קניין ז'- ביראה- חלק א'

מח' קנייני התורה

המחזור ויטרי אומר: "וביראה", ביראת הרב שאינו נוהג בקלות ראש לפניו.

דהיינו יראת הרב שלא ינהג בקלות ראש לפניו, כדאיתא: "בין עומדין וגילו ברעדה", במקום: וגילה שם ברעדה. מטעם זה גם נהגו לשבור שם כוס חתנים במקום חופה.

במדרש שמואל אומר: הלו היא יראת שמים כי כן שנינו: "כל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו חוכמתו מתקיימת", וכן כתוב: "ראשית חוכמה יראת ה'",

אז רואים פה יראה מהרב יראת שמים יראה מה'

"הדרך חיים" אומר: ההפרש שיש בין אימה ויראה, "אימה": כאשר יראה גדולתו של ריבו, ומפני זה אימה עליו.

"והיראה",: כאשר מביט קטנותו ושפלותו, הוא ירא.

לפיכך יש לתלמיד לשבת באימה וביראה, שיכיר ערך רוממות גדולת ריבו וגם יכיר קטנות ערכו.

וביותר יש לפרש "באימה וביראה": שיהיה לו אימה ויראה מה' יתברך שיהיה מכיר רוממות ה' יתברך וגדולתו ויכיר גם כן שפלות ערכו, וזהו "באימה וביראה".

לחם שמים אומר: "מורא ריבך כמורא שמים", שלא תקל ראש עימו אפילו בדברי תורה וכול תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור תכוונה, מתוך שמגיס ליבו בריבו ואינו מחשיבו הרבה. אז אינו משגיח כל כך על דבריו לירד לעומקן, וכול שכן שאינו משים ליבו לדברי אזהרותיו והוראותיו, לכן אינו רואה סימן יפה תלמודו מלבד העונש הראוי למי שמסלק ממנו מורא ריבו שהוקשה למורא המקום.

"והתפארת ישראל " אומר: שיראת שמים בליבו וע"י אלה ישגיח היטב בדברי ריבו בלימודו.

אנו נכנסים לכמה מעשים שיתנו לנו חיזוק בעה"י

כמה פעמים מספר רבי משה שולזינגר זכיתי לשמוע ממר"ן בעל קהילות יעקב שדיבר בהרצה ובהכנעה נוראה על אודות מר"ן החזון איש: דהיינו הסטייפלר היה מדבר מהערצה ובהכנעה נוראה על אודות מר"ן החזון איש, וכך היה אומר: דבר פלא ראינו אצל החזון איש עד יומו האחרון לא שלטה בו שכחה, בכול עניין שהיו מדברים איתו בכול מקצועות התורה, נראה היה הדבר כאילו עכשיו למדנו את העניין הזה,

הוא ידע הכול על בוריו: את הסוגיות עם שיטות הראשונים, והמסקנות להלכה, והמדובר הוא על עניינים והסוגיות של ידעם לפני שלושים וארבעים שנה.

הכול, הכול בלי יוצא מן הכלל היה כתוב על ליבו הטהור וחקוק במוחו הקדוש, כל היה עד יומו האחרון ממש, בכול עניין שנשאל היה נראה הדבר כאילו שקוע בו עתה ממש. שאלתי את מר"ן במה זכה לזה החזון איש?: האם בגלל שהרבה לחזור על תלמודו על בלי די? והשיב מר"ן: הכוונה זה הסטייפלר כן, והשיב מר"ן: שודאי בלי לחזור הרבה אי אפשר לזכור, אבל הלו הגמרא אומרת במגילה ו': "שלאוקומה גרסה סעייתא דשמיה הוא".

רש"י מסביר מה זה לאוקומה גירסה?: שלא תישכח ממנו, דהיינו שאדם יעמיד את לימודו ולא ישכח ממנו זה צריך שעייתא דשמייא, ולחזון איש היתה סעייתא דשמיא שלא תשקח ממנו תורתו, וזאת בזכות מה? בזכות צדקותו העצומה, בזכות יראת שמים הנוראה שלו, אשר פחד ה' והדר גאונו חפף עליו תמיד כל הימים, ויעל על ראשו את מוראם או אה!, ויעל על ראשו את מוראם, של ארבעת חלקי השולחן ערוך. אשר לא עשה שום תנועה וזיז כלשהו בלי להתייעץ עם ארבעת חלקי השולחן ערוך. והיה חרד על דקדוק הדין כי חד מכמה הן: והיה חרד על דקדוק הדין כאחד הראשונים, ובזכות כבירה ונוראה זו זכה הוא לסעייתא דשמיא עצומה שכול תלמודו היה בידו בלי שום שכחה, ושמועותיו מחוברות לו מאירות ושמחות כנתינתן בסיני.

הרב: אני שמעתי מפי אהי אברהם גריינמן, שזכיתי ללמוד איתו חברותא, והוא סיפר לי עדות, שהוא שמע מפיו של החזון איש זוצוק"ל בדברים מסוימים שהוא אמר שצריך לעשות כך וכך אבל זה לא מופיע בשולחן ערוך אז הוא אמר: "דיני דגמורא" אם זה מופיע בגמרא: דיני דגמורא, מספיק שזה מופיע בגמרא, כבר צריך לעשות.

כשהיו מסובין פעם בביתו של רבי נפתלי טרופ ראש ישיבת ראדין: שורה של התריסין מבעלי הישיבות בכלל חתנו רבי ברוך יוסף פייבלזון שהיה ממלא מקום כהונת הרב דראדין, גלגלו ביניהם שיחה על דור המבורכין בזיכרון ברזל, והזכירו בנשימה אחת גם שמו של רבי אלחנן ווסרמן, נענה רבי נפתלי ואמר: ידידי, אין לכלול את רבי אלחנן בעלי הזיכרון, הוא אומנם דומה לבור סווד שאינו מאבד טיפה, בור סווד הוא בור שמטויח בסיד, אומנם דומה הוא לבור סווד שאינו מאבד טיפה: אין זה מכוח טבעית דווקא, כי אם מרוב יראת שמים! כי אצל רבי אלחנן ווסרמן השם י. ד. זה מרוב יראת שמים ממה היה לו פחד? שלא יהיה כלל מאלה: "כל השוכח דבר ממשנתו מעלה עליו הכתוב, כאילו התחייב בנפשו", כל השוכח דבר ממשנתו היה לו פחד! אימה ויראה!, שחס ושלום שלא יהיה אחד מאלה שנאמר עליהם במשנה: "שכל השוכח דבר ממשנתו", ווי ווי ויי מעלה עליו הכתוב כאילו התחייב בנפשו", אז אצלו זה לא מזיכרון אלא זה היה מהיראת שמים מרוב שהוא פחד שלא ישכח דבר אז הקב"ה עזר שאכן הוא לא ישכח דבר ויזכור הכול תמיד.

באחת מהאגרות כותב מר"ן רבי אלעזר מנחם מן ש"ך זוצ"ל: "אבל העיקר שתהיה שקוע בלימוד,אתם יודעים מה זה שקוע, אירתם משהו שקוע עד צוואר? שקוע זה בפנים, "אבל העיקר שתהיה שקוע בלימוד, וביחד עם הלימוד תעלה גם ביראת שמים, כי אם אין יראה אין חוכמה", ז"א: אי אפשר רק ללמוד ולא ללמוד מוסר כדי לקבל יראת שמים.

"ומימיי לא ראיתי מי שאין בו יראת שמים ושיודע ללמוד" אומר הרב ש"ך הוא חי מאה ושבע שנים, 107, "מימיי" והוא ראה הרבה אנשים והרבה אנשים גדולים, "מימיי", כשהוא אומר מימיי הוא מתכוון כל החיים כל המאה פלוס שנים לא ראה, אומר: "ומימיי לא ראיתי מי שאין בו יראת שמים ושיודע ללמוד, וכול אלא שנדמה להם שהם יודעים ללמוד אפילו שאין יראת שמים בוער אצלם, בוער, תדע שכול תורתם היא מן השפה ולחוץ ולא בהם חפץ ה'", גאונות זה לא מעניין את הקב"ה, עילוי: ה' נתן לו כלים, אתה לא פעלת בשביל כך נבראת זה לא אתה עשית, איפה היראת שמים? "מה ה' שואל מימך כי אם ליראה שמים".

הוא אומר: וכול אלא שנדמה להם שהם יודעים ללמוד אפילו שאין יראת שמים בוער אצלם, בוער, תדע שכול תורתם היא מן השפה ולחוץ, כמו שנאמר על דואג האדומי, ולא בהם חפץ ה ואין תורתם אמת, כי אין להם סיעייתא דשמיא ובלי סיעייתא דשמיא אי אפשר להשיג מעלת התורה, כמבואר באבות במח' דברים שהתורה נקנית, שצריכה להיקנות באימה וביראה.

כשלמדתי בפונוביז' מעיד ומספר מורינו ורבינו רבי דב יופי: קרה שבין בתירתו של רבי אבא גוסברד לבין תמנותה של רבי אליהו אליעזר דסלר למשגיח הרוחני נוצר רפיון בישיבה בעיקר ביראת שמים, ז"א: עד שמינו את המשגיח בינתיים היתה ירידה ביראת שמים, ורבי דב יופי מספר: נכנסנו באותו זמן כמה בחורים למר"ן החזון איש ואז כשחיוך מלבב על שפתיו אמר.

תגידו למתרפים הרי אתם רוצים לדעת ללמוד כן? מי שיושב בפונוביז' בשביל מה הוא יושב רוצה לדעת ללמוד לא? החזון איש להגיד למתרפים האלה: מה אפשר לעשות שהקב"ה עשה חוזה כזה "שבלי יראת שמים אי אפשר לדעת ללמוד", מה לעשות?

הה בהה תלייה, וכך הוא אמר להם: עליות דרבינו יויינה המשיך החזון איש, איך מגיע אליו פתאום ה- "שערי תשובה", מאיפה בה לרבינו יונה גאון הגאונים ריבו של הרמב"ן מאיפה בא לו: אחרי כל הפלפולים בכול הש"ס וכ"ו, מאיפה בה לו שערי תשובה? שהוא כתב ספר "שערי תשובה", שכולו יראת שמים, כולו על התשובה כולו על דרכי עבודת ה', מאיפה בה לו אם לא היה לו יראת שמים היו לו עליות דרבינו יונה? ועוד הוא אומר: הרא"ש רבינו אשר, איך מגיע אליו "אורחות חיים", להרא"ש? איך הוא כותב דברי מוסר אורחות חיים להרא"ש מאיפה זה?.

 אלא שזה לא יכול ללכת אחרת בלי יראת שמים!! איפה רואים את היראת שמים שלהם? "באורחות חיים" להרא"ש, "ובשערי תשובה", רואים מי היו האנשים האלה!. זה לא רק ראש, גאונות, פלפול, לימוד, זכירה, כל המעלות, לא!, מאיפה בה להם השערי תשובה והאורחות חיים? זה לא יכול ללכת אחרת-

 בלי יראת שמים ומידות טובות לא תיתכן הצלחה בלימוד.

לא הולך מי אומר את זה? - החזון איש. הוא יודע על מה הוא מדבר.

רבי הילל כגן נמנה על תלמידיו של רבי שמעון שקופ: לאחר מלחמת העולם השניה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, אצל רבי יצחק סולובייצ'יק מר"ן הגריז מבריסק שקיבץ באותו זמן קיבוץ של תלמידים חכמים שהיה נותן להם שיעורים.

ביקש אותו בחור מרבי יצחק זאב שיצרף אותו לחבורתו והסכים לבקשתו, יום אחד התקשה הרב מבריסק מאיזה רש"י וכמה קושיות עצומות, ושאל לכול שומעי השיעור, שמא יש מי מביניכם שיכול לתרץ דברי רש"י הללו? אף אחד לא ידע לענותו, עד שקם רבי הילל, זה שביקש להצטרף לשיעור, ותרץ הכול על נכון בטוב טעם ודעת. הרב מבריקס התפעל כל כך מהתירוץ עד שקפץ ואמר: אוי! אוי, אוי אוי כמה יראת שמים צריך כדי לענות כזה תירוץ. לא איזה ראש, אלא: כמה יראת שמים צריך כדי לענות כזה תירוץ.

סיפר האדמו"ר מצאנז קלוייזנבורג: פעם בא יהודי לבעע "הדברי חיים", מצאנז ושאל אותו: ריבי! איך אפשר להגיע ולהשיג גאונות כמו הרשב"א? אמר הדברי חיים היתה צריך לשאול קודם מאיפה לוקחים את הקדושה של הרשב"א? וכך ביאר האדמ"ר מקלויזנבורג: אתה חושב לכשתלמד בהתמדה גדולה לאין שיעור אז תוכל להיות כמו הרשב"א? טעות גדולה הינך טועה, אם אתה רוצה לזכות לתורה של הרשב"א תשאל קודם: איך לוקחים את הקדושה של הרשב"א? שרק עם הקדושה הנוראה שלו הוא זכה להיות הרשב"א. זה הכול מתחיל עם המידות מלמטה, ועבודה עבודה עבודה בעליות שצריך לעלות, ברוחניות, בשיפור המידות, בביטול הטבעים, כדי שאדם יוכל לזכות: לדרגות של קדושה לפרישות ולחסידות, ואז התורה זה עולם אחר לגמרי.

אומר היה רבי אבא יעקב בורוכוב בעל "החבל יעקב", לתלמידיו: המהרי"ל דיסקין היה גאון הגאונים הכול אומרים לבטח: מתי נזכה להגיע לקצוות מדרגותיו של המהרי"ל דיסקין? אך לא תוכלו לעשות כן אם לא עמדתם על סוד גדלותו, הידעתם מה סוד גדלותו ?: נחלקו התלמידים, זה אמר גאונותו, זה אמר כוח זיכרונו, זה אמר חינוכו ובית אביו, רבי בנימין אה! זה היה אביו, וזה אמר קדושתו הנוראה.

נענה "החבל יעקב" ואמר: הכול נכון הכול נכון אבל היה כאן עיקר אחד: "כל שיראתו קודמת לחוכמתו חוכמתו מתקיימת", לא תוכלו להגיע לגאונותו הנוראה ולכוח זיכרונו שלא איבד דבר, לא תוכלו להדגיע לגאונות של המהרי"ל דיסקין כי היא היתה נוראה, מכוח הזיערון לא איבד דבר, לא תכזו לכזה בית אב ולכזו טהרה וקדושה.

אבל מאידך גיסא: אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו ואינו דורש מהם אלא כפי כישרונותיהן ותכונותיהן ויכולתם, אבל דבר אחד הוא כן ידרוש: שחוכמתם כפי שהיא תתקיים בידם, זה כן ידרוש, מה אתה כן מסוגל? לאיזה חוכמה אתה יכול להגיע? כן אבל, שהיא תתקיים בידך, והתנאי לכך היא היראה שקודמת לחוכמה. וזה בידם ובכוחם של כל אחד ואחד, שהרי כתוב במפורש: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים", אז יראת שמים זה ביד שלך כדי שהתורה תתקיים: "לאוקומה גרסה לאוקומה שמעתה הכול כדי שיתקיים ולא ישכח ממנו צריך בשביל זה סיעתא דשמייא שהיא באה מהיראה.

תקשיבו טוב, וסיפר המהרי"ל דיסקין: היה מתפלל ביום הכיפורים "ערבית" ועומד בתפילת הלחש בליל הכיפורים שעות רבות, הקהל סיים את תפילתו, אמרו את הפיוטים והסליחות ואת הוידוי הארוך, אמרו את שיר הייחוד כולו חרוז בחרוז לפי אשכנזים, ומהרי"ל עודנו עומד במקומו עטוף בטליתו ומטפחת אחר מטפחת נספגת בזיעתו מחיל ורעדה יראה ופחד מקונו.

לאחר חצות הלילה סיים את תפילתו. והקהל אמר כל העת מזמורי תהילים למה? כי היו ממתינים לברכתו, כשמסיימים את התפילה כולם עוברים לידו לקבל את הברכה. היה המהרי"ל נפנה אל הקהל פניו להבים, והיה מברך אותם" אפריילך יום טוב", חג שמח. ומיד ישב ללמוד "מסכת יומא" עד אור הבוקר, ביום הכיפורים עצמו לא אמר מהרי"ל פיוטים, מכיוון שרובו של יום עמד לפני ה' בתפילות "העמידה", שמעתם? בעמידה את כל התפילות, הוא לא ישן כן? בסיימו "שחרית" עמד להתפלל "מוסף", ואחרי "המנחה" ומיד "נעילה". ותפילת "ערבית" הסתיימה לקראת חצות הלילה, שמעתם?

הנה כי כן היה זה רב הדומה למלאך ויראתו קיימה את חוכמתו.

נו, יש לנו טיפה מושגים מה זה יראת שמים של המהרי"ל דיסקין?.

עוד עובדה נוספת שמאירה את יראת שמים הגדולה של המהרי"ל דיסקין שקדמה חוכמתו הגדולה והיא סופרה ע"י רבי מרדכי הכהן שבדרון זוצ"ל, ששמע מפי אבא יעקב בורוכוב וכדלקמן: מחבר הספר "חבל יעקב", סיפר פעם כי כאשר היה בחור למד אצל רבי יהושע לייב דיסקין, פעם אחת עיין באיזה ספר של אחרון, אתם שומעים תשמעו דבר מדהים, כב' הרב ישמע כב' הרב: מחבר הספר "חבל יעקב", סיפר פעם: כשהיה בחור הוא למד אצל רבי יהושע לייב דיסקין ופעם אחת הוא עיין באיזה ספר של אחרון, תקשיבו טוב, פעם אחת הוא עיין : מחבר הספר "חבל יעקב", הוא עיין הוא עיין באיזה ספר של האחרונים, לשאלת רבי יהושע לייב: איזה ספר זה? ענה לו הוא משלנו הוא לומד בדרך שלנו, אמר לו רבי יהושע לייב: אמור לי קושיה ותירוץ שלו, תקשיבו טוב, לאחר שאמר לו קושיה ותירוץ, גם פרט בפניו באיזה עניינים מדבר הספר או אז אמר לו רבי יהושע לייב: את כל מה שכתוב בספר כי הוא טפס את דרך הלימוד שלו, של המחבר האחרון, אבל כאשר הגיע בלי להסתכל בספר, אבל כשהגיע לסוף הספר לא ידע רבי יהושע לייב מה נאמר בו מה עשה?: נטל מטבע זרק לתוך קופת צדקה הניח את ראשו בין כפות ידיו לרגע ואמר גם מה שכתוב בדף האחרון.

עובדה זו ממש מפליאה כי כרגיל חושבים אה!, רבי יהושע לייב היה לו ראש גדול, אכן זה אמת ונכון, אבל העיקר מה שאנו אורים מהעובדה הזאת:

שאת גדלות התורה שלו השיג עם יראת שמים!!.

שמעתם? שאדם יזכה לדעת מה כתוב בספר בלי שיסתכל עליו?. איייי. אייייי.

רבי חיים מוולוז'ין כותב: ראוי לאדם להכין עצמו בכול עת קודם שיתחיל ללמוד,

לפני שאתה מתחיל ללמוד תכין את עצמך, מה צריך להכין?: ראוי לאדם להכין עצמו כול עת קודם שיתחיל ללמוד:

להתחשב מעט עם קונו יתברך שמו בטהרת הלב,

ביראת שמים

להיטהר מעוונותיו בהרהורי תשובה כדי שיוכל להתקשר ולהידבק בעת עסקו בתורה הקדושה ורצונו יתברך שמו.

אז אדם לפני שהוא מתחיל ללמוד: צריך לעשות חשבון להתחשב מעט עם קונו יתברך שמו בטהרת הלב, ביראת שמים, להיטהר מעוונותיו בהרהורי תשובה, כדי שיוכל

להתקשר ולהידבק בעת עסקו בתורה הקדושה ורצונו יתברך שמו. איך תדבק אם אתה בא מטונף בעברות והכול איך תדבק בה?.

אפילו שהולכים לקברות צדיקים אומרים שאדם יעמוד לפני הצדיק ויבקש בקשות: יעשה תשובה יעשה וידוי לפני כן יחזור בתשובה, כי אם אתה בא מגואל בעברות ואתה מטריח את הצדיק ואתה מבקש ממנו שיפעל בעבורך, אתה עושה לעצמך קטרוג גדול.

ז"א: יתן צדקה לטובת נשמת הצדיק ויעשה תשובה לפני שהוא מבקש, אז אם זה לפני צדיק כל שכן לפני הקב"ה.

אם אתה רוצה ללמוד תורה לפני כן תכין את עצמך, תתחשב מעט עם קונך בטהרת הלב ביראת ה', והיטהר מהעוונות בהרהורי תשובה, כדי שיוכל להתקשר ולהתדבק בעת עסקו בתורה הקדושה ורצונו יתברך.

וכן באמצע הלימוד: הרשות נתונה לאדם להפסיק זמן מועט טרם יכבה מליבו יראת ה' שקיבל עליו קודם התחלת הלימוד.

אז אם קבלת על עצמך ביראת שמים לעבוד את ה' וכ"ו ואתה מרגיש קצת שזה שהולך ודועך, הלהבה של יראת שמים דועכת, אז יכול אדם להפסיק מעט מלימודו ולהתבונן מחדש עוד ביראת ה', דהיינו: ללמוד מוסר תוך כדי הלימוד, באמצע הגמרא עצור, תתחזק ביראת שמים וחוזר, ואינו חושש בזה משום ביטול תורה. כיוון שהוא הגורם שתתקיים אצלו חוכמת התורה, אחרת היא לא תתקיים לא יהיה קיום אין קיום. זה מה שאומר: האם העלתה את החיטים למעלה? ושמתה כף חומטין בפנים שזה החומר המשמר מפני תולעים וריקבון? שמתה בתוך זה אם לא חבל שהעלתה, חבל שהעילית זה לא יתקיים.

אם אין יראת שמים בתוך הלימוד לא יהיה קיום אומר רבי חיים מוולוז'ין.

אוי יו יו. ועכשיו נסיים עם משהו מדהים מדהים.

בהקדמה לספר "עבודת הלויים": מתוארת עובדה נוראה הממחישה את עובדת היראה בתורה של בעל "קצות החושן" וכל כותב מחבר הספר: אייייי. שמעתי מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הרב הגאון הצדיק כב' רב' הרב נפתלי צבי זוצ"ל זלה"ה בעל "מנחת העומר" בשם כבוד הגאון קדושת האדמו"ר זוצ"ל מצאנז' שאמר על מחבר "קצות החושן" זוצוק"ל: שספרו נתקבל כל כך בעולם וכבר היו גאונים ולא זכו לזה. זאת למה?: מכיוון שלימודו היה ביראה גדולה, תקשיבו.

קודם שישב ללמוד היה דרכו שהלך חדר מיוחד לעשות תשובה בבכייה עצומה וצעקה שהוא לא יהיה בלימודו בכלל הפסוק שאומר: "לרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי", והיה חוזר על הפסוק הזה כמה וכמה פעמים עושה תשובה וצועק שלא יהיה חלילה נכלל מי שנאמר עליו אייייי: "ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי ותישא בריתי עלי פיך", רשע! ואתה רשע! ואתה מזכיר את התורה הקדושה שלי? אתה לומד את התורה הקדושה שלי אתה מספר את חוקותיי, אתה רוצה לכתוב תורה ואתה רוצה לחדש חידושים, אוי יו יו יו, שמעתם דבר כזה פעם?.

יש היום מוציאים ספרים מחברי ליקוטים חמש בלירה, ילהה, העתק הדבק, טק טק טק

טק צא לשוק כריכות יפות קדימה למכור סטים,

אתם שומעים "הקצות החושן" היה עני מרוד עני עני מרוד, כפור היה, הוא היה מתחת לשמחה כותב עם דיו לא עם עט עם דיו, הקולמוס, שלא יקפא הדיו הוא היה הוא היה תריך לעשות הה, הה, הה, מחמם אותו באידי פיו, כדי שיוכל לכתוב, באיזה תנאים, ויצאו גאוני עולם, אבל היראת שמים שלהם קדמה לתורה שלהם, אתם שומעים מה זה? לבכות בחדר לפני שאתה הולך לכתוב ללמוד הכול, קודם כל תשובה וצעקות כדי שחס ושלום וחס ושלום שלא יהיה בכלל: " ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקיי", וכמו לרבי יוחנן ווסרמן ח"ו שלא בכלל השוכח משנתו יבביי. ולא יתחייב בנפשו. אתם שומעים?

יש אנשים באים לבית המדרש יש לפינת הקפה קודם כל הקפה מדברים שיחות חולין וכול דבר קטן מקפיץ אותם החוצה וזהו.

איייי. איפה אנחנו ואיפה גדולי הדורות האלה? איפה אנחנו ואיפה האלה? ואלה עוד נקראים האחרונים, מהאחרונים, מה היה עם הראשונים? מלאכי אלוקים מה היה איתם, אנחנו יכולים לתפוס בכלל.

הרב: היה פעם אחת מהחכמים הגדולים שהיה ירא שמים בתכלית, ירא שמים בתכלית שפעם אחת הוא ביקש מהקב"ה והוא צם ע"ז תעניות שהקב"ה יזכה אותו חמש דקות יראת שמים של הרמב"ם, שכאילו הוא הבין שכול העולם מעיד שהוא יראה שמים בתכלית אז מה ההפרש בינו לבין הרמב"ם ביראת שמים? נתנו לו חמש דקות, ררררררררררררררררררררררררר. לא יכול לסבול חמש דקות הוא רעד כאילו מכונה מטלטלת אותו ככה לא יכול לא יכול עד שהוא ביקש שיפסיקו משמים.

אתם שומעים: כשנכנס בו כביכול יראת שמים של הרמב"ם בתוך הגוף שלו זו היתה התוצאה, אנחנו אפילו לא מבינים מה זה המושג "יראת שמים",משהוא אמר משהו והרב ענה: כן כולם ישר באהבה נמצאים, כולם באהבה לקיים את התורה מאהבה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.