שיעור לחג הפסח תשע"ו

- - - לא מוגה! - - - 

זה ארוך שאר אשר משלמה ועשר מקור,

וכל המלחמה היא כתובשת בלתי בשר מדם ושארנו אתמול.

למה צריך את זה? איזה צורך יש בזה?

אז ברור שהעיקר של יציאת מצרים זה לא בשביל לקרוא את ישראל מהמצרים ולקרוא אותם מהקוראות, זה אפשר לעשות את הרקע.

ולא עוד אלא שבאמירה ראשונה שאמר הקב' ברוך הוא למשה,

לך שוב מצרימה,

אמר לו בלכתך לשוב מצרימה ואין כל המופתים אשר שמתי ביד רעם ועשיתם לפני קוראות.

אני אחזק את דיבו ולא אשלח את העם.

הרי שלא זו בלבד שלא ביקשת עלינו לשנע ארונו ולאכול את המצחיק הקש,

אלא אדרבה,

המדיח למשה שחזק את דלתון עושן לא ישנע עתה.

והדבר הזה חוזר ונשנע בכל דיבור ודיבור,

ובכל מכה ומכה.

בעשרים וחמש פעם מופיע הדבר הזה,

שהקב' ברוך הוא יחזק את דיבו של פרעה.

ולא הייתה בעיה לקב' ברוך הוא

לא לחזק את דיבו, אלא לתת לו פחד, כמו שהיה בבקע עשירי.

אלא שכל זה לא בא אלא ללמדנו מומשך,

העיקר של יציאת מצרים בא בשביל ישראל.

לא אך שיצאו ממצרים, לא.

זה אפשר היה ברגע אחד.

אלא שהיא עוד יציאת מצרים,

שזה בריאת העולם מחדש.

שמיים חדשים,

ארץ חדשה,

ושאין טבע קיים כלל.

וגם אין האור והחושך תמוהים,

ואין אש ורוח, ומה עם העבר

לסודות מוסדים?

אלא הכל עומד ותלוי במאמרו של הקב' ברוך הוא.

ורגע הוא יוכל להוריד ברג,

אם אש מתלקחת,

שני אויבים ביחד, שאומרים ביחד, יורדים ומפציצים,

כמו פצצות של תותחים,

מפעול המצרים.

זה טבע שמתחברים אש למים ביער.

חלקת חושך,

מה עם השמש, שבוע השמש.

מה קרה?

זה טבע.

להפוך את הים לדם

במטרות הכל,

להפוך שיא.

וזמן,

כל דבר ודבר.

הרי הקב' ברוך הוא שיטבע בכל כוחות הטבח הזה להנחות בריאת העולם האחרונה.

כמו שהוא החליט שהשמש תעיל והחושן יחשיר,

עכשיו הוא החליט לשנות את הזמנים,

להחליט שהשמש לא תעיל והחושן יחשיר במשך ימים נגד הטבח.

כל זה יצא רק מזה שהוא הקביד את רב פרעה.

ורקמתו את המכות

באותות המופתים.

ואם היה שומע פרעה למשה בשליחות הראשונה ושונע את ישראל,

היו יוצאים ישראל ממצרים.

אבל אז לא הייתה להם יציאת מצרים,

ולא היו זוכים לגבי שכינה שזכו בבריאה חדשה לעיניהם בשעת יציאת מצרים.

וממילא לא היו מוכשרים לקבל את התורה.

כל הכשרת קבלת התורה זה על ידי יציאת מצרים ופניעת יצור.

כל המערכה הגדולה והנפלאה לעזור.

כל זה היה מתבטל.

אז זאת אומרת,

הרי כל המכוון

והמחשבה תחילה שהיו בתחילת גזירת הגלות,

ושבטיח הקבלת אברהם עמית ואחריכל יצוג רכוש גדול,

ובתחילת השליחות הקבולה

שגילה הקבלת ברוך הוא משה רבינו בזלח האות,

והוציאה רע את העם ממצרים,

תעמדון את האלוהים על ההר הזה.

הקבלת ברוך הוא עמד לו בתחילה למשה,

ואני ידעתי

כי לא ייתן את חם מלך מצרים להלוך

ולא ביד חזקה.

כלומר, ולא בשביל שידו חזקה.

כי אין ידו חזקה כלל וכלל עם יד כהבה חלשה,

ואפשר להוציא את אסלם ידו בשער כלה,

אלא מפני שהתקיים המחורבן ביציאת מצרים.

דהיינו, ושלחתי את ידי והיכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר יעשה בקרבו.

כל זה יהיה לעיני כל ישראל.

וכן אמר הקדוש ברוך הוא משה, שלומת ישראל,

לכן אמרו לבני ישראל, אני אדוניי,

רציתי אתכם את תחת של בנות מצרים,

והצלתי אתכם מעבודתם,

וגאלתי אתכם בזרוע נתניה ובשפטים גדולים.

ומזה הצלת תכלית ולקחתי אתכם מלער,

והייתי לכם אלוהים,

והתעתם כי אני אדוני אלוהים,

בלי כל זה,

בלי כל מסכת המכות שקיבלו בצרים.

עדיין לא הייתי מושגת שאקבע אתכם לי בעם

ולהיות לכם ללאות.

זאת התשובה שהשיב למשה על הטענה, למה הרעות על העם הזה?

למה זה שלחתני?

מאז באתי אל ברעות הבן בשמך,

ואירע לעם הזה לעצלו הצלת את עמך.

ויאמר אדוני אל משה,

עתה כדאי אשר עשה בעור.

אם יד חזקה היא שדחה ומיד חזקה היא דרשן מהרצון.

כלומר, כיוון שעיקר הוא הראייה,

מה שאעשה לבעור,

אז אי אפשר למעט לדבר כמו שאתה רוצה.

אלא כל מה שאירע לך העניין טוב יותר,

כי על ידי המשכת השידוע תתגלה יד החזקה,

שזה כל העיקר של המערכה כבודה.

אני אומר,

את אשר התעללתי במצרים,

וידעתם כי אני אשם.

כל מה שאני הולך להתעלל במצרים זה בשבילכם.

וידעתם כי אני אשם.

כשהמכות האלה מבהירות שיש בורא לעולם שאומר בראש וברך לעשות ועושה.

מה הוא עושה?

לא דברים שהטבע מאפשר,

הפוך מן הטבע.

ובזמנים,

הכל מתוחם בזמנים,

כל מכה שבוע.

עם התראות.

אז וידעתם כן יש להם מההתעללות.

אבל אם היה יוצאים מבת החג, פתאום היה מפעל פרעה.

אף אחד לא היה תולה את זה שהשם עשה.

פשוט מלך פחדן

שפעל בשארת כולם.

אבל רואים שגם זה לא טבעי שבן אדם מקבל מכות כאלה וממשיך.

אבל השם אמר, אני אחזק את כיבור.

מי טיפש?

אנחנו מקבל כאלה מכות ומאבד חלק מהעם כל פעם,

חלק מהרכוש, חלק מהיבון וחלק מהבהמות.

ממשיך בעקשונות האלה כולם ראו טמבל.

בעיתונים החדשות כתוב, ברעה אחרת ועוד פעם.

וכל המצרים מדברים, מה הוא עושה להם?

ואחר כך תומים באים אליו ואומרים, לא רק אתה לא מבין שץ באלוקים.

זה אתה לא מבין את זה.

עוד פעם לא יישאר במצרים.

הוא במשיך, עקשונות.

זה טבעי?

לא טבעי.

ועל זה אנושי ללמד את ישראל.

ויאמר אדוני למשה כואל ברחות כי אני

הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו.

זאת אומרת שגם העבדים יהיו העבדים ולא ייתנו לו עץ להתשחררם.

אלא גם הלב שלהם יקבל.

כל זה למען שאותי אין לב בקרבו שאני מוכן לשים ולאפות כל הרוצות במופתינות.

ולמען תספר באוסטרמתך ובמדינך את אשר התעלמתי במצרים

ואותותי אשר שמתי בהביא דעתם

כי אני אדוני.

מפורש.

כי הכבדת הלב באה רק למען להסתים את האותות בפרעה ובעמו

כדי שנספר באוזני הבנים לבני הבנים

את ההתעללות על מצרים ואת האותות

ששמה כתבואה ומזה תצא ידיעה

כי אני אדוני.

הרי מפורש.

כי הכבדת הלב

באה רק למען סתים את האותות

ולמען הסיפור לא יזכו לבנות לך.

מזה תבוא ידיעה

כי אני אדוני וכל עם ישראל כתורותם עד כתורותו.

זה העיקר העיקריים של יציאת מצרים.

לא היציאה

לשחרור העבדים.

לא זה.

יציאת מצרים זה המקור לשינוי הטבע, בריאת העולם מחדש,

הכרת האלוקים.

זה היציאה למצרים.

לכן זה יסוד של כל התורה כולה.

גיסא יציאת מצרים אינה רק גאולה מגלות ובדות בבית עמדים,

אלא תורה שלמה ועמוקה

שכל אות ומופת בגילוי מיוחד

בגילוי השכינה.

וכל מכה ומכה

היא מסכת מיוחדת שלומדים אותה ודורשים אותה מפרדס.

אפשר כמובן לעשות.

הסיפור שלה הוא סיפור בלי עץ ובלי סוף.

אנחנו רק ראינו בפתיחה של ההגדה,

אחת הנקודות והסודות שגילה הרב הקדוש בכמה שורות.

מבהיל על הרעיון מה מסתתר בכל תורה.

ואפילו חכמים בטמונים יראו את התורה ומערכי התורה עצמם איש בפי איש.

מפי משה רבנו

מצווה עליהם לספר ביציאת מצרים.

נכון למרבה לספר ביציאת מצרים, ולאיזה משופע.

תורת

יציאת מצרים עמוקה היא כל כך

וגם סתומה ועתומה,

עד כי כל הבעריה

הוא הפירוש שלה.

זאת אומרת, בתת תורה.

בארץ ישראל,

בבית המקדש זה פירוש של יציאת מצרים.

העיקר העיקרי זה יציאת מצרים.

דברי על העולם החדש לעין עם ישראל.

האדם הראשון לא זכה למה שזכו ישראל מצרים.

האדם הראשון, דיב תורה,

שלם,

אחרי הבריאה.

הוא לא ראה את הבריאה.

הוא מתעורר בבריאה לבד.

הוא יודע את האלוקים.

והיחד גדול בדרגה נפתחה, לא כמו ישראל והתנגדת מצרים.

כי אמרו בריאת העולם מחדש.

עיני ענק עיניכם הרעות ולא זר,

אוזניכם השומעות ולא אחר.

זה היסוד של כל התורת מצרים.

תורת יציאת מצרים עמוקה כל כך וגם סתומה וחתומה עד שכל הבא עריה הוא הפירוש שלה.

ואין מתן תורה עולה על יציאת מצרים,

אלא שמתן תורה הוא הפירוש ליציאת מצרים.

ולכן אף גדול מקבלי התורה

היה הדור של יוצאי מצרים.

הכל נעשה לעיניהם,

מכל מקום, גם להם היה סתום מרובה על הגלות.

מה היו צריכים ללמוד?

מפי הקדוש ברוך הוא את הפילוש והביעוט של יציאת תנאים,

את העומק, הרוחם וההיקף,

כי ארוכה מארץ מידה ורחמה מבנייה.

אכן כשנבנה הקבוצה ברוך הוא יציאת מצרים ועמוד על סקיניים,

וזכור

לדבר עמם פנים בפנים,

הדיבור הראשון

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתית מארץ מיד מצרים ומגוון עבנייה.

אבא אל תליא.

מי שלא מבין ולא מאמין

ויציאת מצרים גם באלוכי אשר אלוהיך אלוהיך.

עם כל אנוכי אשר אלוהיך ברור, ברור, ברור. זה מה שרוצה להיחמם אצלנו.

שם הם ראו את הקבוצה ברוך הוא, בגילוי.

היינו,

אם הדיבור הראשון שדיבר איתם בפנים בפנים זה הדיבור הזאת,

היינו, שלמד עמם תורת יציאת מצרים,

ואז נגלה להם מה שהיה סרטור לפנים, קודם.

דרכם של התורה,

שעם כל ארבעה שהיא מגלה,

אין עומדים בין העם ראשיתה בהתחלתה,

כמו שאמר נוסע לפינו.

אתה החילותה להראות את עבדיך.

הרי שהוא למד את כל התורה בשמים,

הוא יודע את כל התורה והכל,

את כל הסודות.

הוא דומה גם, אתה החילותה להראות את עבדיך. אני עדיין בהתחלה.

לארוכה מארץ ביתה ולרחמה מבינים.

כמו שאמר משה רבנו בסוף ימיו, אחרי כל הגילויים שנתגלו לו,

אתה החילותה להראות את עבדיך.

אף שזכה משה רבינו למעלה שלא זכה ולא יזכה בה אדם מעולם מעל עולם

כמו שכתוב לו, קם נמי

עוד מישראל ומשה

מכל מקום ידע בנפשו

שכל מה שזכה לדע אמצו אל עדכם

זוהי מדרכה של ידיעת השם, ידיעת התורה

כל ידיעה לעומת מה שהם יודעים

היא רק התחלה ונגיעה וקצה

אם אתם רוצים להבין מה אתם אומרים קצת

איזה ספר של מדלי ארוכות

הוא כתב 252 פירושי

על הפסוק בהתאנן אל השם ועיתא ידיעתו

על חמשה תהות, חומש תהות

252 פירושי

שכל פירושי

יכול לארח

להיכנס בסוד הדברים שהוא כותב

שנים על קרבה שנים

כל פירוש הוא ה-252

כותב בתמצית ובקיצור דברים נפלאים על כיסול ועל כיסול ועל כיסול ועל כיסול ועל כיסול ועל כיסול. דברים נפלאים לעומת כיסול כמה דעת אדם יכול להשיג, וזה רק

252 פירושי

מספרים על הבן איש חי

שפעם מאליו

אדם

והוא אמר לו, תבחר איזה פסוק שאתה רוצה בתורה

לא זוכר אם זה בנף גם או רק בתורה

ואני אגיד לך 87 ו84 פירושי מעלה

כל פסוק

איזה פסוק שאתה רוצה שתגיד לך 80 וכמה פירושי מעלה

לא רק שהוא ידע הוא גם זכר

פסוק פלו מצא חלפי עצובים בתורה

וכמה פירושים מחזיק בנות בסדרון

זה רק בתורה

ואחד הפירושים האחרונים של הרמה

של המגלה עמוקות

אז הוא כותב, כמו שכתבתי בספרי הכת

על א' זעירה

אלף פירושים

ספר ועידה חודש ועידה

עם א' זעירה

א' קטנה

א'

הוא כתב אלף פירושים

על האלף

בספרי הכת

איפה אנחנו?

לא יודעים להסביר אבל מה זה בית הפרש של משה לבות

מה לבות?

פרש של לבות?

גם הפירושים התחנק ללמוד

אנחנו עמבי הרצון בדור א' זעירה

וכבר אמרו

כבר אמר העם הגדולה תנאים

שכל מה שהוא למד מפיר כמו

לכל ימי חייו

לא היה רק כחלב על פנקט בן הים.

למה?

למה אוקיינוס הוא לא ראה?

למה הכלב יכול לקט?

אבל זה בשני,

על הכל משמיע דם.

ועקיבא מלמין יעזר.

מפי איש,

מפי איש,

ככה מידה,

שדור אחד לפניו,

עשרות שנים לפניו.

הוא לומד מפי.

זה רק מה שהוא יכול להוציא ממנו

כחלם על פנקט בן הים.

אז אני לומד מפי הקדוש ברוך הוא.

משה רבנו, כל מה שלומד הקדוש ברוך הוא אמר,

אתה חילו אותה להראות את עבדך.

אנחנו בהתחלה של ההתחלה של ההתחלה.

מכיוון שתורת יציאת מצרים היא תורה,

היא היסוד של התורה כולה,

ורוב המצוות הן זיכרון זכר ליציאת מצרים.

וכמה חלקי תורה תלויים בה?

יציאת מצרים היא התורה לדעת את השם.

והתורה נתונה, הרי זה הפירוש.

ברוב מצוותיה,

נגד דרכים ועצות,

איך לזכור את יציאת מצרים

ואיך להשריש אותה בלמבות,

אחרי הערבים בבוקר ובערב יציאת מצרים.

הימים הנתפרשות יציאת מצרים.

ובאמת לא רק יסודות האמונה יש ביציאת מצרים,

אלא גם דרכי השם ומיתותיו ורחמם

ודיניו

שבמשהו בגטע האויב

גם מציל את ישראל, כמו שלמדנו על כך שמות דרמוזיים,

מקליצניים,

שם המנהל שהיה מפותח על כל הסדרים,

שמות ד' ול' וב' וקו' וט',

שזה שר המציל את ישראל.

ולומדים את עשדו ואת תוכו,

וקולו ועושו,

כל זה הים עד גילוי השם הארץ של המצרים.

ועוד יותר על הים,

כמו ששאלו,

שאה לי בענביהו.

עשה בענביהו בעני כדמוהו כדומנו.

ובענביהו בעני הוא.

וענביהו.

הביא דומה לו.

שאנחנו ימים להיות דומים לקדוש ברוך הוא בביתותיו.

אלא שעדיין לא היה גילוי גמור עד מעמד הר סיני.

שאז נתגלה לפני כל העומק של מצילת מצרים.

מה שראו במצרים על העניין לא נתפרש להם הכל,

עד מעמד הר סיני.

כמו שלמדנו בשנה שעברה,

הקדוש ברוך הוא יהיה דומינו על קוסקוס.

יש מלך שיושב על הטבלה,

יש מלך שעומד עם כידון.

עומד עם כידון זה כמו גיבור שיוצא ממלחמה,

ושקולל שעדיין יש לו מלחמות.

אבל אקוסטוס זה מלך שיושב על כיסא גבוה,

יש שם

בשירת היער,

פתאום יראו את הקדוש ברוך הוא כאבוסטוס, למה?

אפילו שהקדוש ברוך הוא יבין מצרים,

במצרים עשרה מכות, עדיין

האומר יכול לומר כן, אבל הוא לא חיסל אותה.

עדיין יש להם סטנד, יש להם מעמד,

מאוד יציבים עם כל המכות,

הוא לא יכול היה לחסל אותם,

הנה הם תאמים.

אם היה רוצה, הוא אומר לו מה?

לכן הוא עדיין עם כידון.

אם הוא עדיין במלחמה לבדיו, אותו סיים.

אבל בים זוך,

כשהקדוש ברוך הוא שיקה אותם בבסולות את כל המצרים.

אבל אין ערך מי להילחם, הוא הרג את כל המצרים.

עכשיו הוא אקוסטוס, יושב על כיסא,

אין לו מלחמה יום.

אז רואים שיש מדרגות?

שגם בן אדם אפילו שמבין שהקדוש נוכל לעשות מה שהוא רוצה,

זה לא דומה

כמו שהוא רואה חיים ביוניברסיטה.

אתה רואה שהחמאס

מקבל מקום, אתה רואה שהוא לא מצליח לפגוע כל כך,

אתה רואה ניסי.

אבל זה לא אף פעם היית רואה שהוא משטח את עזה ועושה בהם פלטה.

או, אז היו יוצאים פעולות והיו תמיד מי כמוך ואין יימשך.

נגדר מקום כזה,

נגמרתי ליבוד.

עוד אם הייתי אומר לכולם לדבר כף פעם,

טל, משתעשעים.

זאת אומרת,

תמיד יש לך עוד מקום כאילו,

כאילו אנחנו כבר מאמינים בטבע פעולות שלנו, אבל אנחנו לא רואים את הדברים כאילו הם עשויים

ואפשריים לעשות באמון העשי, בגלל שבון אלוקי.

לא בגלל שהוא לא יכול,

לא בגלל שהוא לא רוצה,

בגלל שהוא יודע מה צריך בדיוק.

איפה אתה תיבדק?

איפה תיבחן?

איפה? תבדוק את האמונה שלך אם אתה מאמין.

שקרון לא מסוגל וירפון לא עושה.

יציאת מצרים היא יסוד לכל האמונות, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם.

השלמת ההכרה איתה מעמד על סיני שאז היא כאילו מבחינת פנים בפנים.

כשהיה פנים בפנים, מה הוא אמר להם?

אני רוצה לשם אלוקיך, אשר רוצה להיחמר.

לא הציעה ככה לעבור את הגבוש, לא.

איך הוצאתי בה?

על השתעללתי במצרים,

כדי שתדעו את השם.

כלומר, המעלה העליונה של גילוי שכינה

בנציאת מצרים.

על כל אלה ביקש משה,

ולפני הקדוש ברוך הוא דעני נא את דרכיך למען את דעך.

כל כך עמוק הוא הלימוד בדרכי השם.

זה הגילוי שכינה של מעשי הקדוש ברוך הוא בריאותיו ובייחוד עם ישראל.

מה זה הגילוי שכינה?

מישהו יכול להסביר לי מה זה גילוי שכינה?

מה זה?

של האדם עצמו.

מה? של האדם עצמו. הגילוי של עצמו.

מה זה אדם עצמו? האדם עצמו הוא שכינה?

מה זה גילוי שכינה לפועיסיים?

תשובה יפה.

מה?

מה זה משהו שצריך ללכת למעלה?

שצריך ללכת למעלה.

צריך ללכת למעלה כזה?

איזה צאר?

יש עופר.

מה עצמו? מה זה גילוי שכינה?

הדגל השם לגלות את?

מה עז הדגל השם?

זה לא רגע של השם, לא?

אני רואה את עצמו שלם,

פה הוא בסדר.

מי זה הוא? מי רואה? מי תשלם? מי חסר?

הוא עדיין נמצא בעולם התושרף.

בגילוי של השחורים התושרף אמרו לי להיות באמת.

ואז הוא יצא בפרושים, הוא לא קטוב בשום ספר.

הוא לא יתנתן.

זה השבחתו של הקדוש ברוך הוא מקריבתו לערומו.

זה נקרא גילוי שכונה של הקדוש ברוך הוא. זה שכונתו, זה כונתו, כונתו, כשאתה מושגע את מה שאתה צריך לקדוש ברוך הוא מסייע לך וכולי זה נקרא גילוי שכינה.

הקדוש ברוך הוא שוכן איתך.

אתה שוכן איתך.

זה המשכן.

מקום ששכנה שכינה.

מה זה שכינה?

זה השבחתו, כבודו והודו של הקדוש ברוך הוא,

שמשגיח בתחתוני.

והתאווה הקדוש ברוך הוא לעשות לו מדור בתחתוני או קלישות חכמים שהוא תהוך בתחתוני.

זה גילוי שכינה.

אתה קומד תורה שכינה שריה.

הפירוש של הקדוש ברוך הוא מתקרב אליך שוכן איתך.

משפיע עליך אם אתה עושה את רצונו.

השכינה דרה אצלך, איתך, אם אתה עושה את רצונו.

כי לא אתה מסלף את השכינה, את השבחה,

את הקרבה, את השכנות.

אין לך.

גילוי שכינה.

גם אם אין לך גילוי שכינה, השכינה נמצאת אבל בהסדר.

תביאו בה אזכורת

שבתוך האזכורת

בוודאי. זה כמו שמש שהיא מגירה וקרניה מגיעות עד הארץ.

ואין הפסד

בין השמש לקרניה.

יכול הקדוש ברוך הוא

להשכינה

עם כל הקרניים שנוטעות בטקטורים.

לפעמים יש הסטוריה, מה הסטוריה יש ענן.

הקרניים לא פופעות, אבל הן קיימות.

הן קיימות בטענה.

עמונותיכם היו מגדילים

מביניכם

ובין השמים.

עמונות כמו עננים שמכסים את דיני יש.

די לכם

אמן

אמן

אמן

אמן, שמי רבא, בורא, כרזם, אמן

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

אמר שדבר רפואה הוא כולנו נכון בחברה ורווח ורצה לאללה וכבר עמוד ישראל וימו אמן. אמן.

שלום למרומה, הוא ורחמנו יעשו שלום עלינו ועל כבר עמוד ישראל וימו אמן. אמן.