משה רבנו חודר ללבותן של ישראל | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום רפואה שלמה במהרה למשה בן שרה זהרה,
שזכות זיכוי הרבים תעמוד לו,
והחלמה מהירה ויזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
אמן.
ויאמר משה לעם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם באלוהים.
עם ישראל לא יכלו לשמוע את השם דבר אתה עימנו ונשמע.
הם פוחדים, לא יכולים לשמוע את הקולות והברקים וכל מה שקורה,
והם מבקשים ממשה רבנו דבר אתה עימנו.
פן נמות, הם פחדים.
אז משה מרגיע אותם ואומר להם
ויאמר משה לעם אל תיראו
כי לבעבור נסות אתכם באלוהים.
המחילתא
להודיע חוכמתו של משה
שהיה עומד ומפייס אותם האלפים והרבבות
ועליו מפורש בקבלה
חוכמת העוז לחכם מעשרה שליטים.
איזה חוכמה הייתה כאן?
כשהוא אומר ויאמר משה לעם אל תיראו
כי לבעבור נסות אתכם באלוהים. איזה חוכמה יש כאן?
ולמה צריך לפייס אותם?
וכי הייתה פגיעה בהם?
וממה נפגעו?
אלא יש לבער כי מושכל ראשון הוא
כשאחד הצליח להתעלות
ולהיות מבני העלייה
והוא שולט על הטבע ומסוגל להתרחק מכל חוקיו והנהגותיו של הטבע,
כשהוא כל כך התרגל לחיות באוויר דלעילה,
כבר אינו מבין ומסוגל להכיר שיש עוד אנשים שעודם נמצאים בתוך מערכת המלחמה בינם לבין נצרם.
אדם שהתעלה למעלות גדולות ורוחניות, מנותק מהטבע ושולט בטבע,
ואין לו מלחמה עם מצרו.
הוא לא מבין איך אנשים עוד
נשמעים ליצר הרע שרוצה להמית אותם ולהכניס אותם לגיהינום,
והם הולכים איתו יד ביד מחייכים ומרוצים.
הוא לא יכול להבין את זה.
כשרבי שמעון בר יוחאי
יצא מן המערה אחרי 12 שנה,
אז הוא ראה בן אדם שרץ עם אגודות
של הדסים
אז הוא אמר, מה זה?
עוזבים חיי עולם
ועוסקים בחיי שעה?
מה, אנשים חורשים וקוצרים ועושים?
מה זה?
נתן עיניו בו,
הפך אותו לגל עצומות.
הוא לא יכול להבין.
אחרי שהוא היה במערה
וחידש את כל אזור הקדוש עם אליהו הנביא,
בעולמות עליונים הוא נמצא.
שנים רבות פתאום הוא יוצא, רואה אנשי חומר
מתעסקים בחומר,
עוזבים חיי עולם, אפשר לקנות חיי עולם, ואנשים מתעסקים בחיי שעה?
לא יכול להבין את זה.
פעם סימרו למישהו מהגדולים
שתפסו גנב ואומר לא יכול להיות.
אמרו לו, למה לא יכול להיות?
הוא אומר, כתוב בתורה לא תגנוב.
איך זה יכול להיות שבן אדם,
כתוב לא תגנוב.
יכול להיות דבר כזה שמישהו יגנוב? אם כתוב בתורה לא תגנוב. אפשר לגנוב? איך אפשר לגנוב? הוא לא מבין את זה.
משה רבנו היה מבני העלייה בעליונים.
אין טבע,
הוא לא מחובר אליו.
אז מושכל ראשון שאדם כזה שהגיע לרמות כאלה,
הוא לא יכול להאמין
ולהכיר
שיש עוד אנשים שנמצאים במלחמה, במערכה
ביניו לבין נצרם.
ויש לפעמים שאיש רוח כזה,
שעמל ביגה להתרומם
מעל הטבע,
בהרגלי היצר,
שהוא צריך לעשות מאמץ מיוחד כדי להבין
שעוד ייתכן בעולם מי שעדיין מצוי בהרגליו.
ועוד הוא עומד על הגבול שבין הטוב לרע.
והאדם המרומם הזה צריך פשוט לרד ממדרגותיו
כדי להיכנס ללב
המעונה בסבך
שבין אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי.
ולהכיר את בעיותיו,
מבוכותיו
ומצוקותיו הנפשיות.
אדם מרומם כזה, איש רוח כזה,
צריך לעמול
מעל הטבע,
להתרומם
מעל הטבע בהרגלי היצר.
אדם כזה הגיע למדרגות שהוא עמל והגיע למעלה מן הטבע,
אז בשביל לרדת לאנשים כאלה הוא צריך מאמץ
כדי להבין איך האנשים האלה עדיין מתמודדים עם שטויות כאלה, עם יצר הרע
שרק רוצה להרע להם.
הרוצח הכי גדול רוצה להמית אותם,
והם הולכים איתו יד ביד ומסכימים איתו.
יש את זה גם אצל מרצים.
יש מרצים שהם אקדמאים קוראים להם.
והציבור שיושב מולם, ציבור רגיל, פשוט,
לא ציבור אקדמאי, והם מדברים איתם כאילו הם באוניברסיטה.
ואנשים לא מבינים בכלל מה הם רוצים.
לא מבינים מה הם רוצים.
אז אומרים להם, תשמע,
תרד קצת לעם, כמו שאומרים, שיבינו מה, לא יכול לרדת.
לא יכול לרדת.
הוא לא יכול.
הוא רגיל לדבר רק ככה,
שלא יבינו.
בשביל מה אתה בא?
חייב לרדת, לדבר בשפה של האנשים.
החוכמה הגדולה זה לקחת את החומר הכבד, הקשה,
המסובך,
לפרק אותו ולתת לאנשים, כמו לתינוק.
אימא נותנת לילד ביסקוויט
כמו שהוא,
הוא יחנק לה.
הוא אומר, לא, אני לא מפורר ביסקוויטים.
אני לא מפורר אותם.
אבל מה לעשות? צריך להרטיב, צריך לפורר.
תינוק, הוא צריך לאכול, כרגע הוא לא יכול.
משה איש האלוהים.
אם אלוהים למה איש?
ואם איש למה אלוהים?
זה לכאורה תרתי דה סתרי, לא?
שני דברים סותרים.
איש זה לא אלוהים, ואלוהים זה לא איש. אז איך קוראים לו?
איש האלוהים.
איך זה?
אלא מחציו ולמטה איש,
מחציו ולמעלה אלוהים.
כזו הייתה גדולתו,
וזו הייתה חוכמתו של משה איש האלוהים,
שהיה יכול לרד מן ההר אל העם.
אדם שנמצא כביכול עם הקדוש ברוך הוא, ארבעים יום וארבעים לילה, בלי אכילה ושתייה.
לרדת
מן ההר
זה כבר ירידה. לחזור לעולם הזה זה ירידה גדולה.
ועוד לרדת לעם. איפה המדרגה של משה ואיפה המדרגה של העם?
והוא,
למרות שהיה בחינה של אלוקים,
מחציו ומעלה אלוהים,
אבל כשהוא יורד
הוא נהיה איש.
מסוגל לרדת אל העם.
יורד מן ההר אל העם,
ומתוך עלייתו וקדושתו הוא מסתכל בלבבות של ישראל.
להבין את הרגשות שלהם,
את המבוכות שלהם,
שאינם מסוגלים לשמוע את קול אדוני יותר.
לא יכולים.
דבר אתה עימנו ונשמע.
מגיד,
שלא היה בהם כוח לקבל יותר מעשרת הדיברות.
דה, דה, דה. עומדים למות.
דה, לא יכולים לשמוע.
שנאמר,
אם יוספים אנחנו לשמוע את קול אדוני אלוהינו עוד ומתנו.
זהו.
אז כתוב שהוא פייס אותם.
מה הפיוס?
אל תצטערו שאינכם מסוגלים עוד לשמוע יותר את קול השם.
די לכם בשמיעת עשרת הדיברות.
כי גם זו זכות גדולה מאוד מאוד.
ומי גוי גדול כמוכם,
שיש לו הזכות לשמוע קול אלוהים חיים מדבר,
לשמוע.
ומה שאין אתם מסוגלים להוסיף ולראות ולשמוע עוד יותר במעמד הנשגב,
אין בזה שום עלבון,
בשום פגיעה.
כי מבלי זה הגעתם לגבול
שבן אדם יכול להשיג ולשמוע.
הקולות החזקים,
כשאתם שומעים את הקולות והברקים והלפידים וכל זה,
הוא מפייס אותם. זה לנסות אתכם
ולעורר בכם
בושה ויראה.
בושה
מפני הקדוש ברוך הוא.
אתה רואה מה הוא עושה?
תראה איזה פעולה.
ואתה כבר לא יכול להחזיק מעמד, אתה חושב שאתה מת.
גילוי אלוקי.
קולות, ברקים, עשן, אש מטמאר וכו'.
וכל ההר בוער באש.
מראה מבהיל.
זה שיהיה לכם בושה מפניו ביראה.
וגם כדי לגדל אתכם
בעיני העולם כולו.
לנסות אתכם, להרים אתכם על נס
שיצא לכם שם באומות.
איזה שם?
שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו
נגלה עליכם.
אז זה הפיוס שפייס אותם
משה רבנו.
בהיותו אדם גדול,
שהוא מסוגל לעמוד בכל זה,
אז הוא לא כמו אקדמאים,
לא יכול להבין את הרמה הזאת שאנשים לא מבינים את מה שהוא מדבר.
לא.
הוא יורד לתוך ליבותם, מבין את המבוכה שיש להם, את הניסיון שיש להם,
ומפייס אותם.
הגעתם לשיא הגבול
שהאדם יכול להגיע,
למעט מי שמתעלם מעל ומעבר
כמשה רבנו.
אבל סתם בני האדם?
אתם הגעתם לגבול מה ששום בירייה בעולם
לא זכתה לדבר כזה.
רק אלה זכו במעמד הר סיני.
כל אומות העולם האחרים יש להם סיפורים.
בו במייסס,
מעשים של סבתא,
סיפורי סבתא קוראים לזה, בו במייסס.
מעשיות של סבתא, בו ב.
בו במייסס.
זה מעשיות של סבתא,
שבא להם אחד ואמר להם, קיבלתי תורה במערה, וזה,
הוציא להם תורה.
בא אחד, בכלל לא היה, אחרי 200 שנה עשו ממנו תורה,
ועשו מזה נצרות, ועשו מזה...
לא היה, ולא נברא, ולא שום דבר, הכל חריץ.
העם היחידי שנוכח,
ששמע,
שראה את האותות, את הקול,
ראה את הקולות, ראה את הקולות,
העם היחידי ששמע באוזניו, וה' דיבר איתו פנים בפנים,
זה עם ישראל.
שמעו את השם אומר במפורש,
אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתי איתך מארץ מצרים.
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
זה שמעו מיליונים.
אז זאת אומרת, דבר כזה זה עצום בגדול. מי זוכה?
נביאים שמעו את השם מדבר כמו במעמד הר סיני? גם הנביאים לא שמעו ככה.
הם רואים רק בחזיון,
הם רואים כך או אחרת, כל אחד לפי מדרגתו.
אבל לשמוע את קול האלוהים מדבר ממש כמו ששמעו
בני ישראל, ויחי,
ונשארו בחיים,
איי, איי, איי, איי, מנוח.
כשדיבר עם המלאך, חשב שהוא ימות בגלל שהוא שמע מלאך.
כשהוא שמע מלאך, הוא חשב שהוא ימות, הוא חשש שהוא ימות.
אז לשמוע את קול האלוהים?
אז משה רבנו,
להודיע חוכמתו של משה,
שהיה עומד ומפייס אותם האלפים בארבבות,
ועליו מפורש בקבלה,
החוכמת העוז לחכם מעשרה שליטים.
איזו חוכמה הייתה כאן?
למה צריך לפייס אותם?
מה הפגיעה שהייתה בהם?
ממה?
אלא שהוא ירד לתוך ליבותן ולא החזיק מעצמו.
מה קרה לכם? מה יש פה?
מה אתם מפחדים? תשמעו.
הוא מבין אותם.
החוכמה של החכם זה שהוא יודע לרדת לעם, להבין לליבם
ולמצוא להם
פתרונות
ולהרגיע אותם, לפייס אותם, להדריך אותם ממקום שבו הם נמצאים.
יש כאלה נמוך, יש כאלה נמוך יותר.
כל אדם לפי מצבו. זו חוכמת החכם.
להודיע חוכמתו של משה,
שהיה עומד ומפייס.
לא טוען עליהם טענות. מה קרה לכם?
מה קרה? מה אתם נבלים?
תשמעו מה שהוא מדבר.
מבין לליבותם.
זו חוכמה גדולה.
שאדם ברום המעלה יכול לרדת לעם.
הוא יורד מן ההר
אל העם.
בן אדם שזוכה להיות במקום כזה 40 יום, 40 לילה
עם השם.
אתם יודעים מה זה לרדת שוב פעם לעם?
מה עוד כשהוא בא לשם הוא רואה אותם עוד מתעסקים בעגל?
יא ביי ביי, יא ביי ביי. איזה ירידה זה בשבילו כאילו. כאילו זה נחיתת אונס.
כאילו לחזור לעולם הזה עוד פעם.
הרי מלאכים שיורדים לעולם הזה הם צריכים לעבור נהר דינור בשביל לחזור בחזרה למעלה שלהם.
נהר דינור זה נהר של אש עצום שכל מה שנדבק בהם מטומאת העולם הזה הם צריכים להתנקות שיישרף בנהר הזה בשביל שיחזרו למעלתם.
אז משה רבנו זכה להיות למעלה ולרדת עוד פעם לעולם הזה זה עצם הירידה זה כבר משהו
קשה ביותר.
עכשיו עוד לרדת ולהבין לרחשי ליבם של בני ישראל
ולפתור להם ולפייס אותם ולהרגיע אותם
זה מעלה של חכם.
רבי חנניה ברגל שאומר