טוען...

קניין י"א - בדקדוק חברים - חלק ג'

 בית מדרש 'קהילות פז, בני ברק
 תאריך פרסום: 05.05.2014, שעה: 19:41

הורדת MP4 הורדת MP3


קניין יא'- בדקדוק חברים- חלק ג'

 

מח' קנייני התורה

 

המשך בדקדוק חברים

מעשה שהיה בישיבת סטוצין: לומד שהיה מתמיד גדול אלא שלא מתפלפל בדיבוק חברים אלא רק היה לומד לעצמו. פעם אחת לו המשגיח לשיחה ובתוך הדברים שאל אותו: למה אין הוא מתפלפל בלימוד עם חבריו ויושב לבדו אומנם לומד בהתמדה והרי הפלפול הוא אחד מקנייני התורה, כמבואר במשנה באבות?.

ענה הבחור: כי אינו עושה כך מפני שהוא חושש שייתפס לגאווה, כשיעמוד ויתווכח בלימוד בישיבה.

 

בתגובה לכך הפנה אותו המשגיח לעבר החלון, והצביע לפניו הנה עתה עובר עגלון שמפנה את הזבל, ואפשר לראות על פניו שהוא מלא גאווה, זאת משום שהוא אומר לעצמו: שאם הוא לא יפנה את הזבל כל העיירה תשקע בצחנה איומה, אז גם בפינוי הזבל אפשר להיתפס בגאווה.

הוא פוחד להתפלפל שהוא לא ייתפס בגאווה, אמר גם זה מהזבל חושש מלהיתפס לגאווה. שמעתם תרוץ?.

 

הסגולה האמיתית והדרגה האמיתית של עסק התורה זה דווקא בדיבוק חברים:

שניים שיושבים ועוסקין בדברי תורה, שכינה שרויה ביניהם.

אחד העוסק בתורה הקב"ה קובע לו שכר.

בשניים ישנם דברי תורה, וביניהם שרויה השכינה.

אחד עוסק בתורה לא בדברי תורה: שכר יש לו, אך השכינה אינה שרויה עליו.

דברי תורה מתהווין רק בלימוד חברותא. אז מתבררת "השמעת", שמחים הדברים, המייחדת השכינה עם הלומדים, והם עצמם מצליחים ומתחדדים.

 

אומר רבי שלמה וולבה את הדברים ומוסיף: הלימוד בחברותא אינו קל, מצד אחד אורב הניסיון של בטלה, מאידך הניסיון של התנצחות וקנאה, לכן מעדיפים הרבה צעירים ללמוד דווקא לבד כמו ההוא מהזבל, אבל לא מחוכמה, כי הנה על כגון זה נאמר:

"אין דברי תורה מתקיימים אלא מי שממית עצמו עליהם".

 

דרך התורה דרך עלייה היא, כל צעד כרוך בניסיונות, בכול זאת אי אפשר להירתע מלכת צעד אחר צעד.

הנך עלול להתבטל?: הרצון החזק שלא להתבטל בשום אופן, יכריע, למה אתה חושש שתתבטל? אם יהיה לך רצון אמיתי לא להתבטל אז אתה לא תתבטל.

מוכרחים להתרגל לעבודה עיונית מאומצת בצוותא.

הנך חושש מהתנצחות ומקנאה?: אתה עם מידותך עם אהבת הניצחון עם נגע הקנאה ופחד הייאוש: התבטל, לפני חיפוש האמת לאמיתה של תורה, ויהיה זה בגדר חוק ולא יעבור, כי אין ללמוד בשום אופן לבד ברוב סדרי הלימוד, ולו יהיו הניסיונות קשים מאוד בשביל צעיר.

 האם רצונו חזק? והכרתו ברורה כי כך דרך קניין התורה, שהרי דיבוק חברים זה אחד ממח' הדברים שהתורה נקנית בהם, אז יתרגל בזה ויעמוד בניסיונות האלה. ושוב יעלה בזה שליבה אחר שליבה בסולמה של גדלות בתורה.

 

והקשה ביותר זה מציאת חברותא מתאימה, לרוב קובעות בזה נגיעות אישיות:

זה אני לא מסתדר איתו, זה לא מבין, זה איטי, זה מהיר מדי, זה ככה וזב ככה כל מיני, אך לבחור חברותא לפי משיכה אישית נפשית, אלא לפי ההתאמה במהירות התפיסה,

אם שני חברים שונים זה מזה יותר מידי בקצב הלימוד אז הם לא מתאימים ללימוד משותף, עיקובים אחרים כמעט ואינם.

 

לכול אדם יש גישה משלו עם סוגיות הגמרא, ואין זה אלא ממעלות הלימוד המשותף. דווקא זה טוב שהם לא מסכימים כל הזמן ככה מתחדדים, דווקא מתוך הגישה המנוגדת אז יהיו עמלים לעמוד על האמת.

אתה לא צריך אחד שיהיה חברותא "יס מן", שיגיד על כל דבר כן, כן, אתה צודק, אתה צודק, דווקא מתוך הגישה המנוגדת יהיו עמלים לעמוד על האמת, ובמשך הזמן מתרגלים זה לזה.

שומעים בסבלנות, שואלים בשקט, מודים לטענת אמת ושמחים בביקורת.

 

זה מדובר כשלומדים השניים במהירות תפיסה פחות או יותר שווה,  וגם כשלומדים באותה שיטת לימוד, כי אם שיטות לימוד שלהם הם שונות, גם לא יוכלו להסתדר.

"קנה לך חבר", חבר הוא מקנייני האדם היותר נחוצים לו: כיאו "חברותא או מיתותא", צריך שיהיה אפשר לחפש חבר שאפשר יהיה ללמוד איתו ואדרבא, ככה עולים יותר וזה נקרא: דקדוק חברים.

 

ודיבוק חברים אינו מעלה גרידה: שהרוכש אותה מתעטר במידה נוספת, או מידה שתלמיד חכם בעל שיעור קומה חסרונה אינו מזיק לו, לא, זה לא עוד איזה מעלה, זה לא גם דבר שלא חסר למישהו בעל מעלה או שיעור קומה.

שהרי כך שנינו בתנא דבי אליהו: "חברים מקשיבים לקולך השמיעיני", אם היה אומר הכתוב ישראל, אז הייתי אומר כל ישראל, אלא אמר הכתוב "חברים מקשיבים", אפילו שניים אפילו שלושה.

 

אמר רבי אהרון קוטלר דייק הכתוב לומר לשון חברים, שמפורש בחכמים ז"ל "ביבמות" סב': ש- כד' אלף תלמידים של רבי עקיבא, מתו על שלא נהגו כבוד זה בזנה משמע: לא ציערו זה את זה ח"ו, לא עברו על "לא תונו" ח"ו, אלא שלא היו שלמים בדרכי ההטבה ודרך ארץ. זה אומר רבי אהרן קוטלר ובביאור הדבר: מדוע בשביל חסרון מועט זה פגעה בהם מידת הדין באופן מבהיל כל כך?

 

אז נראה שמלבד הדקדוק עם הצדיקים כחוט השערה, היה כאן חסרון "בדיבוק חברים", שזה אחד ממח' דברים שהתורה נקנית בהם, וכיוון שחיי החכמים תורה, אם היה חסרון וקניין התורה ובעצמותה, הרי נחסר מהם עי"ז בעצם מציאותם, והיה מה שהיה ר"ל.

 

היום בבקר למדנו, "שחרב אל הבדים", ז"א: לא מגיע לאדם שלא לומד בחברותא כמו שצריך,לא מגיע לו קיומו, זה לא כי הוא ימות בחרב או שימות בזה כעונש, לא מגיע לו הקיום אם הוא לומד לבד, לא עוד אמרו חכמים פני שמטפשים, שזה יותר גרוע מצואה רותחת, יותר בהרבה לאין שיעור.

 

הרב מפונוביז' סיפר לרבי שלמה הרשלר: שפעם בא אליו תלמיד חכם מופלג שיגע בתורה כל ימיו וחיבר ספרים תלמיד חכם מופלג, והתאונן ושאל: מדוע הספרים שלו אינם מצליחים? למה לא לומדים בספרים שלו? למה לא באים לדבר עימו בלימוד? ככה הוא שאל את הרב מפונוביז', אז הרב מפונוביז' השיב לו: מדוע הינך תמיה? הלו זה גמרא מפורשת: "חרב אל הבדים", אלו תלמידי חכמים שיושבים בד בבד דהיינו שלומדים לבדם בלא חברותא והגמרא מוסיפה: ולא עוד אלא שמטפשים. אז מה שייך לשאול אחד כזה? אז זה מצד אחד. אבל יש צד אחר.

 

 באופן מקורי פירש מר"ן בעל "החזון איש" את דבריו של רבי יוסי בר חנינה: בן תורה שהיה גורס בתורה לבדו, נכנס לשאול את רבנו החזון איש אם עליו ללכת ללמוד בישיבה, לאור דברי יוסי בר חנינה, ששואל מאי דכתיב: "חרב אל הבדים ונואלו" והוא אומר: חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה, נענה רבנו ואמר: דברי חכמים ז"ל נאמרו רק בזמניהם כשלא היו ספרים, ולא ידעו הגרסא הנכונה, והאדם יכול היה לשנן לעצמו גרסא משובשת וממשיך בטעותו, לכן היה צריך חברים שיעוררו אחד את השני ויעמידו זה את זה על הטעויות.

 

לא כן היום: הכול כתוב, הכול נמצא, אלא מאי: אתה צריך חבר, "וקנה לך חבר", אז 'קנה' לך חבר: קולמוס, תכתוב! תעלה דברים על הכתב ובשעת הכתיבה עצמה יתגלו ויתבררו לך אי ההבנות, ותעמוד מתוך כך על הטעויות.

 

כי אי אפשר לכתוב שטויות, לדבר שטויות ולחשוב שטויות זה לא בעיה זה עובר, כהרף עין לא מתמקדים בזה, אבל כשאתה כותב, אתה רואה מה כתבת, יש פה סברה או אין פה סברה, אז לכן: 'קנה' לך חבר.

 

סיים החזון איש ואמר: ואם בכול זאת אתה רואה שהלימוד לבד מפריע לך, שאתה לא יכול ללמוד לבד כי זה מפריע לך, אז תיכנס לישיבה, מי מעיד על הדברים האלה: רבי אליעזר קוגל.

 

יש עוד עדות של רבי אריה ויינברג: בן תורה ששאל אם צריך ללמוד עם החברותא דווקא את החזון איש? אמר: איך שרוצים, ומה שאמרו "בד בבד", אינו שייך כהיום, והוסיף רבי עקיבא איגר הוא גם כן חברותא טובה.

הרב: אני לא מי שיכול לחלוק על החזון איש ח"ו, אבל מן הסתם זה באלה שמבינים שהם מבינים באמת, ולא מדומיינים שחושבים שהם באמת יכולים להיות חברותא של רבי עקיבא איגר כן, זה רק אלה שיכולים לרדת לסוף דעתו, או לסוף דעתם לאלה שבדברים מהכתובים, אבל ודאי שיצטרך אדם לשמש תלמיד חכם, שיראה שבאמת הוא לא פולט שטויות, ולא קולט דברים שלא כראוי.

 

ומסופר על רבי אריה לייבר כהן הלר זה בעל "קצות החושן": שכבר מילדותו עשה חיל בלימודיו היה הוגה בתלמודו בלי הפוגה ובלא לאות, משנותיו הצעירות נמנה בין בחירי התלמידים בישיבתו של רבי משולם איגרה מצימיניץ, ולשם שלח אותו אביו ללמוד תורה, והוא התבלט אף בין הבחורים המבוגרים והוותיקים, אך כאשר התבגר מעט ועבר בעצמו על דרכי התלמוד, היו מאז לימודיו ביחידות וללא חברותות כשהוא סגור בביתו או בבית מדרש קטן. עניין זה של לימוד ביחידות מצינו אצל כמה מגדולי הדורות בפרט בין גדולי המוחות החריפים ובראשם הגאון מווילנה.

 

אז בינתיים שמענו שככה זה היה: אצל הגאון, אצל בעל קצות החושן, ואצל החזון איש,

אבל אם אנחנו כאלה שיכולים ללמוד הכול לבד.....

עם זאת העיר בטוב טעם ודעת רבי יוסף זוננפלד מתשובה שנשאלה על דרכו של הגאון שיחד יחידי בבחרותו, על אף שחכמים ז"ל החמירו מאוד על הלומדים העוסקים בתורה "בד בבד", ואלה דבריו: בודאי לא מצא חברים כמותו. שאלו אותו אז איך הגאון למד לבד? אמר בודאי לא מצא חברים כמותו.

אמרנו: שאם לא לומדים בחריפות במהירות ובאותו קצב, אי אפשר ללמוד, וגם אם לא לומדים באותה שיטה אז יהיה מאוד קשה ללמוד, ולמצוא בשיעור קומה כמו של הגאון מווילנה בשביל ללמוד, אז ודאי שלא מצא חברים כמותו.

 

ועל כל פנים מי שלומד בעצמו שמרגיש בעניין זה יעלה בידו יותר להבין דבר על בוריו, כך אומר רבי חיים זוננפלד, וכוונתו אחר שיעלה בידו הוא יראה להשתדל גם עם אחרים פשיטא שאינו בכלל מאלה שנאמר עליהם: "חרב אל הבדים ונואלו".

 

עוד נקודה אחת: מה המעלה הגדולה של חבורה במושג "חבורי" חבורה?: חבורה שנשרש ביסודותיה של תנועת במוסר, החבורה נועדה לכשל ולחזק חברים בעבודתם המוסרית, והיא היוותה אמצעי נוסף שיעמוד לעזרתו של אדם במלחמה עם היצר, בבחינת: "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

 

לידי ביטוי מיוחד הגיעה חבורה באסכולה של לובארדוק, כך מתואר ערכה הנעלה של החבורה כמשתקף במשנתו של רבי יוסף יוזל הורוביץ של הסבא מלוברדוק ואלה הדברים: כמו האש, אם מסיקים הרבה חתיכות עצים בבת אחת, תתלהב המדורה ויתחמם התנור, אבל בחתיכה אחת לבדה אין השלהבת דיה להסיק את התנור בחמימות,

כי אין הרגש של יחד בודד יכול להיות כל כך, ברוח חיים ותנועה מהירה, כמו של חבורה שעובדת יחדיו למטרה אחת בהתאגדות גדולה, כי אז יתקבצו כל הרגשות של כל אחד לשלהבת גדולה, ויתחמם בעניין בהתלהטות גדולה ובמהירות רבה, ואז נקל לכול אחת ללחום עם טבעו ואינו מרגיש כבדות כלל, ועד שבא הרצון, השכל והרוח כבר עוסקים בעבודתם ואין כבר מקום בעדו להיכנס.

אז הרצון לא יכול להידחק ולגרוע מעבודת הקודש, כיוון שהרוח והשכל והפעולה המאוגדת של חבורה היא מפיחה בכולם את הכוחות כדי שהרצון לא יוכל לבלב את המוח ולהיכנס.

 

אין דומה התלהבות מוסרית ביחיד להתלהבות מוסרית של ציבור.

ואין להשוות סערת פעולה ביחיד לסערת פעולה בשיתוף הרבים.

הודות החבורה יש השפעת גומלין בין איש לרעהו.

כל אחד נלהב מהשני וההתרגשות הכללית הגדולה, יותר.

וכול הפעולות מבוצעות בעוז ובסערה ובזריזות מקסימאלית.

הודות לחבורה נקל יותר להתגבר על המעצורים וללכת נגד הזרם.

היחיד חושש לדעת ציבור והוא חושש ללעג מן הבריות, ובכול מכשול שהוא פוגש בדרך מיד מתרפאות ידיו כשהוא יחיד.

גם אין בכוח עצמו לפרוץ את השגרה בגדרים מקובלים, ובכול מעשה נועז שבא לידו הוא נסוג אחור.

אבל לא כן חבורה! במעמידה לעצמה מטרה מסוימת, היא מהווה עולם בפני עצמו, והיא פורצת דרכים חדשות, ואיננה חוששת לשמרנות, ואיננה נרצעת מפני לעג וביטול, ומשום תקלות והפרעות.

בחבורה גם קל יותר לעמוד בניסיון.

גם רעיון זה אפשר ללמוד מאותו משל של האש.

אם אש נאחזת בקרש אחד כל רוח קלה עלולה לכבות.

אבל אש הנאחזת בעצים רבים והמדורה גדולה, כל הרוחות שבעולם לא יכבוה, ולא עוד אלא שיגדילו את השלהבת ויפיצו אותה לכול עבר, כן ההבדל כעובד כיחיד לעובד בחבורה.

היחיד כשפוגש התנגדות יתרפא מיד וייפול בדעתו, אבל בחבורה, לא רק שלא יתרפו אלא שיתנגדו עוד יותר, נגד כל רוח שתעמוד כנגדם ותגרום להם להוסיף חיל ולהוציא את הכוחות הפוטנציאלים שלהם אל הפועל.

 

אז אם כן כוחה של החבורה הוא גדול, וככול שמתחברים יותר אנשים לאותה מטרה כך הסיכוי שלהם להצליח, לעלות, ולעמוד בכול ההתמודדויות, ולסלק את היצר מקרבם, ברוב הזמן ודאי שהמקום, שיוכלו לעשות זאת שיש חבורה קדושה שסימנה מטרה ורוצה להגיע לשם.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 28.03 08:22

    שלום כבוד הרב. אני מאמץ את הלימוד שאמרת לגבי הלכות פסח. תודה רבה הרב🙏🏻🌹

  • 28.03 01:35

    שלום לכבוד הרב! תודה על ההרצאה המחזקת (גבעתיים - כוחו של הרגל לרעה ובטובהshofar.tv/lectures/1594 28.03.2024) בעזרת השי"ת בעלי ואני מקבלים להשתתף בהפצת הספר 'בכור ההיתוך' (shofar.tv/articles/14830) ספר שקראתי לפני כ-10 שנים! ומאוד חיזק אותי ואת בעלי בקשר לאכילת בשר; מה עונשו של מי שאוכל ואו מאכיל בשר נבילות וטריפות! (רח"ל) מאוד ממליצה לכולם לקרוא, תודה שוב לרב שמחזק אותנו ודואג לעולם הבא שלנו 🙌🏼

  • 27.03 14:05

    תודה רבה על פעולתכם למען קדושת עם ישראל - עלו והצליחו!

  • 26.03 11:55

    שלום לכבוד רבנו היקר רציתי לספר לרב (וכן להודות לו) על העצה שהרב אומר להרבה אנשים בזמן האחרון: ללכת לכותל שלושה ימים רצוף ולגמור שם כל יום ספר תהילים שלם ולבקש - ורואים ישועות! אז ב"ה עשיתי את העצה ובראש חודש האחרון הלכתי שלושה ימים רצוף! ועמדתי בזה וקיבלתי ישועה גדולה!! שרכב שהרבה זמן כבר רוצה למכור והיה עליו שיעבוד לכן היה קשה למצוא קונה שיסכים שיהיה תהליך של יומיים עד שהעיסקה נגמרת ועוד שיעביר את הכסף מראש - וברוך השם סיימתי את זה! ביום שלישי ולמחרת כבר דיבר איתי קונה שרצה להגיע כבר ביום חמישי שאחריו ולקחת את הרכב ורק עניין טכני גרם שנחכה עד שבוע שלאחר מכן וכן הוא הגיע ביום ראשון ולקח את הרכב והעיסקה נגמרה בצורה מוצלחת ביותר! רציתי לספר לרב על הישועה הגדולה כבר בסיום העניין עם הרכב, אבל ב"ה בד בבד נכנסו הצעות עבודה טובות מאוד (כאשר כבר מסוכות אני ללא הכנסה פרנסה) ולכן ראיתי שהולכת להיות פה ישועה גדולה עוד יותר! אז חיכיתי שהעניין יסגר ובעיקרון הייתי אמור להתחיל היום במקום מסויים, אך דברים השתבשו שלא כמו שדובר ולא הלכתי וכנראה ששם בסוף לא אתקדם... ואז עלה בראש: שאולי כי לא הודיתי לרב (כי לקב"ה הודיתי) ופירסמתי זה היה בעוכרי ושלא הייתי צריך להמתין אז עכשיו מקיים את זה ומודה שוב להשי"ת ולרב על העצה המיוחדת שהועילה לי באופן מדהים! תודה רבה.

  • 25.03 12:15

    כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ראשית 'שושן פורים שמח!' יהי רצון: שנזכה לאחדות בעם ישראל בזכות ימי הפורים ויתעוררו רחמי שמים בזכות פעולותכם לקירוב הלבבות של עם ישראל (אמן). רציתי שתדעו שזכינו להתפלל בפורים בבית הכנסת בקהילה (קהילות פז) בבני ברק ופשוט גאווה והרגשה עילאית, התפילות פשוט מעין עולם הבא! דיקדוק וכוונות - ומרגישים את אהבת המצוות והתפילה באוויר, אשריהם כל הצוות של קפ"ז בני ברק מחזיקים את המקום ללא חסרון כלל ע"פ הנהגת גדול הדור שליט"א. תודה רבה לכם על הכול צריך לכתוב על ספר את כל המהלכים שקפ"ז עושים בהנהגת הרב שליט"א פשוט 'מחזירים עטרה ליושנה!' כדרכי אבותינו הצדיקים בכל מעשיהם ודיקדוקיהם.

  • 25.03 10:31

    כבוד הרב היקר שליט"א חג שושן פורים שמח! תודה רבה לכבוד הרב על השיעור המדהים! יהי רצון: שנזכה שכל בקשותינו יתגשמו במלואן בפסח הקרוב השנה גאולה ברחמים לכלל ישראל אמן ואמן! חג שמח!!!!

  • 24.03 18:56

    קידוש השם! ב"ה 2 מהשכנים (חסידי וליטאי) באו לאהל הגברים ורקדו כמה דקות בשמחת פורים שארגנו; איתן, קינן ועוד הי"ו ואמרו שבאו להגיד: 'ישר כוח! על הצניעות שגברים לבד ונשים לבד.' ב"ה שבזכות הרב שליט"א קפ"ז מקדשים שם שמים ברבים ושמחים לקיים מצוות השי"ת כאשר ציוה השם:)

  • 22.03 13:59

    תודה רבה, דרשה ממש מעניינת ואקטואלית לזמננו. שבת שלום ומבורך לרב היקר!!!

  • 22.03 13:58

    לילה טוב רבנו הקדוש! שיעור מהממם על 'תכלת מרדכי' (shofar.tv/lessons/16976) היה שווה לחכות את התקופה הארוכה הזו ולשמוע שוב חידושים ועוד על אסתר המלכה, תמיד מרתקת מגילת אסתר, ממש צחקנו בסוף ואיך שתמיד הציצית מצילה את עם ישראל, ממש כמו ב-7.10 שמרוב כאוס כבר לא ידעו מי מחבל ומי לא והציצית פשוט הצילה! מכיון שהיה על אותו יהודי ציצית. שיעור מהנה לנשמה ממש! תודה רבה.

  • 21.03 08:17

    תודה רבה כבוד הרב.. תודה על ההרצאות והשיעורים. וזה החסד ה' עלינו שהבת הגדולה מרותקת כשהיא שומעת את כבודו. שבוע שעבר שמתי 'מיקס קליפים' שארך כמעט 4 שעות!... וכשכיביתי רק לכמה רגעים מיד היא אמרה לי: 'אימא! תשימי... שימי...' ב"ה יש תקווה! רק הסבלנות 🥺

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים