הגוף כולו שקרים - הנפש אמת
תאריך פרסום: 05.02.2015, שעה: 09:30
http://live.shofar-tv.com/videos/4675
5-2-15
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת".
האמת הוא מיסודי הנפש, הנפש היא מן העליונים, כלשון רבינו יונה בשערי תשובה ב' י"ז. הקב"ה אמת, והנפש הבאה ממנו יסודה אמת, בכל זאת נקרא האדם כולו שקרים, וזה מצד הגוף וכוחותיו. רצה הקב"ה כי זה שכולו שקרים יהפך לאיש אמת, הוי אומר, האמת הוא באדם בכח בפוטנציאל מצד נפשו, ועבודתו שהאמת תהיה בפועל עד שגם גופו וכחותיו יהיו אמיתיים. כמו שאמרנו על יעקב אבינו ע"ה שסיכל ידיו, שהיה לו שכל בידים, שהגוף שלו עצמו הפך להיות אמת, "תתן אמת ליעקב" נשוב לסביר, האמת היא מיסודי הנפש, ז"א זה מוטבע בנפשו של האדם, הנפש היא מן העליונים, והקב"ה אמת והנפש הבאה ממנו יסודה אמת, היוצא מן הטהור טהור, היוצא מן האמת אמת, אז זה מצד הנפש, אז למה הוא נקרא כולו שקרים? מצד הגוף וכוחותיו, שזה בריאה מן העולם הזה, רצה הקב"ה שזה שכולו שקרים יהפך לאיש אמת, ז"א יוציא את מה שיש אצלו בכח את האמת עד שישליט את האמת על כל גופו על כל מחשבותיו וכוחותיו.
הוי אומר שהאמת היא באדם בכח מצד נפשו, ומהי עבודתו? שהאמת תהיה בפועל, עד שגם גופו וכוחותיו יהיו אמיתיים.
רש"י כתב על הפסוק "ואתה תחזה מכל העם אנשי אמת", אנשי אמת אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם, מה שאצלנו קוראים אדם שיש לו מילה, והוא לא שובר את המילה שלו, העולם יתהפך אבל הוא עומד בהבטחתו. מי זה אנשי אמת? אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם, מה זה אמת אם כן? אמת זה לקיים הבטחה, אם אדם לא מקיים הבטחתו הוא נקרא לא מבעלי אמנה. ז"א האמת היא לקיים הבטחה, מוצא פיך תשמור ועשית לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה, נשבע להרע ולא ימיר, אפילו אם ייגרם לו רעה לא ימיר ולא יחליף את דברו.
והנה המבטיח בודאי מתכוון לקיים הבטחתו, ובכל זאת לא נקרא זה אמת עד שיקיים, גם אם המבטיח, מה אתה לא מאמין לי? מה אתה לא מאמין לי? אפילו שהוא מבטיח זה עדיין לא נקרא אמת עד שיקיים.
וכן כתוב "ושמי ה' לא נודעתי להם" תשמעו ביאור מדהים, "ושמי ה' לא נודעתי להם", הקב"ה אומר למשה רבינו, לאבות הקדושים ושמי ה', בשם הזה, שם הויה ברוך הוא, לא נודעתי להם, רק באל שדי, אבל לא כתוב לא הודעתי להם, אלא לא נודעתי, מה זה? הפירוש הוא – לא ניכרתי להם במידת אמיתית שלי, שנקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי. והנה הבטחת הקב"ה הוא ודאי אמת, הרי אני ה' לא שניתי, ובכל זאת מידת אמיתות יתברך היא דוקא קיום הבטחתו.
מה כתוב פה, דברים מבהילים, ה' אומר אני לא נודעתי להם, פירוש, האבות לא זכו לראות את קיום הבטחתי, הבטחתי להם את הארץ, הם לא זכו לראות את זה, בימיהם הם לא ראו את זה, אז לא נודעתי להם בהבטחות שאני הבטחתי, הבטחתי, אני אקיים ודאי אבל לא נודעתי, מה פירוש, לא ניכרתי להם במידת האמת שלי, שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת את דברי, הרי הבטחתי ולא קיימתי עדיין, והבטחת הקב"ה בודאי שהיא אמת, בכל זאת מידת אמיתות יתברך היא דוקא קיום הבטחתו, כשיהיה קיום – זו אמת.
נמצאנו למדים כי ההבטחה עצמה אע"פ שהיא אמת, שהמבטיח מבטיח באמת, אינה אלא אמת בכח. אצל אדם זה יותר מסובך, כי גם אם הוא מתכוון לקיים הבטחתו זה לא תלוי בו, יש גורמים חיצוניים שיכולים למנוע ממנו, יכול להיות שהוא לא יהיה בעולם בכלל בזמן ההבטחה שהוא אמור לקיים, יכול להיות שיהיה חולה, יהיה מוגבל, כוחות חיצוניים יפעלו עליו, יהיה במאסר, יהיה ככה, אז הוא התכוון בידו אבל לא בידו לבצע, והבורא שבודאי בידו לבצע מה שהוא אומר, והוא לא חוזר בו חלילה, מכל מקום גם הוא אומר על עצמו שכל זמן שלא היה קיום בפועל זה עדיין לא אמת, זה אמת בכח ולא אמת בפועל.
נמצאנו למדים כי ההבטחה עצמה אע"פ שהיא אמת, אינה אלא אמת בכח, ורק כאשר תבוא לידי קיום היא אמת בפועל, הן אצל אדם והן אצל הבורא יתברך.
מזה יוצא לנו עיון חדש בימות עולם מאדם הראשון עד המשיח, גם על אדם הראשון קודם החטא נאמר שהוא כולו שקרים, הוא המיוחד מכל הנבראים שניתנה בו דעת ותבונה, אבל זוהי אליה וקוץ בה, לכל הנבראים נתן הקב"ה חוק וזמן שלא ישנו את תפקידם, כל הנבראים בעולם יש להם חוק וזמן, והם לא משנים את התפקיד, אבל האדם מפני שיש לו דעת ותבונה יכול לשנות את תפקידו, אז אדם הוא המיוחד מכל הנבראים שבו ניתנה דעת ותבונה, לבעלי חיים לנבראים אחרים אין דעת ותבונה להבין דבר מתוך דבר וכו', כל בעלי חיים גם לגופם ניתן חוק וזמן ואינם משנים את תפקידם, הם מזדווגים בזמן קבוע ורק אז מתעורר יצרם לפעולה, אוכלים רק מה שהוקצב להם לשובעם, ינסו להאכיל פרה והסוס מעדנים שלנו, בוז יבוזו לנו, אתה רוצה לתת לו מעדן, אתה רוצה לתת לו זה, הוא רגיל לתבן, הוא לא רגיל לשטויות. אתה מבין? תן לו שוקולד, מה זה מעניין אותו שוקולד שלך, יש להם טבע לשבוע ולאכול את מה שהם רגילים. רק עשבים ותבן הם מאכלם, רק האדם בהיותו בר דעת יצריו מופקעים מקביעות של חוק וזמן. וביכלתו של האדם להשתמש בהם בשרירות ליבו, אפילו על מצוה אחת שנתן לו הבורא הוא עלול לעבור וגם עבר עליה, מצוה אחת רק, מה הבעיה לשמור מצוה אחת? גם על זה עבר אדם הראשון, היה בגן עדן, גופו היה בדרגה של בית המקדש, ממש, בית המקדש, גופו, מלאכי השרת ביקשו לומר לפניו קדוש מרוב מעלתו שראוהו, הרי אמת בפועל, אך לא לגמרי, למה? כי בעל בחירה הוא, ויכול לבחור בין טוב ובין רע, בין אמת ושקר, בעל בחירה הוא ויכול לבחור בין טוב ורע, בין אמת ושקר, וכל עוד לא הכריע את עצמו לצד הטוב והאמת, עדיין האמת שלו היא רק בכח ועדיין הוא לא יצא מהגדר של כולו שקרים, מצד גופו, ובנסיון הזה של הבחירה הוא לא עמד.
מאז כל המשא ומתן, מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות, העבודה היא לבטל את השקר ולהיות אנשי אמת בפועל. אתם שומעים? כל העבודה של כל האנושות זה להתפטר מהשקרים, והפוך, מעמיסים עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר, ולומדים גם מאחרים לשקר. אייי.
הקב"ה ניסה את אברהם אבינו בעשרה נסיונות, והוא עמד בהם, הק"ה ניסה את אברהם אבינו ע"ה בעשרה נסיונות והוא עמד בהם, שואל הרמב"ן, למה צריך לנסותו? הרי הוא יתברך יודע את האמת, כי יעמוד בעקידה, כמו שהוא עמד בעקידה, אז למה ניסהו? תירץ הרמב"ן, כי כל נסיון הוא לטובת המנוסה, לא שה' בא לברר אם הוא יעמוד בנסיון או לא, זה ברור, ה' יודע מראש עד סוף כל הדורות מה יהיה עם כל אחד, אז מה הטעם של הנסיון? לטובת המנוסה, לתת לו שכר על מעשה טוב, ולא רק שכר על לב טוב. ה' יודע שהלב שלו טוב הוא יעמוד בזה, אבל אפשר לתת על זה רק שכר של לב טוב, אבל כשהוא מגיע למעשה – זה עולם אחר כבר, זה שכר על מעשה טוב. כי לב טוב זה עדיין אמת בכח רק, אבל מעשה טוב הוא אמת בפועל. והשכר ניתן לאדם במידה שאדם הוציא את האמת שלו – אל הפועל.
כלל ישראל כולו זרע אמת, מוצאו מיעקב אבינו ע"ה שזכה למידת האמת בפועל, ובמתן תורה זכה כל עם ישראל למדרגת האמת בפועל, שזה ניתקן על מעמד הר סיני, ועדיין יש בזה מדרגות רבות, עוד היה עליהם לבנות משכן, אחרי מעמד הר סיני, ואח"כ בית מקדש ששם תשרה השכינה בגלוי, וזוהי מדרגה עוד יותר גדולה באמת שבפועל. אבל בית המקדש חרב ואמיתת כלל ישראל שוב חזרה להיות בכח, גילוי האמת בפועל הגמור יהיה בגאולה האחרונה השלמה, שעליה אנחנו מתפללים ואומרים "וכל החיים יודוך סלה" סלה זה לנצח, לעד, "וכל החיים" – כל הברואים בכל העולם, "יודוך סלה" פירושו, כולם יכירו את אמיתתו של הקב"ה בעולמו. "ויהללו את שמך באמת" לא אלה ווקבר ויהרגו וירצחו לפי שיטתם, לא מרן אקבר ויחסלו אנשים, אלא פירושו של דבר שיהללו את שמך באמת, שיחודו יתברך יתגלה אז הרע והבחירה יתבטלו, לא יהיה רע בעוםל וגם הבחירה תתבטל.
נחזור לדרגת אדם הראשון לפני החטא, שהיה יודע את האמת, רק אחרי שהוא אכל הבחירה פעלה בו באופן כזה, קודם הוא היה מוכרח, כמו שלמדנו, אחרי שהוא טעה הוא ירד לדרגת בחירה, אנחנו נחזור לדרגת מוכרח, כמו שהכוכבים עושים את פעולתם, פעולתם פעולת אמת.
זוהי תהיה התגלות האמת שאין אחריה הסתר, רצה הקב"ה שלא יהיה די במה שנתן לאדם נפש, אשר יסודה אמת, אלא שהאמת הזאת צריה לבוא לכלל מעשה, והגוף חייב להיות אמיתי ובחירתו אמיתית, יצרו להבטל או להתקן באור האמת, כמו אברהם שהפך את יצרו הרע לאוהבו. רק אז הו אנקרא אמת בפועל, אז הקב"ה רצה שלמרות שהנפש של האדם יסודה אמת, אבל הוא רוצה שזה יגיע לכלל מעשה, היא צריכה לבוא לכלל מעשה, עד שהיא תהפוך את הגוף שיהיה אמיתי וכל הבחירה של האדם תהיה אמיתית ,או שהוא יבטל את יצרו, או שהוא יתקן את יצרו באור האמת, עד ששני יצריו יעבדו אותו, בכל לבבך, בשני יצריך. רק אז הוא נקרא אמת בפועל.
הדברים מקיפים ועמוקים עוד יותר, הקב"ה עצמו, הוא האמת המוחלטת, והנה רצה להתגלות דוקא בעולם הגשמי הזה שבראו, על זה אומר הפסוק, שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז, שמשתוקק, מה זה שוקיו? שנשתוקק הקב"ה לבראותו, ה' השתוקק לברוא את העולם הזה, כמו שכתוב "ועלי תשוקתו", ומני ןשכן הוא, שהקב"ה השתוקק? שנאמר "ויכולו השמים והארץ", מה זה ויכולו? השתוקקות, איך לומדים שיכולו זה השתוקקות? אין יכולו אלא לשון תאוה, השתוקקות שנאמר "נכספה וגם כלתה נפשי, ויכולו, כלתה נפשי זה התאוותה, השתוקקה נפשי. עמודי שש, שוקיו, ההשתוקקות של ה' לברוא את העולם – עמודי שש, מה זה עמודי שש? הוא העמיד את העולם בששה ימים מעשה בראשית, אז שוקיו – השתוקקות שברא את עולמו בששה ימים.
עכשיו לפי דרכינו נבין מהי תשוקתו של הקב"ה לעולם הגשמי הזה? מהי תשוקתו? הוא רצה שאמיתתו יתברך תתגלה כאן בפועל הגמור, אתם יודעים איזה תפקידה וא נתן לנו? שאנחנו נהפוך את השקר לאמת, ולהתמזג ולהתחבר בבחינת ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, כי מי שיש לו שקר, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כת שקרים אינה מקבלת פני שכינה, אז ה' משתוקק שהעולם הזה ייברא ואנחנו הברואים נביא את העולם לנקודת האמת, כל אחד בפני עצמו ואת האחרים ואת העולם כולו.
הוא רצה שאמיתתו יתברך תתגלה כאן בפועל הגמור עד שיהיה עיקר שכינה בתחתונים, שהוא ירד לשכון כביכול פה אצלנו איתנו, למה? כי אנחנו בחרנו מרצון היותו עמנו שוכן איתנו, שמה למלאכים אין בחירה, פעולתם פעולת אמת אבל הם לא עשו כלום בשביל זה, פה אנחנו קרוצי חומר, הנפש שלנו שיסודה אמת צריכה להפך את הגוף וכוחותיו שכולו שקרים לאמת. לחתיכה אחת רוחנית. ואז יהיה עיקר השכינה בתחתונים, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בתוך ליבו של כל אחד לפי מה שהוא אמת. על זה אנחנו אומרים "וטהר ליבנו לעבדך באמת" לטהר מהמידות הפסולות, מהשקר, שהם גורמות ריחוק מהקב"ה.
הרי שכל הבריאה על כל נבראיה היא התגלות אמיתתו יתברך בפועל, ועל זה אפשר שמרמזים הספריםה קדושים שכתבו כי סוף התיבות "בראשית ברא אלהים את" ברא בראשית אמת, בראשית ברא אלהים את – סופי תיבות ברא א', אלהים – מ', את – ת' זה אמת. בראשית – אמת. וכן ברא אלהים לעשות זה סוף מעשה בראשית, אשר ברא אלהים לעשות סופי תיבות אמת, גם כן ברא אלהים לעשות סופי תיבות אמת, להראות שמעשה בראשית מראשית עד סוף כל כולו התגלות האמת. אשרי מי שזכה להכיר את מידת האמת לדבוק בה ולחיות על פיה, הוא הכי קרוב לקב"ה, כי הוא נדבק באמת וממילא הוא מקבל שפע מן האמת. השקר הוא מחסום לקבל שפע מאת הבורא.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה...