טוען...

קניין י"ג - בישוב - חלק א'

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 07.05.2014, שעה: 08:11

הורדת MP4 הורדת MP3


קניין יג'- בישוב - חלק א'

 

מח' קנייני התורה

 

דבר נוסף בקניינים של התורה זה נקרא: "בישוב", יש גורסים בישוב הדעת, ויש נוסח אחר שזה בישיבה: מרבה ישיבה מרבה חוכמה, ויש דבר אחר: זה תרבות שאומר רש"י: בכול אופן ישוב בכוונה שאם ישאלו ממנו שום שאלה, לא ישיב במהרה עד שיתיישב הדבר במיתון רב, כי הוא עמוק עמוק מי ימצאנו אם לא בישוב רב, על דרך שאמרו חכמים: "הוו מתונים בדין".

אז להיות מיושב, לישוב דהיינו: לא להשיב מהרה אלא עד שיתיישב הדבר במיתון, ולהשיב בישוב רב.

 

"המדרש שמואל" אומר: ויש שגורסים בישיבה, העניין הוא כי מי שאינו לומד בישיבה, לא ירד לעומקה של הלכה. ועל כן ההלכה לא תתבהר ולא תתלבן כי אם בלומדו בישיבה, {לא בעמידה וישיבה, אלא בישיבה}. כמו שאמר התנא: מרבה ישיבה מרבה חוכמה.

 

"בדרך חיים" מפרש, "ישוב הדעת", אין דעתו מיושבת עליו אין הוא יכול ללמוד: אם פיזור הנפש אדם לא יכול ללמוד. אבל אם יש ישוב הדעת אדם יכול ללמוד. "ואידה גרסא בישיבה", רצה לומר ללמוד מיושב, עכשיו בא הפירוש בישיבה ממש לשבת על כיסא, כפי שבישיבה מתיישב הדעת, אבל כאלה שדווקא בהליכה הם מתרכזים יותר, הם מסלקים את הבלבולים תלוי, אבל בד"כ כל אחד לפי מה שהוא, אבל לרוב כשאדם יושב הדברים נקלטים יותר, {אפשר גם בישיבה ונדנוד לפנים ולאחור},ואם תרצה אמור: "אין ישיבה אלא לשון עכבה", "וישב בארץ מגורי אביו", וישב זה לשון עכבה.

ורצה לומר: בין בעומד בין ביושב בלהפוקי מהלך: שאין דעתו מיושבת עליו.

ז"א: כשאדם הולך ורוצה ללמוד תוך כדי הליכה: זה יהיה קשה מאוד.

לא כמו שאמרנו כשאדם הולך הלוך ושוב ולומד, אבל כאדם שנמצא בדרכים זה בד"כ אנשים חוזרים על חומר, משננים חומר, מעיינים בסוגיות שכבר למדו, כי קשה להתרכז תוך כדי הליכה, יש גם הרבה בלבולים בעיניים, אתה לא יכול ללכת בלי להסתכל וכשאתה מסתכל אתה קולט דברים, וכשאתה קולט דברים המוח מנתח, עם כל המחשבות שאדם רוצה לחשוב , זה מעורבב. אבל אם אדם יושב או עומד לפי מה שהוא, אז הוא יכול יותר לרכז את המחשבה.

 

"לחם שמים" אומר: ועל ידי ישוב הדעת יודע לסדר דבריו כהוגן, כי הסידור הוא נשמת הדברים וחיותם. כשלאדם יש סדר הוא יכול לסדר דברים, זה הנשמה של הדברים וחיותם.

"והתפארת ישראל" אומר: שיהיה מיושב בדעתו ולא מבוהל בדבריו. מבוהל:

זה נחפז, התרגום זה חיפזון בבהילות, במהירות יתרה, צריך להיות מיושב בדעתו לא מבוהל בדבריו.

ויש אומרים: שיהיה בקי ביישובו של עולם. הן בדרך ארץ, והן בחוכמות טבעיות ולימודיות, שעי"ז יכולים אלה להיות לו לרקחות ולטבחות לתורה הקדושה. כמו שהרמב"ם מזכיר את כל החוכמות החיצוניות שהם רקחות וטבחות לתורה הקדושה.

דהיינו: שיהיו אלה משרתיה להבינה על ידן להבינן היטב דכולם כלולים בה.

התורה קורא את כל החוכמות, אז אם הוא בקי ביישוב העולם, יודע את הוויות העולם, לא יודע רק בית דרב ורבה אלא גם את הוויות העולם , זה יעזור לו כרקחות וטבחות, תוספת לאוכל העיקרי.

גם עי"ז יהיה נחמד ונעים בעיני הבריות כי כשאדם מתמצא בענייני העולם אז אנשים לא חושבים עליו שבוא מנותק, הוא מבין מה קורה בעולם מבין הכול, ממלא הדברים מתקבלים הוא משלנו הוא מבין עניין, ככה אומרים הו מבין עניין.

זה גם פירוש של "ישוב": מה זה ישוב: שמתמצא בענייני הישוב.

 

אלה הם ההקדמות להבין את המושג ועכשיו הדוגמאות:

מידי פעם היה נוהג רבי שלמה זלמן אויירבך לבחון את תלמידי הישיבה הקטנה של "קול תורה", ואופי המבחן וסגנונו היה שיעור בפני עצמו: הוא נועד בעיקר להשליט סדר בסוגיה, מי שענה תשובה לא מסודרת: נכשל במבחן", תשובה אפילו נכונה אך לא מסודרת: נכשל במבחן. עיקר הכנת התלמידים במבחן היה לסדר את הסוגיה ולסכם אותה כראוי.

אם בחור הקדים לומר את שיטת התוספות לפני שיטת רש"י, היה זוכה להערה מראש הישיבה: מי היה קודם רש"י או תוספות? והיה ממשיך בנעימה: אביא לך רעיה שרש"י היה קודם? תוספות מביאים את רש"י, ואילו רש"י לא מביא את התוספות, אז מי היה קודם? רש"י.

ואוי ואווי לו לתלמיד שענה במבחן "פני יהושע, או קצות" שהתשובה היתה נמצאת בתוספות. איפה הלכת? לאחרונים? יש לך ראשונים שאמרו את אותו הדבר, למה אתה משתמש באחרונים?. ז"א: הוא דאג שיהיה סדר ראשון ראשון, ואחרון אחרון.

 

בשמו של רבי אלחנן ווסרמן אמרו, ההבדל בין אדם שלומד ויודע ברור מה שלומד, לבין מי שלומד והוא קצת מבולבל, זה כמו ספריה: בספריה יש כרטסת מסודרת, ככול שיש יותר ספרים כך הספרייה טובה יותר, אולם, אם אין כרטסת מסודרת כי אז ככול שיש יותר ספרים כך יותר גרוע, כי כבר אי אפשר למצוא שום דבר, לכן, צריך כרטסת מסודרת.

זה ההבדל בין יודע ברור לבין מבולבל, והדברים סדורים אצלו כמו שצריך לבין אדם שלומד והוא מבולבל. אה זה אה נכון , רגע מה כן, אי אה או אה אה מה זה? צריך להיות מסודר כמו ספריה.

 

מעשה בבחור מישיבה פלונית שביקש לעבור לישיבת "כנסת חזקיהו": כנהוג וכמקובל עשה דרכו לכפר חסידים, ובא ראש הישיבה מורינו ורבנו ריבי אליהו אליעזר מישקובסקי, על מנת להשמיע לפניו דבר תורה, על סמך יסודות מהראשונים הקשה הבחור קושיות, שמקורן היה מגדולי האחרונים ותרץ אותם. ואגב כך גם ניסה את כוחו להעמיד יסודות נוספים שעולים מן הדברים, יצוין שהבחור היה בעל כישרון גדול ואת הקושיות שכאמור ביסודם היה מהאחרונים, הקשה הוא כתוצאה מעמלו העצמי, מבלי לראות אותם במקור.

תוך כדי שמיעת הקושיות העיר הרב אליהו אליעזר מישובסקי: שקושיה שאתה מקשה כבר הקשה אותה רב שמעון שקופ, וקושיה זו מובאת "בקצות", ולפי ההערות של הרב הגיב הבחור: אצילנו לומדים רק "ראשויינים", ולא מעיינים "באחרויינים", פשששששש.

 

נדהם הרב לשמוע זאת והפטיר לעומתו: צא וראה, במשנה הראשונה פותחת מסכת "אבות", נאמר: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים ל...." רואים את כל השושלת איך זה עבר, ותמוה: מדוע המשנה לא מקצרת ואומרת: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה לכלל ישראל", למה צריך לפרוט: למי, למי, למי, למי, למי,למי.

 

הפירוט הארוך למי נמסרה תורה מדור לדור על שום מה הוא? על כורחך המשיך הרב: שבלימוד התורה לא ניתן לדלג על דורות, כדי להבין היטב וביחוד את הראשונים, זקוקים אנו לעזרת דורות היותר קרובים אלינו: למבטם והבנתם של האחרונים.

אז מה שאתה מתפאר שאלינו לומדים רק ראשויינים ולא אחרויינים, זה לא בסיידר, המשנה פורטת לנו בדיוק דור אחר דור, בכדי לדעת שאי אפשר לדלג על דורות.

 

מה הסוד של ישוב הדעת? נו, אתם יודעים איך משיגים את ישוב הדעת מה הסוד שלו?: יפה כל הכבוד לתשובה, לפני כן היה לכם ישוב הדעת יותר, לא נבהלתם להשיב אז זה היה טוב.

משהוא הרים עוז והעיז לשאול את הרב פרידלנדר והוא ענה פשוט:

כשאתה עסוק בתפילה תהיה שקוע רררררק בתפילה.

כשאתה עוסק בלימוד: רררררק לימוד לפניך.

כך תגיע לישוב הדעת, פשוט.

 

אחד ממכריו של המשגיח העיד,כל מי ששמע על מגוון פעולותיו של הרב פרידלנדר סבור: שלמשגיח עשרות עיסוקים ביום, ואין זה נכון. יש לו עיסוק אחד, ולאחריו עוד אחד, ואחריו עוד אחד, ואחד אינו נוגע בחברו. זה נקרא "בישוב".

 

ברוח הדברים האלו מובא בשל החפץ חיים: "לדבר בכול פעם רק בעניין אחד". כשמצליחים לבטא רעיון טוב ויהיה אפילו נכו,ן כנכון היום, יש להיזהר לקלקל אותו ע"י הוספת רעיון אחר באותו עניין. תפוס דבר אחד בטוח וברור וזהו, בלי לערבב.

 

באחת מהשיחות הזכיר הרב מפונוביז' משל נאה עם מוסר השכל שנוגע "לישוב הדעת", את זה הוא שמע מפיו של הסבא מלוברדוק, תוך שהוא מציין שאחד מן הלקחים החשובים ביותר שקלטה אוזנו במחיצתו:

משל למה הדבר דומה?: לאדם קרתני פשוט שנקלע לעיר הבירה פטרבורג, ושפר מזלו לפגוש גוי שיכור שבתפקידו הוא מנהל: הבנק הממלכתי המרכזי של רוסיה הגדולה, שיכור מנהל הבנק. ויהי כי טוב ליבו ביין, תפס השיכור בשרוולו ואמר: בא אלי, ואפתח לפניך את כל האוצרות שבבנק ואתה תכנס פנימה, ותצבור ותחטוף כל מה שתוכל, אבל, לא יותר מעשר דקות! וכמה שתספיק שלך הוא. פשששש.

האיש ששמע את הדברים נעשה ראשו סחרחר עליו, נרעש מופתע נכנס בבהלה לבנק, חבל על כל רגע חשב לעצמו וניסה לתפוס מכול הבא ליד, כיוון שראה לפניו שק גדול מטבעות נוצצות חדשות שרק עתה יצאו מבית היציקה, מיהר והערים על שכמו את השק

הכבד וסחב החוצה, ולא נתן דעתו לחשוב בכמה הסתכם כל השלל.

כשיעמוד וימנה את כל המטבעות שהוא אסף יתברר שהם מצטרפים בסה"כ למאות רובלים, כל זה בא לו למה?: כיוון שהיה מבוהל ונחפז.

 

אם לאדם מזדמנת שעת כושר, צריך לא להיבהל ולא להתבלבל, להיבהל זה לא בהלה, לא להיבהל זה לא להיחפז ולא להתבלבל, אלא יחשוב דרכיו בדעה צלולה, יכלכל מעשיו בתבונה, אם היה מיושב בדעתו היה אומר: עשר דקות זה המון זמן, במקום לחטוף עכשיו שק מטבעות בשלוש דקות, כדאי לבדוק את השטח קודם: איפה מונחים השטרות של אלף רובל? ואז אפילו אם הוא מוצא חבילה קטנה הוא נהיה עשיר גדול, במקום לסחוב שקים בגלל שרואה נוצץ גדול מול העיניים! ישר קודם סוחב ורץ, זה בגלל החיפזון והבהילות.

 

והנמשל לזה אומר הרב מפונוביז': שאפילו שנותנים לך במתנה"עת רצון", יש לפעמים עת רצון נותנים לאדם במתנה, הוא יושב בשיעור והיה עת רצון ופתאום הוא קלט דבר התחבר לו אמר מתאים אני חייב לעשות את זה, צריך לנצל את "העת רצון", שעת הכושר, ואסור לאבד אפילו רגע את צלילות המחשבה "וישוב בדעת", ולא להיות מבוהל.

צריך לחטוף בעת רצון בישוב הדעת, ולקחת את זה איתך, לא להיות מבוהל.

 

בדרך כלל היצר-הרע, לאחר שהאדם מתיישב בדעתו הוא מקפיץ אותו מהמקום ונותן לו להשתולל: יו! ואתה יודע מה? ועכשיו וזה! ומתחיל להוציא אותו מגדרו ולבלבל אותו, במקום שילך כווול, ויחליט את ההחלטה כך בלי כותרות בלי כלום בכדי שהיצר לא יפריע לו, הוא ישר מקפיץ אותו.

 

אייייי. מנוחת הנפש והסדר תופסים מקום מרכזי במורשת של "קלם", זה הסבא מקלם, וכך מתואר הדבר בספר "תנועת המוסר":אחד המפריעים העיקריים בעבודת השתלמות האדם, שהאדם יהיה שלם, הן במה שנוגע במחשבה והן מה שנוגע למעשה, רואה הסבא מקלם ריבי שמחה זיסל זיו "בפיזור הנפש", זה מונע מאדם להגיע לשלמות, לא לחינם אמר החכם: "אין פיזור כפיזור הנפש, ואין מנוחה כמנוחת הנפש".

 

"פיזור הנפש" היא תכלית ההרס:

"פיזור הנפש" תכלית ההרס והפראות ותכלית היגון והאנחה.

והיא אם כל חטאת, וגורם לבלבול המחשבה ובהילות המעשה.

"פיזור הנפש" זה השתוללות של המידות והכוחות הפרועים שבאדם.

הם מדריכים את מנוחת נפשו ומדיחים אותו מרעה לרעה: כל רגע הוא קופץ מעניין לעניין כל רגע קופץ למשהו אחר, אין לו ישוב הדעת הוא מבולבל, לא עכשיו עזוב עזוב.

זו היא תכונתם הנפשית של הרשעים: מבחינת הרשעים קיים נגרש "השקט לא יוכל", כמו כל פעם שרואים שגלי הים מנסים לשטוף את העולם וחוזרים וכל פעם, וכל פעם כך השקט לו יוכל. כל הזמן עולים עניינים ורעיונות ודוחה ומקבל וכך כל הזמן.

כל חייהם כים זועף, והם הולכים ונדחפים מדחי אל דחי.

מדברים על הרשעים כן, ומי שיש לו פיזור הנפש הוא ממינם.

מה הבעיה שלהם?: שיש להם חמדת הממון, ומחדת הממון הם באים לתאווה, ומתאווה באים לכבוד, ומהכבוד הם באים אל הצער, ומהצער הם באים אל היגון, ומהיגון הם באים כך זה הולך וחוזר כל הזמן, גם עיניו לא תשבע מלראות את זולתם בקנאת אש שאוכלת אותם, ורקב של עצמות, נחפזים רצים כל ימיהם מבוהלים מטורפים, מכוח יצרם הפוחז, כולו שב ממרוצתם כסוס שותף במלחמה. מאומה לא יישאר בידם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

הטרדות והבהילות מרחיקות את אדם מיישוב הדעת, וכיוון שהוא בלי ישוב הדעת הרי הוא מרוחק מן התורה, בא תשב: איך אני ישב תגיד? איך אני ישב? אתה מה יש לי עכשיו לעשות איך אני ישב?.

מרוחק מן התורה! והרי הוא מרוחק מהקב"ה מכול דבר שבקדושה. אין לך תקלה רוחנית יותר גדולה לאדם "מפיזור הנפש והבהילות".

מידה זו היא ניגוד גמור לכול פעולה קבועה ומיושבת, והיא שוללת למפרע כל סיכוי להשתלמות וליציבות.

אז איך אומרים החברה': תייקאיט איזי, בי כווול.

 

כשם שריבי זיסל שמחה רואה "בפיזור הנפש" את הגרועה שבמידות, כך הוא מוצא "במנוחת הנפש" את כליל המעלות: במידה שנקראת מנוחת הנפש: כלולה כל השלמות, זו היא מבחינת שבת מעין העולם הבא, והיא משלימה את כל הבריאה,

מה היה העולם חסר: מנוחה, כיוון שבאה השבת באה מנוחה, הרי שלא מצאו מעלה לכלול בה את תכלית הבריאה אלא מעלת המנוחה "מנוחה שאתה רוצה בה".

וזאת היתה אומרים הראשונים המדרגה של נח, "נח מצא חן", מפני שהיה איש מנוחה, אז הוא מצא חן, הוא לא היה בהול כמו הדור שלו, הוא היה: "את האלוקים התהלך נח", בישוב הדעת בכול, לאט לאט איש נוח.

 

דבר גדול הוא "מנוחת הנפש", לכן: "ה' יצילנו מפיזור הנפש", כך מביא רבנו בחיי: "מנוחת הנפש היא המידה הניגודית "לפיזור הנפש ולבהילות המחשבה".

והיא כוח המייצב והמעמיד את המהות של האדם.

המידה הזו משמשת קו מכוון ומרכז וכול המחשבות והפעולות.

היא מהווה גורם לצלילות ההבנה ולשיקול המעשה.

מיישבת ומעצבת את הדעת וקובעת את שלמות הדמות.

"מנוחת הנפש" מהווה תנאי הכרחי מעבודת ההתחנכות וההשתלמות של האדם.

בלעדה לא תתכן פעולה מדריכה ומרכזת.

גם כדי לעמוד על סוד היראה והאמונה הזכה: צריך דעת מיושבת ומנוחת נפש.

בלתי זאת אי אפשר להיות אל ירא ולנכון אומר ריבי שמחה זיסל.

ואינו דין: שאי אפשר להדריך ולכוון את המידות וכוחות הנפש בלי המנוחה הגמורה.

המנוחה קובעת גם ערך מיוחד בדרך הלימוד והעיון.

היא מצילה מבלבול הדעת, ומלמדת העיון והמחשבה היטב. ומרגילה בכול דבר שיבוא לידו לירד עד תכונתו, כי הוא במנוחת הנפש הוא לא מבולבל, יכול לשקול כל דבר לאמיתו.

דרך הזו של התמצאות תכליתית, היא יסוד החוכמה וערכה רב מאוד לגבי לימוד כל המקצועות. היא יעילה ללימוד ההלכה שדרך הראשונים והאחרונים המובהקים בה, היתה לבוא להתפלגות הפרטים עד דקותם, ולהקישם זה בזה בדרך ההיגיון, בלי חילוף נושא בנושא ונשוא בנשוא שלו, ולהבין "שמעתא" עד תכונתה. היא יעילה ללימוד המוסר, נדחקות על תכונות העניינים, שזו כל מגמתו להכיר את שפלות האדם לגנות העבירות, וערך המעלות והמידות, ולדעת את כוחות הנפש וכוחות השכל. ומסייעת להבין כל דבר לאשורו. בין במילא דעלמא ובין דמילא דשמיא, וההתמצאות הזו אינה באה אלא מתוך עיון של מנוחה ושקיטת הרוח.

במילה אחת: מידת המנוחה משתרעת לכול שטחי הנפש, לכול עומקם והיקפם. והיא כוללת את כל האדם, היא מתחילה את ראשית מצעדיו, ומגיעה עד תכלית השלמות והמעלות.

 

ועכשיו נושא חשוב מאוד מאוד מאוד, ותשימו לב באיזה צורה אתם חיים ותבינו מי אתם.

 

בדומה לזה העריך ריבי שמחה זיסל את מידת הסדר: {שמעתם שאני עשיתי פססססט}

מידת הסדר: הוא לא ראה בסדר נוהג חיצוני בלבד, כי אם תכונת נפש שורשית המקיפה את כל הווייתו של האדם ומשפיעה על כל הליכות חייו.

מידת הסדר הוא גורם חשוב בכור ההשתלמות.

מי שהוא מרושל בהנהגתו, ואינו מסודר ומדויק במעשיו, הרי הוא גם מבולבל בדעתו ובמחשבתו, ואינו מוכשר לעבודה קבועה ויציבה.

אתם רואים שיש אנשים שלא מסוגלים להישאר בעבודה אחת הרבה זמן, כל הזמן מעיפים אותם או שעפים לבד, אתם רואים אנשים שלא מצליחים לקבוע זמנים ולהחליט שקמים לתפילה וצריכים זה וזה וזה וכול דבר ודבר במקומו. הם אנשים לא יציבים, הם מבולבלים בדעתם, יש להם מחלה קשה שקוראים לה: "פיזור הנפש", אין סדר כשאין סדר זה אומר בדיוק מי הבן אדם.

 

ריבי שמחה זיסל מצא אסמכתא על ערך הסדר בדברי חכמים ז"ל: איפה הוא מצא אסמכתא: בזה שהכתירו בישיבות בבל את ראש הישיבה, באיזה תואר: "ריש סידרה", ראש הסדר, הוא גם ראה רמז לזה בהלכה.

 בארבעת המינים: פסלו את ההדס השוטה, זה ששלושת העלים שבגבעול אינם כסדרם, ואם זה שלא כנגד זה, הדס שוטה: זה פה עלה שם עלה פה עלה שם עלה, אז פסלו אותו, אז הוא מצא רמז לעניין: אין סדר, פסול, אבל אם זה עבות זה הכול יוצא מקן אחד: יש סדר, זה כשר.

גם ראה את כל התורה מבוססת על הדיוק והסדר, תשמעו עכשיו: רגע אחד! זה חשוב רגע אחד? רגע אחד למה זה חשוב?:

הרב שואל מישהו

הרב: זה מילים יפות,

עונים: כי כל רגע חשוב

הרב: למה חשוב רגע אחד?: אז למה אנשים אומרים עוד רגע ועוד רגע, אם כל רגע חשוב אז למה עוד רגע? כן, אבל אני אומר מה חשוב בכול רגע?

עונים ולא שומעים

הרב: אתה יכול להביא דוגמה של רגע חשוב? תן לי דוגמא של רגע חשוב, תן לי דוגמא כמה רגע חשוב.

עונים ולא שומעים

הרב: אתה יודע מה מפריד בין שבת לחול? רגע. אז אם עבר רגע אתה מחלל שבת.

תן לי דוגמה שחוט השערה חשוב מאוד? שאפילו חוט השערה זה חשוב מאוד. הפרש של חוט השערה חשוב מאוד.

עונים: בניה ולא שומעים מה לגבי בניה

הרב: כן, אבל זה יקח הרבה שנים, אבל שואל עכשיו משהו

עונים: שחיטה

הרב: ז"א: בין שחיטה כשרה לפסולה זה: כחוט השערה

טיפה אחת, תנו לי דוגמה של טיפה אחת זה הרי גורל, טיפה אחת של מים, טיפה

עונים: חמץ,

הרב: מה זה קשור לטיפה?

עונים: זה זמן זה רגע, כן אם עבר חי רגעים: זה חמץ כן,

הרב: זה שייך לרגע, אבל טיפת מים

הרב עונה: ההבדל בין מקווה פסולה לכשרה: טיפה

ז"א: צעד אחד: תראו לי דוגמה של צעד אחד זה הרי גורל: צעד אחד מבדיל בין מחנה נביאה למחנה שכינה, והנביאים מוזהרים שלא לעשות עבודת הכהנים והכוהנים מוזהרים שלא לעשות עבודת הלוויים, והלוויים מוזהרים שלא יעשו עבודת מלאכת חברו, "איש איש על עבודתו ואל משאו", כל אחד צריך לדעת מה תפקידו!, ולא לחרוג, ולעשות כסדר, ובזמן!. "איש על מחנהו ואיש על דגלו", וכך כל התורה אומר הסבא מקלם!, סדר! צריך סדר: מי שמבלבל את הסדר הוא פוגם בבריאה. צריך סדר.

 

אם אתה רואה שמיטה של אדם לא מסודרת, חדר לא מסודר, חפציו לא מסודרים, הוא בחיים שלו לא יצליח.

סדר, בעל מלאכה שאין לו סדר בכלים הוא חצי מחייו עובד רק לסדר ולחפש ולחפש ולסדר ולחפש, כי אין לו סדר, אבל אם יש לו סדר הוא ניגש בשניה לוקח מה שהוא צריך ולא מחפש, נכון? כמה חודשים פה איבדו בגלל הסדר? איפה יש מטר? אה לא נרד למטה, זה לא שם, איפה שמנו? איפה היה? אין כבר, מה אין קנינו כבר שבעים מטרים לאן הם הלכו?

אין סדר!, יש בזבוז, ויש גזל, ויש הפסד, ויש זמן, אוווו. ואנשים עומדים כי אין סדר אז לא מוצאים כלים ולא יכולים לעבוד, אין סדר.

 

זה מראה על מהותו של האיש פנימיותו, זה חיצוניות מצביעה על פנימיות, אדם כזה לא יכול להצליח בחיים, לא יעזור כל מה שיעשה שום דבר לא יישאר בידו.

רק מי שבונה דבר על גבי דבר ויש לו סדר הוא מגיע בדיוק לאן שהוא רוצה, אבל אם לא הוא לא יגיע לשום מקום, לשום מקום הוא לא יגיע, צריך סדר בחיים, אדם צריך לדעת.

 

סוס לא מבין אז עוזרים לו: שמים לו סכי עיניים כדי שהוא ילך ישר ולא יסטה ימינה או  שמאלה, אחרת הוא לא יגיע לשום מקום עם לא תגביל אותו בסכי עיניים לא יגיע.

 

צריך סדר: צריך לדעת מה זה זמן, מה זה צעד, מה זה רגע, מה זה טיפה, כל דבר ודבר, אוי זה מוגזם מידי, מה זה משנה, זה עומד זה עובד, מה אתה רוצה אני לא מבין, מי שם לב בכלל מה פפפפפפפ.

זה תכונות בנפש, או שאתה מבולגן או שאתה מסודר, זה תלוי, כל אחד והנפש שלו, אז אחד שהוא בלגניסט לא מבין: מה אתה רוצה? תשאל את כולם זה יפה או לא יפה, מה איכפת לי אם זה יפה או לא יפה? זה מסודר! זה מדויק זה מושלם או לא!? מי שרגיל לשלמות רוצה אותה בכול דבר, מי שלא אז זה לא יעזור כל החיים שלו הוא יישאר ככה. הוא לא מבין מה מדברים איתו בכלל. לכן הוא מחפף כל החיים שלו והוא יחופף גם.

 

אדם צריך סדר: צריך סדר בחיים, זמן זה זמן, תפילה זה תפילה, לימוד זה לימוד, עבודה זה עבודה, מסירות זה מסירות, התנדבות זה התנדבות התחייבות זה התחייבות הכול הולך עם סדר.

 

סדר! הוצאת דבר מן הפה: תעמוד בו. סדר צריך להיות.

ישוב הדעת לא בהילות, לא חיפזון לא בלבלה לא מרגע לרגע, סדר!.

אתה הולך בשוויץ בגרמניה: מה זה יקייס, זמן! שוייצרי.

אוטובוס מגיע בדיוק בזמן. רכבת בדיוק בזמן, חנויות נפתחות ונסגרות בדיוק בזמן, הכול בזמן. אסור לעבור פה: קנס, עברת במהירות במקום חמישים ואחד: קנס, הכול אצלם עם סדר, אין לכלוך אין דבר כזה לכלוך.

 

הרב: סיפר לי יהודי שהיה שם, שפתח בקבוק ברכבת כשהרכבת היתה בתחנה, הוא רגיל להשליך את הפקק מהחלון, אז השליך את הפקק מהחלון, ניגש אחד אחד מהתחנה ואמר לו: איבדת את הפקק, זה מהתחנה ירד ושכב מתחת לרכבת הוציא את הפקק עלה לרכבת והחזיר לו את זה, הם לא קולטים שהוא זרק, איבדת את זה, כי לא יכול להיות שזורקים, מה יכול להיות שאנשים זורקים דבר? איבדת את זה. שמעתם?,

כל דבר שתשליך יגידו לך: איבדת את זה, לא אומרים לך למה אתה זורק? או שכחת את זה,

הכול נקי שם כאילו בריאת העולם עוד לא הגיעו אנשים שם, נקי!,

אין אבק שם בכלל, מדהים, אבל אתה יודע שיש סדר, זמן זה זמן, אתה פספסת אין טעם שתרוץ אין דבר כזה שזה יתעכב, אין.

אתם יודעים איזה כיף לחיות עם סדר? אדם יודע כל דבר מתי הזמן פססס. איזה דבר זה, מדהים, מדהים, כשאתה עובד על סדר חיצוני אתה מתקן את הנשמה שלך, ממלא יהיה לך סדר פנימי, כשיהיה לך סדר פנימי אתה יכול לעלות ולקצר תהליכים לאין ערוך. אבל איפה? ישראלים יש להם מושג של סדר אייייי. רק דבר אחד הם יודעים להגיד: יהיה בסדר, יהיה בסדר.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 28.03 08:22

    שלום כבוד הרב. אני מאמץ את הלימוד שאמרת לגבי הלכות פסח. תודה רבה הרב🙏🏻🌹

  • 28.03 01:35

    שלום לכבוד הרב! תודה על ההרצאה המחזקת (גבעתיים - כוחו של הרגל לרעה ובטובהshofar.tv/lectures/1594 28.03.2024) בעזרת השי"ת בעלי ואני מקבלים להשתתף בהפצת הספר 'בכור ההיתוך' (shofar.tv/articles/14830) ספר שקראתי לפני כ-10 שנים! ומאוד חיזק אותי ואת בעלי בקשר לאכילת בשר; מה עונשו של מי שאוכל ואו מאכיל בשר נבילות וטריפות! (רח"ל) מאוד ממליצה לכולם לקרוא, תודה שוב לרב שמחזק אותנו ודואג לעולם הבא שלנו 🙌🏼

  • 27.03 14:05

    תודה רבה על פעולתכם למען קדושת עם ישראל - עלו והצליחו!

  • 26.03 11:55

    שלום לכבוד רבנו היקר רציתי לספר לרב (וכן להודות לו) על העצה שהרב אומר להרבה אנשים בזמן האחרון: ללכת לכותל שלושה ימים רצוף ולגמור שם כל יום ספר תהילים שלם ולבקש - ורואים ישועות! אז ב"ה עשיתי את העצה ובראש חודש האחרון הלכתי שלושה ימים רצוף! ועמדתי בזה וקיבלתי ישועה גדולה!! שרכב שהרבה זמן כבר רוצה למכור והיה עליו שיעבוד לכן היה קשה למצוא קונה שיסכים שיהיה תהליך של יומיים עד שהעיסקה נגמרת ועוד שיעביר את הכסף מראש - וברוך השם סיימתי את זה! ביום שלישי ולמחרת כבר דיבר איתי קונה שרצה להגיע כבר ביום חמישי שאחריו ולקחת את הרכב ורק עניין טכני גרם שנחכה עד שבוע שלאחר מכן וכן הוא הגיע ביום ראשון ולקח את הרכב והעיסקה נגמרה בצורה מוצלחת ביותר! רציתי לספר לרב על הישועה הגדולה כבר בסיום העניין עם הרכב, אבל ב"ה בד בבד נכנסו הצעות עבודה טובות מאוד (כאשר כבר מסוכות אני ללא הכנסה פרנסה) ולכן ראיתי שהולכת להיות פה ישועה גדולה עוד יותר! אז חיכיתי שהעניין יסגר ובעיקרון הייתי אמור להתחיל היום במקום מסויים, אך דברים השתבשו שלא כמו שדובר ולא הלכתי וכנראה ששם בסוף לא אתקדם... ואז עלה בראש: שאולי כי לא הודיתי לרב (כי לקב"ה הודיתי) ופירסמתי זה היה בעוכרי ושלא הייתי צריך להמתין אז עכשיו מקיים את זה ומודה שוב להשי"ת ולרב על העצה המיוחדת שהועילה לי באופן מדהים! תודה רבה.

  • 25.03 12:15

    כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ראשית 'שושן פורים שמח!' יהי רצון: שנזכה לאחדות בעם ישראל בזכות ימי הפורים ויתעוררו רחמי שמים בזכות פעולותכם לקירוב הלבבות של עם ישראל (אמן). רציתי שתדעו שזכינו להתפלל בפורים בבית הכנסת בקהילה (קהילות פז) בבני ברק ופשוט גאווה והרגשה עילאית, התפילות פשוט מעין עולם הבא! דיקדוק וכוונות - ומרגישים את אהבת המצוות והתפילה באוויר, אשריהם כל הצוות של קפ"ז בני ברק מחזיקים את המקום ללא חסרון כלל ע"פ הנהגת גדול הדור שליט"א. תודה רבה לכם על הכול צריך לכתוב על ספר את כל המהלכים שקפ"ז עושים בהנהגת הרב שליט"א פשוט 'מחזירים עטרה ליושנה!' כדרכי אבותינו הצדיקים בכל מעשיהם ודיקדוקיהם.

  • 25.03 10:31

    כבוד הרב היקר שליט"א חג שושן פורים שמח! תודה רבה לכבוד הרב על השיעור המדהים! יהי רצון: שנזכה שכל בקשותינו יתגשמו במלואן בפסח הקרוב השנה גאולה ברחמים לכלל ישראל אמן ואמן! חג שמח!!!!

  • 24.03 18:56

    קידוש השם! ב"ה 2 מהשכנים (חסידי וליטאי) באו לאהל הגברים ורקדו כמה דקות בשמחת פורים שארגנו; איתן, קינן ועוד הי"ו ואמרו שבאו להגיד: 'ישר כוח! על הצניעות שגברים לבד ונשים לבד.' ב"ה שבזכות הרב שליט"א קפ"ז מקדשים שם שמים ברבים ושמחים לקיים מצוות השי"ת כאשר ציוה השם:)

  • 22.03 13:59

    תודה רבה, דרשה ממש מעניינת ואקטואלית לזמננו. שבת שלום ומבורך לרב היקר!!!

  • 22.03 13:58

    לילה טוב רבנו הקדוש! שיעור מהממם על 'תכלת מרדכי' (shofar.tv/lessons/16976) היה שווה לחכות את התקופה הארוכה הזו ולשמוע שוב חידושים ועוד על אסתר המלכה, תמיד מרתקת מגילת אסתר, ממש צחקנו בסוף ואיך שתמיד הציצית מצילה את עם ישראל, ממש כמו ב-7.10 שמרוב כאוס כבר לא ידעו מי מחבל ומי לא והציצית פשוט הצילה! מכיון שהיה על אותו יהודי ציצית. שיעור מהנה לנשמה ממש! תודה רבה.

  • 21.03 08:17

    תודה רבה כבוד הרב.. תודה על ההרצאות והשיעורים. וזה החסד ה' עלינו שהבת הגדולה מרותקת כשהיא שומעת את כבודו. שבוע שעבר שמתי 'מיקס קליפים' שארך כמעט 4 שעות!... וכשכיביתי רק לכמה רגעים מיד היא אמרה לי: 'אימא! תשימי... שימי...' ב"ה יש תקווה! רק הסבלנות 🥺

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים