וישב הים לאתנו = לתנאו | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום מתניה בן מיכל יזכה לתקן את פגם הברית בשלמות

יסור מרע ויעשה טוב

יזהיר אחרים

ויזכה את הרבים וימצא זיווגו מהרע

ואני מבקש מהציבור השומע לחזור בתשובה

ולא להיכשר בעבירה החמורה זו לעולם, אמן.

בישו בים לאיתנו לתנאו

אנחנו ממשיכים עם הרב חיים פרידלנדר זכר צדיק וברכה

ואתה הרמת מתכה

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה

והרי כתוב אשר שמתי חול גבול לים

זאת אומרת החול הוא הגבול של הים

ואתה אומר לי שאני אעשה את הים יבשה

והרי נשבעת שאין אתה קורע אותו לעולם

אמר רבי אליעזר הכפר

אמר לו משה

לא כך אמרת שאין הים נעשה יבשה

שנאמר אשר שמתי חול גבול לים

וכתוב יסך בדלתיים ים

אמר לו הקדוש ברוך הוא

לא קראת מתחילת התורה מה כתוב

ויאמר אלוהים יכבו המים

אני הוא שהתנאתי עמו

כך התנאתי עמו מתחילה שאני קורעו

שנאמר וישהו בים לפנות בוקר

לאיתנו

לתנאו שהתנאתי עמו בתחילה

מיד שמע משה לקדוש ברוך הוא והלך לקרוע

מכיוון שהלך לקרוע את הים

לא קיבל עליו לקרע הים לא מסכים

אמר לו הים מפניך איני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי

ואתה נבראת בשישי אני נבראתי ביום ג'

אתה נבראת ביום ו'

כיוון ששמע משה כך

הלך ואמר לקדוש ברוך הוא אין הים רוצה לקרע

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר בישעיה הנביא מוליך לימין משה

מיד ראה הים את הקדוש ברוך הוא וברח

שנאמר הים ראה וינוס

מה ראה?

אלא שראה הקדוש ברוך הוא שנתן יד ימינו על משה

ולא יכול לעכב, אלא ברח מיד.

אמר לו משה, מפני מה אתה בורח?

אמר לו משה,

מפני אלוה יעקב,

מפני יראתו של הקדוש ברוך הוא.

עד כאן המדרש בשמות רבה,

פרשה כא ו.

וכתב באור החיים על הפסוק, וישו וים לפנות בוקר לאיתנו,

וקשה לי לדבריהם.

חכמים שאומרים

שהוא שב לתנאו,

אין זה מקום התנאי,

אלא בשעת החלוקה,

שם צריך להזכיר את התנאי הזה.

כלומר, בשביל לחלק,

הקדוש ברוך הוא היה צריך להתנות איתו תנאי שהוא יסכים ויחלק.

מדוע דרשו חכמים את התנאי שתנא הקדוש ברוך הוא בתחילת הבריאה עם הים,

שיקרע על עניין חזרת הים לאיתנו.

דהיינו שיחזור לתוקף מהלכו הטבעי.

יותר ראוי לציין

על עצם קריעת הים שהוא נקרע מכוח התנאי הזה.

קשה לאור החיים הקדוש שהתנאי על זה שהוא יחזור כאילו לטבעו.

יותר תנאי צריך לתת

שהוא יקרע נגד טבעו.

אז למה וישב הים לאיתנו חזר להיות כמו שהוא היה קודם?

וזה היה התנאי.

על זה שואל אור החיים הקדוש.

זה שאמר הכתוב ידעתי כי כל אשר עשה אלוהים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע.

מה אלוהים עשה שיראו מלפניו?

אמר רבי יוסף בן זמרה

בתחילת בריאתו של העולם

אמר הקדוש ברוך הוא ייקבעו המים אל מקום אחד ותראה היבשה.

מפני מה כתוב

בעמוס

הקורא למי הים וישפיכם

על פני הארץ אדוני שמו?

שיראו מלפניו.

משל למה הדבר דומה?

מדינה שמרדה במלך.

מה עשה? הביא לגיון אחד קשה והקיפה

כדי שיראו בני המדינה ויתייראו מפניו.

כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו יום שיהיה יום.

בא יעקב אבינו ושיקע את השמש שלו בעונתו שנאמר ויאלן שם

קיבה השמש.

קיבה את השמש.

היום היה צריך להיות יותר ארוך

ועריב השמש קיבה השמש.

אז הצדיק גרם

שהיום התקצר.

בא יהושע בעשת הלילה יום

שנאמר שמש בגבעון דום.

זאת אומרת עיכב כביכול את השמש על ידי זה שנתארך היום.

הרי צדיקים שגורעים ומוסיפים

על דבריו של הקדוש ברוך הוא

כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו.

עד כאן ילקוט שבעוני יהושע רמז כא.

אז מה שכתוב ידעתי

אומר הכתוב ידעתי

כי כל אשר עשה אלוהים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע

אבל כתוב גם באלוהים עשה שיראו מלפניו.

זאת אומרת צדיקים כן גורעים וכן מוסיפים

על דבריו כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו.

הצדיקים הם שולטים בטבע

ומחוללים שינויים בדרכי ההנהגה הטבעית

למען תכלית הבריאה.

שמהי תכלית הבריאה?

יראה.

שיראו מלפניו.

דהיינו הניסים הנעשים על ידיהם

הם כדי להביא את הנבראים ליראת שמיים

שיהיו הבריות יראין מלפניו יתברך ויקבלו עול מלכות שמיים.

עכשיו נתבונן בדברי החכמים זיכרונם וברכה

בכוחם של הצדיקים לשלוט על הטבע.

ברא הקדוש ברוך הוא ימים

משה עשה את הים יבשה

שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים

ברא הקדוש ברוך הוא העליונים לעליונים

והתחתונים לתחתונים

שנאמר השמיים שמיים לאדוני והארץ נתן לבני אדם

בא משה

ועשה את התחתונים לעליונים

ואת העליונים לתחתונים

שנאמר משה עלה אל האלוהים

מצד שני וירד אדוני על הר סיני

משה עשה את התחתונים לעליונים

היינו שהשליט את האדם

שזה התחתונים על הבריאה ואפילו על העליונים

ואת העליונים תחתונים

כיוון שהעליונים הם נשלטים על ידי האדם

לכן הם נהפכו לתחתונים

שנאמר ומשה עלה אל האלוהים

כי תכלית הבריאה

נמסרה לו למשה רבנו בקבלת התורה

ועל ידי התורה נעשה האדם שולט בטבע על השמיים ועל הארץ

גם העליונים כפופים לאדם

אחרי מתן תורה

ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם אדוני

משעה שהשמש זורחת

עד שהיא שוקעת

השמש מקלסת

משבחת לקדוש ברוך הוא

וכן אתה מוצא בשעה שעמד יהושע בגבעון

וביקש לשתק את החמה

לא אמר שמש בגבעון עמוד

שמש זה גם זכר גם נקבה כל דבר שהוא עצם

חל עליו שם זכר ונקבה

אז הוא לא אמר שמש בגבעון עמוד

אל השמש בגבעון דום

אלא כל שעה שהוא מהלך

השמש מקלס לקדוש ברוך הוא

וכל שעה שהוא מקלס

יש בו כוח לעמוד

לכך אמר לו יהושע דום

אמר לו השמש אתה אומר לי דום?

יש קטן פותח פיו ואומר לגדול אמנו דום?

אני נבראתי ברביעי

מתי נבראת בשישי זאת אומרת האדם נברא בשישי ואתה אומר לי דום?

אמר לו יהושע בן חורין קטן

שיש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק

לא קנה אברהם אבינו השמיים מכל מה שבתוכו

שנאמר ברוך אברהם לאל עליון קונה שמיים בארץ

ולא זו בלבד

אלא שנשתחוות כעבד לפני יוסף

שנאמר והנה השמש והירח

באחד עשר כוכבים משתחווים לי

אמר לו השמש אתה אומר שאדום?

ומי אומר קילוסו של הקדוש ברוך הוא?

אמר לו שתוק ואני אומר

שנאמר אז ידבר יהושע

ואין אז אלא שירה

שנאמר אז ישיר משה

ולמשול ביום ובלילה

אלו צדיקים שהם שולטים במה שנברא להעיר ביום

ובמה שנברא להעיר בלילה

עד כאן ילקוט שבעוני

וכל שעה שהוא מקלס יש בו כוח לעמוד

זאת אומרת כוח הקיום של השמש

זה רק על ידי הקילוס

ולא כיוון שהוא מתקיים הוא מקלס

מה שמעמיד את השמש זה הקילוס, השבח שלו

כי אין מה שאמרו זיכרונם ברכה

שאין לך עשב שאין עומד עליו מלאך ומכה בו ואומר לו גדל

ראינו שהתפקיד הרוחני של העשב

כבוד שמיים הוא כוח קיומו

מה מקיים בעצם את העשב?

הכבוד שמיים היוצא ממנו

וזה כוח הקיום שלו

זה התפקיד הרוחני של העשב

כך לגבי השמש

כבוד שמיים שנגרם

על ידי שמהלל את השם

משעה שהוא זורח עד שהוא שוקע

זהו כוח קיומו

אמר לו השמש אתה אומר לי דום?

יש קטן פותח פיו ואומר לגדול ממנו דום?

אני שנבראתי ברביעי ואתה נבראת בשישי ואתה אומר לי דום?

יש להבין מה הטענה של השמש

הוא אומר שההקדמה במעשה בראשית מוכיחה על גדולתו

והרי אמרו חכמים זיכרונם ברכה

אדם נברא בערב שבת כדי שייכנס לסעודה מיד

משל למלך בשר ודם

שבנה פלתרין

ושכללן

והתקין סעודה ואחר כך הכניס אורחין

כמו שאומרת הגמרא בסנהדרין ל'ח'

דהיינו כל הבריאה קדמה לבריאת האדם

כדי שתהיה ערוכה ומוכנה עבורו

כי זהו הייעוד שלה, כל הבריאה נבראה לצורך האדם

ביאור העניין הוא

שכל נברא

שאינו בעל בחירה לטוב ולרע

ואת רצון השם הוא עושה בתמידות

כגון השמש,

הוא לא מבין את גדלות בעל הבחירה

אלא הוא מרגיש שיש פחיתות לאדם.

למה? כי האדם מסוגל לבחור גם ברע

ולעשות נגד רצון השם.

ואפילו שהוא בוחר בטוב

על כל פנים שוקל גם בדעתו את צד הרע כאפשרות.

אז לכן חושב

כל מי שהוא נברא ואינו בעל בחירה

שמעלתו גדולה יותר מבעל הבחירה כי הוא לא מבין את החשיבות של הבעל בחירה.

כי עין זה באר מורנו ורבנו הגאון רבי אליהו דסלר זכר צדיק וברכה

במכתב מאליהו חלק ב' עמוד 124 ובחלק ג' 220

הוא מסביר את טענת המלאכים

כשעלה משה למרום

אמרו המלאכים מה אנוש

כי תזכרנו

ככתוב בשבת פחת

למלאכים אין שום מושג על מהות הבחירה

ולכן אף כאשר האדם בוחר בטוב

מכל מקום כיוון שהייתה לו האפשרות

והבה אמנה לבחור ברע

זה כבר חילול השם.

אמר לו יהושע לא קנה אברהם אבינו השמיים

וכל מה שבתוכו שנאמר ברוך אברהם לאל עליון

קונה שמיים וארץ

הפשט של הפסוק קונה שמיים וארץ

מתייחס לקדוש ברוך הוא

זאת אומרת ברוך אברהם לאל עליון שהקדוש ברוך הוא קונה שמיים וארץ זה הפשט

דהיינו שאברהם אבינו השריש אמונה בעולם

שכל הבריאה היא להשם יתברך והכל נברא מהשם יתברך

ועל ידי זה הוא הקנה שמיים בארץ לשם. עד אז לא הכירו את השם עבדו עבודה זרה.

אמנם חכמים זיכרונם לברכה גם דרשו קונה שמיים בארץ

שאברהם אבינו קנה את הבריאה

על ידי שהשריש אמונה בעולם

וייחס את כל הבריאה לקדוש ברוך הוא אז הוא קנה בעצמו את כל הבריאה.

בבראשית רבה פרשה מג' זן

כתוב ברוך אברהם לאל עליון קונה שמיים בארץ.

שואל המדרש ממי כנען

היה מקבל עוברים ושבים

ומשהיו אוכלים ושותים היה אומר להם ברכו

והם אומרים לו מה נאמר

והוא אומר להם

אמרו ברוך אל עולם

שאכלנו משלו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא אני לא היה שמי ניכר לבריאותי והכרת אותי בבריאותי.

מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עימי בבריאתו של עולם

עד האוד הכתיב קונה שמיים בארץ.

מכאן שהקדוש ברוך הוא הקנה למשה רבנו כשותף בבריאה

שמיים בארץ

ועל ידי זה זכה שכל הבריאה השתעבדה לו לצורך עבודתו

כי הרי העולם נברא לשמש את האדם השלם

כל הבריאה המתינה מוכנה עד שיבוא האדם הראשון להשתמש בכל הבריאה

אז כל הבריאה משעבדת

לצורך עבודת האדם

ולכן העולם נברא לשמש את האדם השלם אבל

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

אלה תודות השמיים והארץ ביברעם באברהם.

בשביל אברהם הכל נברא.

טענה נוספת,

הוא עונה לו יהושע,

ולא זו בלבד

אלא שנשתחוות כעבד לפני יוסף

שנאמר והנה השמש בהירח באחד עשר כוכבים

משתחווים לי.

הטענה של יהושע לא הייתה שהשמש בפועל השתחווה ליוסף,

שהרי הדבר הזה היה רק בחלום,

אלא שתוכן החלום מלמד

שהבריאה כפופה ליוסף הצדיק.

וכדי להדגיש נקודה זו,

נמשלו אביו, אמו ואחיו לשמש, ירח וכוכבים.

אמר לו השמש,

אתה אומר שאדום?

ומי אומר קילוסו של הקדוש ברוך הוא?

אמר לו, שתוק, ואני אומר,

שנאמר אז ידבר יהושע,

ואין אז אלא שירה,

שנאמר אז ישיר משה.

התשובה של יהושע היא שזה הקילוס הגדול ביותר

שאתה הטבע משמש אותי את הצדיק.

על ידי שהצדיק משתמש בטבע לעבודת השם,

בזה הוא מביא את הבריאה לתכלית,

וזו ישירה גדולה ביותר.

וכך אומר גם המסילת ישרים בפרק א',

ואם הוא שולט בעצמו, האדם,

ונדבק בבוראו, כמו שלמדנו בשיעורים האחרונים,

הוא משתמש מן העולם כדי

להיות לסיוע לעבודת בוראו,

הוא מתעלה, העולם עצמו מתעלה עמו,

כי הנה הוא עילוי גדול לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך.

אין עילוי יותר גדול לכל מה שנברא בעולם

בשעה שהם משמשים ומסייעים לאדם השלם

שהוא מקודש בקדושתו של הבורא יתברך,

ולמשול ביום ובלילה אלו הצדיקים

שהם שולטים במה שנברא להעיר ביום

ובמה שנברא להעיר בלילה

מתחילת בריאת שמיים וארץ,

שמש,

ירח וכוכבים,

התנא הקדוש ברוך הוא עמהם שהצדיקים תהיה להם שליטה וממשלה עליהם, ומה שיפקדו עליהם חובה עליהם לשמוע.

עכשיו עלינו להבין

מהו התנאי שהתנא הקדוש ברוך הוא בראשית הבריאה?

הרי אין חדש תחת השמש.

הכל הקדוש ברוך הוא ברא מתחילה ואין שום שינוי.

אז אם צריך להיות שינוי הוא צריך להיות מותנה מראש.

אז אנחנו רוצים להבין מה התנאי שהתנה הקדוש ברוך הוא בראשית הבריאה.

נעיין שוב בדברי אור החיים.

וצריך לדעת אופן התנאי, הוא אומר,

בשמות יד כז.

אם היה לי יוצאי מצרים,

מה אופן התנאי? אם היה לי יוצאי מצרים,

אם כן, למה נרעש בפעם הזאת?

כי עמרם זיכרונו נרעש שהתריס כנגד משה,

ואמר לו, אין אני נקרע מפניך,

שאני נבראתי ביום ג' ואתה נבראת ביום ב',

עד שנטע אדוני ימינו על ימינו של משה,

ככתוב, מוליך לימין משה.

בעוד רואני

כיחידי סגולה,

היה נקרע בעל כורחו,

כמעשה שהובא בחולין, ברבי פניחס בן יאיר.

ואם לא התנא עמו אלא ליוצאי מצרים בלבד,

מה כוחו של רבי פניחס בן יאיר, עליו השלום, להתגבר על מעשה בראשית?

נסביר את דברי אור החיים הקדוש.

הוא אומר ככה,

צריך לדעת אופן התנאי,

אם היה ליוצאי מצרים.

האם התנאי היה רק ליוצאי מצרים בלבד או לא?

אם זה היה רק ליוצאי מצרים,

והיה תנאי,

אז למה הוא נרעש הים ולא הסכים להתריס נגד משה, אם יש תנאי?

אז הוא אומר לו, אין אני נקרע מפניך,

שאני נבראתי ביום ג' ואתה נבראת ביום ב'.

והיה צריך את הקדוש ברוך הוא שיהיה ימינו על ימין משה,

כדי שיברח הים מפניו, יא נוסעים.

ועוד דבר אומר אור החיים הקדוש, אני רואה גם יחידי סגולה

שנקרא להם הים בעל כורחו,

כמו שמובא עם רבי פנחס בן יאיר,

שנלמד תכף,

ואם לא התנא עמו הקדוש ברוך הוא עם הים רק ליוצאי מצרים לבד,

אז מה היה הכוח של רבי פנחס בן יאיר עליו השלום שהתגבר על מעשה בראשית

וחצה את נהר גיני?

אכן, תנאי זה הוא בכלל התנאי שתנא ה' על כל מעשה בראשית

להיות כפופים לתורה ועמליה,

ולעשות

ככל אשר יגזרו עליהם

וממשלתם עליהם

כממשלת הבורא ברוך הוא.

זאת אומרת, הצדיקים מושלים בטבע בדיוק כמו הקדוש ברוך הוא.

זה תנאי

שהוא התנא עם כל הבריאה שתישמע לצדיקים,

ולזה תמצא כמו כן

בשמיים ובארץ, בכוכבים ובשמש

ובירח שלטו עליהם הצדיקים היחידים,

ואין צריך לומר מרובים.

כאשר חקק ה' להם בעת הבריאה

והנה ביציאת ישראל ממצרים

עדיין לא קיבלו את התורה

ואין גזירתם על הנבראים גזירה

כל זמן שלא קיבלו את התורה,

אז גזירה של צדיקים

היא עדיין לא גזירה,

ולזה לא הסכים הים לחלק,

ותאר למשה, אתה נבראת בשישים

אני בשלישי.

זאת אומרת, למז לו שהוא לא בן תורה,

שאם היה בן תורה,

הנה הוא קודם לו,

כי התורה קדמה לעולם.

לכן הוא אומר לו, אתה בן שישי,

אני בן שלישי.

אם היית מקבל התורה,

אז התורה קדמה לבריאה, עשתה לפניי.

ולזה נתחכם השם

והולך ימינו לימין משה

פירוש הראה לו שהוא בן תורה שמתייחס לימין,

ככתוב מימינו אש דת למו.

וכשראה הוא תכף ומייד נקרא כתנאי הראשון שהותנה איתו.

מבואר בדבריו כי הים נקרע

על ידי כוח התורה.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם ברכה,

שהוליך הקדוש ברוך הוא ימינו לימין משה,

שקריעת הים הייתה בכוח התורה. מימינו אש דת.

כדוגמת הימין שהוא הכוח השולט.

כך התורה שהיא בימינו של הקדוש ברוך הוא,

היא שולטת בבריאה.

וזה התנאי עם כל מעשה בראשית,

שיהיו כפופים לתורה ולעמליה.

העמל בתורה וכובש כוחותיו לעמל התורה,

שהיא התכלית של הבריאה,

יכול לדרוש מהבריאה

לכבוש את טבעה

ולשמש כעזר וסיוע למטרה זו.

כמו שמובא במדרש,

עולמי עולמי.

אומר לך מי בראך?

מי יצרך?

במדרש ויקרא רבה ל״ו ד׳ הקדוש ברוך הוא אומר לעולם כך, עולמי עולמי.

אומר לך מי בראך?

מי יצרך?

בו ראך יעקב

יוצרך ישראל.

זאת אומרת, אתה נבראת בשביל יעקב וישראל.

בראשית?

בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו.

בראשית?

בשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו.

ולכן,

כשראה הים את כוח תורתו של משה,

מיד נקרע כתנאו הראשון.

מסיים אורח חיים הקדוש את דבריו הנפלאים

באומר ולזה כל צדיק וצדיק

שיעמוד

אחר קבלת התורה יביא בידו שטר חוב אחד לחופו לחלק לפניו.

ותמצא שכשלא רצה לחלק לרבי פנחס בן יאיר

ולמתלווה עמו רצה לכונסו ופחד היה ממנו.

בחובת הלבבות בשוער חשבון הנפש בחשבון השישי כותב

שמשורת הדין היה שבשעה שאין האדם מקיים תורה ומצוות

לא יוכל להשתמש בבריאה.

אז זאת אומרת,

רק מי שמקיים תורה ומצוות כמו שלמדנו הוא יכול להשתמש בבריאה.

עכשיו בואו נעיין במעשה של רבי פנחס בן יאיר.

כתוב רבי פנחס בן יאיר הבא כעזי לפדיון שבויים. היה הולך לקיים מצוות פדיון שבויים.

פגע בגיני נערה. הגיע לנהר שנקרא גיניי

אמר לה גיניי

חלות לי ממך ואעבור בך.

כשהוא הולך לפדות שבויים

הוא מבקש ממנו תחלוק ממך כדי שהוא יוכל לעבור.

אמר לו הנהר

מי זה הנהר? אומרים בעלי התוספות.

שם השר של ים השיב לו כך זאת אומרת הוא פנה לשר של הנהר והשר ענה לו

או היה מחשב בליבו שלכך

צריך להניח לו ולחלוק.

אמר לי אתה הולך לעשות רצון קונך

ואני הולך לעשות רצון קוני ככה אומר לו הנער

אתה רוצה לעשות את הרצון של הבורא וגם אני הולך פה וממשיך בזרימה לעשות את רצון קוני אבל אתה ספק עושה ספק כי אתה עושה מי אמר שתצליח במצוות פדיון שבויים אולי לא תצליח

אני ודאי עושה כל רגע שאני זורם

אני עושה את רצון קוני ודאי אצלי אין ספק אצלך אין ספק

אמר לו רבי פנחס בן יאיר אם אין אתה חולק

בקיצור גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם

ואז הנהר חלק לו

היה איתו עוד גבר אחד שמה שהיה נושא חיתים לפסח

אמר לו חלק לה גם לא תחלוק כיוון שהוא עסוק במצווה

חלק לו

אחר כך היה איתו עוד אחד

ערבי סוחר טייעה

שהיה מתלבה אליהם אמר לו תחלוק לו גם כן

שלא יאמר כך עושים לבני לוויה זאת אומרת מפקירים אותם אתה הולך ומשאיר את ההוא מעבר לנהר כך עושים לבני לוויה

חלק לו זאת אומרת גם דרך ארץ לא רק בשביל מצווה

גם בשביל דרך ארץ

אמר רבי יוסף איי איי יאי כמה נפיש גברא ממשה ושטין רבבן

כמה גדול רבי פנחס בן יאיר ממשה ושישים ריבוש נחלק להם ים סוף

דין לו שם

חדא זמנא שמה נחלק להם פעם אחת

ופה נחלק שלוש פעמים

זאת אומרת בשביל רבי פנחס בן יאיר הוא יחיד

ובשביל עוד שניים

נחלק שלוש פעמים

ויש אפשרות ודילמה הכנה מאחדא זמנא

אולי גם כאן נפגע רק פעם אחת

ורק היה מתיירא שלא יחזרו המים ושטיפו את השניים ולכן היה מדבר גם עליהם שימתין הנהר

אלא כמשה ושיטין רבבן זאת אומרת כביכול רבי פנחס בן יאיר

שקול כנגד משה ושישים ריבו

יש בזה תירוצים מה ההסבר בזה

האם זה כן ככה או לא ככה אבל לא המקום

אפשר לבאר שטענת נהר גינאי

כנגד רבי פנחס בן יאיר שאמר לו אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה

ואני ודאי עושה

היא נבעה מהטענה כעין הטענה של השמש

כמו שביארנו

שמי שאינו בעל בחירה הוא לא מסוגל להכיר את מעלת בעל הבחירה

וזה היה עומק הטענה של הנהר ספק אתה עושה ספק אין אתה עושה

היינו אתה בעל בחירה ואם כן ישנו קצת חילול השם במעשיך

מה אמר לו רבי פנחס בן יאיר

אם אין אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם

לכאורה קשה

מדוע כשמסרב הנהר לחלוק הוא מזהיר אותו בגזירת כיליון

שיפסקו ממם

היה לו לומר גוזרני עליך שיחלקו המים

אולם הביאור הוא

כל הטבע נברא עבור הצדיק לשרת אותו כל הטבע נברא

עבור הצדיק לשרת אותו וזה הזכות קיום של הטבע הטבע אין לו זכות קיום

רק בשביל לשרת אותו ואני קופץ רגע לתת

קטע מהקדמה של המשניות לרמב״ם בסדר זרעים

שהוא מבאר שכל הטבע וכל הבריות התכלית שלהם של הצדיק

צדיק יסוד עולם

וזה הלשון שלו שמה

יצווה לעבדיו יש אחד צווה לעבדיו לבנות ארמון

כליל יופי

לנטוע כרם חשוב כמו שיעשו המלכים

בכל הדומה להם

ואפשר שיהיה ארמון ההוא

מזומן לאיש חסיד יבוא באחרית הימים

ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההן

ויהיה לו סיבה להינצל ממוות

וזה העניין

שהיה בן זומה עומד על הר הבית והיה רואה ישראל עולים לחוג

אמר ברוך שברא כל אלה לשרתני

כי היה יחיד בדורו

זאת אומרת כל הבריאה

קיימת

על כל תהלוכותיה ומיניה וסוגיה לטובת הצדיק לשמש אותו

אין לה זכות קיום אם היא לא עושה זאת

וזה זכות הקיום

לכן ברגע שהטבע לא רוצה לשמש כליל הצדיק

ממילא הוא לא מקיים את התפקיד של מענו נברא

בכך הוא מאבד את זכות וכוח קיומו

לכן אמר לו רבי פרחס בן יאיר אם אי אתה חולק

היינו אם אתה לא עושה את מה שמוטל עליך אני גוזר עליך

שלא יעברו בך מים לעולם כי אין לך כבר זכות קיום

לאור היסודות הללו מיושבת הקושייה של אור החיים שהבאנו בראשית דברינו

הוא שאל

על מה שאמרו חכמים בישו בים לאיתנו לתנאו

שתנא עימו במעשה בראשית

שיקרע

לכאורה היה צריך לדרוש זאת על עצם הבקיעה של הים

על נס הקריעה

תנאי שיבוא משה אתה תיקרע

ולא להגיד וישו בים לאיתנו בעניין שיבת הים לאיתנו שהוא חוזר להיות זורם כרגיל כמו שהיה קודם בשביל זה צריך תנאי

זה אוטומט ברגע שמפסיק הנס

אוטומט הוא חוזר להיות מה שהוא היה קודם

אז למה צריך לעשות על זה תנאי?

אבל לפי המתבאר יובן

שמה ששב הים לאיתנו זה משום שהוא קיים את התנאי

אם לא היה נקרע

הוא לא היה שב לאיתנו למהלך הטבעי כמו בהתחלה

כי היה מתבטל מעצם מציאותו

כמו שהסברנו עכשיו עם רבי פנחס בן יאיר שגזר עליו שלא יעברו בו מים לעולם

זאת אומרת אם הוא לא יחלוק הוא לא ישוב לאיתנו

כיוון שאין לו זכות קיום

לכן הדגישו חכמים זיכרונם לברכה

את עניין התנאי דווקא בשיבת הים

כדי להורות לנו יסוד זה שרק מכוח בקיעת הים עבור ישראל שזה נס

זה נגד הטבע אז יכול הים שוב להמשיך את המהלך הטבעי

זהו אחד מהגילויים

שנלמדים מהנס של קריעת ים סוף

שאף שחזר הים לאיתנו מכל מקום כל איתנו חוזקו

בזכות קיומו גם עתה זה רק מכוח זה שמילא תפקידו

שמענו נברא שיהיה בו נס קריעת ים סוף

זאת אומרת כל הבריאה כולה משמשת את האדם השלם

שעושה את רצונו יתברך ואין לה ברירה היא חייבת להיכנע אם לא

היא מתבטלת מתפקידה

לכן היה כוח ליהושע להעמיד את החמה ולמשה לקרוע את הים ורבי פנחס את הנהר

וכל הצדיקים ששינו את הטבע הכל בכוחם והטבע מחויב להישמע להם

זה כוחו של יהודי שומר תורה ומצוות ועושה רצון אלוקיו

כל הבריאה יש תנאי איתה מראשית הבריאה שחייבת להישמע

שינוי הטבע אצל צדיקים

זה טבע

זה לא נס

זה טבע

כיוון שהם חיים מעל לטבע

זאת אומרת הם מחזיקים בקדוש ברוך הוא שהוא מעל לטבע הם דבוקים בקדוש ברוך הוא

הם לא נתונים תחת מזל ושום גורם שמימי

רק הקדוש ברוך הוא

ממילא הם מעל לטבע כל הזמן

אם הם מעל לטבע הטבע תחתם וחייב להישמע להם ואצלם זה בגדר טבע מה שהם מבקשים מהטבע לשמוע בקולם

לכן

מי שאמר

לשמן וידלוק

הוא יאמר לחומץ וידלוק.

רבי חנינא בן דוסא עשה ניסים, מופתים, הכול. למה?

חייב הטבע להישמע לו.

אם כן,

אפשר להגיע לזה, כל אחד

לתנאי שיהיה מחובר לבורא יתברך, כמו שלמדנו בשיעורים האחרונים.

כדאי

מועדים לשמחה,

בעזרת השם, בריאים ושלמים, מחר בבוקר.