מעבדות פרעה לעבדות ה' | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

שיתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא לעיני כל הגויים וישראל ושישכילו כולם לחזור בתשובה

יפסיקו לאכול נבלות וטרפות

ולשמוע זמרים פסולים

ישפילו את השקר וינשאו את האמת

ואם יהיה כך

הקורונה תברח.

מעבדות פרעה לעבדות השם

ולמען תספר באוזני בנך ובין בנך

את אשר התעללתי במצרים

ואת אותותי אשר שמתי בם

וידעתם

כי אני אדוני.

מניין ידעו כל הדורות כי אני אדוניי?

מהניסים והנפלאות שהיו ביציאת מצרים.

הניסים ביציאת מצרים לא היו לשעתם בלבד

אלא מהווים יסוד לאמונת ישראל לדורות וידעתם אתם אתם ישראל וידעתם כי אני אדוניי.

זה לדורות.

וזהו החלק הראשון של הרכוש הגדול שיצאנו ממצרים.

כתוב אחרי כן יצאו ברכוש גדול אז הרכוש הרוחני הראשון

שיצאנו עוד לפני הכסף והזהב והכל זה היה הרכוש הגדול האמונה לדורות

שהקדוש ברוך הוא השגיח עלינו ושילם להם למצרים מידה כנגד מידה.

החלק השני בו

מחייב אותנו,

היציאה הזאת לחירות

זה קבלת עול עבדות.

כל הסיבה שיצאנו ממצרים

זה מעבדות פרעה לעבדות של הקדוש ברוך הוא,

שנאמר

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

שהיו עומדים במצרים בבית עבדים שבויים לפרעה

ואמר להם שזה חייבין

שיהיה השם הגדול והנכבד והנורא הזה לאלוהים שיעבדוהו

כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים

כטעם הפסוק שאומר

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם

אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים

על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים

שתהיו עבדים לי.

בדיברה הראשונה הונח כבר היסוד של קבלת עבדות.

הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מעול מלך רשע

מעבדות של חומר ולבנים של בשר ודם

כדי לתת עלינו עול עול עול מלכות שמיים.

עצם השחרור מבית עבדים

מחייב קבלת עול עבדותו יתברך.

אדם שנמצא בכלא הסיני

ושמענים אותו בעינויים,

חלק מהם זורקים לתנינים בשביל שאנשים יראו ויתלהבו וישלמו כסף בכניסה,

חלק מהם לוקחים אותם ומוציאים להם את הכליות.

או מוציאים להם ריאות או דברים כאלה.

חלקי חילוף.

לצער ולשעבד ובפרך והכל, כל מה שעברנו במצרים, רחמנא ליצלן.

אז להיות עבד של הקדוש ברוך הוא, מה זה עבד של הקדוש ברוך הוא? לשמור שבת, לאכול, לשתות, להשיב,

להניח כתר על הראש תפילני, להתעטף בטלית.

זה העבדות.

זה נקרא עבדות לעומת מה שהיה.

זה צריך לקפוץ על זה באלף קפיצות.

וכה אמר הקדוש ברוך הוא למשה בתחילת השליחות,

בהוציאך את העם ממצרים תעבדון

את האלוהים על ההר הזה.

ואומר אספורנו, וכששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים,

זה אומר רשי.

אספורנו אומר שהם עתה בלתי ראויים לכך.

רשי אומר, איזה זכות יש להם לצאת ממצרים?

ואספורנו אומר, הרי עתה לא ראויים לכך, כי הללו עובדי עבודה זרה בללו.

השיב הקדוש ברוך הוא, דבר גדול יש לי על הוצאה זו.

שהרי עתידים לקבל את התורה על ההר הזה לסוף שלושה חודשים שיצאו ממצרים.

שהרי

קבלת התורה נקראת בלשון עבדות.

והדבר תמוה לכאורה.

וכי איזה עבודה יש בעצם קבלת התורה?

פשר העניין נמצא בדברי אספורנו שם.

אף על פי שאינם ראויים מהם,

מוכנים אבל לעבוד את האלוהים על ההר הזה,

מוציאך אותם מבין הפושעים בשם.

קבלת עול מלכות שמיים

לכשעצמה

היא אי עבדות.

כשאדם מקבל עליו עול,

עול מלכות שמיים.

עול.

זה כבר עבדות.

וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים.

כולם מקבלים עליהם עול.

זאת אומרת, אני מקבל על עצמי את כל התורה כעול.

לא מפני שכך נוח לי או טוב לי וזה יותר מכובד להיות אדם שומר תורה ומצוות.

אלא כעבד.

שלא שואל את

אדונו

מדוע אתה מצווה עליי כך וכך.

אף אנו עבדי ה'

מוכנים ורוצים לקיים

כל מה שאדון ברוך הוא מצווה אותנו.

לא כמו הגויים.

שאלו מה כתוב בה.

הסתרבו לקבל את התורה כיוון שחלק ממנה לא מתאים לאופי שלהם.

גנבים, רוצחים, נועפים.

הגדולה של עם ישראל הייתה לא שאלו.

אמרו נעשה ונשמעו.

קודם כל נקיים.

אחר כך נשמע דברים שאפשר לנו להבין.

אז קבלת התורה קרויה עבדות

כי על כן היא טומנת בחובה קבלת עול מצוות.

אומר הספורנו הם מוכנים לעבוד את האלוהים.

בזכות זה יצאו ממצרים.

שהשם ידע שהם מוכנים לקבל עול מלכות שמיים.

המודה במצוות ריבית

מודה ביציאת מצרים.

מי שעובר על איסור ריבית כאילו כופר ביציאת מצרים. מה הקשר?

אז במהות העבדות

לשם

תשמעו עכשיו

דבר מדהים. מה זה כלול בתוך המילים האלה? כופר ביציאת מצרים וכו'.

התורה מצווה, את כספך לא תיתן לו בנשך.

אסור לתת כסף

ליהודי בנשך, בריבית. ריבית נקרא נשך. זה נושך אותו. נשך אותו.

את כספך לא תיתן לו בנשך.

מה ההמשך?

אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.

מה קשור?

מה קשור ריבית נשיאת מצרים?

אני הוצאתי איתכם ממצרים? זה על כל מצווה תגיד.

כל מצווה. גם אני הוצאתי איתכם ממצרים. אז אתה צריך לקיים את כל המצוות.

למה דווקא בריבית

כתוב אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי איתכם מארץ מצרים?

מכאן אמרו חכמים, כל המקבל עליו עול

מצוות ריבית

מקבל עליו עול מלכות שמיים,

וכל הפורק ממנו עול

מצוות ריבית,

פורק ממנו עול מלכות שמיים.

אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי איתכם מארץ מצרים שתקבלו עליכם מצוות ריבית.

מדוע דווקא מצוות ריבית?

למה לא אמר שתקבלו עליכם את כל התורה כולה?

שכל המודה במצוות ריבית

מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצוות ריבית כופר

ביציאת מצרים.

עד כאן זה פסיקתא זוטרתא, פרשות בעד.

יש להבין,

וכי משום שתבועה בו חמדת הממון

וקשה לו לוותר על ריבית מפני ההפסד הכרוך בזה,

זאת אומרת, הוא יכול לתת הלוואה אלף שקל ולקבל בחזרה אלף מאתיים, אז הוא ירוויח

עשרים אחוז.

האם זה בגלל שתבועה בו מידת חמדת הממון וקשה לו לוותר על הריבית מפני הפסד הכרוך בזה?

יש בכך משום כפירה

בעובדה ההיסטורית של יציאת מצרים?

למה אומרים שהוא כופר ביציאת מצרים? מה?

אדם שואב כסף ורוצה להרוויח מריבית, זה אומר שהוא כופר

בעובדה ההיסטורית שהייתה יציאת מצרים? אז למה אומרים שהוא כופר ביציאת מצרים?

הוא לא כופר.

הוא אומר, אגדה של פסח, הוא מאמין ביציאת מצרים. למה קבעו החכמים שהוא כופר

ביציאת מצרים?

בלי המהרל קשה להסתדר איך הקדוש ברוך הוא נשמה גדולה כזאת לעולם שמבארת לנו את התורה,

דברים לא ייאמנו כי יסופרו.

המהרל בנתיבות עולם, בנתיב הצדקה, פרק ו',

ופירוש זה כי הריבית

הוא עול גדול על האדם.

מה זה עול?

דבר שהוא נגד הטבע של האדם.

אני לא יכול, אני לא יכול. עול, עול. לא יכול, לא יכול. זה נגד הטבע של האדם. דבר שהוא נגד הטבע של האדם נקרא עול.

הריבית, אומר המהרל מפראג, הוא עול גדול על האדם עד שהוא יותר עול מכל המצוות.

אה.

למה? מדוע?

וזה מפני כי הלווה חפץ לתת.

נגיד, אני רוצה ללוות

מדנוך

עשר אלף שקל.

ואני מוכן לתת לו?

אני מוכן לתת לו.

שתים עשרה אלף אחר כך בתום האלוהר.

אני רוצה, אני הלווה, אני אנני החפץ לתת לו.

למה אני חפץ לתת לו? כי אני, יש לי שכל.

אני יודע שמה עשרת אלפים אני עושה עשרים אלף.

אז כדאי לי להפסיד

כאילו אלפיים ולהרוויח שמונה עם הכסף שלו.

זאת אומרת,

אז אנחנו שואלים, למה?

למה ריבית זה עול גדול על האדם יותר?

מפני שאני הלווה חפץ לתת.

וזו טובה גדולה בשבילי

שאני יכול להרוויח במעות האלה.

וגם,

אם הוא לא ייקח ריבית,

הוא גם מפסיד.

שהרי המעות שלו לא מעלות רווח. בשעה שיכול להשתמש בעשרת אלפים לעשות עסקים

ולהרוויח כסף במשא ומתן,

הוא משבית את הכסף אצלי

לתקופה מסוימת, נגיד שנה,

אז הוא לא מרוויח כלום.

אז הכסף שלו שוכב לא מנים פירות.

אז שני הצדדים

מרוצים.

אני רוצה לתת לו ריבית, הוא רוצה לקחת ריבית.

כל אחד יוצא ונשכר, אף אחד לא מפסיד.

לפיכך עול ריבית גדול מאוד, זה לא מובן בשכל.

מה אכפת לתורה?

אם אני והוא מרוצים.

מילא אדם מנצל את המצוקה של השני ואומר לו, אתה קח עשר אלף תביא לי שתיים עשרה ואין לו בקושי להחזיר.

נגיד, אז התורה אומרת דבר בסדר. אבל אם שניהם מרוצים,

מה הבעיה?

זה נקרא עול, לא מובן בשכל של האדם.

לפיכך, כאשר מלווה את המעות שלו בריבית,

אם הוא כן עושה מה שהשם אמר ולא מלווה בריבית,

נותן את העשר אלף בלי ריבית,

הרי שהוא מקבל עול של הקדוש ברוך הוא,

כי הוא עושה נגד השכל.

הוא מקבל עול. זה עול.

השם אמר, אני עושה נגד השכל, נגד הטבע.

אני עושה מה שהוא אומר. למה?

כי קיבלתי עולו של הקדוש ברוך הוא.

ואז זה נחשב כאילו מקיים את כל התורה.

כי כל התורה כולה היא עול של הקדוש ברוך הוא.

מה המהות של התורה? תעבדון

את האלוהים על ההר הזה.

וההפך מזה גם כן,

כאשר אדם לא מקבל עליו עול ריבית,

אז זה כאילו אינו מקבל עול מלכות שמיים,

והוא כופר בכל התורה כולה.

כי כל התורה גם כן היא עולו של הקדוש ברוך הוא.

כאשר לוקח ריבית,

פורק עול של הקדוש ברוך הוא,

ובזה נחשב כאילו פורק עול כל המצוות,

כי כל המצוות ביחד הם עולו של הקדוש ברוך הוא.

אומר רבנו יונה,

שאם יאמר העבד לריבו,

הכל אני עושה, חוץ מדבר זה,

כבר פרק עול אדוניו מעלה.

אם אתה יכול להיות בעל הבית על האדון ולומר לו, תשמע, אתה האדון עד כאן, מכאן זה אני האדון, אני מחליט בדבר זה,

אני האדון, לא מקבל עול, פה לא.

אם יאמר העבד, הוא עבד.

לריבו, הוא ריבו.

אבל עכשיו הוא אומר לו על דבר אחד,

הכל אני עושה חוץ מדבר זה, כבר פרק

עול אדוניו מעליו. הכל הוא פרק.

זאת אומרת, זה לא אדון, אתה לא אדון.

אין דבר כזה אדון לחצאין.

אז כפי אמור לעיל, התוצאה המחויבת מיציאת מצרים היא היותנו עבדים לשם יתברך.

אז כל הכופר במצוות ריבית

כופר ביציאת מצרים,

ולא הכוונה שהוא כופר בעובדה ההיסטורית שהיה יציאת מצרים,

אלא הוא כופר במהות של יציאת מצרים.

יציאת מצרים לא חיה בקרבו.

הוא לא מרגיש

מה שיציאת מצרים חייבה אותנו ואותו.

אם הוא היה מרגיש את זה, הוא היה מוכן ומזומן לקיים ולקבל על עצמו עול מצוות שלם,

גם מצוות שהוא לא מבין תטעמן והן נגד טבעו.

כמו שאמר ראיבר עזרא על הפסוק,

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

אתה חייב בעבור שהוצאתיך מבית עבדים להיות לי עבד

שתעבדני.

עבדים היינו לפרעה והוא עשה לנו זאת הטובה הגדולה.

אז אנחנו חייבים לשמור כל מה שציוונו,

אפילו אם אנחנו לא יודעים טעם מצוותיו וגם אם זה נגד ההבנה שלנו ואנחנו לא מבינים,

שנינו מרוצים, אז מה הבעיה?

הרי למדנו שכל התורה היא עול של הקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, יצאנו מעבדות לעבדות.

מעבדות של פרעה

לעבדות

של הקדוש ברוך הוא.

כמו שאנחנו אומרים בהלל,

הללויה, הללו עבדי ה'

ולא עבדי פרעה.

עכשיו, זכינו להיות, ואנחנו הללו,

אנחנו מהללים שזכינו להיות עבדי ה'.

זה ברור.

אחרי שאדם יודע מה היה במצרים,

זה חופשה ארוכה,

זה מנוחה עליונה, שבת זה מעין עולם הבא.

המצוות זה עונג, זה כתרים,

זה תכסיסי מלכות,

זה הכנה לגאולה,

אין דבר יותר נפלא מלהיות עבד

של

מלכו של עולם.

תראו איך הם בגאווה ובגאון עומדים שם השומרים של המלכה בבריטניה.

זקופים וזה, ומתוחים, ותדקדק אותם, תצחיק אותם, והוא, נסו לו לזוז,

הוא ככה עומד.

פשש.

איזה כבוד יש לו וזה.

פשש. כל הכבוד הוא. ולא בוחרים כל אחד.

גבוה, וזה. אהבל צריך להיות גאו.

ו...

נו, מישהו חושב שזה לא טוב?

מי לא רוצה להיות ככה מהמשרתים של ארדואן?

מי לא רוצה להיות?

הוא יודע מה הוא יקבל.

זאת אומרת, כשאתה סמוך למישהו שיש לו אמצעים ויכולות והכול,

וכשאתה סמוך לאבא,

רחמן,

השמיים,

ממען, שיש לו את כל הכלים

להעניק ולתת בעולם הזה, לעולם הבא,

אז זה נקרא שירות, כמו

שמשרתים בבית המקדש.

לך יש בית מקדש קטן פה,

ושכנתי בתוכה,

ואם תפתח את הכול ותנקה הכול, שהכול, פיניתי הבית,

השכינה תשרה עליך.

זה אושר גדול, אבל אתה חושב שאתה,

אתה עושה משהו לקבוצה ברוך הוא? הוא עושה לך, לא אתה עושה. מה אתה עושה? מה אתה עושה?

הקבוצה ברוך הוא עם מזוזה בכניסה, שומר עליך,

שומר דלתות ישראל, הוא שומר עליך, לא אתה שומר עליו. מה אתה עושה לו? מה אתה מועיל לו?

הקב' הוא מאיר לנו פה, פוקע לנו את העיניים לראות,

את האוזניים לשמוע.

הוא עושה לנו את הכול, מה אתה משלם בשביל זה? כלום. אפס אפסים, מה אתה עושה?

להיות עבד של המלך זה הדרגה הכי גבוהה.

לוחן עבדי משה.

אברהם עבדי, דוד עבדי,

זו המדרגה הכי גבוהה שאדם יכול לזכות.

יהי רצון

שנפנים את שלושת השעורים האחרונים ואת הבא אחריו גם,

שבעוד כמה דקות,

ובעזרת השם יש סיכוי שנצא מהחג הזה לחירות רוחנית.