טוען...

קניין כ"א - בלב טוב - חלק א'

הורדת MP4 הורדת MP3

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 17.05.2014, שעה: 21:29


קניין כא'- בלב טוב חלק א' - מח' קנייני התורה

 

"בפירוש למשניות להרמב"ם אומר הרמב"ם, והבן שלב טוב רוצה בו הפעולות הטובות, והם הפעולות הממוצעות, והם מעלות המידות, והוא כולל הסתפקות ואהבת הטובים, וזולת זה מן המעלות.

 

אז מה אומר הרמב"ם?: אם יש לך לב טוב, הלב הטוב שלך לעשות פעולות טובות, ומה הם פעולות טובות הוא אומר?: אלה הפעולות הממוצעות כמו שהוא אומר "בהלכות דעות", מה זה נקרא הדעות הטובות הפעולות טובות אלה הממוצעות והן ממעלות המידות, והוא כולל הסתפקות ואהבת הטובים: להסתפק זה לב טוב, כי אי אפשר שיהיה לאדם לב טוב אם הוא חומד אם הוא קנאי, לב טוב צריך להיות נקי, מלהתבונן על מה שיש לאחרים ולחמוד את זה, "ואהבת הטובים": לב טוב אוהב את הטובים דווקא את האנשים הטובים וזולת זה מן המעלות.

 

לב טוב ממשיך הרמב"ם ואומר: לב טוב קוראים לכול מי שכוונתו להיטיב לבני אדם: בגופו, בעצתו, בממונו, בכול יכולתו.

אז למי קוראים לב טוב?: למי שרוצה להיטיב לבני אדם לא לאחד או שניים אלא למי שיש בו צלם אלוקים, מה הוא מוכן להיטיב: בגופו בעצתו בממונו בכול יכולתו גם: לא רק מידי פעם, לב טוב זה תמיד, זה לא לפרקים, לכן גם בגופו גם בממונו גם בעצה בכול היכולת.

 "בלתי שישיגהו נזק או בזיון": הוא לא רוצה שיגרם לאנשים נזק או ביזיון.

זה לב טוב. הרמב"ם.

 

 "מדרש שמואל" אומר: "בהיות כי לאדם שתי לבבות": לב טוב ולב רע, כמו שאמרו ז"ל: "בכל לבבך" בשני יצרך: ביצר הטוב וביצר הרע, צריך האדם שיסיר ויבער הלב הרע מתוכו, ואז תנוח התורה בתוכו "כי בלב נבון תנוח חכמה". כמו שאמר דוד המלך ע"ה: "ליבי חלל בקרבי", שהצד של היצר הרע היה חלול, הוא פינה אותו משם, נשאר לו רק יצר טוב.

 

התורה תקרא טוב, ומפני שהתורה תיקרא טוב: לא תמצא התורה רק שמישהו טוב, כי טוב נדבק לטוב, והיינו: מי שיש לו לב טוב, וכאשר יש לו לב טוב אז מקבל התורה שהיא טוב, כי איך תעמוד התורה שהיא טוב במי שיש לב רע? ככה מסביר רבי חיים מוולוז'ין.

 "תפארת ישראל", אומר: שליבו פנוי מקנאה ושנאה ודאגה ועיצבון,

לב טוב זה מי שליבו פנוי: מקנאה, משנאה, ודאגה ועיצבון, כי בכל מידה הוא שמח וטוב לב, לפיכך ליבו רחב לקבל דברי תורה, ולכן שיבח רבי יוחנן מידה זו כנגד כל המידות, דהיינו: לב טוב כמו שאמר רבי אלעזר.

 

אז מה זה לב טוב? מי שליבו פנוי מקנאה ושנאה ודאגה ועיצבון, כי בכל מידה הוא שמח וטוב לב, כל מה שהקב"ה מזמן לו הוא שמח וטוב לב, לפיכך ליבו רחב לקבל דברי תורה, לר מציקות לו המידות האלה, הרי מה מה קורה לבן אדם? למה ליבו לא רחב ולא פנוי לכל מיני דברים? כי המידות שלו דוחקות אותו, הוא כל הזמן עי"ז: למה לו יש ככה ולי לא, או שנאה, או שהוא מודאג, הלב שלו לא יהיה פנוי, והוא בעיצבון ואין לא חשק ללמוד ואין לו כלום.

 

מי שליבו פנוי מאלה: קינאה שנאה ועיצבון אז בכל מידה הוא שמח והוא טוב לב, ולכן ליבו רחב לקבל דברי תורה, ועל זה שיבח יוחנן בן זכאי את המידה הזו של לב טוב מכל המידות.

 

לב טוב אומרת "התפארת ישראל", זה שיהיה ליבו רך, מלט חן וחסד, להיטיב שמחה לבריות, אדם שיש לו לב טוב, יש לו מאור פנים ורוצה לעזור למי שרק אפשר בטוב בחן בחסד ובהארת פנים, זה נקרה שיש לו לב טוב.

 

דוגמאות: במבט ראשון נדמה שקו חייץ ברור מפריד בין עשיית חסד שזה רחמים, לבין עשיית דין שזה שייך לדין, לכאורה במבט ראשון שיש קו חוצץ והוא ברור ומפריד, של חסד שזה מרחמים, ודין השייך לדין.

 

אבל לא היא!, גם בעת מתן פסק דין גם בעולמה של הלכה, יש לחתור בחיפוש אחר החסד והרחמים אם בלי שהדבר יסתור את האמת, ואף אם האמת נוקבת, על כך יעידו המעשים שלפנינו:

עגונה אחת באה אל רבה של קובנה, רבי יצחק אלחנן ספקטור, מתוך רצון להשיג היתר להינשא, רבי יצחק אלחנן בחן את המקרה שוב ושוב ולא יכול היה למצוא הוכחה דרושה לפסק כזה, כמעט וראה את המקרה כאבוד: כאשר מתוך רחמים על האישה החליט בכל זאת לעיין במקרה פעם נוספת, אבל אחרונה.

 

ואז גילה רבי אלחנן שהיה גדול הפוסקים של תקופתו: שבכל זאת קימת אסמכתא בהלכה המתירה לאישה להינשא שנית.

רחמיו של רבי יצחק אלחנן דחפו אותו לאמץ את מוחו, הרבה יותר ממה שנדרש ממנו, עד שעלה בידו לגלות באוצר העצום שבידיעותיו את המידע הדרוש לפסק מקל, אם לא היה כה רחמן לא היה עושה את המאמץ הנוסף.

 נכון! שהפסק המקל התאפשר בעקבות רחמיו, אך הפסק לא הסתמך על רחמיו חס ושולם, הרחמים עוררו אותו לחפש ולחפש עד שהוא מצא, אבל לא הפסק היה מתוך רחמים, כי זה עוות הדין, אין דבר כזה לרחם ולטשטש את הדין ולעשות מה שרוצים.

 

כי אמת התורה אינה ניתנת לפשרות, ולא חשוב מה תהיינה התוצאות, לא חשוב.

האישה יכלה שוב להינשא, זאת רק משום שרבי יצחק אלחנן ספקטור הבין שאכן ההלכה מתירה את זאת!. את הפסק שלו.

אבל מי הביא אותו שהוא יגלה סוף סוף את ההיתר הזה? מידת הרחמים שלו לשוב ולחפש ביתר עומק ועיון, יותר ממה שהוא נדרש.

 

בדברי הספד שנשא רבי חיים פנחס שיינברג על רבי יצחק יעקב וייס על "מנחת יצחק" סיפר את המעשה הזה ברבי יצחק אלחנן והוסיף ואמר: רבי יצחק אלחנן כותב: שנכמרו רחמיו על האישה, וחזר לעיין ביתר שאת בפרטי השאלה, עד שיצא לו מזה תשובה ארוכה משתרעת על פי שמונה עשרה דפים בחידוש עצומים בעניין היתר עגונות. כי האזין והקשיב לכאבה ואנחתה של עגונה שבורה ורצוצה, ועי"ז חידש חידושים כה עצומים כי עמוד החסד ועמוד התורה: קשורים זה בזה.

 

רבותי: כמה חסד טמון בהתרת אישה בכבלי עגינותה? כמה מוח! כמה לב! וכמה נשמה צריך להשקיע בזה!, וכמה מסירות נפש יש בזה להקשיב ולהאזין לאנחתה של עגונה שבורה? זהו אב בית דין, האב שמקשיב לכאב ולאנחה, כאב של ילד: הממוסס את כל העצמות, והכאב הזה לא מניח לו לישון ולא נותן לו מנוחה, מה גדולה היא מידת החסד שבזה? וכמה אבהות טמון בכתיבת תשובה כזו.

 

ואפילו אני בעצמי כמה פעמים מתקשרים, אפילו בחצות הלילה ובשעה שלוש לפנות בוקר, בשאלות של טהרה, לפעמים אומרים: שיש יום ויש לילה, לא! אין לו יום ואין לו לילה, וכמה אבהות, וכמה גדולה רחמנות של פוסק הדור האב בית דין?.

ז"א יש רחמים גדולים כי זה הולך ביחד עם עמוד התורה.

הרב: זה בא רק מלב טוב, כי אם אין לב טוב אי אפשר להגיע לזה.

 

תורתו של רבי צבי פסח פרנק היתה לעולם בבחינת תורת חיים ואהבת חסד: התורה והחסד כרוכים היו אצלו, ואף בעת הדין היה ליבו הגדול להוט לעשות חסד, משום כך אפילו שהיה קשה כארז בפסקיו והכרעותיו, היה רך כקנה והשתדל תמיד לחפש דרכים להמתיק את הדין.

 

בפנקס רשימות שלו הוא כתב, "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש מעמך כי אם עשות משפט ואהבת חסד": אמרתי לפרש בשעת "עשות משפט", צריך להיות ברוח של אהבת חסד, שלא יבוטל ח"ו בעשיית המשפט, והמשפט צריך להיות בדרך כפיית הרצון של אהבת חסד, שלא ייהנה חס וחלילה ממידת הדין, הוא סיגל לעצמו דרכים לעשות חסד אפילו בעת עשיית הדין והוראת ההלכה, דבריו עטופים היו במעטה של רחמים, כאשר לא היה יכול לעשות דבר, כי שורת הדין לא נתנה להקל בדין: היה משתדל לעזור במילה טובה, בחיוך אבהי, בסיפור שיכול לחזק, לעודד, לנחם, להרגיע, והוא לא נרתע מפני שליטים ותקיפי ארץ, אבל היה נחרד לצער יהודי, לדמעות של אישה, לתחנונים של נער.

 

נוהג היה כאשר היתה באה לפניו שאלה על עוף, והוא הטריף במקום שיש צדדים להקל, והשואל היה עני, היה מוציא מכיסו ומשלם תמורת העוף.

פעם אחת באה לפניו עניה בטובים, והוא לא רצה לבייש אותה, נכנס אל ביתו ושאל את בתו שמא יש בבית תרנגולת שטרם נתבשלה, הוא הגיש את העוף לשואלת ואמר לה: היי לך התרנגולת כשרה למהדרין.

מנהגו לשלם תמורת עופות שנטרפו: היה ידוע בקרב עניי העיר, מקצה העיר היו באות אליו נשים עניות לשאול ביודען כי יקבלו תמורה תחת הטרפות.

אתם שומעים: זה נקרא לב טוב.

 

הרב: פעם נתבקשתי ע"י בעל תשובה בתחילת הדרך בכרם התימנים, שהיה צריך להיכנס שלוש שנים למאסר, והוא ביקש ממני לבוא ולדבר בבית משפט בשבילו,

והוא התחיל לחזור בתשובה וכו', אז פעם ראשונה נכנסתי לבית משפט, יושב שם שופט יחיד, והיה שם קטגור: פרקליט שאומר את כל העבירות שהוא עשה, והשופט שואל אותו מה יש לך לעשות? ומה יש לך לומר?: והוא אומר אני מתחרט על מה שעשיתי ופה ושם, היום זו לא הדרך שלי וכך וכך, והנה הרב שלי נמצא פה אם השופט יהיה מוכן לשמוע אותו.

 

טוב, כבוד השופט אני מכיר את האיש והוא בגיע לשכונה לפני כך וכך ואנחנו לדבר איתו וללמד אותו והוא מתמיד ופה ושם, ולפי דעתי ודאי שמגיע לו עונש חמור ביותר על מעשיו וכל הדברים האלה וכו' וכו', אבל השאלה: מה זה יועיל? אם ייכנס עכשיו לבית הסוהר וילמד שם מהאסירים עוד יותר, ויגידו לו: מה אתה הגעת לפה? מה בשביל זה נכנסת לפה? מה זה עבירה? וילמד אח"כ דברים יותר גרועים וכו'.

 

כרגע הוא נמצא בידיים טובות, ואנחנו מעלים ומרוממים אותו והוא יעלה על דרך המלך וכו', ואמרתי לו בסוף: שאני לא קובע, אני רק יכול להגיד לכבוד השופט יש פסוק שאומר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש מעמך כי אם עשות משפט ואהבת חסד, ודאי הנביא מיכה אומר: שצריך לעשות משפט, אבל הוא אומר שאחרי שעושים משפט "אהבת חסד", צריך אהבת חסד, מה זהב יועיל העיקר להעניש? מגיע לו, אין פה כל ספק, אבל אהבת חסד, במקום הזה אני חושב שצריך אהבת חסד, תבוא אחרי שהמשפט יגיד את דברו ולשחרר אותו. השופט שחרר אותו. הלך הביתה. זה היה בהתחלה.

 

מכל מקום רבותי: צריך שיהיה לנו לב טוב, אם יש לב טוב זה אחד מהדברים שבהם נקנית התורה, יהיה לו רוחב לב, כדי לקבל את התורה לקיים את התורה, ולעשות את רצון הבורא יתברך.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

הרצאות קרובות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת