טוען...

קניין ל"ב - אוהב את התוכחות - חלק א'

הורדת MP4 הורדת MP3

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 29.05.2014, שעה: 20:05


קניין לב'- אוהב את התוכחות- חלק א' - מח' קנייני התורה

 

ארבעים ושמונה דברים שבהם נקנית התורה, לב': אוהב את התוכחות

 

רש "י אומר: "דכתיב: "הוכח לחכם ויאהבך",

 

מדרש שמואל אומר: כאשר ריבו יכיחהו לא יהיה בועט בו כתינוק הבורח מן הספר, מסכים למאמר: אף חוכמתי עמדה לי", חוכמה שלמדתי באף היא שעמדה לי, כך אמר שלמה המלך עליו השלום, ז"א: כשהרב מוכיח את התלמיד לא יהיה התלמיד בועט כמו תינוק שבורח מן הספר או מבית הספר, וזה מסכים למה שאמר שלמה המלך: אף חוכמתי עמדה לי", תורתי שלמדתי באף היא שעמדה לי, אימו היתה קושרת אותו לעמוד ומכה אותו בסנדל, כדי שילמד תורה ויקיים את המצוות כמו שצריך, ויקום בזמן לתפילה.

גם אפשר שרמז שיהיה הוא מהמוכיחים את העם ויהיה אוהב את התוכחות ויוכיח לאחרים, ולא יאמר: "שלום עליך נפשי, כי למוכיחים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב, ואין טוב אלא תורה", שבשכר זה מתגלין לו רזי תורה.

 

אז המדרש שמואל אומר: שיהיה הוא מהמוכיחים לעם ויהיה אוהב את התוכחות להוכיח לאחרים, בד"כ אנשים לא אוהבים להוכיח אחרים מכיוון שהם לא רוצים לקבל הערות וגערות, אז הוא מה לי להתערב טוב כך מה אכפת לי, הוא לא דואג באמת לשני, דואג לעצמו שלא יפריע לאחרים ושלא יפריעו לו שלום, ולא יאמר: "שלום עליך נפשי, שלא יחפש לעצמו את מנוחת הנפש שלו ע"ח זה שאנשים חלילה יחטאו כלפי ה', כי כתוב בפסוק: "למוכיחים ינעם" מובטח להם גן עדן, ועליהם תבוא ברכת טוב, זו ברכת התורה הקדושה, שבשכר זה מתגלין לו רזי תורה.

 

רבי נחומיה בן הקנה אומר: כמה פעמים לקה רבי עקיבא {אז הוא קרא לו עקיבא בן יוסף} כמה פעמים לקה רבי עקיבא בן יוסף על ידי, וכל שכן שהיה מוסיף לי אהבה, היה אוהב עקיבא את התוכחות ומוסיף אהבה כלפי המוכיח. נמצא לומד חוכמה ומוסר הרבה כמו שאמר: "מכל מלמדי השכלתי".

אם אחד מעיר לך שנקרע לך הבגד אתה מודה לו, ואם אומר לך שהתלכלכת מהאוכל אתה מודה לו, ואם אומר לך שהתלכלכת בחטא למה אתה לו מודה לו? הרי אם אתה חכם אתה תאהב אותו, "מוכח לחכם ויאהבך", זה מה שהיה רבי עקיבא, היו מוכיחים אותו מוסיף אהבה למי שמוכיח אותו, תודה רבה תזכה למצוות.

 

ואיכא לומדה אוהבת התוכחות כלומר: שאוהב להוכיח בני אדם כדרך שהוא אוהב את התוכחה לעצמו, צריך שיהיה אוהב את התוכחות לשני הצדדין לא תוכחה תוכחות: שהוא מוכיח ומוכיחים אותו, כשם שהוא מוכיח את האחרים כך הוא ישמח שמוכיחים אותו, שהיא האהבה הגמורה האמיתית, כמו שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך", ואם אעפ"כ הבריות אוהבות אותו אז יודע כי באמת אהוב ואוהב מאהבה נאמנת ואמיתית, ז"א: אם באמת אנשים אוהבים אותו בגלל שהוא מוכיח רואים שאהבתו אליהם היתה אמיתית, "כי כמים הפנים לפנים כלב האדם לאדם", כי האדם מרגיש אם מוכיחים אותו להקניטו או מוכיחים אותו להועילו, וזה התברר מצד מקבל התוכחת, כמובן מדובר בחכמים שאוהבים תוכחת אבל לא בטיפשיים ששונאים תוכחת, "כסילים ישנאו דעת",

 

ברוח חיים כתוב: לשמוע תוכחה ולהוכיח איש אחר זה נקרא אוהב את התוכחות, לשמוע תוחכה ולהוכיח איש אחר לכן אמר תוכחות בלשון רבים,

 

והתפארת ישראל אומר: כשיוכיחו אדם ישמח בזה, זה נקרא אוהב את התוכחות,

 

עד כאן ההגדרות ועכשיו עובדות ומעשים:

כל חיי אדם תלויים ביסוד הזה של שומע התוכחות, כותב רבי ירוחם ממיר: כי מי הוא שזכה להיות מהמושלים ביצרם אשר יכול לסמוך על חוכמתו שלו ולהבנות על גבם, שואל רבי ירוחם: : כי מי זה האיש שזכה להיות מהמושלים ביצרם אדם שיוצר ביצרו כל הזמן, היצר שלו תחת שליטה ולא מצליח לפתותו והוא עושה כל הזמן חשבונות עם עצמו,אשר יכול לסמוך על חוכמתו שלו ולהבנות על גבם, שואל רבי ירוחם: מי זה האיש שזכה להיות מהמושלים ביצרם שיכול לסמוך על חוכמתו שלו ולהבנות על גבה לומר: זיכיתי נפשי אני כבר מסודר יצר הרע לא שולט בי, הוא אומר זאת על סמך דברי הרמח"ל ב- "מסילת ישרים", כי העצה האמיתית לא יוכלו לתת אותה ולראות אמיתת אלא אותם שבכר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בו,

מי יכול לתת לאדם עצה אמיתית בעצמו: לא יוכלו לתת אותה ולראות את אמיתה אלא אותם שבכר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בו, מי שעבר את זה והשתחרר מיצרו ומושל בו וידוע לכל שאדם זה לא מפותה ע"י יצרו, אדם כזה יכול לתת עצות לאחרים כיצד להיחלץ ממנו,

ש. האם יש כאלה?

הרב: יש כמה כאלה כן.

 

עניינו של השומע תוכחות וכפישוטו, "להיות שומע": הפשט הוא להיות שומע, אין הכוונה לשמוע ולהבין אלא להטות אוזן לשמוע ולהקשיב מה שהזולת אומר, קודם כל שומע את התוכחות, אוהב לשמוע קודם כל תשמע, ולהקשיב מה שהזולת אומר וכן לעשות, בן אם יבין בן אם לא יבין, כי הזולת בודאי מכוון אל האמת,

ז"א: אם אנו מדברים כבר על אחד כזה שהשתחרר מיצרו והוא מהמושלים ביצרם והוא אומר לך משהו אז תקשיב, בן אתה מבין או לא מבין מה הוא אומר למה הוא אומר ותעשה מה שהוא אומר.

 

חכמים ז"ל הפליגו בגודל העניין של שומע תוכחות: לא יתכן שהאם יכונן ויכונן את דרכיו ביושר ללא שישמע אל הזולת, אומר שלמה המלך: "ושומע תוכחות קונה לב", יש לו קניין בליבו, אדם שהוא שומע תוכחות אז ליבו ברשותו כי היצר בעיקר נותן לאדם סיבה לא לשמוע, לחפש מומים במשמיע, כמו אומר לחברו: "טול כיסם מבין שיניך", ישר הוא תוקף:"טול קורה מבין עיניך", אתה מדבר איתי על קיסם לך יש קורה בעין, אתה מדבר איתי על עבירה קטנה לך יש עבירות גדולות, מי אתה שתגיד לי, אבל שומע תוכחות קונה לב אומר שלמה המלך. וישעיה הנביא אומר: "שמעו ותחי נפשכם", שעצם השמיעה היא מחייה את נשפו של האדם, האוזן הוא האבר הכי חשוב שיש לאדם יותר מהעיניים, בשמיעה אדם מחיי את נפשו, ממיתה לחיים אדם יכול לחיות את נפשו מכוח השמיעה.

 

צא וראה מוסיף רבי ירוחם, התורה מעמידה לנו מעשה רב: בואו ונראה מעשה רב, משה רבינו זה רב גדול? משה רבינו בואו ונעשה מעשה רב שלו, מה זה כוח השמיעה של משה רבינו: יתרו חותן משה איש גר ואורח היה שנוכח בדברים לא טובים ולא מתוקנים הוכיח ללא כל השתהות, ישר יתרו הוכיח את משה רבינו, את מי הוא מוכיח את משה רבינו.

אז בואו נבין קודם כל איך זה מתחיל: יתרו היה האדם שטעה והטעה את הרבים, הוא היה כומר לעבודה זרה, והוא נישא עבודה זרה מסוימת ראה שאין בה ממש בישר בה בעט אותה וניסה אחרת, ראה שאין בה ממש לא עונה לא משפיעה לא כלום שום דבר גם בה בעט כך עבר על כל עבודה זרה של העולם, "כי גדול ה' מכל האלוקים", איך אתה יודע כי הוא בדק את האלוהים שהיו קיימים, בקיצור: כל הזמן היה מטיף לאנשים לעבוד עבודה זרה הוא טעה והוא הטעה, אז הוא חי בשקר כל ימיו.

 

משה רבינו היה אמת לאמיתה, ה' לא בוחר באנשים שהם לא אמיתיים, כי הוא אמת תורתו אמת חותמו אמת ואם משהוא לא אמת אז הקב"ה לא מתחבר אליו בכלל, "דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי", אז לא יכול שתהיה סעייתא דשמיא למשהו שדובר שקרים, רק למשהו אמת, אז ע"י מי יתנו את התורה ע"י איש אמת ע"י משה רבינו, אז משה הוא איש אמת ויתרו הוא איש של שקר, למה שקר כי הוא הלך אחרי השקר, אבל בתוך תוכיותו הוא היה איש אמת, רק הוא טעה טעה, לא היה מי שידריך אותו, אבל מכל מקום כשבא אחד עם רקורד שקר של טועה ומטעה ומוכיח ומעיר למי שהוא אמת ושנבחר ע"י הקב"ה יש מקום בכלל לשמוע אותו?, מי אתה שתבוא שהגיד לי מה לעשות מה נכון ומה לא! ישר היתה צריכה להיות דחייה!, נכון?

 

נו, על מה מוכיח יתרו את משה רבינו על שהוא מזלזל בכבודם של ישראל, שמעתם? מה היינו אומרים: חוצפה!.

מה הוא אומר לו: "מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר ועד ערב", תראה איזה טור יש בחוץ! מה זה? איך שלא נבין את הביקורת הזאת אשר ודאי לא היה בה משום זלזול של משה רבינו הרי בסופו של דבר נאמר: "וישמע משה", וישמע שמעתם? כתוב: "וישמע יתרו", כתוב: "וישמע משה", אותו כוח שמיעה יש להם "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר לו", גם אם בן אדם כבר שומע למשהו ומבין שהוא צודק מנסה לשנות משהו או להוסיף משהו כדי שלא יחשב שהוא שמע מאה אחוז לו, והוא היה כל כולו טועה ומוטעה, ופה שומעים שמשה רבינו "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר לו" מכל מקום בחשבון גדול עשה מה שעשה.

 

בתורה בדברים א' יד' מצינו, שהיה לו למשה רבינו תביעה על עם ישראל שאמרו: "טוב הדבר אשר דברת לעשות", ומסביר רש"י: היה לכם להשיב משה רבינו ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך, ואחרי הכל אחרי שרואים שקיבל בכל משה ועשה כפי עצת יתרו הרי שהיה פה סוף כל סוף איזה טעות מצד משה רבינו, ומזה יש להשתומם ממשיך המשגיח ממיר בן ירוחם: על רוב כוחו ותקיפות הדעת של יתרו שהסכים ללמוד כל דבר וללמוד על דבר וללמוד על דברים דקים ולא חדל מלהביע דעתו על תיקון החיסרון ולהוכיח אפילו את מנהיגם של ישראל, יסוד הנהגתו של יתרו נעוץ בגודל הכרתו את האמת, כי היסוד הוא "שהוכיח תוכיח" הוא היסוד שבנוי על: "ואהבת את רעך כמוך", בלי אהבה אין תוכחה אלא הקנטה.

 

וכבר שיבחו כחמים ז"ל את יתרו בילקוט שמעוני יח' בשם ריבי פפוס אמרו: גנאי הוא למשה ולשישים ריבו שלא אמרו: "ברוך" עד פתח יתרו ואמר: "ברוך ה'", אחרי אהבה כזו אחרי הברכה על הצלת ישראל "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים" ראוי לו להוכיחם, יתרו הוא האיש אשר יוכל להוכיחם באמת, הוא שאת טובתם הוא דורש מוכרח הוא גם להגיד להם את הדרך להשגת הטובה, כי איך יראה ברעתם אשר תמצא אותם אם לא יוכיחם אם לא יגיד להם את האמת? ומשה רבינו שמע בקול יתרו. והתורה מחשיבה מאוד את שמיעתו זו של משה בקול יתרו, "אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים"!, כך מובא בראש השנה כה' ב'.

 

וזאת משום ששומע תוכחות זו היא ההקדמה לתורה, בלי שיהיה לך אוזן שומעת אין לך הקדמה לתורה, תורה לא יכולים לקבל אלא דוקא אם יודעים היטב טעות מצויה: שאדם יכול לטעות, וכי טעות תתכן גם אצל משה רבינו, יש טיפשים שאומרים מה איך יכול להיות מה הרב טעה? איך יכול להיות, מה איך יכול להיות כל אחד מזומן לטעות, אנחנו בני אנוש, אומנם החכמים יותר מדקדקים לא לטעות החכמים האמיתיים כמובן לא כל החכמים, אבל תיתכן טעות, רואים פוסקים אפילו שחוזרים בהם מטעותם אומרים טעיתי ומתקנים את הפסק, וזה פסק הלכה ופסק הלכה צריך להתיישב על מדין עד שכותבים צריך כמו שאומרים הרבה טבילות בשביל להוציא דבר מתוקן ול- אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא זה לא כל כך פשוט צריך סיעייתא דשמייא.

 

אז אדם שאומר כזה דבר זה מה שהוא רוצה להאמין, אבל התורה מאוד מפוקחת הוא אומר שתיתכן טעות בכל אדם, משה רבינו שהיה עניו מכל אדם בכל אופן כעס מס' פעמים וחוכמתו ונבואתו נתעלמו ממנו, שכל הכועס אפילו חכם הוא חוכמתו מסתלקת ממנו אפילו נביא הנבואה מסתלקת ממנו, אז הוא העניו מכל אדם אפשר גם, אז אם בו אפשר במי אי אפשר?

מכל מקום שומע תוכחות זה הקדמה לתורה, תורה לא יכולים לקבל אלא דוקא אם יודעים היטב סוגיה וכי טעות תיתכן כי תיקרה גם אצל משה רבינו.

 

גם בחוכמה ישנה הבחינה "כשל זה הדבר: ישנה לבחינה זו הרבה מחדלים וכשמכירים היטב מכירים סוף טעויות החוכמה מבינים כבר היטב כי עצה ואין דרך אחרת לעמוד על מתכונת הדברים כי אם בשמיעת תוכחה, "תיזהר שלא תסמוך בלבבך ושמע עצה וקבל מוסר", כך אומר הרא"ש "באורחות חיים", האיש הזה יאהב את התוכחה שמוצא שלל רב, יודע היטב עי אין שום מציאות לסמוך על עצמו.

 

ואמרו חכמים ז"ל בילקוט שמעוני פרשת דברים: כי המקבל תוכחה נעשה חכם,

ושלמה המלך אמר בשלי טו': "אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין", זה דורו של משה שנעשו חכמים שנאמר: "הבו לכם אנשים", ושם עוד נשתבח דור המדבר במה שהיו בעלי תוכחה אל כל ישראל, מלמד שהיו כולם בעלי תוכחה ויכולים לעמוד בתוכחות לו לא זאת לא היו מוכשרים להיות דור מקבלי התורה.

 

ומה לנו יותר מהדורות האחרונים ומהגאון מווילנה שהזמין מוכיח להוכיחו, ונאמר לו: שזה לא חוכמה גדולה שאדם ספון בתוך ביתו שחלונותיו מסוגרים והוא לומד לאור הנר, האדם יבחן בניסיונות, וגזר על עצמו הגאון מווילנה שלוש שנים גלות מביתו כדי לבדוק מדרגתו, האם הוא עומד באותה רמה! בדיוק כמו שהוא בביתו ואין לו ניסיונות שיש בחוץ, וכשחזר אחר שלוש שנים של גלות מפרכת לא ירד כהו זה ממדרגתו, אבל הוא קיבל את התוכחה אתם שומעים?: איפה יש משהו שיזמין משהו בא תוכיח אותי.

 

מסיים המשגיח ממיר: העניין הזה הוא יסוד גדול ומבהיל עד מאוד, אשר כמדומני הייתי מורה ומתיר תוכחה אפילו שלא לשמה, אתם שומעים?

חכמים אומרים: "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים", אבל זה מסיבה שיתקבלו הדברים אבל באמת ראוי לקבל תוכחה גם ממי שלא התכוון באמת והוא לא מקושט,

ש. מה זה אומר?

הרב: נאמר, שרופא אומר לך אל תעשן ומחזיק סיגריה, ואומר לך הראות שלך שחורות ואתה חביבי עלול לקבל מחלה, אז טיפש שיגיד לו אדוני הרופא אתה צוחק או מלגלג אתה בעצמך מחזיק סיגריה, אז הרופא יגיד לו: אני רוצה למות מה זה עניינך, אבל לך אני אומר אם אתה רוצה לחיות תעשה כך וכך, אז מה לא ראוי לשמוע אותו?

אומר רבי ירוחם ממיר: כמדומני הייתי מורה ומתיר תוכחה אפילו שלא לשמה, כל כך מוכיחה התוכחה שאולי היא תתפוס שאפילו לא לשמה, אחד שמתכוון להגיד לך את התוכחה ובאמת באמת לשם להצילך ולהועילך וכ"ו הייתי מתיר הוא אומר כמדומני, כי אין ספק כי אילו היתה תוכחה בעולם היו רוב ככולו של הדור ניצולים מתהום רבה ר"ל.

 

הנה היתה תקופה שגילו שהפאות של הנשים נשים הם ממקום שמורידים את הפאות לעבודה זרה והתפרסם בארץ מיד שממקום שמביאים את זה מדרום אסיה יש חשש של עבודה זרה אם לא עבודה זרה ממש ועמדו נשים אשכנזיות ושרפו את פאותיהן היה קידוש השם גדול מאוד, ובמקום שימשיכו עם זה ויתפטרו כבר, עמדו כמה חכמולוגים והתירו בחזרה אמרו: סינטטי סינטטי לא שער אישה, ומה קרה מאז: חזרו לשער אישה ועוד יותר גרוע, אם היו מוכיחים אפשר היה לתקן את הדור, אם כל רב היה אומר: שאסור לשמוע זמרים פסולים כמו שאומרים כל גדולי ישראל אז זה היה נפלא.

 

היום היה צריך להיות כנס הכנסים לכ' הקב"ה אבל זה התבטל כי הקב"ה לא רצה כנס כזה שהוא לא לשם שמים: כי חלק מהרבנים שהוזמנו לשם היו אמורים לשמוע את מחטיאי הרבים מידה טסה ו-M.B.D. מרדכי בן דוד מחטיאי הרבים הגדול והדגול שיצאו נגדו חלק מהרבנים שהיו מופיעים שם וביניהם: הרב שלום כהן שיצא במכתב עם העשרים וחמישה נגד זמרים כאלה, והרב בעדני שבעצמו יצא נגד אלה שהם זמרים לא הגונים וכ"ו ורובי שמופיע שם גם כן שהיה צריך שגם יצא נגד זמרים שהם ככה אבל על זמר הבית שלו כמובן וכן על זה הדרך.

 

נו, הקב"ה לא חפץ בכנס כזה שאנשים אומרים משהו ולא מקיימים, אבל זה לא פלא בש"ס זה ככה תמיד, הרי הרב עמר יצא נגד אלה שהולכים בל"ג בעומר במוצ"ש כי הם גורמים לחילול שבת ויצא פסק מתחת ידו ומתחת ידו של הרב עובדיה שאם יחול ל"ג בעומר מתי? במוצ"ש כיוון שכוחות הביטחון וכולם הם יעשו חילול שמים חילול שבת

וחילול הכל, אז ראוי לדחותו ביום אחד, והוציאו פסק זה הוא! מהיום שיחול ל"ג בעומר במוצ"ש יד ידחה ליום ראשון.

 

טוב זה כשהוא היה הרב הראשי, אבל עכשיו הוא לא הרב הראשי אז עכשיו הוא עובר על הפסק שלו, ובמוצ"ש שהיה ל"ג בעומר הוא נסע למרון להדליק שם נרות, מדורה לא משנה מה להדליק אש!, היום החילונים אומרים לא נשמע יותר לרבנות הראשית כי הם עצמם עוברים על הפסק שלהם אז מה מחייב אותנו הפסק שלהם? אם הם בעצמם אומרים שאסור ע"פ התורה כן, זה פסק סתם זה כאילו מבוסס על התורה שאסור לחלל שבת וכ"ו וכ"ו והם בעצמם עוברים אז מה נשאר למי נאמין? כל הם כתבו מיד אחרי זה, אז ז"א הם אפילו חושבים לבטל גם את הרבנות נו, תארו לכם דבר כזה,

ויצחק יוסף מברך את הפאפא!!!כבר דברנו על זה ביומיים האחרונים, אז מה נשאר, לא כל יהודי הוא מברך בישיבה שלו חלק מהתלמידים הוא קילל, אבל את הפאפא!!! "תבורך מפי עליון" לא יאומן כי יסופר, אז מה נשאר אז מה נשאר? אייי.

 

אם היו מוכיחים באמת הם יכולים להציל את כל הדור, אבל הם רוצים להישאר יפים ונאים ונחמדים, אבל שכחו את דברי הגמרא: "הייצור בה מדרבנן מרחמי בה מלמטה משום דלא מוכח דהום מביליי דשמיה: זה התלמיד כחם שאתם רואים שאוהבים אותו בני העיר זה רק בגלל שהוא לא מוכיח אותם בדברי תורה, הוא לא משרת את ה' בקודש! הוא משרת את עצמו הוא "אל זר" הוא כעין עבודה זרה, הוא רוצה שיעבדו אותו לא את ה', הוא רוצה שיכבדו אותו לא את ה', כי אם היה אוהב את ה' "אוהבי ה' שנאו רע" איך אתה יכול להשלים עם הרע איך אתה לא מוכיח.

 

וכבר אמרו חכמים ז"ל סוטה מט': שבעקבתא דמשיחא אין תוכחה!, כתבו לנו במפורש שהדור ילקה בנושא התוכחה אין תוכחה!, וזו הקללה שהיא יותר מרובה עם הכל של כל חורבן ראה בשבת קיט'. אין תוכחה ואי תוכחה מקורה בשנאה גדולה, כי באהבת מי שעושה ברכה על טובת חברו לא ימלט בשום אופן כי יראה קלקולו ולא יוכיחנו איך אפשר לראות שאדם מקולקל במידותיו במעשיו ולא להוכיח אותו, הטובע בים לא יתכן לעמוד מרחוק ולא להציל, והטובע בגיהינם להניח אותו שיטבע!, איך אתה לא מציל?, אלא יש לך אהבת עצמך ושנאת הבריות, שילך לגיהינום! אבל בינתיים שיכבד אותי, כל זמן שהוא פה שיכבד אותי, אני רב לא? שיכבד אותי, את לא רב אתה עבודה זרה אתה עגל, אדם לא רב, כל יהודי צריך להוכיח מצווה להוכיח:"הוכיח תוכיח את אמיתך" זה מצווה לכל יהודי ורב על אחת כמה וכמה.

 

היה אחד ששלחו אותו לסיביר 15ל- שנה, ביקש בקשה אחרונה לראות את הרב שלו, והאשים את הרב: אמר לו אתה גרמת שאני ילך לסיביר 15שנה, אמר לו אני מה אני עשיתי? אמר לא הוכחת אותי, אם היית מוכיח אותי לא הייתי עושה את המעשים המקולקלים לא הייתי נתפס ולא היו שולחים אותי לסיביר, אתה!

החפץ חיים אמר: ככה ידונו את כל הרבנים, כל אלה שהיו תחתיהם ומושפעים מהם ולא הוכיחו אותם הם יתפסו בעוונם ויכנסו לגיהינום, אי אפשר שאת התלמידים שלא הוכיחו יכנסו לגיהינום והם ילכו לגן עדן, אתם לא דאגתם שהם יהיו בגן עדן תהיו איתם ביחד, אתה הרב שלהם תהיה איתם שם ביחד.

 

לכן: "המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו" למה אין חטא בא על ידו? משום שלא יתכן שהתלמידים שלו יהיו בגן עדן והוא יהיה בגיהינום, לכן לא נותנים לו מן השמים לחטוא,

"והמחטיא את הרבים אין מספיקין על ידו לעשות תשובה", למה? אתה תשלח את כולם לגיהינום ואתה תהיה בגן עדן? אין מצב אתה תהיה איתם ביחד.

 

ז"א: עניין התוכחה הוא קריטי!, ובפרט בדור הזה שאין תוכחה, והשואל: "מה הוא כל פעם קופץ"? אמנון יצחק כל פעם יש לו הערות כל פעם הוא אומר!, אתם יודעים למה אני קופץ? משום שיש חובת תוכחה, ואם אני לא אוכיח ואם אני לא אומר יגידו כולם מחר שינוחו ברכות על ראשו של הפאפא, יש מעשה רב מעשה הרשל"צ, ואם הוא מברך אז למה שאנחנו לא נברך את הפאפא? יותר מזה יש לי שאלה לבעל הילקוט: האם מותר להיכנס לכנסיה עם לוחות הברית על החזה, האם זה מתיר להיכנס לכנסיה? אז איך אתה עומד מול העגל ראש הכנסיה ראש הנצרות ראש המיסיון ואתה עוד מברך אותו!.

 

כתב רבי יהונתן אייבישיץ: ולכן אל תתמהו בניי תמיד על חפצי להוכיח ובאמונה אני אומר לכם כי בכל ימי ושנותיי עלי ארץ לא נבחר ולא הוטב ליבי שעה אחת אפס שעה זו אשר אני עומד להוכיח ולהשיב רבים מעוון, וגם לכם שעה זו נבחרת מכל ימיכם עלי ארץ, כי זה תכלית חיים וקיום גווייתנו לשמוע בקול מוכיח וליתן לכל ליבנו לאהבה וליראה את ה' הנכבד והנורא.

 

אני חוזר על דבריו: רבי יהונתן אייבישיץ היה אחד מדגולי הדור והוא אומר: אל תתמהו בני על חפצי תמיד להוכיח ואני אומר לכם באמונה: כל ימי וכל שנותיי עלי ארץ אין יום שנבחר בעיניי יותר, ואין שעה שהיא טובה בעיניי יותר, מכל הספרים שכתבתי מכל החיבורים מכל לימוד התורה מכל מה שאני עושה אין יותר מזה אפס שעה זו שאני עומד להוכיח מלהשיב רבים מעוון, זאת השעה שהכי חשובה בימי חיי, ולא רק לי הכי חשובה! גם לכם, שעה זו נבחרת מכל ימיכם אם תקחו את כל ימיכם ביחד עם כל המצוות שעשיתם , אין כמו שעה שהיא נבחרת שאתם שומעים דברי תוכחה, כי זה תכלית חיים וקיום גווייתנו לשמוע בקול מוכיח וליתן אל ליבנו לאהבה וליראה את שם ה' הנכבד והנורא, ומי לנו גדול ממשה רבינו ששמע תוכחת באהבה מיתרו חותנו ושמע כל אשר אמר ועשה בפועל, ונרשמה פרשה על שמו של יתרו, פרשת יתרו, והוא זכה ליתן פרשת המשפטים למשה רבינו, אתם שומעים?, כמה נחשב מי שמוכיח? ועליהם אמר הקב"ה: "ולמוכיחים מין עם ועליהם תבוא ברכתו התורה אמן ואמן.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

הרצאות קרובות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת