מצוות לא תעשה של פסח | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

עטרה בת אורה, הצלחה בכל מעשה ידיה.

מצוות לא תעשה של פסח.

מצוות לא תעשה שלא ייראה חמץ ברשות ישראל כל שבעת ימי הפסח.

לא ייראה ולא יימצא.

השכר,

נשמר מאיסור זה,

מוציא עצמו משלטון היצר, הרע ושאר כוחות הטומאה,

ועושה עצמו בן חורין.

כמו שאמרו בזוהר הקדוש,

רשות אחרת הם השלטונים שממונים על שאר האומות,

ואנו קוראים להם יצר הרע,

רשות אחרת,

אל נכר,

אלוהים אחרים,

ואף כך שעור,

מחמצת וחמץ.

והכל אחד.

אמר הקדוש ברוך הוא מכאן והלאה שאתם בני חורין,

אך ביום הראשון תשביתו שעור מבתיכם,

ולא ייראה לך חמץ.

אמר רבי יהודה,

אם כן, בכל ימות השנה גם כן,

ולמה שבעת ימים,

שכתוב שבעת ימים שעור לא יימצא בבתיכם,

שבעה ימים ולא יותר.

למה? שיהיה כל השנה,

נבחר.

אמר לו רבי שמעון,

כל זמן שבן אדם מתחייב להראות עצמו בן חורין,

כך נצרך.

כל זמן שלא התחייב,

לא נצרך.

וכך הם ישראל,

שכתוב שבעת ימים, שעור לא יימצא.

הם ימים של שמחה,

ימים שעלו לכבוד זה ויצאו משעבוד אחר.

ובגלל זה הם שומרים בכל שנה ושנה את הימים

שעלו לכבוד הזה ויצאו מרשות אחרת ונכנסו ברשות הקדושה.

אז לכן דווקא שבעה הימים האלה.

מעשה באדם אחד שהפקיד שק של עור מלא חמץ אצל יוחנן, חקוקאה,

ונקבוהו עכברים,

והיה חמץ מבצבץ ויוצא.

והגיע ערב פסח,

ובא לפני רבי לשאול אם למוכרו.

בשעה ראשונה אמר לו אמתן,

שמא יבואו בעלה ויאכלו

שנייה אמר לו אמתן,

שלישית אמר לו אמתן,

רביעית אמר לו אמתן,

חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק.

פסחים יג'

וברשי שם.

וכתב הגאון שאם לא היה מוכר היה עובר על בל ייראה.

העושה חמץ בפסח

או קונה חמץ בפסח,

לוקה.

מחר, אם ירצה השם, נלמד מה זה דיני כרת, מה זה מלקות וכו'.

מצוות לא תעשה שלא יימצא חמץ ברשות ישראל.

מעשה.

רבא אמר לבני עירו במחוזה,

תבערו את החמץ של החיילים מבתיכם.

כשהחיילים הנוכרים היו מפקידים את החמץ שלהם בבתי ישראל והיו נותנים להם קמח ואומרים להם, עשו לנו לחם.

ואפילו אם עבד אותו הלחם באונס, אין משגיחים אלא מענישים אותם.

נמצא אותו לחם כל זמן שהוא אצלם, כאילו הוא שלהם,

ועוברים בבל יימצא.

יש מחלוקת אם משאירים חמץ,

אז אם מישהו קיבל עליו אחריות עליו, אם הוא חייב או לא חייב וכו',

כפי שראינו כאן,

אז הוא חייב.

לא תעשה שלא לאכול חמץ בפסח.

העונש,

מי שאוכל חמץ בפסח במזיד, חייב כרת.

גם זה נלמד מחר מה זה כרת.

מת לפני חמישים, לפני שישים, איך?

ערירי, לא ערירי.

ואם היה התרעה,

אנוש מלקות.

ואם עבר בשגגה,

חייב חטאת.

והחמירו ביותר באכילת חמץ בפסח,

עד שדימוהו לעובד עבודה זרה.

כמו שאמרו בזוהר הקדוש, כך החמידו, מי שאוכל חמץ בפסח,

זה כמו שהוא עובד לעבודה זרה.

ולא עוד,

אלא שעונש הכרת על עוון זה הוא גם בעולם הבא.

כמו שאומר הזוהר הקדוש, ובגלל זה מי שאכל חמץ בפסח,

היא מקדימה עליו מוות,

ושידע שמתו בעולם הזה ובעולם הבא.

היכרת תיכרת, שתי כריתות, גם פה וגם שם.

ובאיכה רבתי כתוב,

גלתה יהודה מעוני

על שאכלו חמץ בפסח.

מעוני זה לחם עוני.

גלתה יהודה מעוני, מסיבת עוני.

מסיבת לחם עוני זה כי אכלו חמץ בפסח.

מעשה

בין תלמידי מרן החתם סופר

היה תלמיד אחד שהיה בחור מופלג מאוד,

וגם היה משמש בביתו של החתם סופר.

פעם התנצל לפני הרב שיש לו נטייה רבה לכפירה

ולהמיר דתו רחמנא לצלן.

נבהל החתם סופר,

ואמר לו, ספר לי נא כל תהלוכותיך ומעשיך עד היום.

התחיל לספר לו הכל, מה למד, כמה למד,

ותוך כך הוא נזכר במעשה,

בפסח שעבר, אישה אחת

באה עם שאלה

על מעשה מעפיה הנקרא טורט,

והביאה אותו לפני החתם סופר,

והחליט

הרב שזה חמץ וצריך לבערו.

אמנם חשש שהאישה לא תציית ותחוס עליו ולא תשרוף,

על כן ציווה לבחור הזה

שהוא ייקח ממנה את הטורט

ויבחר אותו.

התלמיד לקח אותו, הביא אותו לתוך חדרו,

וחס עליו מלשורפו.

התחיל ללמוד כל ההלכה,

גמרא ופוסקים

על העניין של הטורט,

עד שהיה ברור לו שמותר.

מכיוון שהתברר לו שמותר,

אכלת טורט.

כך סיפר התלמיד לפני החתם סופר.

אמר לו, עתה ידעתי מאין הערעורים הרעים באו לך,

מפני שעברת על איסור חמץ בפסח,

והכתוב אומר,

אלוהי מסכה לא תעשה לך,

ומה ההמשך? את חג המצות תשמור.

זאת אומרת, זה סמוך לו,

אלוהים, מסכה לא תעשה לך.

מתי?

אם את חג המצות תשמור, אבל אם אתה לא שומר,

אז באים ערעורים של עבודה זרה,

להמיר את הדת

מאכילת חמץ בפסח.

לא תעשה לא לאכול תערובת חמץ בפסח.

מה השכר?

כמה גדול הנזהר במצווה זו,

כמו שכתב הבאר היטב בשם הארי, זיכרונו לברכה,

הנזהר ממשהו חמץ בפסח.

משהו.

כל שיעור שהוא.

מובטח לו שלא יהיה חטא כל השנה.

אם אדם מצליח לעבור את כל ימי הפסח

בלי שייכשל במשהו חמץ,

מובטח לו שלא יחטא כל השנה.

בזוהר הקדוש כתוב,

בזמן ששולט עליהם ליל שימורים,

כולם צריכים להיות שמורים ונטורים מחמץ ושיעור בכל שהוא.

בכל המאכלים והמשקיעים כולם שמורים.

ומי ששומר אותם מחמץ ושיעור,

גופו שמור מיצר הרע למטה,

בנשמתו למעלה,

שנאמר בו לא יגורך רע.

בגלל שהרי נעשה גופו קודש,

בנשמתו קודש קודשים.

האוכל תערובת חמץ בפסח לוקה.

ומחר, אם ירצה השם, נלמד.

בעוד החמירו בעבירה זו,

אומר הזוהר הקדוש, מי שמערב חמץ או שיעור כלשהו במצה,

כאילו משקר בחותם המלך.

לכן אנחנו מקפידים, לא כמו האחרים,

שלא מקפידים כל כך על ביטול.

לפני פסח

יש הרבה אבק שעף מהמכונות,

מכל מיני לא מנקים טוב,

אלה שעושים בכמויות,

מצות וכו',

ואז אם מתערב משהו,

חמץ, בתוך המצה, לפני פסח זה מתבטל בשישים.

אבל אם יודעים את זה מראש ולא מקפידים,

זה ביטול איסור לכתחילה גם.

אנחנו מקפידים שלא יהיה שום דבר, ולכן שמים

על הפה של אלה שעושים במלאכה

מחסום

שלא יהיה חלילה טיפת רוק שמחמיץ,

שלא ייפול על המצה,

בהקפדה יתרה בשביל שיהיו המצות כשירות למהדרין שבמהדרין.

לא כל אחד זוכה לאכול מצות כשירות במאה אחוז בכל ההידורים.

מעשה, באחד שהיה נזהר הרבה בשמירת המצה,

בלישה,

באפייה,

בכל הלקות הפסח.

והנה בליל פסח,

אחר שישן,

חלם,

שאדם אומר לו,

אוי לך שאכלת חמץ משהו.

וייקץ,

והתמרמר מאוד,

ויאבק בכי גדול,

וחזר,

וישן מתוך הבכייה.

והיה חלום,

והנה האיש מדבר עמו ואומר לו,

זה החמץ שאכלת?

הוא נשמר בין השיניים,

פירור קטן חמץ מהאכילה שאכלת בערב פסח בבוקר,

ובעת שהיית אוכל ולועס המצה בלילה,

נפרד אותו פירור מבין השיניים

ונדבק במצה,

ואכלתו עם המצה.

על כן,

כמה וכמה צריך אדם לשום ליבו בדבר הזה,

ולהיזהר בניקוי שיניו היטב.

מי מביא את זה,

את המעשה?

הבן איש חי בשנה ראשונה, פרשת צו באות חטא.

וכמובן שזה לא כמו החלום של בבא ברוך

מנתיבות

שחלם שאבא שלו בא, אמר לו שצריך לבחור ש״ס.

חלומות של פוליטיקאים לפני הבחירות,

כולם חולמים את כולם בשמיים,

אין להם מה לעשות בגן עדן, רק הבחירות שיבחרו בדור רעי.

כולם חולמים חלומות.

יש כאלה גם מספרים שהם בזכות ש״ס, מגיל שבע לא ראו את האבא והאימא שלהם כי הלכו למוסדות ש״ס.

איי איי איי, זה מלך התותים, הגאי, סריס על נשים, סיפורי בדים,

העיקר

על מה שהבטיחו לו וכולי וכולי,

משרת אותם וכולי וכולי וכולי.

איזה מצחיק.

הרב מזוז עכשיו אמר שאלי ישי פורש,

פורש,

ומתחברים ליהדות התורה לאשכנזים.

כל הזמן הוא לגלג על האשכנזים,

קילל את הרבנים שלהם עם הסידורים,

שאמרו עליו שהסידורים שלו,

יש בהם דברים שאני לא רוצה לחזור עליהם,

והוא קילל,

קילל את גדולי ישראל האשכנזים.

עכשיו בלית ברירה הוא אומר להצביע עדות התורה.

הוא אומר למה הם נוקמים באלי ישי, אז למה אתה נוקם בהם?

הם אין להם שכל, אמרת שהם לא חרדים, תשאר אתה חרדי.

אבל אלה שאתה מזלזל בהם כל השנה ואתה בסוף הולך ואומר להצביע להם,

איך זה מסתדר?

אמרת שהם לא חרדים, למה הם לא חרדים?

כי הם שונאים את אלי ישי ונוקמים בו,

ואמרו, רק לא אלי ישי.

נו, אבל אתה חרדי?

אז איך אתה אמרת, לא, אמנון יצחק, כשאני הלכתי לבחירות?

מה זה, חרדי?

לא הבנתי. מה שעשית,

מחזירים לך מן השמיים ביזיונות,

כמו שעשית, ככה עושים לך.

ואתה בסוף צריך ללכת עם האשכנזים,

יואו, לא יאומן, הרב מזוז עם האשכנזים.

יש כאלה שאומרים, ככה, בצחוק ובלגלוג,

שהיה הסכם ביניהם,

בין האשכנזים לטוניסאים.

מה ההסכם?

ההסכם, שהוא מוריד את כל הסידורים,

ולא ממשיך עם הסידורים וכל ההגהות שהוא עשה.

כן, כל הרשת צוחקת מכל העניין, לא יאומן כי יסופר.

טוב, אבל אם חשבתם שאתם בהקיץ,

אולי אתם בחלום.

אם חשבתם שאתם בחלום, אולי אתם בהקיץ.

אבל המציאות

מפתיעה כל פעם מחדש, איך הקדוש ברוך הוא מסדר את הדברים.

מה שאדם מודד, מודדים לו בחזרה בדיוק.

חכו, עוד לא ראינו מה יקרה עם דור רעי וכל החבר'ה הליצנים.

אוי לך, ש״ס, אוי לך, ש״ס.

רבי חנני,

אברה גשיר, אומר עושה כל זה וכל זה כל ישראל,

להפיקו אחר בעולם תורו ומשואות.

שנה אמר אדונו וסלמנו וסלמנו, סת גו יחדיל תורו, יא אדיר.