אדם לעמל יולד. הרב חיים פרידלנדר | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום עקיבא בן רונית ואביגיל בת מלכה יזכו לזרע חי וקיים מהרה, אמן.

אדם לעמל יולד

הגאון רבי ישראל סלנטר במכתביו באיגרת י'זן

כותב דברים נוראים

אודות התוצאות המתחייבות

מהעבדות לשם.

ובזאת הלא נודע

כי אדם לעמל יולד

ללחום מלחמת מצווה

והחובה עליו להתייגע בעבודת השם

לא רק מה שטבעו מניחו מעצמו

ומה שהוא קצת כבדות להזניח

כי בזה האופן אין האדם עובד את השם

רק הטבע עושה את שלו

ויוכל להיקרא חלילה פורק עול

כאשר לא ייתן שום יגיעה לעבודת השם יתברך שמו

רק לשמור מה שאין עליו עול

וזהו היסוד מעבדות

זה היסוד מעבודת האדם לבורא יתברך שמו

לשמור ולעשות

גם מה שאין ליבו חפץ

כי אם לא ישים האדם ליבו ונפשו

לעשות נגד רצון לבבו

הרי הוא עלול לכל עבירות שבתורה רחמנא לצלן

גם אותן שאינו עובר עליהן מצד הרגלו וטבעו

כי ההרגל והטבע מתחלפים

מסיבות צדדיות

כאשר ייאלצם כוח אחר

המנגד לזה.

אני חוזר

ובזאת הלא נודע כי אדם לעמל יולד

זאת אומרת כל תכלית בריאת האדם זה לעמל של תורה ומצוות

ומהו העמל?

ללחום מלחמת מצווה

כל חיי האדם הם אתגר של מלחמה

יש מלחמה לעשיר בניסיונות העושר

ויש לעניח עם קשיי העוני

כמו שאומר במסילת ישרים

ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה

כי כל ענייני העולם בין לטוב

בין לרע

הנה הם ניסיונות לאדם

העוני מצד אחד והעושר מצד אחר

אז לכן אדם לעמל יולד זה ללחום מלחמת מצווה

וחובה עליו להתייגע בעבודת השם

לא רק מה שאתה רגיל על פי הטבע ומה שמתאים לך ונוח ואין לך מזה כבדות

כי אם יש לך כבדות אז אתה לא אני לא יכול אני לא מסוגל אני לא בנוי לזה כל מיני דברים כאלה ואתה מזניח לא

כי בזה האופן אם אתה כזה

אתה לא עובד את השם

אלא הטבע שלך עושה מה שמתאים לו מה שנוח לו ואתה נקרא חלילה פורק עול

כאשר לא ייתן שום הגיעה לעבודת השם

ורק לשמור

מה שאין עליו עול אבל אם זה קשה הוא אומר לא אני מצטער עד כאן זה אני כבר לא יכול

זה אני לא יכול זה נקרא פורק עול

וזה היסוד

של עבדות

של אדם לבורא לשמור לעשות גם מה שהלב לא חפץ

כי אם לא ישים אדם ליבו ונפשו לעשות נגד רצון השם

נגד הישג סליחה נגד רצון הלב

הרי הוא עלול

לכל עבירות שבתורה

גם לסוג העבירות שהוא לא רגיל להן ולא טבעו ולא חפץ בהן הוא גם עלול

לעבור עליהן בגלל זה כי הסיבות לפעמים מתחלפות

ואז מאלץ אותן כוח החרם נגד לזה

כמו שראינו את כל רבני מרוקו עם הזום שפתאום התגלה שבעצם מרחש בתוכן כמה שאפשר יותר לחלל את היום טוב

למרות שיש רבים הפוסקים שהם טועים בכלל בדין ההלכה

וכולי ולא חוששים ואפילו ספקא דאורייתא ואפילו שום דבר לא מעניין ככה זה ישר

ישר מתפרצים קודם כל לסגור את הבתי כנסת ואת הכל

מההתחלה כמו שאומרים בזה פה ושם וכולי וכולי

כל זה זה בעיקר נגד החרדים

כי בכנסיות מה שאני אמרתי בשידור אצל אמנון לוי והוא הוריד את זה

בכנסיות ממשיכים רגיל במסגדים ממשיכים רגיל

בצהל ממשיכים רגיל פסח עשו ביחד בצהל הכל רגיל

ביחד אחד ליד השני

הכל חרטא שמה לא מקפידים מקפידים שאנחנו לא נתפלל במניין ולא ולא ולא אם המרחק שתי מטר והמרחק בסדר מה הבעיה?

אה, אתה לא סומך עלינו? אנחנו בגלל שאנחנו חרדים אתה לא סומך עלינו זאת אומרת אנחנו מתים למות אנחנו משהו

ממש רוצים למות על קידוש השם

אבל החיילים מה תגיד והנוצרים, הישמעאלים מה תגיד

אבל זהו רואים מי רוצה לזרוק את הכל וכולי וכולי וכולי

איי איי איי איי איי קדומה

איש המתמיד בלימודו מצד הרגלו וטבעו

ויש לו כוח נסתר המשתוקק לכסף.

אדם מתמיד באמת, אומר הרבי ישראל מסלנטר,

אדם מתמיד בלימוד,

באמת הוא רגיל והטבע שלו, הוא לא אכול בלי זה,

אבל הוא לא יודע שיש לו כוח נסתר שמשתוקק לכסף וזה לא ניכר לו עדיין

כי אין לו דרך לזה, אין לו כסף ואין לו מה לעשות עם כסף שאין לו.

כי המצב בתהלוכות שלו זה לא דרך מסחר והוא לא ראה כסף מימיו.

ממילא הכוח הפנימי הזה שטמון בו והוא לא יודע,

אין לו במה להיאחז.

כי הכוחות שבאדם כל זמן שאין להם דבר חושי במה להיאחז,

הם נסתרים בפנימיות של הנפש

ולא נראים החוצה ולא נודעים.

אכן כאשר יהיה איזה סיבה

בלית ברירה שיצטרך לאחוז במסחר לטרף ביתו וכיוצא, כמו חלק שיוצאים מהכולל והולכים למסחר,

יוכל להתפרץ הכוח הזה של בקשת הכסף

עד שהוא יזניח את התלמוד לגמרי מחמת הכוח הזה,

שלא יהיה מאמין על עצמו בשום אופן.

איך יכול להיות שהוא יזניח כל כך את הלימוד?

וכן,

בכל הכוחות והעניינים הטובים שבאדם.

יכול להיות שכל הכוחות מופרים כשיהיו כוחות מתנגדים להם, אפילו בסיבה קטנה,

ויתעוררו אצלם בחוזקה להפר כל נתח תוהו.

מעניין שראש הממשלה

בסוף סעד עם הבן שלו, אבנר,

יש לו התנצלות אבל,

וגם הנשיא, סעד עם הבת שלו,

אבל יש לו התנצלות כמובן.

להם מותר להתנצל ולהגיד, למה לא יעשו להם לפחות קנס?

בסדר, עם ההתנצלות, כל אחד שתופסים אותו מתנצל,

אבל נותנים לו קנס.

אז שיתנו להם 5,000 שקל,

לפי האמצעים.

5,000 שקל,

הרי הם אמרו רק משפחה גרעינית שגרה בתוך הבית, אז למה הם לא עשו כמו שצריך?

הגאון

רבי ישראל מגלה טפח מכוחות הנפש של האדם.

ייתכן לקיים תורה ומצוות,

אבל אמנם אם יבדוק היטב בעצמו יגלה שעושה דברים רק מה שהטבע מניח לו,

אבל כשצריך לעשות דברים הדורשים ממנו ויתור כלשהו,

אם זה ויתור על נוחיות,

או ויתור על הנאה,

או ויתור על הגבלה כלשהי,

או שעליו לכבול את מידת הקנאה

וכדומה,

בזה הוא כבר לא יכול לעמוד, לא מסוגל.

מה זה מראה?

הנה כל מעשיו הם רק בגדר טבעו הרגיל.

בכל ההשתדלות שעושה מסביב לכך,

הכל נכנס רק תחת הגדר הזה של טבעו הרגיל ותו לא.

אדם זה, נוטים להגדיר אותו שהוא עובד השם למחצה.

בסדר, הוא לא הכי הכי הכי בסדר, אבל הוא עובד למחצה.

כאילו הוא עובד השם, אבל בצורה לא מושלמת.

אבל האמת, אומר הגאון רבי יש רצוננטת,

אין,

אין עבודת השם למחצה.

החובה האמיתית היא להתייגע בכל כוחו לעבודת השם.

לא רק מה שהטבע מניח לך,

מי שאינו מתייגע,

כלומר,

אינו מתאמץ מעבר לגבולות הטבע שלו,

אלא נעצר מכל דבר שדורש מאמץ,

יוכל להיקרא חלילה פורק עול.

יסוד העבדות

הוא לקיים דברים

שגם לא נוח לעשותם.

זאת ועוד,

אם נוהג רק לפי הטבע וההרגלים,

הרי הוא בסכנה גדולה

ועלול הוא להגיע לכל העבירות שבתורה.

כי אפילו שהוא הולך כעת בדרך הישרה,

זה ייתכן מכיוון שהוא מצוי בחברה ובסביבה שמאפשרים לו לנהוג כך.

אבל אם אח יגיע למקום אחר שבו אין הטבע מניח לו לשמור,

שוב הוא מסוגל להגיע לידי כך שיעבור

על כל עבירות שבתורה.

אז מה לעשות?

כדי לא להיכלל חס ושלום תחת השם של פורק עול, חייב אדם

לתרגל כל הזמן מעשים הנוגדים את טבעו

שלא בעת ניסיון

להכין את עצמו,

ועל ידי כך, כשיבוא הניסיון, יוכל לעמוד כנגדו.

כמו שידוע מחיילי הצבא,

שמקדישים זמן רב לאימונים שונים,

מה שנקרא טירונות,

בתחילה עורכים להם תרגילי סדר,

כיצד עומדים,

איך הולכים,

באיזה אופן צועדים,

תוך שבע דקות אתה והנשק נקיים.

מה זה קשור כל זה למלחמה?

אלא באימונים האלה מתרגלים את החיילים לשלוט בעצמם,

לא ללכת ולפעול כמו שנוח לך,

ואז גם כשיגיעו למצבים קשים יוכלו לעמוד בהם.

התרגולת, לשבור

את המוסכמות שלך, את הרגילויות שלך.

אנחנו באנו לצבא, כל אחד בא עם בלורית,

אחד עם קוקו,

אחת ככה, ככה, את כולם עשו להם קרחת.

קודם כל, אין מה שאתה רגיל,

תלבש בגדים רחבים,

אין נעליים חצאיות,

תלבש נעליים גבוהות, גרביים, יא חאביבי, וכל דבר, שים את הכומטה פה ושים אותה שם, ותצדיע, ותעשה ככה.

חרבטו אותנו לגמרי, מה עשו מאיתנו, יא ביי?

למה זה להיות צייתן

ולדעת שאתה שובר את כל ההרגלים. עכשיו משהו חדש.

כשאתה רוצה לחוות את השם,

מה שאתה רגיל וטבעי לך, אין בעיה.

אבל מה שאתה מרגיש זה,

אם יבוא לך ניסיון כזה, אתה לא תעמוד בו, אז תתחיל לתרגל מעכשיו לפני שיבוא הניסיון.

איך אתה עומד בדבר הזה כדי שלא תיתפס במלחמה נגד היצר? הוא יוריד אותך.

היצר יודע להוריד אנשים, הוא צלף.

וכן צריך להתכונן.

אומר הרב פרידלנדר,

זכר צדיק וברכה, שמעתי פעם ממורנו ורבנו הגאון הצדיק, רבי אבא גרוסברד,

זכר צדיק וברכה, את המשל הידוע,

חבורה של אנשים ישבו לשמוח יחד.

בתום המסיבה עזבו כל הקרואים לביתם,

ורק אחד נשאר רתוק למקומו.

מה קרה?

התברר שהאיש הזה רגליו כרוטות.

הוא מצפה שמישהו אחר יוביל אותו הביתה.

אז בשעה שישבו בצוותא, לא נראה כל הבדל בינו לבין שאר האנשים.

רק אחרי שקמו ללכת,

התברר שהוא לא ככל האנשים.

הנמשל הוא

מחיי הישיבה.

בישיבה

זה דומה למסיבה שבה נראים כולם לומדים, מתנדנדים בשווה, עושים מהאצבעות, הכול בסדר,

כולם נראים דומים.

אולם לאמיתו של דבר ישנם כאלה שלא מנצלים את הזמן כראוי.

הם לא חושבים על העתיד.

והם לא מכינים את עצמם ומתלמדים לעמוד בכוחות עצמם,

גם כשאין את האנשים ואת החברה.

מעולם לא קיבלו על עצמם עול תורה,

אלא עשו רק מה שנוח להם.

לכן ללמוד בפלפול מתאים להם.

ללמוד מוסר.

חיפפו.

על כן, כשיבוא הזמן, כשיצטרכו לעמוד ברשות עצמם,

אז יוודא להם שהם אינם מסוגלים לכך.

יבוא יום

וייאלצו להתמודד מול ניסיונות חדשים.

מסגרת של בית, משפחה, ילדים, כולל.

אז יתגלה ויתרגל לקבל עול.

מלכות שמיים עוד בהיותו בישיבה.

ומי לא היה מוכן לכך?

זאת אומרת, המבחן של האדם

זה לא משהו רגיל ונוח וזה. לא, אנחנו לא נהגנו, אנחנו לא רגילים, אין דבר כזה.

אתה צריך בכל מצב לעבוד השם, אבל בהתייגעות.

אין דבר שאתה מסרב ואין דבר שאתה לא יכול. אין גבול היכולת, אתם זוכרים.

אין גבול ליכול.

השיעור הבא יהיה

עובד אלוקים באשר לא עבדו.

אז תתכוננו.