טוען...

כיצד מקיימים "ושמחת בחגך"? | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 25.03.2015, שעה: 08:11

הורדת MP4 הורדת MP3


חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר "ושמחת בחגך", במה משמחם? רבי יהודה אומר, אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן, אנשים בראוי להם - ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף, בבבל בבגדי צבעונין, בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצים, תניא רבי יהודה בן בתירא אומר, בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין. וכך זה גמרא בפסחים ק"ט.

וכך פסק הרמב"ם בהלכות יום טוב, וזה לשונו: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים חייב אדם להיות בהם שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו, שנאמר "ושמחת בחגך", אע"פ שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים, יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד כראוי לו, כיצד? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלים בשר ושותים יין, שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין. הלכות יום טוב פרק ו' הלכה ז'.

מבואר מפה שחובת השמחה ברגלים היא שישמח האדם וישמח את עצמו ובני ביתו בתענוגי העולם, בבשר, ביין, בקליות, באגוזים, בבגדים, בתכשיטים נאים, כל אחד כפי הראוי לו, כל אחד בדבר שמשמח אותו, והדבר צריך תלמוד, הלא שמחה כזו אינה שמחה רוחנית ואינה שמחה במהות החג עצמו, אלא זו שמחה בתאות ליבו וברצונו החומרי של האדם, והרי לימדונו חז"ל שהשמחה הנדרשת מאיתנו היא שמחה רוחנית, שמחה בה', כמבואר במדרש שיר השירים, "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך", רבי אבין פתח, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", אמר רבי אבין אין אנו יודעים במה לשמוח, אם ביום אם בקב"ה, כי מה כתוב - זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, מי זה בו? נגילה ונשמחה בו ביום או נגילה ונשמחה בו בה', אמר רבי אבין, אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בקב"ה, בא שלמה ופירש לנו - נגילה ונשמחה בך, בך - בסוף פסוק תמיד זה בא בך, לא בך, לאלה ששואלים חושבים פעם זה לשון זכר בלשון נקבה סוף פסוק ובאתנחתא אז זה תמיד בא בך לשון נקבה כאילו, זה בגלל הדקדוק. בא שלמה ופירש, נגילה ונשמחה בך, בך - בקב"ה, בך - בישועתך, בך - בתורתך, בך - ביראתך. ז"א צריכים לשמוח בקב"ה בישועה שלו, בתורה שלו, ביראה שלו, וכך איתא, ככה מובא גם בילקוט סוף פרשת פנחס ילקו"ש, וכיון שיצאו שבעת ימי החג, אמר הקב"ה לישראל, עכשיו אני ואתם נשמח יחד, וכיון ששמעו ישראל כך התחילו  מקלסים לקב"ה ואומר, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, אמר רבי אבין, אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך - בך בתורתך בך בישועתך. חוזר על אותם דברים.

עכשיו כך מבואר בדברי הרמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ' זה לשונו: ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות, אלא על השמחה שיש בעבודת יוצר הכל, איזה שמחה? לא השמחה של הוללות וסכלות אלא של עבודת יוצר הכל, שנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" הא למדת שהעבודה היא בשמחה, צריכים לעבוד את ה' בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' מתוך שחוק, שחוק זה ההיפך, זה קלות ראש.

וכן מבואר בסוף הלכות לולב וז"ל: השמחה שישמח האדם במצוה ובאהבת האל שציוה בהן, עבודה גדולה היא, אומר הרמב"ם, אז השמחה שאדם שמח בשעה שהוא עושה מצוה ובאהבת האל שציוה בהן, זה עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו, וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו, חוטא ושוטה. ז"א ממקום שצריך לשמוח בעבודת ה' והאדם ליבו גס עליו, מתגאה, והוא האדם הזה חולק לעצמו כבוד ומתכבד בעיניו במקומות ש צריך לשמוח בעבודת האל, נקרא חוטא ושוטה, וכל המשפיל עצמו ומקל את גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה, ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'. אז דוד היה מכרכר ומפזז לפני ה', אבל אלה שמחזיקים מעצמם ככה אתה יודע דואג לכבוד שלו, ולא מוכן לשמוח שמחה של מצוה וכו', זה נקרא חוטא ושוטה.

