לא להיות מפגר | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 04.02.2015, שעה: 20:30
יד' שבט תשע"ה - פרשת יתרו - לא להיות מפגר
"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים".
רש"י הקדוש: "אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים", לא מסורת היא בידכם: זה לא הועבר אליכם במסורת שאתם מאמינים אלא אתם ראיתם במו עיניכם, ואל בדברים אני משגר לכם: ולא שלחתי על ידי אנשים שיספרו לכם, לא בעדים אני מעיד עליכם: לא הבאתי לכם עדים שיעידו עליכם, אלא אתם! ראיתם מה שעשיתי במצרים, על כמה עבירות היו חייבים לי, קודם שנזדווגו לכם ולא נפרעתי מהם אלא על ידכם, כלומר: המצרים היו חייבים על הרבה עבירות כלפי הבורא יתברך, המון המון עבירות והרבה עונש היה מגיע להם, והקב"ה לא עשה עימהם כלום, אבל ברגע שהם נזדווגו לכם והתחילו עם הגזרות אז נפרעתי להם על ידכם.
רש"י אומר יסוד גדול מאוד: כשאומה אחת מתרוממת בערכה ובצביונה הרוחני על שאר חברותיה, או אפילו כשיחיד מתעלה ומתרומם בערכו המוסרי מכל בני שכונתו, לכן לכאורה כל התרוממות של האומה או של היחיד נתבעים המפגרים, {היינו האומות שלא התקדמו, או היחידים שסביב אותו יחיד} על שלא התאמצו להגיע לאותה מדרגה של האומה או של היחיד, כי לאור ההתרוממות הרוחנית, נעשים מובלטים ביותר החטאים של האומה או של היחיד, ובעקב הגילוי, בא הגינוי או העונש על המפגרים, {כעת מובלט ההפרש לבין אלה שהתרוממו לבין אלה שפגרו אחריהם} עקב גילוי זה בא הגינוי והעונש למפגרים.
לדוגמה, הרב אמנון יצחק מספר:
היום קבלתי אס אם אס: לפני כשנה זכיתי להביא לשיעור של הרב בבית הכנסת בחור שלמד איתי, בשנה הראשונה בשערי משפט, שנה של תחנונים והפצרות לקח עד שהלה נאות לבוא, ומאז נפרדו דרכינו {כלומר הוא היה פה שיעור אחד בלבד} לפני כשבועיים אותו בחור שלח אלי קישור של הרב, וסיפר כי לומד הרבה תורה, הדף היומי, שערי תשובה וכו', וכן הודה להשם יתברך כי זיכהו להתחזק, אותו בחור היה לפני כן אפיקורוס, לפני השיעור{ זה היהודי ששלח לי את האס אם אס וזה חברו}. זאת אומרת: רואים שאפילו פעולה אחת יכולה להרים בן אדם.
תארו לכם יש כאן הרבה אנשים שהיו פה הרבה שיעורים והם לא הגיעו למה שהוא הגיע, אפיקורוס משיעור אחד הגיע לזה שלומד דף היומי קבוע, מתעלה בהלכות וכו', וכל האנשים פה לא לקחו את הדברים ברצינות ומפסידים את כל ההתעלות שהיו יכולים להתעלות. זה מאפיל על האנשים האחרים וזה גורם חס ושלום גם לעונשים.
העבירה לכשעצמה היא אינה כל כך חמורה, אם משווים אותה אל הטומאה ואל הטהרה בתערוכה אחת,
{שנים שנמצאים בשיעור אחד התאמץ ושני לא התאמץ, יש טענה על הלא מתאמץ, אם זו בעיה של קישורים לא יטענו כלפיו אפילו אם הוא לא השיג כי השכר הוא לפי הצער, אך אם אדם לא מתאמץ והוא מזלזל ולא לוקח דברים ומפנים אותם ואחרים כן עלו, מצבו גרוע}.
כלומר כשרואים את האור מול החושך ההבדל הוא מהותי, כשהחושך נמצא באזור החושך לא ניכר, אבל כשהחושך נמצא בסביבות האור ניכר מאוד, אז השליליות שבעבירה מתגדלת ביותר, כמו שאמרה האישה הצרפתית לאליהו הנביא: "כי באת אלי להזכיר את עווני? בתוך עמי אנוכי יושבת",
{כי ההפרש ביני לבינך הוא איום ונורא, אז אל תבקש בשבילי בכדי לא להזכיר את עווני, כשאני בתוך עמי אני באותה רמה שלהם וכך אני רגועה, אבל אם אתה נמצא פה לידי אתה מבליט את חסרוני}.
או כמו שאמר הבעל שם טוב זכרונו לחיי העולם הבא: כשהשמש זורחת, אזי מיד מתגלה הצל, כשיש אדם חשוב ומוסרי וכו' זה מבליט מיד את החסרונות של האחרים,
וזה מבהיל! כי על כל מיני עבירות שהיו המצרים להיענש עידן ועידנים, ולא שקלו לעונשם, עד שנזדווגו לישראל, עתה כשבאו ופגעו בגבול קדושתם ובתחום חירותם לשעבדם, ממלא הועמדה אומה שטופת זימה זו פנים אל פנים מול גוי קדוש, שהרי ישראל היו גדורים בעריות! ואז זה הבליט את עוונותיהם ביותר, ואז לאורה של קדושת ישראל, אף בכל מקום שהיו באשר הם שם, הובלטה הקטגוריה הקשה על המצרים, והקב"ה נפרע מהם, ונוסף על עוון השעבוד, ששעבדו את ישראל נתגלו גם כל רגעי רשעתם וטומאתם של הגויים. לא רק מה הם שעבדו אלא מי אתם רשעים ארורים שאתם פוגעים בעם ישראל ובקדושתו, שהיו חייבין עליהם עוד מקודם ונזדווגו לישראל.
אכן מה נורא היא הדאגה על עוונותיו של האדם, שלעיתים קרובות מאוד נשארים עומדים עוונותיו על מקומותיהם ברחמי השם יתברך, ומעלים זמן מה עין מהמורדים, כתוב: שהקב"ה מאריך אפו אבל גובה בסוף, {אם אותו אדם שאיתו הקב"ה מאריך אפו נפגש עם אדם שהוא מורם מעם - זה מיד יקטרג על אותו אדם} אבל כשנפגש אותו אדם עם אחד מחבריו, שהצליח להעפיל ולעלות המעלות הקדושה אזי מפגישה זו, מהאור הבוקע, ועולה, מהתרוממות החבר מתעורר קטרוג גדול על המתרפה והמתרשל, צלילי החטאים יתגלו לאורה של הצלחת חברו {כמו שאמרנו השמש והצל, כל הצללים הללו יתגלו לאור הצלחתו של חברו}.
נמצא שחבר מחייב חבר, ואוי לאותה בושה, וכל שכן בשעה שאינו נזהר ומתדיין עם חברו לפגוע בכבודו, ועוד אם זה אדם לא מוסרי ופוגע בחברו המוסרי, וטוען גם על מוסריותו, ועוד יותר אם מתכוון להקטין את הצלחתו אז הסכנה גדולה ביותר.
הרב אמנון יצחק מספר:
בא אלי קודם בחור ישיבה וסיפר שהוא נמצא בישיבה, ובחדר הישיבה שלו יש שלושה בחורים ליצנים, שהוא אומר להם שהוא מתחזק פה ושומע את הדרשות וכו', והם מלגלגין וצוחקים עליו ומבזים אותו, ומשמיצים וכו', וקרעו לו את הספר "עולם התשובה" {הוא ספרו של הרב אמנון יצחק}, קרעו ממש דברי תורה בישיבה.
אדם כזה מרגיש חלישות כי הוא רוצה ללמוד תורה יותר וללמוד מוסר וירבה להתקדם בעבודת השם, והם מזלזלים ועושים דברים כאלה.
עונשם יהיה עצום! לאור מה שלמדנו כי הם מקטינים את הצלחתו וזו סכנה גדולה להם, כלומר: אנשים לא מבינים אפילו מה הם עושים.
סיפרתי לו שלפני מסנים שנים כשהייתי מתפלל "בנדבורנא", היה שם רשע מרושע אחד שיש לו חנות לממכר גדולה בבני ברק, והיינו מפיצים את "גנזי המלך", עדיין לא היה פוליטיקה וכו', והוא מקנאתו שנאתו עלה לעזרה קרע את "הגנזי" ומעל לראשי השליך את הגנזי לפני, ואני רואה את הגנזי קרוע דברי תורה, ואני נדהם ואני שוקל לעלות לא לעלות, הציבור הסתכל לא הגיב, והחלטתי שאני לא עולה, אבל אמרתי מה שאמרתי, עבר חודש ימים והבן שלו נתקע על מסילת רכבת והרכבת קרעה אותו לחלוטין לגזרים, חודש בדיוק אחרי.
אנשים חושבים שהם גיבורים על הקב"ה, הם מחליטים איזה דברי תורה כן ואיזה דברי תורה לא, וקורעים דברי תורה חופשי, איפה יש לאדם טיפה יראת שמים שום דבר לא יאומן כי יסופר, אז מה דינם של כל אלא שקורעים מודעות, ומבטלים הרצאות ומצירים את הצעד של הקב"ה להפיץ את תורתו, מה מחכה להם רחמנא לצלן.
ובפרט שהם משתדלים למעט ולהקטין את הצלחותם של אחרים, כמה הם מסכנים את עצמם. ומי ששם לב: כל פעם נשמעים מקרים של אנשים שנפגעים מאוימים קורא להם כאלה תקנות ואחרות. יש כאלה נפטרים ומי שעקב מאז הבחירות מבחין בהרבה דברים כאלה של אנשים שאיבדו את חייהם או את קרוביהם בגלל מה שהם עושים, לא ירצו לשייך את זה יצטרכו להוסיף בניסיון נוסף, מי שלא מבין נותנים להבין שוב.
אתם מכירים את הסיפור במעשה באישה שבנה נפטר, ולא הפסיקה לבכות ובאו חכמים ואמרו לה שהיא לא יותר רחמנית מהקב"ה, שתפסיק כי שלושה ימים לבכי, והיא לא רצתה! נפטר לה עוד בן, ובאו שוב ואמרו לה שהיא גורמת שימותו עוד ילדים ושתפסיק, לא יכולה! עוד בן, ועוד בן שבעה בנים עד שהלכה, אחד אחרי השני, מי שלא מבין פ