ו הנוהגים לפזר עשרה פתיתים של חמץ עטופים בנייר, יעשו זאת בלילה זה, ואחר הבדיקה יאמרו: "כל חמירא" וכו'. וכמו כל שנה גם בשנה זו אסור לאכול או ללמוד קודם בדיקה זו. מי שקשה עליו, ואינו יכול לבדוק כשהוא רעב - יטעם מיני מזונות או פירות כדי שיבדוק בישוב הדעת.

ז יזהר להצניע במקום מיוחד את עשרת הפתיתים וכן את כל החמץ שנשאר לו ורוצה לאוכלו בליל שישי, יום שישי, ליל שבת ויום שבת, שאם יתפזר - יצטרך לחזור ולבדוק.

ח יש להשגיח, כשנותנים פת לקטנים בליל שישי וביום שבת שלא יפוררו ולא יפזרו חמץ בבית.

יום שישי:

ט מתפללים תפילת שחרית כמו בכל יום שישי. ואף שבשנה רגילה יש שאינם אומרים "מזמור לתודה" - בשנה זו אומרים אותו לכל הדעות.

י יש לקרוא ביום שישי שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת השבוע.

יא בבוקר י"ג ניסן יבער את עשרת הפתיתים וכן כל חמץ שמצא בעת הבדיקה. ומשייר רק חמץ מצומצם לשתי סעודות שבת, וגם לאכילה ביום שישי.

יב טוב לשרוף את החמץ הנ"ל בשעות המוקדמות לפני הצהריים. סוף זמן ביעור החמץ לכתחילה אשכנזים 11:42 ספרדים 10:58 אם לא שרף את החמץ בשעות הנ"ל - יכול לשרוף במשך כל יום שישי עד זמן הדלקת הנרות של ערב שבת.

יג לאחר הביעור לא יאמר את נוסח הביטול: "כל חמירא" כי החמץ עוד נשאר בביתו ועדיין אוכל ממנו, ויבטל את החמץ ביום שבת אחרי שסיים ארוחת בוקר. 

יד טוב שימכור את החמץ לפני יום שישי. אם לא מכר - יכול למכור חמץ ביום שישי עד זמן הדלקת נרות שבת. וצריכים לברר ברבנות המקומית את סוף זמן מכירת חמץ באותו מקום.

טו מותר למכור את החמץ לגוי בערב שבת על מנת שיקנה אותו ביום השבת כגון: בשעה עשר בבוקר.

טז יום שישי השנה מותר לעשות בו מלאכה אחר חצות, אך לא אחר זמן מנחה קטנה כשלוש שעות לפני צאת הכוכבים.

בדיקת עלי הירק

יז יבדקו היטב את עלי החסה והכרפס ביום שישי, וישטפו וירחצו אותם לפני שבת. ואין לשרותם במים 24 שעות. ויניחום עטופים בניילון במקרר, ויש מקילין להניחם בבד רטוב. אם לא בדק בערב שבת - אסור לבדוק בשבת, ויבדוק היטב במוצאי שבת ליל פסח. ועדיף במקרה זה לקחת את הגזע של החסה או את הקלח ולא את העלים.

יח טוב להכין את הבשר הצלי או את הזרוע מיום שישי, ומותר להניחם במקרר או בהקפאה, ויוציאם רק במוצאי שבת. אם לא צלה ביום שישי - יש מחלוקת אם מותר לצלותו במוצאי שבת. לכן אם שכח - יצלה בליל פסח על דעת לאכול ממנו ביום פסח או להאכיל לקטנים. וי"א שיניח בקערה בשר מבושל.

יט הנוהגים לאפות מצה בערב פסח - יאפו בשנה זו בערב שבת אחר חצות.

כ הנוהגים להכין תבלינים לחרוסת ודכים במדוכה - יכינו מערב שבת. אם לא הכינו - ירסקו בשינוי לא בפומפיה במוצאי שבת.

הכנת הנרות

כא יש להכין מערכת פמוטים כפולה לשבת ויום טוב, מכיוון שאסור להדביק את הנרות בפמוטים ביום טוב. ואם לא הכין, מותר לתקוע את הנרות ולא להדביקם על ידי חימום. וכן יכין נר שדולק 26 שעות - כדי להעביר ממנו אש במוצאי שבתל.

כב יש להדליק נרות שבת במקום שבו אוכלים. אמנם אם אוכלים סעודת ליל שבת במרפסת או במקום שיש שם רוח ויש חשש שיכבו הנרות, לא ידליקו שם ותדליק האשה בברכה בתוך הדירה במקום בו תהנה מאור הנרות.

כג טוב להכין נרות גדולים לליל פסח, כדי שיאירו עד סוף הסעודה. היינו עד אחר ההגדה והסעודה, שזה קרוב לחצות הלילה. ובדיעבד אפשר להדליק נרות רגילים.

כד אין מבשלים לשבת זו דייסת חמץ וכיוצא בזה מכיוון שהיא נדבקת בקערה וניקוי הסירים והצלחות הוא הכנה משבת ליום אחר. ואם בישל - יקנח באצבעו את הדייסה. ואם אי אפשר לקנחו - יש להדיחו במעט מים להעביר את החמץ.

כה טוב שיבשלו לשבת את כל האוכל כשהוא כשר לפסח, ובכלים כשרים לפסח.

כו טוב להכין כלי הגשה וסכו"ם לשימוש חד פעמי, וכן רצוי להשתמש במפות ניילון חד פעמיות, כדי שלא יכנס למחלוקת אם מותר לשטוף כוסות וצלחות שאכל בהם חמץ.

רחיצה וטבילה בכוונה

כז מצווה להתרחץ ביום שישי לכבוד החג. הנוהגים לטבול בערב החג, ירחצו ויטבלו ביום שישי. ורצוי, אם אפשר, לטבול גם ביום שבת.

כח יש לאחסן את כל כלי החמץ במקום מיוחד ביום שישי. בדיעבד יכול לאחסנם ביום שבת קודם זמן הביעור. וכן יעשה בכלי חמץ שהשתמש בהם בשבת.

כט יש להגעיל את הכלים שרוצה להשתמש בהם בפסח עד ערב שבת. ואם יש לו צורך גדול להכשיר כלי שהשתמש בו בשבת בשביל ליל הפסח – ישאל שאלת חכם כיצד להכשירו.

הכשרת שיניים תותבות

ל מי שיש לו שיניים תותבות - ישפשפם היטב ויערה עליהם מים חמים בערב שבת וטוב להניחם בתוך מים עם מלח. ואם יש חשש שמא יתקלקלו, יערה עליהם מכלי שני, והעיקר לנקות טוב ועיין לקמן סעיפים ס"ב-ס"ג.

לא יש להשאיר לחם מצומצם לסעודת ליל שבת ויום שבת בבוקר, ורצוי לקנות לחמניות קטנות או פיתות אשר אינן משאירות פירורים, וגם כדי שיוכל לקיים בהן לחם משנה.

לב האופה מצות יקפיד להפריש מהם חלה אחרי האפייה. לא הפריש חלה מן העיסה ונזכר בליל פסח שחל בשבת, ואין לו מצה אחרת או שלא סומך על שכנו וכדו,' בחלת חוץ לארץ יכול להשאיר חלק מן הלחם למוצ"ש כדי שיפריש ממנו חלה ולאכול את השאר ביום טוב. אמנם חלת ארץ ישראל שאסור לאכול עד שיפריש - יפריש במחשבה.

לג למחמירים - טוב לפתוח את בקבוקי היין ביום שישי. וטוב לפתוח גם את חבילות המצות מיום שישי, ואם לא פתח - יפתח בליל פסח, ויזהר שלא יקרעו האותיות.

ליל שבת

לד המנהג לעשות עירובי חצרות עם מצה, ובדרך כלל עושים זאת בערב פסח. ויש שנהגו לעשות עירוב חצרות בערב שבת חול המועד. ובשנה שחל ערב פסח בשבת, יעשו כולם עירוב חצרות בערב שבת אחרי מנחה לפני קבלת שבת, ואם יש חשש שיגמרו את תפילת המנחה בין השמשות - יעשו את העירוב לפני מנחה.

לה אומרים "במה מדליקין" בקבלתֿ שבת.

לו יש הנוהגים לא לאכול מצה שלושים יום קודם הפסח, ויש הנוהגים מר"ח ניסן. אמנם מהדין האיסור הוא רק מהבוקר של ערב פסח ונוהגים להחמיר גם מהלילה. על כן לא נהגו לעשות סעודת שבת בליל שבת במצה כל זאת בנוסף לטעם של ספק ברכות על מצה שבדרך כלל מברכים עליה "מזונות" לפני פסח.

לז טוב לאכול סעודות השבת במקום מיוחד, בחצר או במרפסת מרוצפת, ויפרוס על השולחן מפת ניילון, ויכסה את הלחם במפת נייר, משום חשש שידבקו פירורי חמץ במפת בד, ויזהר שלא יפלו פירורים ברצפה, וכן לא יאכל במקום שיש שטיח.

לח יש הנוהגים לפרוס מפת ניילון מתחת לשולחן, כך שאם יפלו פירורים, יפלו על המפה.

לט אחר גמר האכילה ינער בגדיו. ולא יגע בכלים של פסח אלא אם כן רחץ ידיו.

מ יזהר שלא יערה מכלי ראשון של פסח לתוך צלחת של חמץ אפילו ריקה. ובדיעבד אם עירה תבשיל לצלחת חמץ ולא היה בצלחת חמץ - אין לאסור. ועדיף להשתמש בכלים חד פעמיים.

מא יש אומרים שיטאטא את הקרקע על ידי שינוי בבגד כיון שאסרו לטאטא במטאטא רגיל שמא יישר את העפר שעל הקרקע. ובימינו שכל הדירות מרוצפות ואין בהן עפר - מקילים לטאטא בשבת עם מטאטא רגיל ובלבד שהמקום יהיה מרוצף. ולכן מי שיש לו מקום לאכול בחצר שאינה מרוצפת או במקום מרוצף - יאכל במקום המרוצף כדי שיוכל לטאטא אותו. ולכן אין להחמיר לומר לגוי לטאטא בשבת זו, כיון שיש חשש שהנכרים לא יטאטאו כראוי כיוון שאינם מבינים חומרת איסור חמץ.

מב ובכל מקרה עדיף לטאטא במטאטא עם שערות רכות. ובפרט בשבת זו.

מג חייל שנמצא בערב פסח שחל בשבת באוהל בשטח או במחנה צבאי וכיו"ב במקום שהקרקע אינה מרוצפת, ואינו יכול לטאטא את הרצפה, עליו לכסות את החמץ בחול. ולכן עליהם לזכור להכין דלי מלא חול מערב שבת על דעת להשתמש בו בשבת ואז אין בחול זה איסור "מוקצה".

מד טוב לטאטא במטאטא ישן ולזרוק אותו עם החמץ רק שלא יפרק ולא ירכיב את מקל המטאטא בשבת. ואם אינו עושה כן, יש לנער את המטאטא חזק מהפירורים בפח האשפה שברחוב או בשירותים ומותר גם לשוטפו במים. ויבדוק שלא נשאר בו חמץ בין שערות המטאטא.

מה אין לשטוף את הרצפה בשבת.

שבת - ערב פסח - שחרית

מו ישכימו להתפלל, ורצוי להתפלל כותיקין עם הנץ החמה על מנת שיספיקו לאכול סעודת שבת בפת קודם זמן איסור חמץ.

מז המתפללים אחר הנץ החמה לא יאריכו בניגונים ועליות כדי שיספיקו לקיים את סעודת השבת בניחותא ולא בחיפזון.

הפטרת שבת הגדול

מח ב"שבת הגדול" יש מפטירים הפטרת: "וערבה" בספר מלאכי, והספרדים נוהגים להפטיר הפטרת: "וערבה" רק כאשר ערב פסח חל בשבת כבשנה זו. אמנם לנוהגים כדעת הגר"א נוהגים בשבת זו להפטיר בפרשת השבוע.

סעודות שבת

מט יש פורסים מפת ניילון תחת השולחן ובסביבותיו וזורקים אותם אחר האוכל על מנת שלא לשטוף כלים משאריות חמץ משבת לצורך יום חול ועיין לקמן כיצד ינהג בחמץ ברשותו.

נ אם יש לו סיר על האש והאוכל מבושל כל צרכו ורוצה להוציא ממנו חלק עבור סעודת שחרית - מותר. ואף שיש מחמירים בכך מחשש למגיס - במקום מצווה מותר.

 נא אחר סיום סעודת שחרית, ירחץ את ידיו וינער את בגדיו. וטוב להחליף את המגבות. וטוב שהמבוגרים, וכל שכן הילדים, יחליפו את בגדיהם, שיש בהם חשש לפירורי חמץ. ואם נמצאו בבגדים פירורי חמץ - ינערם ויניחם עם החמץ לפני שיגיע זמן הביעור. ואחר כל זה ינקה את הרצפה כאמור לעיל בערב שבת.

נב אחר שאכל בשבת זו סעודת שחרית, ינער המפה שאכלו בה ויקנח את הקערות באצבעו, ויטמנם מן העין עם שאר כלי חמץ וטוב להשתמש כל השבת בכלים חד פעמיים- גם בכלי ההגשה.

נג המשתמש בצלחות חמץ, אם יכול לנקותם ביד - הנה מה טוב. ואם לאו - ידיחם במי סבון ולא במטלית, וישתדל להניחם במקומות המיועדים לכלי חמץ, לפני זמן הביעור.

שטיפת פיו וניקוי שינים

נד חייב אדם לנקות היטב את שיניו בערב פסח. ולכן, לפני סוף זמן אכילת חמץ צריך אדם לנקות ולצחצח את שיניו היטב בין השיניים ולוודא שלא נשאר שם חמץ, וכל זאת גם כאשר ערב פסח חל בשבת.

נה מותר לאדם לצחצח שיניים בערב פסח שחל בשבת במברשת שיניים גם כאשר יש חשש שיקרעו סיבים במברשת השיניים.

נו אדם ששיניו אינן מדממות בעת צחצוח עם מברשת שיניים, יצחצח שיניו במברשת ומי פה, וטוב יעשה אם יתן את המי פה ישירות מן הבקבוק לתוך פיו או בכוס ומשם לתוך פיו. ולא יערבב את המי פה במים בתוך הכוס בשבת, מכיון שיש אוסרים לעשות כן מדין מוליד ריח במים.

נז אסור לצחצח שיניים בשבת במשחת שיניים, משום איסור ממרח.

 נח אדם ששיניו מדממות בעת צחצוח במברשת שיניים - יחצוץ את שיניו בקיסם או חוט דנטאלי אם חתך אותו מערב שבת באופן שלא יגרם לו דימום אותם הקסמין העשויים מעץ יבדוק שמא משוחין בשמן שאינו כשר לפסח.

נט אדם שנהג לא לצחצח שיניים בשבת משך כל השנה כולה - מותר לו לצחצח שיניו בשבת זו ואינו צריך "התרת נדרים" על מנהגו, מכיון שאינו מתכוון לבטל את מנהגו אלא לצחצח ביום זה בלבד ועושה כן כדי להינצל מאיסור "חמץ" או חשש ל"חמץ." ואנן סהדי שלא התכוון שמנהגו יחול גם על ערב פסח שחל בשבת.

ס אדם שסיים לצחצח את השיניים במברשת בשבת זו - לכתחילה יזרוק את המברשת לפח יחד עם שאר שאריות החמץ.

סא המצחצח שיניו בשבת זו במברשת חדשה ורוצה להמשיך להשתמש בה במהלך הפסח - ינקה את המברשת היטב וישתמש בה שוב במהלך השבת כדי שלא יהיה מכין משבת ליום טוב או חול. ואם אינו יכול להשתמש באותה מברשת שוב במהלך השבת - מותר לו לנקותה בשבת זו למרות שהוא מכינה ליום טוב או לחול, משום שעושה כן לצורך מצווה.

סב מי שיש לו שיניים תותבות - יכשירם ביום שישי, וישתדל לא לאכול דבר חם ביותר או חריף בליל שישי וביום שבת בבוקר. אחר סעודת שבת שחרית ינקה אותם וישפוך עליהם מים חמים מכלי שני ויתכוון לנקות אותם ולא להגעילם.

סג בעלי שניים תותבות, וכן מי שיש לו חורים בשיניו - טוב שיאכל "כזית" חמץ בסעודת ליל שבת ובסעודת יום שבת טבול במים, ויבלע ולא ילעס.

סד אחר שסיים את סעודת השבת וריכז את כל החמץ בניילון או בשקית- יזרקם בפח האשפה שברשות הרבים שלא יהא ברשותו חמץ. וטוב שיאמר שאין הוא רוצה שהכלי של פח האשפה שלו, או המשותף לו ולאחרים, יזכה בחמץ שמכניסים בתוכו.

סה אדם שרגיל שלא לטלטל בשבת משום חומרא, בערב פסח שחל בשבת מותר לו לבקש מאחר לזרוק עבורו את החמץ לאשפה ציבורית, ואנן סהדי שלא קיבל את החומרא על דעת זה. וכל זה כשיש בעיר "עירוב" כדין, אך אם אין "עירוב" או שנקרע ה"עירוב," או שנוהג שלא לטלטל מהדין - יפורר את החמץ ויזרקהו לבית הכסא.

סו יש לעשות את כל הנ"ל לפני שעה חמישית בירושלים - לספרדים עד השעה 10:58 לאשכנזים 11:42 לאחר שעה חמישית אין לטלטלו, אלא יכפה עליו כלי וישרוף אותו במוצאי יום טוב, או יתן אותו בזמן שמותר בהנאה לגוי.

סז בשבת בבוקר, אחרי שביער את החמץ מביתו, חייב לבטל את החמץ ויאמר: "דחזיתיה ודלא חזיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה." ויאמר זאת, לפני סוף זמן ביעור חמץ לספרדים בשעה 10:58 ולאשכנזים בשעה 11:42.

מנחה

סח מתפללים מנחה גדולה ואין אומרים "צדקתך", ואחרי תפילת מנחה יאמרו סדר "קרבןֿ פסח," ככתוב במחזורים, מדין "ונשלמה פרים שפתינו", ורק אחר כך יערוך סעודה שלישית.

סט בני אשכנז נוהגים לומר בשבת זו, ערב פסח, בתפילת מנחה חלקים מההגדה, ויש שאין אומרים אותם.

סעודה שלישית

ע יש בעיה כיצד לערוך סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת, לחם אינו יכול לאכול אחרי סוף זמן אכילת חמץ, וגם מצה אסור לאכול בערב פסח. וע"כ ישנם מספר דרכים שונות לקיים מצוות סעודה שלישית:

עא יש נוהגים לפצל בבוקר את הארוחה לשניים: נוטלים ידיים, אוכלים פת חמץ "כביצה" ומברכים ברכת המזון, ועושים הפסקה ואחר כך שוב נוטלים ידיים ואוכלים שוב "כביצה" פת חמץ. וכל זאת כדי שהארוחה השניה תחשב להם כסעודה שלישית. ועל דרך זו יש חולקים רבים כיון שלדעת השו"ע ורבינו האר"י לא יוצאים ידי חובת סעודה שלישית בארוחה הנאכלת קודם חצות וקודם תפילת מנחה.

עב לפי הזוהר הקדוש יש לקיים סעודה שלישית דווקא בפת, והיות ואי אפשר לאכול בסעודה זו פת, היה רשב"י לומד במעשה מרכבה. והיינו דווקא לרשב"י, אבל אנחנו צריכים לקיימה דווקא בסעודה.

עג יש מתירים לאכול אחר חצות היום מצה עשירה כעוגיות וכדו,' העשויה מקמח של מצה שנטחנה, אך אנו לא נהגנו כן בגלל שיש דעות שאם לא איבדה צורת פת - יוצאים בה ידי חובה, וכן מחמת לשון הרמב"ם שכתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח, כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח, מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו." ויש אומרים שלדעת הרמב"ם, אין לאכול אפילו מצה עשירה כל היום. מכיון שהלכה זו חמורה ביותר, אנו מתרחקים מכל האופנים של אכילת מצה בערב פסח, יש להדגיש שמלבד זה במצה עשירה הנעשית במפעלים תעשייתים, כיון שמערבים בה עוד חומרים אין לה דין מצה עשירה ואסורה באכילה משום חמץ.

עד לכן למעשה אנו נוהגים לקיימה במצה שנטחנה מבעוד יום, ועשו ממנה קציצות או קניידלך לחמין, כך שאיבדה את צורתה. ומוסיפים עם המצה הזו בשר או עוף, ביצה או תפו"א וכדו'. ויש לאכול בשעה מוקדמת עד השעה 15:45 בשנה זו תשפ"א על מנת שיאכל בלילה מצה בתיאבון.

עה ואם לא הכין כן - יקיים סעודה שלישית בבשר ודגים. ואם גם זה לא הכין, יקיים סעודה שלישית בפירות, ורצוי משבעת המינים. גם שעושה את הסעודה בפירות או בבשר, טוב לעשותה לפני השעה העשירית דהיינו לפני השעה 15:45 ואם איחר לא יאכל הרבה כדי שיאכל בלילה בתיאבון.

עו כמו כן אם אדם מרגיש רעב לאחר שעה עשירית ואכל סעודה שלישית - מותר לו לאכול מעט פירות או ירקות. אבל לא ימלא כרסו מהם.

עז הנוהגים לקבוע סעודה שלישית על היין - לא ישתו בשבת זו יין כדי לא לאבד את התיאבון לקראת הלילה.

הכנה בשבת למוצאי שבת

עח אין לעשות שום הכנות לסדר ליל פסח, אפילו לא סידור השולחן, מכיוון שאסור להכין משבת ליום טוב.

עט שינה בשבת תענוג, ובפרט בשבת זו, אך כיון שאין מכינים משבת מכין ליום טוב לא יאמר אדם: "אני ישן בשבת בכדי שאוכל להיות ער בליל הסדר," אולם מותר לחשוב כך.

פ טוב להרבות ביום זה בלימוד תורה ובפרט בהלכות פסח והסדר.

טלטול מצה

פא אסור לטלטל מצה שמורה עבודת יד בערב פסח שחל בשבת, כיון שהיא דבר חשוב ויקר ומקפיד לא להשתמש בה בשבת. על כן, המתארח אצל אחרים בליל הסדר צריך להעביר אליהם את המצה כנ"ל בערב שבת מעבר לכך אסור להעבירה אליהם בשבת משום "מכין משבת לחול". אמנם, אדם ששכח להעביר את המצה בערב שבת - יכול לסמוך על המקילים ולטלטלה בשבת עצמה בתנאי שבדעתו גם כדי לתת חלק ממנה לקטנים שאינם מבינים את סיפור יציאת מצרים בשבת.

פב מצת מכונה אפילו שהיא שמורה - מותר לטלטלה, כיון שאין אדם מקפיד עליה מלהאכילה לילדים קטנים שאינם מבינים את סיפור יציאת מצרים בשבת, וכל שכן מצה רגילה שמותר לטלטלה.

מוצ"ש - ליל הסדר - תפילת ערבית

פג מקדימים להתפלל ערבית של יום טוב כעשר דקות לפני זמן יציאת השבת שבלוח. והטעם, כיון שנוהגים הספרדים וחלק מאשכנזים בא"י לומר הלל בבית כנסת, ואת הסעודה צריך לגמור לפני חצות לילה - (12:44) כדי שיאכל אפיקומן לפני חצות. ובמיוחד למחמירים לגמור את ההלל של ההגדה לפני חצות.

פד את תפילת ערבית של ליל החג, מתפללים כבכל ליל פסח, ובתפילת הלחש אחרי "אתה בחרתנו" לפני "ותתן לנו," מוסיפים: "ותודיענו," כדי להבדיל בין קדושת השבת החמורה לקדושת יום טוב המותר במקצת מלאכות.

פה אם שכח לאומרו במקומו ונזכר לפני שאמר: "בא"ה מקדש ישראל והזמנים," אפילו לפני "ברוך אתה" – יאמר: "ותודיענו" ואח"כ יאמר: "והשיאנו." ואם הזכיר שם ה' - אינו חוזר.

פו מי ששכח לומר ותודיענו - אסור לו לעשות מלאכות שאסורות בשבת עד שיבדיל בקידוש, או עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש." לכן אשה שלא התפללה ערבית, או איש ששכח לומר: "ותודיענו" בתפילה - אסור להם לעשות שום מלאכה שאסורה בשבת ומותרת ביום טוב עד שיאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".

הדלקת נרות

פז אחר זמן "צאת השבת" על פי הלוח, טוב שהאשה תדליק מיד נרות של יום טוב. וצריכה להיזהר להעביר מאש דולקת, וכן שלא תכבה את הגפרור או הנר שבידה. ונהוג לברך לפני ההדלקה כיוון שזו הדלקת נר של יו"ט ולא של שבת: ומברכת שתי ברכות: "להדליק נר של יום טוב", ו"שהחיינו" ואח"כ מדליקות.

קידוש והבדלה

פח בשנה שחל ערב פסח להיות בשבת, מברכים בקידוש במוצאי שבת חמש ברכות וסימנם יקנה"ז )י-ין, ק-ידוש, נ-ר, ה-בדלה, ז-מן, היינו חמש ברכות: א. יין - "בורא פרי הגפן." ב. קידוש - "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל והזמנים." ג. נר - "בא"ה אמ"ה בורא מאורי האש" ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה ליו"ט לדעת הגרש"ז אוירבך יעביר לנר מיוחד, וי"א שיצמיד גפרור לנר כדי שיהא כאבוקה, ולא יחברם יחד. ד. הבדלה - "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם המבדיל וכו' ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש." ה. זמן - "שהחיינו".

פט קידוש של ליל פסח. יש הנוהגים לאומרו בישיבה, ולפיכך נוהגים הם במוצאי שבת זו, גם את ההבדלה לומר מיושב. מנהג הספרדים כדעת האר"י - שעומדים הן בקידוש ולכן יעמדו גם בהבדלה.

צ לדעת מרן השולחן ערוך: 

שכח לומר הבדלה בקידוש ונזכר לפני אכילת כרפס - ייקח כוס של יין ולא יברך הגפן, יברך על הנר ויאמר הבדלה עם ברכה וישתה מן היין. התחיל את ההגדה ונזכר שלא הבדיל - מסיים את ההגדה ועושה את ההבדלה על הכוס השני, מברך על הנר, יבדיל וישתה בלא ברכת "הגפן." ויזהר שלא ישתה באמצע אמירת ההגדה יין וכדו'.

נזכר תוך הסעודה - מפסיק ולוקח כוס יין, אם נוהג לשתות יין בתוך הסעודה, יברך על הנר ויבדיל. ואם אינו נוהג לשתות יין - יברך גם הגפן.

אם נזכר אחר ברכת המזון - מברך על כוס שלישי "הגפן," אחר כך "נר" ו"הבדלה."

אם נזכר אחר כוס שלישי - יגמור את ההלל, ויברך על הכוס רביעי ברכת הנר וברכת הבדלה.

אם נזכר אחר כוס רביעי - יקח כוס יין ויברך הגפן, נר והבדלה.

לנוהגים כדעת רמ"א:

יש לברך "הגפן" על כל כוס וכוס מארבע כוסות, לכן: שכח לומר הבדלה בקידוש ונזכר לפני אכילת כרפס - יאכל כרפס ללא הבדלה, ויאמר הבדלה על כוס שני ויברך הגפן, נר והבדלה. ויש מסופקים אם מותר לאכול כרפס ללא הבדלה.

נזכר אחר שהתחיל הגדה – יברך על הכוס שני הגפן, נר והבדלה.

נזכר תוך כדי הסעודה - אם נוהג לשתות יין בתוך הסעודה, יברך על הנר ויבדיל. ואם אינו נוהג לשתות יין - יברך גם הגפן.

נזכר מיד אחר ברהמ"ז – יברך על הכוס שלישי הגפן, נר והבדלה.

נזכר אחר ברהמ"ז, תוך אמירת ההלל - יגמור את ההלל, ויברך על הכוס רביעי הגפן, נר והבדלה.

נזכר אחר שתיית כוס רביעי - יברך על כוס יין הגפן, נר והבדלה.

הגדה

צא בנוסח ההגדה אין שום שינוי. אולם בסוף ההגדה, בברכת "גאל ישראל," יש אומרים שיאמר: "מן הפסחים ומן הזבחים," ויש אומרים שלא ישנה, אלא יאמר כרגיל: "מן הזבחים ומן הפסחים," ככל שנה והכוונה על פסח הבא.

שביעי של פסח

צב הנוהגים לומר: "שיר השירים" בשבת חול המועד - השנה יאמרוהו בשבת שביעי של פסח.

הכנות לליל הסדר

צג להלן רשימת המאכלים שיש להכין לפני ערב פסח והשנה יקפיד להכינם לפני השבת:

א - מצה – 4 כזיתות – כ120- גרם לפחות לכל נפש, יש מחמירים ואוכלים 5 כזיתות – כ150- גרם.

ב - יין - כ- 360 גרם לפחות, לכל נפש. לפוסקים כחזו"א כ-600 גרם.

ויש המכינים כוס חמישית לאליהו, ואין שותים כוס זו.

ג - ביצה - ביצה אחת לכל נפש, ויש המכינים ביצה רק לבכורות מלבד הביצה המונחת בקערה.

ד - מרור – חסה - שני כזיתות = כ- 60 גרם לכל נפש. לחולים ולזקנים כ-36 גרם.

ה - כרפס - עלה קטן לכל נפש.

חרוסת - כדי לטבל בה פעמים.

ז - מי מלח - כדי לטבל פעם אחת. אפשר להכין מיץ לימון או חומץ עם מים במקום מי מלח.

ח - זרוע - או בשר צלי מיועד לקערה בלבד, לא למאכל.

ט - אוכל טוב - מלבד כל אלה, יש להכין מאכלים משובחים וכלים נאים לסעודה.

להלן רשימת שאר הדברים שיש להכין לפני ערב פסח:

א - קערה – לשולחן ליל הסדר.

ב - כוסות - המכילות לפחות 90 גרם. ויש הנוהגים להכין עוד כוס גדולה לכבוד אליהו הנביא.

ג - נרות - שני נרות ארוכים שיספיקו עד סוף ההגדה- ויש להכינם קודם השבת:

ד - מקום ישיבה - כך שיכולים כולם להיסב.

ה - הגדות - יש להכין הגדה לכל נפש ועדיף הגדה אחידה לכל המשפחה.

להלן רשימת דברים שכדאי לבדוק לפני ערב פסח: והשנה יבדוק לפני השבת;

א - מעשר - לבדוק אם כל המאכלים מעושרים כראוי.

ב - חלה - לבדוק אם הופרשה חלה מהמצות, ואם יש לו ספק, או שאין במצות שעור חלה, יפריש בלא ברכה.

ג - טבילת כלים - אם קנה כלים חדשים מנכרי או מתוצרת נכרי צריך להטבילם.