הרי מפורש לפנינו ששמחת החג שאנו מצווים בה, אינה שמחה בתענוגים גשמיים ותענוגי הגוף ובחמדותיו, אלא דוקא בתענוגים רוחניים, בלימוד התורה, בהתעלות במעלות היראה והאהבה, וכל היסוד של השמחה בחג היא שמחה לפני ה', שמחה שיש בה עבודת היוצר. אז אם כן  נשאלת השאלה שוב, אם כן מה זה שנצטוינו לשמח את עצמנו ואת בני ביתנו בתענוגים גשמיים בבשר ביין בקליות במגדנות במלבושים נאים ובתכשיטים, מצד אחד ראינו נשמחה בך, מצד שני אנחנו רואים  צריך לשמוח ע"י זה שקונים את הדברים האלה וכו' ואוכלים מה שאוכלים, איך זה מסתדר, אז איזה שמחה זו? מה השמחה? ושמחת בחגך שיהיה קונה לאשתו ולבניו ולכל אלו, ושמחת בחגך שישמח בה' ובישועתו וכו', אז מה השמחה פה בסוף?

על דרך זו יש לנו להבין גם את ההלכה השנויה בהלכות פסח, ערב פסח סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך, גמרא בפסחים צ"ט. רש"י מפרש, לא יאכל - כדי שיאכל מצה של מצוה לתאבון, תיאבון שיהיה תאב, לכן בערב פסח סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך, וככה נפסק להלכה: אסור לאכול מצה ערב הפסח, אסור, כדי שיכנס לאכילת מצה בתאוה, וגם הרמ"א בהלכות סוכה בתרל"ד ס"ג סעיף ג', מביא בשם המהרי"ל, שדין זה נוהג גם בערב סוכות, ולא יאכל ביום מחצות ואילך כדי שיאכל בסוכה לתאבון, דומיא דאכילת מצה, כמו באכילת מצה. ומבואר עוד בריש ערבי פסחים, שגם בשאר ימים טובים אין ראוי לאכול מן המנחה ולמעלה, כדי שיכנס ליום טוב כשהוא בתאוותו לאכול, והרמב"ם הביא את הדין הזה בהלכות יום טוב.

מה נמצא? נמצא שיש חיוב ליהנות את הגוף באכילת כזית מצה בליל פסח, באכילת כזית פת בסוכה, בליל סוכות, וכן בשאר ימים טובים, בכולם צריך שיהיה האדם אוכל בתיאבון ובתאוה, ואם כן, כל אכילת המצוה נהפכת כאן לאכילה בתאות ליבו ברצונו החומרי של האדם, ולכאורה אין כאן אכילה לשם ה' שציוה על הדבר, והלא כבר לימדונו, והרמב"ם פוסק, כשאדם אוכל ושותה ברגל לא יהיה זה אלא עבודת ה' יוצר הכל, אז איך הדברים תואמים יחדיו?

דבר ברור שהמצוות התלויות במעשה צריך אדם לעשותם בפועל ידיו כמו הנחת תפילין וכיוצא בזה, אלא שנוסף על העשיה צריך שתתלווה לזה עוד מתחילה כוונה טובה לעשות את המצוה לשם ה', למה אני מניח תפילין? לקיים את רצון הבורא שציוני על כך, ולמאן דאמר מצוות צריכות כוונה וכך פוסק מרן, שמצוות צריכות כוונה, כל מצוה  צריך להתכוון שאתה מקיים מצות ה', הרי הכוונה הזאת היא לעיכובא בקיום המצוה, אם לא התכוונת לא יצאת ידי המצוה, אז צריך להתכוון, ועל כל פנים לכל הדעות ענין הכוונה הוא דבר בפני עצמו שצריך לצרף אותו למעשה, אז יש מעשה ויש הכוונה של המעשה, שאני עושה את זה לשם המצוה שציווני לעשות זאת, זה דבר שתלוי במחשבה ובדיבור, לפני עשיית המצוה, לכן יש לפני כל מצוה אומרים לשם יחוד, ואז אומרים ומציינים שאני הולך לקיים מצות כך וכך, מצות תפילין, מצות טלית, מצות כך וכך וכך, וזה דבר התלוי במחשבה ובדיבור לפני עשיית המצוה, אתה מברך ברכת המזון צריך להתכוון שאתה הולך לקיים מצוה של "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך", אתה אומר בקדושה קדוש קדוש קדוש, צריך להתכוון שאני מקיים מצות "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכן וכן, ז"א כל מצוה צריכה כוונה לפני עשייתה, אז יש במחשבה ויש בדיבור מה שצריך, ואת המעשה עצמו, להודיע ולגלות לעצמו שהוא עושה את המעשה לשם ה' שציוה אותו על הדבר.

וכשם שהמצוות המעשיות מחייבות מעשה, מלבד הכוונה תחילה, ככה המצוות שתלויות ברגשת הלב, כמו אהבת רעים וכיוצא בה, אינן מתקיימות אלא בצירוף שני הדברים, צריך עשיה וצריך כוונה, כדי להגיע לעשיה הראויה באלו המצוות צריך אדם להכין את ליבו תחילה עד שיימצא בו הרגש הזה בפועל ממש, אם דיברנו על אהבת רעים, אז צריך שיהיה בו רגש ממש, ואז הכוונה והמעשה יתקיימו בשלמות, הרגש גופני המורגש בלב צריך להיות כהרגש הפעולה הנעשית ביד, כמו שאני מרגיש שאני מניח תפילין, ככה צריך להרגיש שאני אוהב את השני, להרגיש, לא מבין שצריך לאהוב אותו, צריך להרגיש, אלא שגם במצוות שבלב צריך תחילה לכוון לעשות את המצוה לשם ה', וזה ענין מיוחד בפני עצמו מלבד הכנת הלב שנדרשת בזה מעצם קיום המצוה.

מעתה יובן היטב כל הענין שנתקשינו איך הולך שמחת החג בדברים חומריים גשמיים לתיאבון וכו', בגדים ותכשיטים, ומצד שני צריך לשמוח בה', במצוה, שמחת החג הרוחנית, נגילה ונשמחה בך, בך - בתורתך, בך בישועתך, בך ביראתך, איך זה מסתדר? עכשיו זה יובן, כיון שמצות השמחה היא מצוה התלויה בלב, וכל הקיום הוא רק ע"י שמרגישים בלב, כשבא חיוב המצוה צריך האדם להכין את הלב כראוי, עד שישמח ליבו ותגל נפשו בהרגשים מוחשיים, כמו הרגש של פעולות שנעשות באיברים של הגוף, וכיון שלא שמחה של גדול כשמחה של קטן, כל אחד שמח במשהו אחר, ולא השמחה של גבר כמו של אשה, אז כל אחד צריך להכין את הלב שלו למצות השמחה לפי התכונה שלו והרצון שלו, אז אנשים במה השם שמחים? בשר ויין, נשים מה שמחות? בגדים נאים ותכשיטים, ילדים מה שמים? קטניות, קליות, מגדנות, ממתקים, שכן רק על ידי גופו וחושיו הגשמיים בדברים המשמחים אז תתיישב השמחה בלב, אז אנחנו צריכים להביא את הלב שלנו לשמוח בצורה מוחשית, מה יכול לגרום ללב לשמוח? שכל אחד מקבל את מה שהוא שמח, ואז השמחה תהיה מורגשת, ורק אז יוכל לשמוח שמחה אמיתית, שמחה לפני ה' בתורתו, באהבתו וביראתו.

אחרי שיש את השמחה המורגשת חושית שהנית את גופך, בין בלבוש, בין באכילה, בין במתנה בין בכל דבר, עכשיו תוכל לשמוח לפני ה' בתורה באהבתו ויראתו, אבל אם אדם לא ישמח את גופו כמוש קבעו חז"ל, לא תתיישב יפה השמחה בליבו ולא תהיה שמחתו רק מן השפה ולחוץ, רק דיבורים אבל זה לא אמיתי, שמחה שאין תוכה כברה, מה שבפנים ובחוץ לא דומה, ולא כאותם שטועים ומעידים בעצמם שהם שמחים שמחה אמיתית בחג עצמו, החג עצמו נותן להם שמחה אמיתית מבלי להזדקק לשמחת בשר ויין ובגדים ומגדנות, כי שמחה שכזו בלי להכשיר את הלב תהיה שמחת הפה, רק לדבר בפה שאתה שמח אבל במציאות זה לא יהיה שמחה, ואפילו אם בכוונה ובמחשבה הם שמחים, אבל לכדי שמחת הלב בכל הרגשות הם לא מגיעים, שכן הלב הפשוט של כל בני האדם אינו מרגיש אלא כשמעוררים אותו מבחוץ בהרגשים גופניים.

רק יחידי סגולה יש בכוחם לעורר את הרגש של הלב, לשמוח שמחה שלמה בלי להזדקק להכנה חיצונית, אבל אין לחייב את כל העולם להיות נמנה על אותם יחידים שבדור, על כן הדרך הראויה לכלל הוא לשמח את הגוף של כל אחד כפי ענינו הראוי לו, ועל ידי כך מתעוררים רגשי הלב לשמוח שמחה אמיתית ושלמה, אלא שכאמור מלבד עצם מעשה המצוה שנעשה כאן בהרגשי הלב, צריך להוסיף למעשה את הכוונה הנכונה, לעשות את המצוה לשם מצות ה', אבל לא לשם שחוק והוללות, כי לא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל.

בזה מתבאר לנו גם הענין של אכילה ביום טוב, בפרט אכילת כזית בליל פסח ובליל סוכות, כי בגדר האכילה לפי משפט התורה מבואר במסכת חולין ק"ג, לענין איסורי אכילה, מתי אדם עובר על איסור אכילה? כדי להתחייב צריך האדם ליהנות מן המאכל האסור, אבל יש מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש, האם צריך הנאת גרון או הנאת מעיים, מה זה הנאה? הנאה בגרון בחיך שאתה נהנה או הנאת מעיים? אבל כולי עלמא מודו, כל העולם מודים, כולם כל החכמים מודים שצריכים הנאת הגוף, בשביל לעבור על איסור צריך הנאת הגוף, ונפסקה הלכה כרבי יוחנן שצריך הנאת גרון, אז אם נהנית בגרון ממאכל אסור עברת, רמב"ם פרק י"ד ממאכלות אסורות הלכה ג', וכשם שלגבי איסורי אכילה צריך הנאת גרון כדי להתחייב ולעבור את האיסור, כך לענין מצות אכילה, מצוה לאכול, צריך הנאת גרון כדי לקיים את המצוה, אז לכן אדם לא יאכל מערב פסח ערב יום טוב כדי שיאכל לתיאבון לתאוה, כי צריך הנאת גרון.

אמור מעתה שהציווי לאכול כזית מצה בליל פסח ענינו שבלילה הזה צריך שאדם יהנה בגרונו מאכילת המצה, וכן בליל יום טוב ראשון של סוכות צריך שיהנה מאכילת כזית פת בסוכה, והלא הדבר מובן שכאשר אדם שבע אם הוא אכל בערב פסח או בערב יום טוב, הוא אכל והוא שבע אז הוא לא נהנה מהמאכל, לא דומה אדם שאחרי שלא אכל כמה שעות אוכל לעומת מי שבסמוך כבר אכל, וכל אכילתו היא תהיה אכילה גסה, אם הוא כבר אכל בערב פסח, כשהוא יבוא לליל הסדר והוא יאכל לא יהיה לו הנאה, זה אכילה גסה שאין בה הנאה לגוף, לפיכך צריך אדם להרעיב עצמו בערב פסח ובערב סוכות, חוץ מאלה שמתענים תענית בכורות בערב פסח אם הם לא מסיימים מסכת, אז הוא אומר, צריך להרעיב את עצמו בערב פסח ובערב סוכות כדי שיאכל את הכזית לתיאבון לתוך תאות המאכל. לכתחילה צריך לאכול כביצה, אבל לפחות כזית, כדי שיאכל הכזית תאבון לתוך תאות המאכל, למען ירגיש היטב הנאת גרון מאכילת המצוה. אלא שמלבד זאת, יש לצרף אל המעשה, שאתה נהנה בגרון ונהנה מהאכילה, גם את הכוונה הטובה לאכול לשם מצוה, לשם ה' שציוה על הדבר, מה פתאום אני אוכל עכשיו מצות? למה אני אוכל עכשיו מצוה, מצת מצוה, למה אני אוכל עכשיו? ה' ציוה, לא בגלל שאני רעב, בגלל שה' ציוה אני אוכל, ואז תהיה הנאת הגוף הזו אכילה עם הכוונה הזו כל כולה עבודת היוצר, יוצר כל. אבל ודאי אין באכילה הזו הנעשית לתיאבון בתאות הגוף משום מילוי רצונות הגוף החומרי, שהרי אדרבא, זהו עצם גדר המצוה, שגדר המצוה זה ליהנות את הגוף באכילה הזו, זה לא אכילה סתם של יום חול שנהנים ואוכלים סיחים ופפפפ, לא, פה זה עצם המצוה היא ליהנות, זה המצוה ליהנות, שהגוף יהנה מהאכילה של המצוה, אבל עם הכוונה, והרי יש כאן דוקא מילוי רצונות של הנשמה הרוחנית, לעשות את רצון אבינו שבשמים, כי כך ה' רוצה, "ושמחת בחגך" ושכל אחד יהיה שמח בהרגשים ממש, הבעל, האבא, הסבא, צריכים לשמוח במה? בשר ויין, והנשים - בתכשיטים, גדים צבעונין וכו', והילדים בקליות ואגוזים ומגדנות וכו' וכו', כל אחד צריך לשמוח בהרגש, שירגיש היטב שהלב שלו מוצף בשמחה, כל אחד כפי ממונו, אם אין לו אין לו, אבל כפי ממונו, והשמחה הזאת יגיע האדם לחג, יהיה רעב לפני כן, כדי שיהנה הנאת הגרון וזה המצוה, זה לא תאוה כמו פסולה, זו תאות מצוה, ויכוון לשם המצווה הקב"ה, וכך יקיים "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

הגאון  מוילנא שאלו אותו מה המצוה הכי קשה לקיים? אמר שמחת החג, כי במשך שבעה או שמונה ימים אתה צריך להיות בשמחה כל הזמן, שלא יהיה לך עצב ולא דאגה ולא שום דבר, לשמור על זה שמונה ימים שלא יכנס איזה משהו, והשטן יודע להפריע, עם הילדים שיפריעו בסדר, ועם הזה וההוא עושה ככה וההוא מתבדח וזה לא שומע וזה ככה ונהיה בלגן, זה לא סדר, זה בלגן, להעביר סדר שיהיה כסדר זה צריך הכנות מראש, להסביר לפני שיושבים מה עושים וזה, ותעשו טובה ואפילו לתת פרס לילדים, מי שיהיה כל הסדר בשקט וישאל שאלות כמו שצריך והכל יהיה בסדר יקבל כך וכך, זה עוזר, וגם המבוגרים לפעמים צריך לפתות אותם גם כן לכמה דברים, מה לעשות, אבל בשביל שיעבור סדר כסדר זה סיפור סיפור סיפור קשה מאד, לא יודע כמה אנשים זכו שיעבור להם סדר אחד כמו שצריך בסדר. אבל שנה מחכים, אז כדאי לעשות את ההכנות, לא למתוח את זה, לא למרוח, לעשות את כל מה שצריך קודם כל לגמור את החלק של המצוה, לספר ביציאת מצרים והכל, לא להכנס עכשיו כל מיני סיפורים ורכילות וקשקושים, עבר קדוש ביותר, ליל שימורים הוא לה', אפשר לשאוב הרבה מן השמים בלילה הזה, אבל צריך לעשות את זה בשמחת הלב, בהרגש ועם הכוונה, כוונה שלמה לעבודת הבורא יוצר הכל ויהי רצון שבעזרת ה' בניסן עתידים להגאל, שהקב"ה יערה עלינו, אם לא את הגאולה בפועל, אבל את ההרגש של הפעולה כבר, שנ תחיל לטעום את הטעם האמיתי של החירות, את החירות, חירות מיצר הרע, חירות מכל השטויות, מכל ההבלים שמתעסקים כאילו בדברים החשובים והעקרוניים, להדבק באמת, להבדל מהשקר ונושאיו ומשגריו ומעמידיו ומקיימיו, איי כמה צריך להיות דבוק באמת, להיות דבוק באמת זה דבוק בקב"ה, ה' אמת, תורתו אמת, זה מה שצריך, כל מה שהוא שקר להתרחק ממנו.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 12.12 16:27

    בס''ד שלום לכבוד הרב, לפני כשנתיים נסעתי במונית לעבודה, והנהג הציע להכיר לי בחור דתי. שאלתי: 'לפי איזה רב הוא הולך'? ציין: 'ר' יגאל...' אך אמרתי: 'שב"ה אני הולכת לפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט''א'. הנהג טען שכבודו מדבר על רבנים (ח"ו) וכו'. עניתי: 'שהם לא בדיוק רבנים'... והסברתי בקצרה מה שקרה ומה הסיבה ל: ''מחלוקת'' ושב"ה הרב עושה כדין. ירדתי והמשכתי לדרכי. לפני כשנה באחת ההרצאות בעיר, ראיתי בסוף ההרצאה את אותו נהג מונית ניגש לכבוד הרב! ולאחר מכן ראיתיו בעוד הרצאה נוספת! איני יודעת אם אני הסיבה לכך, אבל יש הרגשה שכן. למדתי מזה: כמה חשוב להעמיד אמת על תילה, גם אם לא נראה שהדברים יעשו פרי... בטוחני שאם שותלים זרע וגורמים להרהורים שבסופו של יום מוליכים את האדם לדרך אמת. כמובן רק אם הוא חפץ בזה. יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה תמיד לקיים את דרך האמת בשלמות אמן!

  • 10.12 16:59

    אם אפשר גם לספר לרב, כמה אני חייב לו את חיי. כל מה שנעשה טובה לרב - אנו עושים פי אלף להציל את חיינו! ב"ה הרב כל כולו צדיק אמת, כל כך הרבה חסד לטובת הכלל שאי אפשר לתאר. הייתי בן למשפחה דתית רגילה, חיים אורח חיים דתי בלי יותר מדי שיעורי תורה והתקרבות לצדיקים... ואיך לא, עם הגיל מגיעות השאלות והאפיקורסיות וכו' "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תהלים כה, ז). ולפני צבא (צה"ל...) הלכתי למכינות תורניות לפני צבא ולישיבה ולא מצאתי את מקומי. וכנראה השי"ת ראה את כוונתי הטובה והשתדלותי וראה זה פלא, מכמה סרטונים ביוטיוב של כבוד הרב נעשתה בריאה חדשה! ולכן כתבתי: "הייתי". ממש כל הקושיות תורצו, כל הבורות נסתמו ונהייתי "מכור" לשאלות ותשובות של הרב שליט"א ומיד תפסתי עצמי בידיים וצעקתי להשי"ת: 'היכן אני בעולם?! אוי לי על ההבל וריק! חיי השקר, עולם השקר! כל ההצלחות המדומינות והתאוות הנמאסות...' והשי"ת מרחם עלי כ"כ והיו ימים אלו בדיוק תחילת הימים הנוראים! וסיבב השי"ת לטובה שאשב ואלמד כמו שמעולם לא למדתי בכזאת יראה והשתוקקות וצמאון לאמת. ומקשיב כל יום לשיעורים של הרב וב"ה גם בתוך עזה שומעים את הרב, ומאז אין יום בלי רצון וכיסופים טובים להתקרב להשי"ת, לאמת, לצדיקים, לתורה הקדושה. אז באמת בסך הכל רציתי לבקש מהרב ברכה והצלחה למסור לו את אהבתי הערכה והוקרה אין סופית וכמובן לקבל עלי משהו להיות עבד השם ויה"ר שהשי"ת ישמור בריא ושלם בגופי נפשי רוחי ונשמתי (אמן) באהבה ויראה ושמחה עצומה.

  • 02.12 13:32

    לכבוד הרב אמנון יצחק שליט''א מאחלת לכבוד הרב מזל טוב עד 120 שנה יה"ר שתזכה לבריאות איתנה, נחת, שמחה, שפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך, שהשם יתברך ימלא את כל משאלות ליבך לטובה, שתזכה לעוד שנים רבות וטובות ולכל הישועות. תודה רבה להשם יתברך על זה שהרב הציל אותי, ומאיר לי את הדרך הנכונה בהערכה גדולה מאוד א. א..

  • 02.12 11:32

    ב"ה אחרי ברכתו של הרב אתמול ליאורה שלחה הודעה 2 דקות מאז שהרב ברך ב"ה האבא נושם יותר טוב, היום הרופאים חיפשו אותנו, והמדדים של הדלקת ראות יורדת מאז שהוא נכנס היה דלקת ומאתמול ירידה בדלקת. וזה היה ממש באותו רגע שהרב בירך, הנשימות נרגעו והרופאים אומרים: 'יש שיפור בדלקת פעם ראשונה!' ברוך השם.

  • 02.12 11:30

    שלום כבוד הרב רציתי להגיד לכבוד הרב שב"ה הרבה פעמים ראיתי שכותבים לרב על שאנשים היו בבעיות וצרות ושרו: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ו... הופס ב"ה הלך להם טוב. התרגלתי שאצלי "אין" כאלה ניסים, אבל לאחרונה יצאנו פעמיים עם הרכב בצהריים עם הילדים ולמקומות בלתי אפשריים שיהיה שם חניה, והתחלתי לשיר "עבדו-עבדו" ובעלי מצטרף ואפילו שבלב היה לי קשה להאמין שלי זה יקרה וב"ה הופ תוך חמש שניות- חניה. וככה קרה גם בפעם השניה - "עבדו-עבדו" ובום - חניה. הנה גם לנו זה קרה- מדהים! תודה רבה כבוד הרב על כל מה שהרב מלמד אותנו ומרגיל אותנו בעבודת השי"ת!!!! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 02.12 11:28

    כבוד הרב הקדוש שלנו 'אשרי יולדתך'! אין זכיה כמו שזכינו בך! תודה לקדוש ברוך הוא ששולח לנו צדיק כזה בדור הזה. המון המון מזל טוב, שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה, שתמשיך לעשות נחת רוח לה' יתברך ולהוריך הצדיקים (אמן) שכמובן גאים בך ב"ה תודה רבה לך שאתה כל יום מחזיר אותנו בתשובה גורם לנו לעשות חשבון נפש, אוהבים אותך מאוד.

  • 02.12 11:27

    רבנו הקדוש, מזל טוב ליום הולדתך, מאחלים לך נחת מהילדים, נכדים, נחת מהקהילה הקדושה, שתמשיך להתמלא בכוחות ולהוביל אותנו לגאולה, שתמשיך לתת את המילה הטובה שכל חסיד תמיד מחכה לזה, תמשיך להאיר אותנו באורה של תורה, לעטוף אותנו תחת כנפי שכינתך הקדושות ולארח אותנו בסוכת שלומך, על ידי קולך הערב והקדוש, שאפילו צחוקך נכנס לנו ללב, קול שהשם הכי אוהב, שכל פעם ששומעים אותך אנחנו מקבלים חיות ממש ולכן נולדת בא' כסלו, חודש הגאולה, יום שבו הרבי מילובביץ ע"ה התעורר מחוליו והתרפא אחרי חצי שנה (יום הגאולה) ורבי הרי"צ יצא מהכלא וגם בעל התניא זכותם תגן עלינו אמן, יט' כסליו חג האורות חג הגאולה, זהו החודש שרבנו הקדוש נולד ולא סתם בחג האורות, כי אתה מאיר את העולם בטוב לב, ובאמת שבך ובכך תוביל אותנו בעזרת השם עד הגאולה השלמה! שאתה עומד בראשה, אמן! יום הולדת שמח וראש חודש מבורך מלא אורות.💐💐🌹אוהבים; דוד שלמה, ויוסף חיים א.

  • 02.12 11:25

    כבוד הרב היקר מכל שמחים מכל ה- ❤️ לאחל לך את כל הטוב שיש לקב"ה באוצרו הטוב. יה"ר שתזכה בעזרת השי"ת לבנות במהרה ובקלות את הבניין (שופר גדול) בירושלים, שמשם יכריז אליהו הנביא על המשיח עם שופר. ומאחלת לי ולמשפחתי להיות בני בית בבנין זה אמן ואמן. אין דרך שאנו יכולים להביע את גודל ההצלה והזכות שיש לנו. הרבה ממה שאני וממה שיש לי באמונה, בטחון, עבודת המידות, ההתבוננות, לקיחת אחריות - זה בזכות השיעורים, ההדרכה, והדברים שיוצאים מלב טהור ונקי. תודה כבוד הרב מאחלים: שנמשיך להידבק בקב"ה שהוא האמת ובצדיק האמת, בדרך האמת. מאחלים לך שתצליח במשימה המקודשת שנתנה לך ובגדול, שתהיה לך סיעתא דשמיא גדולה לאורך כל הדרך. אוהבים אותך כבוד הרב. אתה כמו אבא שלנו, אכפת לך כמו אבא לילדים שלו, שום דבר לא עוצר אותו. מתרגשים להיות חלק ממפעל התשובה הגדול הזה, ב"ה זכינו... כל הברכות ליום הולדת מבורך, שיתקבלו התפילות שלך על כל עם ישראל, על הקהילה, על משפחתך ועל עצמך שנזכה לעשות נחת לך ולקב"ה (אמן). מכל ה- ❤️ 🌹משפחת א.🌹.

  • 02.12 11:22

    בס"ד. כבוד הרב שליט"א, גדול מזכה הרבים בארץ ובעולם! ברכות לבביות ליום הולדתך 🎁 היום שבו הקב"ה החליט: שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך! ואכן כך - לא היינו יכולים להסתדר בתוך כל השקר והטומאה אילולא נשלח כבודו לעולם לרומם את האמת ולהשפיל את השקר! ולעזור לנו גם כן לגלות את האמת ולהתרחק מהשקר על כל צורותיו וגווניו. כ"כ הרבה נשמות כבודו מציל מבור תחתיות, ומי שמקשיב לדבריך זוכה בעולם הזה ולעולם הבא! תודה!!! ויהי רצון שתזכה לעוד שנים רבות וטובות בבריאות איתנה ועשירות לעבודתו יתברך, תזכה להמשיך במסירות נפש להגדיל תורה ולהאדירה! ולהחזיר עוד רבים מעוונם אל אבינו שבשמים. וה' יתברך ברוב טובו וחסדו ימשיך להשפיע עליך הצלחה בכל מעשי ידיך, ותזכה לנחת ושלווה מכל יוצאי חלציך שילכו תמיד בדרך ה' יתברך, ושכל ברכותיך ימשיכו להתקבל בשמים לרצון ולברכה (אמן), כי עליך נאמר: "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה" (ירמיה טו, יט) אנחנו רואים בחוש אצל הרב שליט"א כבר שנים רבות. מזל טוב כבוד הרב שליט"א 🥳 אוהבים אותך ומעריכים את כל פועלך למען בניו ובנותיו של מי שאמר והיה העולם.

  • 02.12 11:21

    כבוד הרב, המון מזל טוב! שיהיה לך עד בלי סוף חיים נצחיים מאושרים בקרבת ודבקות בהשם יתברך, שתצליח תמיד בכל פעולותיך למען ולטובת ישראל, שיהיה לך ולמשפחתך בריאות איתנה, שפע רב רוחני וגשמי, צאצאים לרוב והצלחה בכל הענינים. יה"ר שבעזרת השי"ת תקים קהילה לתפארת בירושלים בשפע רב (אמן). ותודה... (26 תודות) תודה שהשם יתברך אוהב אותך. תודה על מסירות הנפש הרבה שלך. תודה שהחזרת בתשובה מליונים מישראל. תודה שאתה מביא אותנו לעולם נצחי. תודה שאתה מקדיש מזמנך הרב לכל אחד שצריך עם מיעוט שינה וזמן אישי. תודה על הסבלנות הרבה. תודה על שיעורי התורה הרבים. תודה שאתה מצחיק אותנו כשצריך. תודה שאתה נותן לנו מוטיבציה ורצון לעבוד את השי"ת בשמחה. תודה על הקהילה הנפלאה שהקמת. תודה שאתה מלמד אותנו עבודת מידות. תודה שאתה סולח לנו כשצריך. תודה על חידושי התורה הנפלאים. תודה שאתה מדקדק איתנו. תודה על שירך הנעימים (shofar.tv/videos?cat=467). תודה שנתת בי ניצוץ עוד בתקופה של "האנציקלופדיה הרוחנית" (shofar.tv/threads/3). תודה שהתחזקתי בתשובה בזכותך. תודה שמשפחתי מכירה את פעולותיך הרבים. תודה שהחלמתי ממחלה כרונית בזכותך. תודה שנולד לי ילד בזכותך בזכות עצתך על שעתיים לימוד תורה בתענית דיבור (shofar.tv/articles/14723). תודה על אלפי שעות שאני רואה אותך כל יום. תודה שאני עד עכשיו למשל שנים משתדל ללמוד כל יום שעתיים בתענית דיבור ללא הגבלת זמן. תודה שאני תורם ל: 'שופר' ארגון להפצת יהדות ולקהילה (קהילות פז) בזכותך. תודה שאתה מחזק אותי. תודה שאני אוכל בשר, עופות, תבלינים, טחינה וכו' של הקהילה. תודה כבוד הרב על כל מי שאתה.

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים