מי זוכה להכיר בנס

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו אומרים דרשה לפסח

המסות הגדולות אשר ראו עיניך באותות והמופתים, ביד החזקה

אשר הוציאך אדוני אלוהיך כן יעשה אדוני אלוהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם

יש לנו הבטחה

שכל מה שראינו במצרים כך יעשה לכל העמים שאנחנו נראים מפניהם.

אנחנו רגילים לשמוע מפי האנשים שאם היה עושה הקדוש ברוך הוא ניסים לנו היום כמו שעשה לאבותינו אז גם הם היו עבדי השם כמונו כמונו.

לאמיתו של דבר טעות, טעות גדולה מונחת באמתלה הזאת.

כי באמת בכל יום ויום נעשים לנו ניסים גדולים ונוראים

שאיננו יכולים לעמוד עליהם בעיני בשר,

בעיקר

בגלל שהתרגלנו לטבעיותם

לכל דבר.

גם דבר שהוא באמת כל כולו נס, וברור שהוא נס,

הוא מוטבק

בטבעת הטבע.

חכמים, זיכרונם לארץ קדושים,

תקנו בתפילה על ניסיך שבכל יום עימנו

ועל נפלאותיך שבכל עת.

איך קוראים? על השקר הם לא יגידו חכמים, נכון?

ואם אומרים שבכל עת ובכל רגע אנחנו עורים נפלאות וניסים.

הם ראו בעיניהם המאירות ניסים בכל יום ובכל שעה.

אנחנו לא רואים,

מפני שכל הניסים מתרחשים בעולם,

אנחנו כבר רגילים לטביע עליהם חותם טבעי.

כי בכלל בעולם הגשמי הזה לא ייתכן שיהיה נס, כי בכלל בעולם הגשמי הזה לא יתכן.

כי לא ירא אני האדם וחי.

אם אתה תראה נס מופשט, זה כאילו אתה רואה את השם.

כאילו.

כי ברור לך שאין פה טבע, זה גילוי ממשי.

לכן כל נס מעוטף בקצת טבעיות,

כי רוחניות מופשטת בלי עיטוב טבעי היא מן הנמנע בעולם הגשמי בחומרי הזה. היו יוצאי דופן, שנזכיר אותם,

אבל בדרך כלל זה כך.

גם במצרים לא כולם הכירו בנס.

היו ניסים גדולים שאנחנו משתוממים,

שברור לנו שמנו היינו רואים אותם, היינו יכולים להיות אנשים

שהם מלאכים.

כי הכל היה נס מעוטף.

מתי הכירו בהכרה ברורה שהדבר יוצא מגבולות הטבע והוא מהשם לבדו?

בשעה שעמדו על הים, ככתוב, ויאמינו בה' ובמשה עבדו.

אז הגיעו למדרגה הגבוהה ברוחניות והבינו שכל מה שמתרחש במצרים,

רטרואקטיבית,

זה הכל היה מהשם ולא באורח טבעי.

הרב, אלה שלא האמינו, כבר עומדו במוקת חושך.

וזה מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה.

כשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים,

הם הכירו תחילה.

מה אמרו? זה לאיוון ואהוא.

מצביעים בעצם.

כי מקודם גם הם חשבו.

מה שבא המלאך

אל הילדים בשדה,

והביא להם שני עיגולים,

אחד של שמן ואחד של דבש.

הרי הייתה גזירה להרוג את כל הילדים.

אז הנשים היו יוצאות ללטת אותם תחת התפוח,

תחת העצים,

והיו מניחות אותם שם,

וחוזרות, כי מחר יש להם עבודה, עבודת פרך.

נו,

והיה בא מלאך והוא מביא להם שני עיגולים,

אחד של שמן ואחד של דבש.

ומה שהמלאך היה מנקה אותם ומשפר אותם כחיה,

כמיילד את זו שמשפרת עבלת,

שזה הכל טבעיות.

הם חשבו שזה טבעי, כי זה ככה היה כל יום.

הם חשבו שזה טבעי.

כי על כל נס יכולים לטעות שהוא טבע,

אבל על הים כבר הכירו ברורות.

והייתה התגלות אלוהית,

וכבר ידעו כי הקדוש ברוך הוא שנתן להם את הדבש

לנעוק בשדה.

בזה אפשר לבאר מה שהמצרים אמרו בים.

כי ה' נלחם להם ממצרים.

המצרים גם הגיעו בסוף להכרה.

למען ידעו מצרים,

לקב' ירושלים, לפני שהם ימותו המצרים, שידעו את השם.

ובאמת המצרים על הים אמרו,

כי ה' נלחם להם במצרים.

השם הקדוש שם הוויין.

לכאורה ירים לומר, כי ה' נלחם להם בים.

למה? כי הוא עושה להם דרך הצלה.

אבל ייתכן לומר כי במצרים חשבו המצרים שהכל הוא טבע.

מתי כירו גם אם אל נכון שגם כל מה שהיה מצרים

היה ניסי ולא טבעי

ושהכול רק מהקדוש ברוך הוא ולא מפלאי הטבע.

את זה הכירו רק כשבאו אל הים.

ואז התחילו להודות לשם

כי ה' נלחם להם במצרים.

והקדוש ברוך הוא עצמו נלחם לישראל אף במצרים.

רק אז הם הבינו.

גם קריעת ים סוף

עצמאי, כשהיה נס גדול ביותר, היה מקום לטעות בה.

למה אפשר לטעות שהיא טבע? כי נתייבשו באותה שעה כל היאורים בעולם.

ומי יודע שבשביל זה ישראל נעשה נס שיעברו את הים?

מי יודע?

אם אתה רואה תופעה בכל העולם שמתייבשים היאורים,

אז מה אתה אומר?

מה פתאום תולים את זה ישראל בעצמה?

בכל העולם התייבשו היורים.

זה מקרה טבעי עולמי.

אחר שנתייבשו כל המים שבעולם, ולא רק יימסו.

כך מצינו גם אצל שרה אימנו.

כשהיה הנס והשם פקד את שרה בתשעים.

חכמים זיכרונם לברכה אמרו שנפקדו כל העקרות שבעולם

באותה שעה.

אם כן, מהיכן אפשר לדעת שזה בשביל שרה?

רק יש הבדל.

אצל שרה נאמר לה מראש שיהיה,

והיא בת תשעים, דבר שלא היה בה עולם מעולם,

שהיא בתשעים שמעולם לא ירדה תלב,

ובכלל לא היה לה רחם,

ועוד כמה וכמה.

אבל מה יגידו אלה שהיא? מה אכפת לי אם לא היה דבר כזה? זה טעניה, תופעה, לא יודע, זה מזג האוויר כזה שבתארך כך וכך, ולא זה קורה.

אולי גם זהו דבר טבעי כללי,

אחרי שכל העקרות נפקדו.

זה דבר שנתבהל למעלה, שאין נס מופשט בעולם הגשמי,

וכל נס עטוף קצת טבעיות.

זה מה שאמרנו, זה היסוד.

ומצאתי מפורש כדברינו בספר החינוך במצווה קלב,

וזה לשונו, אש תמיד תוקד על המזבח.

משורשי המצווה

ידוע הדבר בינינו,

בעצם כל חכם,

כי ניסים גדולים אשר יעשה האל אל בני האדם בטובו הגדול,

לעולם יעשה דרך סתר.

ונראים העניינים נעשים קצת כאילו הם בדרכי הטבע ממש

או בקרוב לטבע.

כי גם בנס קריעת ים סוף, שהיה נס מפורש,

כתוב שם מיילך השם את הים ברוח קדים עזה,

ברוח קדים עזה כל הלילה,

מיישם את הים לחרבה וייבקעו המים.

אז מה אתה יכול לתלות? ברוח קדים. ברוח מזרחית היא עשתה.

כן, אבל רוח לא יודעת לעשות 12 שבטים,

היא גם לא יודעת כמה שבטים יש.

לא, לא, לא, זה אפשר לסדר.

הוא מייבש את הפיצה, מייבש את הזיים. והמשכירים יבינו כי עניין סתר זה למה הדברים מוסתרים למעלת האדון ולשפלות המקבל.

כבוד השם אסתר דבר.

הקדוש ברוך הוא זה לא כמו השוויצר בעולם הזה של כל חרטא שהוא עושה מזה מעשיתי.

כן.

חזמתי. כן, הילה וזה, וכאילו

איש מופת, ואיש נשיא, ואיש ככה, ורוחני, וכל מיני. מקובל גדול.

ומזה העניין ציוונו, הקדוש ברוך הוא שימו לב, להמעיר אש על המזבח,

אף על פי ששם יורד אש מן השמיים.

למה? כדי להסתיר את הנס.

אם לא היה הדיוט בא ומדליק את האש על המזבח,

היו רואים שהאש דולגת מעצמה.

איזה זמן מקום?

אני הייתי עריקה.

כל הזמן הייתה. אש תמיד תוקן על המזבח, לא תכבה.

אז אתה בעד גליק, יש אש. אז אתה רואה שהם רואים שיש אש. מה זה משנה? אז אתה מוסיף, כאילו, בשביל להבעיר עוד עצים. מה, אתה מוסיף על ה...

אז זה כדי להסתיר את הנס.

עכשיו שתבינו.

הרי זה נס שאין כדוגמתו, היה שם כל הזמן, כל הזמן האיש דולקת, והיה שם מזבח הנחושת,

והנחושת לא נמסת.

מה, זה לא נס?

וגשם אף פעם לא קיבע את עצי המערכה, כי אין גג.

ליורד גשם אף פעם לא קיבע את עצי המערכה,

אז זה לא נס.

והעשן היה מתעמר כל הזמן? עמוד. עמוד עשן. ואף פעם הרוח לא יכולה להטות את זה. זה לא נס.

וכו' וכו'. עשרה נסים שנעשו במקדש.

ולפי הדומה,

שהאש היורדת

לא הייתה נראית בירידתה, למה? מן הטעם שאמרנו, להסתיר את הנס.

חוץ מיום שמיני של יום המילואים,

שלמדנו בפרשה אתמול,

בשל גדעון, שירדה אש,

ומנוח,

שזו הייתה אש שנרעתה.

עד כאן לשון

בעל החינוך.

כדי להבין בנס שהוא נס,

וכדי להשיג את ההפשטה הניסית

מהעיטוב הטבעי שבכל נס,

בשביל זה צריכים חוכמה יתרה.

להבין את המהלכים בתוך הבריאה,

ומה הקדוש ברוך הוא מכוון בכל דבר,

זה ניסים.

כל זה צריך חוכמה יתרה.

כדי לבחון את הנס ולהכירו צריכים

הסתכלות רוחנית.

לא הפרטים הגשמיים, החושיים, הם הפרטים

שיקבעו מה קרה ולמה,

אלא עומק הדבר הרוחני שנמצא מאחורי קוליים.

ועיקר העיקריים זה שזקוקים לאמונה עמוקה.

יש לך אתוש פה על הצוואר, כן.

אתה יודע, הוא בא,

נותן זריקת ארדמה,

אני יודע, כן,

הוא נותן אותה לפרק זמן שהוא חונה עליך,

אחרי שהוא מזריק לך את המיעוט, אחרי שהוא שואף לדעות,

אחרי שהוא עוזר אותך, ואז זה משתערב, אתה מרגיש עכשיו את הצריבה ואת הכאב,

אבל הוא כבר לא נמצא שלום בעין. לא יאמר, כן, נכון.

כתוב,

בארצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו אלא יתושים וזהובים.

זה אויביו של האדם, הם באים להציג לו.

אז אם הוא שלם עם השם,

אז הם לא יציגו לו.

צריך להיות בעל מדרגה כזאת.

שמעתי בשם הגאון

בעל עידושי ערים, זכר צדיקת כתובה, שאמר, ויראו העם ויאמינו,

אף על פי שהעם ראו, בכל זאת היו צריכים לאמונה.

אתה שומע?

אם רואים,

מה צריך להאמין?

אנחנו אומרים, מתי צריך להאמין?

במקום שהשכל לא משיג,

או שהעין לא רואה,

או שהמציאות לא ברורה.

שם צריך להאמין. אבל אם אני רואה,

הנה, יש פה כוס.

אני צריך להאמין שזה כוס?

אומרים לך, כן.

גם מה שאתה רואה,

אתה צריך להאמין.

צריך להאמין.

צריך להאמין.

היום ימינו זה בכלל ברור, כי אפשר היום לתת לך מציאות כאילו היא לא קיימת.

אתה רואה שאנשים יושבים מול המרקק,

מול הטמבלוויזיה,

אין שום דבר שם,

ואתה משקיע את החיים שלך מול דבר שלא היה ולא נברא.

והמציאות כאילו שראית, היא משפיעה על חייך ואת הלוחותיך ומחשבותיך בהתנהגות שלך, ובעקבות זה,

בעקבות הסדרה של כך וכך,

אתה מתנהג אחרת.

כי הייתה סדרה, וראית את הסדרה,

וככה נקרא במקום סדרה.

פרשת השבוע,

יש לו סדרה שמסדרים אותו שם.

ואז הוא משתנה ממה?

מאי-מציאות.

ומאי-מציאות הוא הופך למציאות.

ראיתה איזה את חלומות.

אז זהו,

אז אנחנו אומרים שעל מציאות כבר, שרואים ממש, עוד צריך להאמין. על אי-מציאות זה בכלל סיפור.

מי שמחונן באמונה כזאת,

הוא רואה בכל יום ניסים גדולים,

גם בזמננו רואים עיסים כל כך גלויים. איך הקדוש ברוך הוא מוסר רבים ביד מעטים?

הרי כל מה שאנחנו רואים מסביבנו זה לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

אנשים מזלזלים באינטליגנציה, מדינות מזלזלות באינטליגנציה של אנשים בודדים, ואנשים בודדים יכולים לעשות מהפכות ולשנות את כל הבריאה, את כל היקום.

בן נאדן השליל את הרושם שלו בעולם, הוא כבר סולק מן העולם, אבל חסר שרים הוא טועת העולם.

הוא גרם נזקים אדירים, כולנו משלמים את הנזקים.

כולנו בודקים אותנו בכניסה למטוסים, בודקים לנו את הנעליים ובודקים לנו את הזה, ועושים לנו ככה, ועושים שיקופים ולא מאמינים בלף רע, וטביעות אצבעות, וטבעי פנים וכל מיני דברים, וכולם חשודים מה השודים וזה לא עוזר. הוא הקים תאים, תאים, תאים, וכל הארץ מוסלמים.

מוסרים את נפשם לפי האידיאולוגיה שהוא הפיץ וכולי וכולי, ותראו, בן אדם אחד, מה עושה.

והנה עכשיו חטיפת המטוס הזה, וכנראה שזה מבצע טרוריסטי שהצלחנו לעשות אותו יפה, וכנראה שראו שהם הסימולטור שהכין אותו בבית, כנראה הגיעו שם טיסות כמו טיסות של מטוסי קרב, לרדת ל-1500 רגל ולעבור מתחת למכה,

ואני נוטה להאמין שאם זה לא יתרסק,

אז פשוט מאוד, כנראה רק מדינה יכלה לעזור לו כדי להסתיר את עצמה מן המכה ולעשות לו מיסוך,

או שלימדו אותו לעשות מיסוך, או כל מיני דברים כאלה, בשביל שורה לעבור,

ואז לוקחים את כל האנשים כשבויים, יפזרו אותם לכמה מקומות, הם יהיו מיקוח, ואחר כך ימלאו את זה במתעד של חומר נפץ, יכול להיות, ואז יהיה כמו שהיה בתאומים, אבל להתפוצץ על איזה מדינה או משהו כזה.

יש אפשרויות רבות למה שקרה פה, זה דבר מדהים.

העולם משתומם כמה שהוא כאילו מפותח, ולמיינים אומרים לך שקוראים,

זה עניין שאתה קורא,

יודעים הכול, העולם חלול ועוד לא יודע כלום, וגורנישט, ואנשים פשוטים,

בודדים, יכולים לעשות מהפכה ולשנות את העולם,

ומעכשיו יוגבלו המטוסים ויצטרכו להזדהות במרחקים רבים,

וכולי וכולי, ומטוסי חיל האווים מוזנקו לכל מטוס עשוי, ירשם לעץ, ולא ישנות טייסים לכל מיני, זה בן אדם אחד.

בן אדם אחד שחילית, וזה הכול, והיום באינטרנט מעבירים את כל המידע, איך לעשות א' וב' וג', וגם פצצות מנמלכות,

ואטום קטן ואטום גדול, והכול.

היום העולם,

לפני חשפות,

פוטין יושב לא שם רגע ברגל ואומר למיסטר במבה,

אתה רוצה ללכת נגדי? אתה חושב שאתה לא שמעת על הדוב הרוסי?

אני דוב אני, אתה יודע, אתה אפילו לא קרבוי, פעם היה לכם אנשים, מנהיגים, שהיו יכולים לעייף את זה,

אבל אתה בובה, אתה בובה,

בומבה,

אתה במבה יכול להיות יום,

אבל אתה כלום, מה אתה, מה אתה אומר עליי, שאתה תיקח לשבע עשרה אנשים את הכסף שלהם, והם באמת הפחדנו דחוסים, הם נותנים דחוסים, זו ממש הפחדה,

זה סנקציות שאי-אפשר לעבוד בסדר היום.

חוץ מהפגיעה, יעני, שאתה מדגדג אותי,

אז הנה אני כבר אומר לך שאני הולך להעביר את הקרים אלינו, הוא כבר יהיה מיסוי שם והכול יהיה בסדר.

אז עכשיו במבה יעשה עוד כמה דברים, סנקציות איומות ונוראות.

נו, הדוב הרוסי יפחד, אתם חוזרים?

כבר הסגן אמר, שאיך קוראים לו, שגרעין זה דבר טוב, כי זה מונע התקפות, הדובר פה נותן להם, אין בעיה, צריך להגיע לגרעין, להגיע לגרעין,

כצורחים לשבת, אני אשחרר לכם את אף פעם, מה הבעיה?

נראה שתעזו, אין בעיה.

העולם יכול להשתנות ברגע, ברגע.

הוא בא במבה גלי חולשה, העולם מזהה אותה,

לאלה שחושבים שהם חזקים, כי הם למדו ג'ודות,

כן, והם ציידים הולכים ליער בלי חולצה ויורים על ציפורים.

אז זה, מה הפרק שאתה יכול לעלות? איך אתה יכול לעלות?

אתם זוכרים את התמונה המפורסמת של סדאר עם הרובה ככה בברפסל?

בסוף הוא יזרע את הומה.

מה יצא? דנדלו ככה מטען הזה?

מה קרה למעמור הקדמי, אוהב את הפדיעות שלו, וככה ביום האחרון נחשיתי אותו מה עשוי לך?

דר, דר, חרב, חרב, חרב, דר, דר, חרב, חרב, החרב.

חרמש עצמה מטריה, כמה מצחיק הוא עובד, ועכשיו,

נצנע אותו, לא נצנע אותו.

הוא ברק נהיה חולם מאז שייר המושלט שוכב ושכיבה עליהם.

איפה הוא ברסי?

איפה הוא עושה?

עוד מעט סיסי, סיסי, סיסו בשמחו.

אה, עולם מצחיק, אה?

אתם מאמינים שאנחנו נמצאים פה?

זה הניסים הכי גדולים,

זה הניסים הכי גדולים.

איי, איי, איי, בעולם של שוטים כזה תמיד לחיות ולעבור אותו?

פששש.

איזה מזל שיש לנו תורה ויש מצוות שאנחנו יכולים לעבור לרצינות.

את מי שראוי לעמוד לפניו ולעבוד לפניו, איזה זכות זאת, איזה זכות. בשעה שאנשים יושבים וחושבים מה יהיה,

לחיות את ההווה, לנצל אותו, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה?

אז גם בזמננו אנחנו רואים ניסים כל כך גלויים, כשהקדוש ברוך הוא מוסר רבים יד מעטים. מי שאין לו עיניים ולב להכיר בחינה כזאת,

גם במצרים לא ראה כלום.

והרשע שואל, מה העמודה הזאת לכם?

איך נוכל לשאול רשע? אתה היית במצרים, אתה ראית את הארתות והמופתים, את הכול, איך אתה אומר?

מה העמודה הזאת לכם? כדי שהוא לא ראה כלום?

עושים יד ולשיאים, לא רק לא.

איך אמר מר שמיר?

אפילו יוסי שריף יצא, הנשמה שלו מהגום, ואומר, כן, אבל זה לא קשור לקדוש ברוך הוא.

בעיקר זה לא קשור.

מי אמר לך שיש הקדוש ברוך הוא?

למה אתה אומר שזה קשור?

אם אתה אומר שיש הקדוש ברוך הוא, זה לא קשור אליו.

אתה סופר את עצמך, תגיד שאין הקדוש ברוך הוא, זה סופר את העניין הזה. סופר את האויה שלי.

כן.

לפי זה הרי ברור שהחסרון הוא בנו, כי בכל יום, חרם בבוקר וצהריים, עושה לנו הקדוש ברוך הוא ניסים.

אבל עקב המצב השפל שאיננו שלויים בו,

טחו עינינו מרעות.

להבין ולהכיר את הניסים הנגלים,

ומכל שכן הניסים הנסתרים,

שאף על הנגלים כבר התרגלנו לומר שהם טבע.

אבל תדעו לכם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בה ופושעים ייכשלו בה.

הצדיקים רואים, רואים.

רואים ומבינים.

אבל הפושעים גם רואים ולא מבינים.

אז אם כן,

המסות הגדולות אשר ראו עיניך, והאותות והמופתים, והיד החזקה אשר הוציאך ה' אלוהיך דע לך,

כן יעשה ה' אלוהיך לכל העמים אשר אתה ירא בפניהם במהרה בימינו.

אמן.