טוען...

קניין מ' - מעמידו על השלום - חלק ג'

הורדת MP4 הורדת MP3

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 18.06.2014, שעה: 12:25


18/06/2014 - קניין מ' - מעמידו על השלום חלק ג' - מח' קנייני התורה

המשך מעמידו על השלום

כיצד כיוון הסבא מסלובודקה את תלמידו למידת האמת?

שקידתו התמדתו ויגיעתו בתורה, של רבי יחיאל יעקב ויינברג בעל "השרידי אש" בעת לומדו בישיבת סלובודקה היו לשם דבר, השקידה, התמדה, היגיעה בתורה של בעל "השרידי אש" שלמד בסלובודקה היו לשם דבר. כל כולו היה שקוע בלימוד ושוכח עולם ומלואו, לפעמים גרם הדבר ששכח להתפלל תפילת מנחה, הדבר העיק עליו עד כי החליט ללכת לרבי נפתלי, רבי נפתלי אמסטרדם שהיה מגדולי תלמידי הגאון רבי ישראל סלאנטר לבקש תיקון על כך וכה היה מספר: פעם שאלתי אותו את רבי נפתלי לתת לי עצה וסגולה נגד השכחה,

"מה אתה שוכח?" שאלני

עניתי: "אני שוכח לפעמים להתפלל מנחה"

נעץ בי שתי עיניים תמהות ומבטו היה כל כך איום ואמר בחרדה: "לגמרי שוכח אתה להתפלל, או בציבור אתה שוכח להתפלל"?

מרוב פחד ממבטו החודר מיהרתי לענות "אני רק שוכח להתפלל בציבור"

נרגע קצת ואמר: "שעבד עצמך להתפלל תמיד בישיבה"

דהיינו ישיבה שלומדים בה, בבית הכנסת ישיבה,

באתי והתוודיתי בפני הסבא על כך,

גער בי הסבא ואמר לי: "שקרן! הונית דעתו של אדם גדול וצדיק! לך לרבי נפתלי והודה על האמת!"

סירבתי בכל עוז מרוב פחד ממבטו של רבי נפתלי שישמע שלא אמרתי את כל האמת, אבל הסבא גזר עלי באם שלא אציית לו- אסור לי לדרוס על מפתן ביתו.

קבלתי את גזרתו ונכנעתי לפני הסבא והלכתי לרבי נפתלי ככלי מלא בושה, הליכה עד לקלויז של רבי נפתלי היתה ארוכה מהלך של שעות רבות בדרך המושלגת,

בטרם הגעתי סמוך לפתח ביתו השיגני תלמיד מישיבה ובפיו בקשתו של הסבא- שאחזור מיד,

אמרתי לו: "המתן עד שאכנס אם הגעתי עד הלום"

אמר לי: "לא! הסבא ביקש שתכף ומיד תחזור"

קיימתי את רצונו וחזרתי,

כשבאתי אל הסבא אמר לי: "לא רציתי לגרום לך בושת פנים, רק רציתי לזכותך ולנקות ממך את זוהמת השקר, ומכיון שראיתי שהיית מוכן ללכת במסירות נפש, אזי די בזאת".

רבי יחיאל יעקב ויינברג היה מסיים: "זו היתה דרך החינוך של סלובודקה".

שמעתה ראית מה הצליפו בו שני גדולי ישראל? כי הוא הסתיר, הוא התבכיין כאילו יש לו שכחה, מה שכחה? אתה זוכר את כל התורה ומרוב שאתה זוכר את כל התורה אתה שוכח להתפלל מנחה, את זה הוא לא סיפר לו, הוא רק אמר לו שהוא לא מתפלל מנחה, שוכח,

אז הסבא מסלובודקה צועק עליו: "שקרן! מה אתה מונה את הגדול בישראל אתה אומר לו חצאי דברים וכו' מעלים ממנו?"

הוא מהענוה לא רוצה להגיד שהוא לומד כל כך וכו' וכו', אז הוא אמר רק את הפרט אתה מבין, אבל מתוך המכלול זה כבר משהו אחר לגמרי.

לאחר החורבן הנורא כתב רבי אליהו אליעזר דסלר בעל "המכתב מאליהו" לבנו את האיגרת הבאה, הכוונה אחרי החורבן אחרי מלחמת העולם השניה רבי אליהו אליעזר דסלר בעל "המכתב מאליהו" כתב לבנו איגרת.

"לדעתי הדלה בשעה כזו צריך כל אחד שיש לו לב לפנות עצמו מכל עסק ומכל מחשבה, אודות עצמו ועתידו הגשמי, ולהפקיר את עצמו ממש לפעול למען הרבצת תורה בתוך כלל ישראל".

אז בשעה כזאת אחרי החורבן צריך כל אחד שיש לו לב, לא כל אחד יש לו, יש כאלה שיש להם לב של אבן, יש כאלה שיש להם לב חי ונושם, אז כל מי שיש לו לב לפנות עצמו מכל עסק ומכל מחשבה, אודות עצמו ועתידו הגשמי, ולהפקיר את עצמו ממש לפעול למען הרבצת תורה בתוך כלל ישראל.

"הן כל כך הרבה נחרב בעוונותינו הרבים, ואם כן הלוא ברור עלינו החובה לבנות, כי הלוא לא רק גופים איבדנו מאחינו בית ישראל {הכוונה גופות} אבל נפשות קדושות עזבונו, ומקומות התורה רבים נעקרו ונחרבו, ואם לא נתחזק לבנות בכל המרץ האפשרי ועוד יותר ממנו הלוא ימצאנו עוון. אם יש בידו של האדם לבנות את התורה, ולא,

הרי כבר כתוב בתורה: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" זה במצב של שלווה, ובמצב של חורבן –על אחת כמה וכמה. חלקים ענקיים לעולם הבא מתגוללים עתה כאבנים בחוצות ואין מי שיבין להגביהם".

זאת אומרת: יש הרבה יהודים שבורים ורצוצים שאפשר להרים אותם, כמו אבנים שמצויות בכל מקום שאתה הולך, כך נשמות מתגוללות שאפשר להרים אותם והביא אותם לגן עדן. וכל אחד לבצעו פונה- כמו דברנו בהרצאה האחרונה בנתניה, כל אחד לכסף לממון לעתיד שלו הוא דואג, ואף אחר כל החורבן הנורא שראינו כל אחד חושב עתידו פרנסתו, במקום לחשוב על כלל ישראל.

תראה שלושה בנים נחטפו כל ישראל, כמעט הלואי, מרוכזים בזה, במאמץ הזה לעשות לאל שבידם, "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם נזכיר". ואנחנו עושים מה שאפשר לכל אחד, אם שלושה בנים של הקב"ה מצליחים ללכד את כולם-איך יכול להיות שעל כל החילונים הרחוקים לא כל החרדים מתחברים יחד להחזירם בתשובה ולעוררם לאביהם שבשמים, אז אם שלושה זה ככה זה לימוד גדול להבין כמה אנו מחויבים לעשות בשביל כלל ישראל, ואם היו עושים את זה מזמן לא היו לנו שום חטופים לעולם, היינו חוטפים את כל העולם כולו תחת האכסניה שלנו והעולם היה מגיע לגאולה.

איך הוא בכל העמים? האם בשעת הסכנה רשאי היחיד להתעצל מלעשות למען הצלת העם בשביל חייו הפרטיים? ולמה נגרע אנחנו עם ישראל? למה כטובים שבאומות לא נעשה? לעינינו נחרב כל כך הרבה ואנחנו מחשים.

תראה ישראל- יש משהו שם היה טייפון היה הוריקן שם היה צונמי ופה היה הוריקן פה היה שריפה שם היה ככה, שולחים נציגות לעזור, בואו נעזור לעצמינו גם, גם, בואו גם, לעולם עוזרים ומה פה? מלחמת אחים, למה? להיראות יפה בעיני האומות, אומות העולם שומעים שיש שם בעיה- שולחים אנשים, מה אבל הם מפקירים את החיילים שלהם הם יכולים למות כמו שהיה בעיראק אפגניסטן ומכל מיני מקומות, נו למה הם עושים את זה? זאת אומרת, מקום שיש חורבן מבינים פחות או יותר שצריכים לעזור, להתלכד סביב הבעיה לעזור!

אם אומות העולים יודעים את זה אנחנו לא מבינים את זה? אנחנו עם החסד, גומלי חסדים רחמנים. איך יעז כל אחד לחשוב על דבר לענייניו הפרטיים? רק מורד יעשה ככה! ובוגד יקרא! בשעה שהוא יכול להעמיד בעם ישראל, ספרי תורה חיים שרופים לעינינו, ואנחנו לבבנו יחשוב על דבר פת לחם? אוי לאותה בושה. האם לא נדע כי אם ככה נעשה לבהמות דמינו! התורה צווחת וקוראת אל בניה, הושיעוני! הושיעוני! התורה צווחת נתעלה למעט, נעשה את עצמינו לבעלי מעשה לשם שמים, ואז מובטח לנו שנצליח בוודאי.

הדברים יצאו מעומק הלב ואז ברור שיכנסו ללבבות, אין העם שומע אלא בראותו מעשים גדולים, ולאשר יעשו מתוך מסירות נפש, נזרוק הלאה את ההרהורים לדבר סידור הגשמיות שלנו, ומה גם על דבר ימים יבואו, נדבק נא בעבודה של למען התורה בכל נימי נפשנו, זו היא עכשיו עבודת הפרט ועבודת בכלל גם יחד, נהיה נא מהולכי דרך אבותינו, שהקב"ה בכבודו ובעצמו אמר עליהם "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" והנה רק אחר זכות של "וצידה לא עשו להם" כשיצאו ממצרים, וצידה לא עשו להם, ואחרי הזכות הזאת, זכות לא לחשוב על עצמך, זכות של וצידה לא עשו להם, זכו אבותינו לגאולה ולמתן תורה. וגם אנחנו דווקא על דרך זה נזכה להיבנות שהרי לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן אשר לא יחשבו ליום מחר. כך אמרו לנו חכמי התורה הענקיים.

הרב שליט"א: במאמר מוסגר אני מכניס אשריהם של אלה שקבלו תענית 40, או שלושה ימים רצופים, למען החטופים להצלתם! זה בדיוק מה שאנחנו אומרים "וצידה לא עשו להם" לא דואגים לאכילה שלהם דואגים לגאולתם של אחרים, ודאי שיתקיים בהם שהם יהיו מאוכלי המן, הקב"ה ישפיע עליהם מן של פרנסה ושפע וכל טוב.

ממשיך מכתבו: "ואשר לא תמצא בו מסירות נפש זו- מה חלקו בתורה? ומי יוכל להיות טיפש כזה שלא יבין, כי אם בשעה כזאת יפנה לגשמיות- בוגד הוא ממש בשם אלוקי ישראל! אומנם נתחזקה, לא יהיה חלקנו עמהם! נעשנה ובעזרת השם נצליח בודאי.

והנה אחרי השואה, כל מי שפעל, תראו הוקם עולם תורה גדול וגדל לאין שיעור יותר ממה שהיה בחוץ לארץ לאין ערוך, וזה רק בזכות אלה שלקחו על עצמם על כתפם את משא העם להרים את השבורים ואת הרצוצים והביא אותם אל איתן התורה".

זה מכתב שכתב "המכתב מאליהו" לבן שלו אחרי החורבן.

אתם שומעים, מי שיכול לפעול ולא פועל- מורד הוא, בוגד הוא, כי הנשמות כמו אבנים נמצאים, רק תרים, רק תרים!

בדור הזה שהוא לכאורה חלש מיליון וחצי בעלי תשובה, רק תרים, רק תרים! רק תרים תהיה חכם תרים.

משעזב רבי חיים ברלין את כהונת הרבנות בעיר קוברין, באו אליו נציגי שלוש ערים גדולות.

בהמשך למה שאמרתי כרגע נזכרתי כרגע שאתמול הגיע אלי מכתב בעניין שציינתי כרגע אז אני אקריא אותו.

"לכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א:

ברוך השם זכינו שהרב הגיע להרצאה ב'עקרון' ב-2010 שאורגנה לעילוי נשמת סבא וסבתא שלנו משפחת שרעבי,

בשורה הראשונה ישבו משפחתי ואמי יחד עם אחיותיה ששמו כיסוי ראש לכבוד הרב והקהל,

{ניתן לראות את זה בהרצאה מוקלטת}

באוקטובר 2013 אמי לפתע לא עלינו קבלה התקף לב ולמחרת שנודעתי טסתי ללונדון, פתחו לאמי את העורק על ידי סטנט ברוך השם הכל עבר בשלום, אבל מצב בריאותה לא התייצב וכל יום מדברת עמדי בטלפון בקוצר נשימה, הגענו בפברואר 2014 5 חודשים עברו לאחר שתרמתי לאמי כיסא בבית הכנסת קהילות פז לרפואתה והרב ברך,

בקשתי והתחננתי לאמי שתתחבר להרצאות של כבודו דרך האינטרנט והיא הצליחה שוב ושוב, כבר לא ידעתי מה לעשות כבר ראיתי חס ושלום את הקבר של אמי מול עיניי, ואז בהכנסת ספר תורה של כבודו זעקתי לשמים! {סליחה על חוסר הצניעות}

ותודה על ברכת הרב המיוחדת ידעתי שאם משהו יקרה לאמי אני לא אוכל לסלוח לעצמי שלא עשיתי מספיק למענה, ומתוך איזה שהיא אגואיסטיות להשתיק את מצפוני לקחתי על עצמי 40 יום תענית, ישתבח שמו לעד, מיד אחר שלושה ימים כמו, תחית המתים ממש, בריאותה הצליחה להשתפר לחלוטין, לפתע הצליחה להיכנס לשופר לראות הרצאות ולא מצליחה לשבח את כבוד הרב, זה כמו תרסיס של תשובה, היא מדברת דיבור דתי 'מצוה גוררת מצוה' לקחה על עצמה כיסוי ראש לשבת ורוקנה את המקרר אחר שצפתה בשיעור של כבודו על מאכלות אסורות {שהיה באחרונה במשמר של יום חמישי}, בורא עולם החזיר את אמי פיזית ורוחנית,

אין לי מילים להודות לכבודו, אה! איך עם ישראל היה נראה אם הרב לא היה מלמד אותנו, תודה לכבוד הרב שלימד אותנו למסור את נפשנו למצוות השם".

זה המכתב, אתם רואים מה אפשר לפעול רק אם אדם אכפת לו, וזה רק בת על אמא ולא כולם דואגים באמת לאבא ואמא, יש ילדים החוזרים בתשובה והוריהם חילונים, והם לא מוסרים את נפשם עד כדי,

אני רואה בהרצאות לפעמים שאני אומר להם: "אבא שלך גוסס אז לפחות תקבל עליהם 40 יום תענית",

-"קשה לי"

כמה הוא התענה בשבילך עד שגדלת! כמה אמא שלך התענתה עד שגדלת, או גדלת, כמה? 40 יום לסתום את הפה מאכילה שיחיו לא טוב? אז אם אדם מתענה 40יום בשביל שההורים יחזרו בתשובה זה לא יועיל? ודאי שיועיל, שום דבר לא הולך חינם כל מה שאדם עושה ובכוונה אמתית- פועל.

ופה היא עוד מתנצלת כי מבחינה אגואיסטית שהיא לא יכולה לסבול את המחשבה שאם חלילה אמא תפטר מן העולם ולא עשתה בשבילה מספיק, היא התענתה 40 יום. וזה הועיל מיד אחרי שלושה ימים, אז תאר לך אם זה לשמה כל דבר שעושים, מה הכח?

משעזב רבי חיים ברלין את כהונת הרבנות בעיר קוברין, באו אליו נציגי שלוש ערים גדולות, שדליץ, פנוביץ ויליסבטגרד. וכל
 עיר ראתה כבוד לעצמה לזכות ברב אשר כזה. שדליץ: קהילה מפוארת ונכבדה טרחה והצליחה לקבל רישיון למנותו לרב על אף שלא עמד בבחינה בשפה הרוסית שהיתה בימים ההם חובה על כל רבני פולין. פונוביץ: שם דבר כבר שכרה דירה גדולה ומפוארת עבור הרב, אך מכולם בחר רבי חיים באפשרות הפחות סבירה בקהילה בה היה מצב היהדות בכי רע, הבורות שלטה בכל פינה, בקיצור לא רבנות המכבדת את בעליה. בקיצור, הוא לא בחר רבנות שמכבדת את בעליה, אם אתה נמצא בעיר שיודעים להעריך תלמיד חכם ושמה יש אנשים בעלי מעמד ושם והכל, אז הרב יתכבד בעיניהם מאוד, אבל אם הוא נמצא בעיר של בורים ועמי הארצות- אז הוא לא כיבד רבנות שמכבדת את בעליה.

רבי חיים בחר ללכת לעיר יליסבטגרד. להדליק את נר היהדות, היו אלה כמה מבעלי הבתים שלא חדלו לנסוע ולכתוב אליו, כי רק בידו להציל את גחלת היהדות בעירם. רבי חיים לא יכול לסרב להם, בעולם הרבנות וגם במשפחתו לא התלהבו כלל מן הרעיון כי לעת זקנתו ילך למקום בו היהדות מוזנחת כל כך, אונם רבי חיים עמד על דעתו ונחושה היתה החלטתו. ויציאת צדיק מן העיר עושה רושם, וברוב פאר ליווהו בני קוברין בדרכים ובטחנתו הראשונה בעיר בריסק, נערכה לו מסיבת קבלת שני "בצאתכם לשלום" בביתו של רבי חיים סולובייצ'יק,

ואז זה קרה, באמצע הסעודה החגיגית במהלכה השתדל רבי חיים סולובייצ'יק לכבד את אורחו הדגול, נשמע קטרוג חשאי מעורב באירוניה מפי אחד המסובים, "וכי מה זו רבנות ביליסבטגרד? הרי אין שם מאומה, לא שבת ולא כשרות אין שם יהדות כמעט הרי!"

השתררה דממה בחדר המסובים יכלו לשמוע כל זבוב שחלף באויר, הכל חיכו לתשובה למענה,

ואז נשמע קול מקצהו האחר של החדר קול בוטח ואמיץ: "נכון, הכל נכון, אם רבנות פירושה עולם הזה אזי כמובן אינה דומה רבנות ביליסבטגרד לרבנות בבריסק, יש לו לרב תענוג עלאי ורוחני בשיבתו בסביבה רוחנית ותורנית בין תלמידי חכמים ובני אוריאן ואפשר לעסוק בתורה, אבל זו היא רבנות של עולם הזה, ואולם אם רבנות פירושה עולם הבא! אז יכול רב ביליסבטיגרד שעולה בידו לסגור חנות אחת בשבת קודש או להכשיר אטליז אחד של בשר טריפה! יזכה מה שהרב מבריסק לא יזכה כל ימיו".

שמעתם דבר כזה כבוד הרב?

"חנות אחת!"

ואומר את זה מול הרב מבריסק, שמעתם דבר כזה?

אם סוגר חנות אחת בשבת קודש או מכשיר אטליז אחד של בשר טריפה- איייי. הוא יכול לזכות מה שהרב מבריסק לא יזכה לו מימיו.

תשששששש פצצה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת