פרשת יתרו - חלק ב' - כתרים לאותיות | הרב אמנון יצחק שליט"א

 - - - לא מוגה!!! - - - 

נציבי יום: המבת בת נו גוס דוד בן רחל זרע של קיימה שלום בית נחת מהילדים גולה שלמה עם ישראל להצלחת הלוחמים אמן אמן לזכות קבוצת שערי תשובה לרפואת הרך הנולד לנעמה בת אסתר ייעלה במשקל במהירות יתחזק לעבודתו יתברך בבריאות הנפש והגוף יכנס בבריתו של אברהם אבינו בעתו בזמנו בגדל להיות תלמיד חכם וירא שמיים אמן [מוזיקה] אמן יונתן בן זהבה יזכה למצוא בית חדש בתנאים של הבית הקודם לקיום מצוות השם במיוחד עם חצר לקיום מצוות סוכה אמן

פרשת יתרו חלק ב כתרים לאותיות

מהו עומק הגין שעל האותיות בספר תורה איך קרה דבר שבדיוק בשעה שמשה רבנו עולה למרום לקבל את התורה הקדוש ברוך הוא עסוק בקשירת תגין על האותיות מדוע היה חשוב שמשה רבנו יראה את רבי עקיבא באותה שעה ומה פשר התשובה שהקדוש ברוך הוא משיבו שתוק כך עלתה במחשבה לפניי כיצד ייתכן שתשובה זהה לשתי שאלות שונות מדוע משה רבנו חפץ למות מיתת נשיקה ורבי עקיבא משתוקק כל ימיו למות על קידוש השם בייסורים נוראים הגמרא במנחות כט מספרת בשעה שעלה משה רבנו למרום לקבל את התורה באותו זמן הקדוש ברוך הוא יושב וקושר כתרים לאותיות אלו הם התגים שבספר תורה שאל משה רבנו מי מעכב על ידך כלומר מדוע צריך הקדוש ברוך הוא להוסיף קטרים לאותיות אמר לו הקדוש ברוך הוא עתיד לבוא אדם בשם רבי עקיבא והוא עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ טילי טילים של הלכות ודרשו בפסיקתה זה שנאמר בתהילים קבוצות תלתלים על כל קוץ וקוץ רמוזים טילי טילים של הלכות ביקש משה רבנו לראותו והקדוש ברוך הוא הראה לו את רבי עקיבא יושב בשיעור מלמד תורה לתלמידיו ולא היה משה רבנו מבין דבר ממה שאומר רבי עקיבא חלשה דעתו של משה רבנו באמצע השיעור שאלו התלמידים את רבי עקיבה הלכה זו מנין אמר להם הלכה למשה מסיני ואז נתיישבה דעתו של משה רבנו שאמרה משמו באותה שעה שאל משה רבנו את הקדוש ברוך הוא שתי שאלות וקיבל תשובה אחת פלאית ותמוהה שאלה ראשונה אם יש לך אדם כזה למה אתה נותן את התורה על ידי השיב לו הקדוש ברוך הוא שתוק כך עלתה במחשבה לפניי לא שתוק כי הוא סיים את השאלה אז מה זה שתוק שתוק אומרים באמצע הדיבור שתוק מנוע אתה מלשאול את השאלות שתוק במופלא ממך אל תדרוש שתוק כך עלתה במחשבה לפניי שאלה שנייה הוא שואל הראית ני תורתו הראני את שכרו חזר לאחוריו וראה שסורקים את בשרו של התנה אלוקי רבי עקיבא בייסורים גדולים ונוראים שהדעת לא יכולה לסבול ו הקצבים הרשעים חו אותו חתיכות ומכרות בשרו באותה שעה נזדעזע משה רבנו ואמר ריבונו של עולם זו תורה וזו שכרה השיב לו הקדוש ברוך הוא שתוק כך עלתה במחשבה לפניי כל הרואה גמרא זו משתומם משה רבנו עולה למרו בדיוק הקדוש ברוך הוא כותר קטרים ו למה הוא רוצה לראות את רבי עקיבא ולמה מקבל שתי תשובות זהות על שתי שאלות שונות ולמה רבי עקיבא לא נבחר לתת את התורה ומה עומק התגייר גבי האותיות בספר חקרי לב מביא ביאור נפלא אם נתבונן בהנהגות של רבי עקיבא נשכיל מה השוני בין השקפתו להשקפת משה רבנו עליו השלום בסנהדרין כוף א' בשעה שחלה רבי אליעזר הגדול נכנסו תלמידיו לקיים מצוות ביקור חולים ביניהם רבי עקיבא אמר רבי אליעזר חמה חמה עזה יש בעולם והתכוון לרמוז לתלמידים שיש כעס וחרון אף מאת השם על פני כל העולם וממילא מבאר עיון יעקב לכן נתפס הצדיק בעוון אנשי דורו בחוליו של רבי אלי התגבר מאוד והתלמידים כולם בוכים ורבי עקיבא צוחק שאלו התלמידים את רבי עקיבא איך אתה צוחק בשעה שספר תורה שרוי בצער אמר להם רבי עקיבא אדרבה כל עוד שהצדיק לא מצטער חושש שני פן קיבל שכרו בעולם הזה עכשיו שראיתי בצער אז ודאי שיש לו שכר לעולם שכולו טוב ו מזככים אותו על חטא קל שבקלים כי כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחתה ככה לימד אותו רבי אליעזר בעצמו בספר באר שבע חדד אפילו רבי יהודה נשיא העשיר הגדול בנשיא ישראל מחבר המשנה עליו אמרו חכמים ובבא מציע פ ה שזכה לשתי שולחנות גם הו הצטער בצערו בחולי מעיים 13 שנה יש אומרים שש ושבע גם כאב שיניים זאת אומרת כמעט אין שום אפשרות שצדיק לא יצטער בעולם הזה כי צריך לצחצח ולמרק את החטאים הקטנטנים כדי שיזכה להתעדן ולהתענג בחמדת שעשועים בעולם שכולו טוב והמדרש אומר מפורש על הפסוק והנה טוב מאוד אלו הן הייסורין כי על ידי ייסורין זוכים לגן עדן מביאה הגמרא מעשה נוסף שוב חלה רבי אליעזר באו התלמידים לבקרו כל אחד משבח אותו ומעודד אותו טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה טוב אתה לישראל יותר מוהם ורבי עקיבא יוצא דופן בתכנית אומר לרבו חביבין ייסורים מה הטעם מבאר המהרל כל המעלות הרוחניות שיש לאדם לא מגיעות למעלת הייסורין שמזכה ממרקת את הנפש ומבדיל אדם מכוחות [מוזיקה] הגשמיים מה שהיה חבל להגיד חביבין מספיק לומר שיסור חשובים הכרחיים טובים למה להגיד חביבים מה חביב בזה חתם סופר מבאר מהי החביבות הרבה שיש בייסורים ידוע שכל צדיק וצדיק דואג חושש בעומק ליבו שמה קיבל שכרו בעולם הזה ויאבד לעולם הבא לכן הוא לא שמח שמחה שלמה רק בשעה שהוא רואה שיסור באים עליו וא ממרקים אותו רק אז הוא יודע בבירור ששכרו צפון וגנו בשמיים לכן חביבים בעיניו לפי האמור מתבאר שלרבי עקיבא יש יסוד אחד שמלווה אותו כל חייו חביבין ייסורים מאיפה הוא למד את היסוד הזה ה חת יהודה אומר שהוא למד זאת מריבו נחו מיש גם זו הוא למד אצלו 22 שנה בחגיגה יב כתוב שגם בשי החשכה בעיצומם של צרות גדולות והסתר פנים תמיד היה אומר נחום גם זו לטובה ממנו למד רבי עקיבא שהיה תלמידו כמבואר במסכת ברכות ס שזו הנהגה ראוייה לצדיקי עליון כל דבר שבא עליהם אומרים כל דעביד רחמנה עביד לתו הכל לטובה גם הייסורין חביבין ידוע מעשה הם נחום מש גמזו ם העני שלא הספיק לתת לו צדקה וגזר על עצמו שיהיה קדם בשתי ידיו וקטע בשתי רגליו ושחיין בכל גופו וסומא בעיניו לכפר על זה ש בשגגה וואי וואי וואי חביבין ייסורים הוא ידע מה זה יכול להיות שגגה במסכת מכות כד תנא קדושים חולפים ליד בית המקדש בשיא חורבנו ורואים שועל יוצא מבית קודש הקודשים כולם מוכים ורבי עקיבא צוחק וגם במסכת ברכות סא מעשה מופלא כשהוציאו ל הריגה במיטה משונה סורקים בשרו במסר ד של ברזל מה אומרת תלמידיו כל ימה הייתי מצפה מתי אני אוכל למסור את נפשי למות על קידוש השם לקיים ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך וכל נפשך אפילו נוטל את נפשך בשעה שנוטל את נפשך לאהוב אותו בדיוק כמו רבי נחו גם זו שבתעיתון על עצמו ייסורים קשים ומרים לכפר חטא קל שבקלים שנשרו אבריו וכל גופו תמלה שחין כך יחל לעצמו רבי עקיבא דרגה מופלאה בעבודת השם גבוה מעל גבוה שכלנו הדל לא מסוגלת להבין איי איי איי יחל לייסורים ושמח בהם עכשיו נראה מה ההבדל בינו לבין משה רבנו משה רבנו חפץ במיטת נשיקה כמו שמבואר ברשי במדבר כ כו ואילו רבי עקיבא חפץ למות בייסורים על קידוש השם משה רבנו צועק לשם למה הרעותה ומבקש הייסורים יסתלקו מעל בני ישראל ואילו רבי עקיבא שמח בייסורים שבאו על רבו נערץ רבי אליעזר משה רבנו מסכים להמחק מהספר תורה ובלבד שאיסור יפסקו מעם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר חביבים איסור מה ההבדל ביניהם התורת חיים והעץ יוסף מבהרים בעין יעקב בריאת העולם בבריאת העולם עלה במחשבה של הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין אבל רק במידת הדין לכן מוזכר בכל הפרק הראשון שם אלוהים בלבד שזה מידת הדין בסוף הקדוש ברוך הוא שיטף גם את מידת הרחמים ובפרק השני בבראשית פעם ראשונה מוזכר שם הווייה ביום עשות אדוני אלוהים ארץ ושמיים הקדים מידת הרחמים למידת הדין והגדיל את מידת הרחמים על הדין בתפילת שחרית של שבת אנחנו אומרים זאת ומאיר לעולם כולו ולי ושבו שברא במידת הרחמים מה הקדוש ברוך הוא חזר בו חס ושו להם שתי הנהגות יש בבריאה אחת זה הנהגה לרוב העולם מידת הרחמים מרובה על מידת הדין בהנהגה שנייה היא לצדיקים הגמורים אלה שעלו במחשבה והם נידונים בדין גמור מדקדק עמם השם כחוט השערה זה עבודה דרגה אחרת לגמרי דרגת מלאכים בשביל אלה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם בשביל אלה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם בראשית ברא אלוהים במידת הדין את השמיים ואת הארץ בשביל אלה שיוכלו לעמוד במידת הדין והם ייזכו לשכר אין קץ עין לא ראתה אלוהים זולתך כמלאכים ממש ועליהם נאמר וסביבו נשערה מאוד אלה שהם סביבה מדקדק עמהם הקדוש ברוך הוא כחוט השערה או עכשיו נגיע לתשובות שקיבל משה רבנו מהקדוש ברוך הוא הוא שאל זו תורה וזו שכרה השיב לו הקדוש ברוך הוא שתוק כך עלתה במחשבה לפני רבי עקיבה הוא משורש מידת הדין וכך עלה במחשבה קודם בריאת העולם לברוא את העולם בדין והוא שורשו בדין אז אתה שואל למה זה השכר שהוא מקבל ה זה מידת הדין ועמו אני מדקדק כחוט הסערה והוא ייזכה לשכר מופלא מופלא בגן עדן שאל משה למה אתה לא נותן את התורה לרבי עקיבא שתוק כך עלתה במחשבה לפני אותה תשובה אין התחמקות הוא אומר לו באופן ברור אי אפשר לתת את התורה שבכתב במידת הדין התורה צריכה רחמים לכן חכמים אומרים תמיד רחמנה אמר הרחום הרחמן התורה היא נקראת רחמנה אמר כי התורה כולה רחמים בחסד אחרת העולם לא התקיים לכן לא שייך לתת תורה על ידי רבי עקיבא הבן עזרא בשמות ל יח מבאר יש עניין חשוב מאוד בעצם העובדה מי נותן את התורה כי לפי ערך מקבל התורה כך יזכו להשיג כל אחד ואחד את חלקו בתורה הקדושה ומעתה כשהבנו מה מהות חייו השקפת עולמו של רבי עקיבא שחביב ייסורין אפילו שרבו חולה אנוש הוא שמח הוא צוחק מבסוט ואפילו בשעת פטירתו הוא מכריז אה לזה חיכיתי כל ימי חיייי לא שייך לתת את התורה שבכתב על ידו למה אם היה עגל והוא היה נותן התורה והקדוש ברוך הוא היה ממיט אותם מה היה אומר יובי חביבין ייסורין הוא הוא לא היה מתפלל עליהם הוא היה אומר חביבים ייסורים זה כפרה גמורה זה מצויין וואי וואי וואי לא היה נשאר אף אחד אם משה רבנו לא במידת הרחמים ומבקש כל הזמן רחמים על ישראל ואפילו מוכן למות במקומם רק שלא יהיה להם ייסורים אוי ואבוי אם היה רבי עקיבא מביא את התורה רבי עקיבא לא מסתכל על ההווה רבי עקיבא מסתכל קדימה לעתיד הרי לא באנו לפה בשביל עולם הזה זה רק מעבר פרוזדור באנו לעולם הבא אז לכן הוא השקפת עולמו לא מעניין מה עכשיו ו מעניין מה עכשיו יהיה לעולם הבא אז מה נכון למרק להתנקות בכל עת יהיו בגדיך לבנים לכן משה רבנו רואה את רבי עקיבא מיד מתי אחרי שהקדוש ברוך הוא קושר תגין לאותיות מה זה תגין המהרל במנחות כט אומר עומק התגים כל תג זה ציור של חוט הסערה שנמצא על האות האות מסמלת לתורה שהאדם הגשמי לומד התג מסמל השגות דקות ועדינות שהם מעל האדם הגשמי באותם התגים שמסמלים השגות דקות ועדינות נמצאות בעיקר בתנא אלוקי רבי עקיבא שחפץ בייסורים ובדין הגמור ובאמת זה נראה כמו חרבות הופ הופ הופ הופ כמו זינין כאילו לדקור סכינים שפודים יא בבי בשעה שרבי עקיבה צוחק בשעה שהוא מתייסר מוכרח שהוא רואה רק את העולם הבא הוא בכלל לא נמצא בעולם הזה לחלוטין וזה ראיה דכה מן הדקה עכשיו יאיר האור מוכרח היה משה רבנו לראות את רבי עקיבא בשעה שעלה למרום כי יש שניים מוסרי התורה שניים את התורה שבכתב משה רבנו הוא מביא אותה הוא היסוד לתורה שבכתב לכן משה קיבל תורה מסיני ואת התורה שבעל פה רבי עקיבא הוא יסוד תורה שבעל פה הוא מביא את התורה שבעל פה כך מבואר בסנהדרין פב משה רבנו מידת הרח לכן הוא מלמד זכות פעם אחר פעם על עם ישראל אפילו לאחר העוון הגדול של חטא העגל וגם במותו הוא מבקש למות במיטת נשיקה ולא קידש שם שמיים במות קדושים רבי עקיבא מידת הדין ולכן הוא נולד בתקופה איו ונוראה בתולדות עם ישראל בדורו של שמד בזמן חורבן בית שני כגדול ישראל שרוים בצער ובגלות ועשרה ארוגי מלכות נפטרים במות קדושים בייסורים קשים ומרים דווקא באותו דור [ __ ] תורה שבעל פה כי תורה זו בעל פה נקנית בייסורין כמו שאמרו רבותינו מסכת אבות וד ולכן מתאים בהחלט שרבי עקיבא יהיה שורש התורה שבעל פה כי מידתו דין ולכן רבי עקיבא נת ייסר בייסורים קשים ומרים כי זוהי מידתו והנהגתו מידת הדין וזוהי המחשבה כך עלתה לפני במחשבה ולכן הוא לא קיבל תורה שבכתב הוא ראוי היה מבין את זה משה רבנו למה נתת התורה על ידי למה לא על ידו שכן לתורה שבכתב צריך צדיק שיסודו מידת הרחמים וזה משה רבנו עכשיו מובן עם ישראל הסכימו לקבל תורה שבכתב אחר כך אמר להם השם כן אבל אתם יודעים יש גם תורה שבעל פה כדי להבין איך לא רצו לקבל עד שקפה עליהם ארכי גיגי במידת הדין תורה שבעל פה זה דין כן זה קשה בשביל להבין את הכל זה צריך את המת לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום זה לא בעיה זה קשה קשה והתבאר להפליא שהמילים שתוק כך עלתה במחשבה לפניי זה תשובה ברורה וזו הסתכלות שמימית דקה מן הדקה כמו שאומר המכתב מאליהו יש עוד מדרש שאומר כך עלתה לי במחשבה כך זה 40 על ה 40 שנה שהוא היה עם הארץ אז למה הוא מתייסר ככה 40 שנה שהוא היה ארץ והיה שונא תלמידי חכמים ואומר מי יתן לי תלמיד חכם בנ שכנו נשיכת חמו משה רבנו טוען זו תורה וזו שכרו הרי העם לא מבינים למה הוא מתייסר יש פה כאילו חילול השם אז מה שווה להיות צדיק משיב לו הקדוש ברוך הוא זוהי מחשבה שעלתה לפניו במופלא ממך אל תדרוש לכן שתוק אתה מנוע מלדבר לשאול דברים שהם חווינו של בורא עולם בספר סידורו של שבת בדרוש השלישי אומר באמת רבי עקיבא בעצמו היה חפץ במיטה קשה משונה ושתוק למסור נפש על קידוש השם בדין גמור כי בכל יום שהיה קורא קריאת שמע היה מצייר לעצמו במחשבה איך הורגים אותו בארבע מיתות בידין והוא מסר את נפשו כל יום במחשבה והיה מצטער מתי יבוא לידי ואקיימנו רוצה למות על קידוש שם אז יש מסבירים איך בן אדם יכול לעמוד בכאבים כאלה ועוד להגיד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד עד שיצא נשמתו איך איך אפשר אדם רק סיכה קטנה וקורעים אותו איך זה אז הוא אומר כל יום הייתי מצטער כל ימה הייתי מצטער זאת אומרת הוא כבר היה מתורגל כל יום הוא היה מרגיש היה מצטער לא מצטער רק שלא שהוא עוד לא מת על קידוש השם היה מצטער ממש נגיד אנחנו מכוונים לקבל עלינו ארבע מיתות בית דין נגיד ובשמיים התפעלו מהבן אדם סוף ה-18 תופחים לו בכתף אומרים בשמיים השתכנעו שאתה ממש רוצה למות על קידוש השם אז הכנו לך מדורה בחוץ אנחנו מבקשים ממך כבודו מכובד בוא תיכנס רגע רגע אני רגע רגע רגע מי ילך עכשיו הוא היה לא מצפה שיהיה כזה דבר הוא היה כבר מצטער זאת אומרת הוא הרגיש שרפה הוא הרגיש דקירות הוא הרגיש חנק הוא הרגיש הכל את כל המיתות הוא הרגיש הוא היה מצטער כל ימיי הייתי מצטער ומצפה מתי יבוא וקיימנו בפועל לא רק שפה אני מרגיש אז מי שטרגל את זה כל ימי חייו 120 שנה הוא חי 120 שנה הוא מצטער כל יום כל יום הוא מצטער כל יום הוא עבר את המיתות האלה אז כשהוא הגיע למציאות זה זה כבר מתורגל הוא עבר את זה 120 שנה לכן כשהוא בסוף מסר נפשו בפועל ממילא הוא גם יקבל שכר על כל ה-10 שנה של מסירות נפש מיליונים פעמים ואם כן מוכח בעליל שהוא לא נרתע כשבא הניסיון לידי בצוע עכשיו מתבאר להפליא רבי עקיבא השלים את חלק מידת הדין והוא שורש תורה שבעל פה וזה החצי השני של משה רבנו שנתן תורה שבכתב שהיא מידת הרחמים עכשיו נביד בדבר פלא גם משה וגם רבי עקיבא חיו 120 שנה שניהם היו רועי צון שניהם פרשו מהאישה כדי לדבוק בשם יתברך כמבואר בשבת פיזן ו בכתובות סג אבל יש הבדל משה רבנו שבר את הלוחות והציל את עם ישראל בחטא העגל במסירות נפש לעומת זאת תלמידי רבי עקיבא מתו כולם מפסח ועד עצרת וזה פלא מה הפלא כל יום מתו למעלה מ 600 תנאים אחרי יום שמתו כל כך הרבה מה היה צריך כאילו רבי עקיבא לעשות לשבת ולהתפלל ולבכות עניות והכל לא שמענו שהוא עשה כזה דבר ביום השני מתו עוד 600 יואו יואו איזה גזירה יואו מה היה צריך לעשות הרב שלהם לא יום שלישי עוד 600 ועוד 600 24,000 ואחרי שמתו כולם הוא הלך לחכמים שבדרום ואמר להם ראו מעשיהם של הראשונים ואל תעשו כמעשיהם וואו אז מה היה פה אני לא יודע אני לא יודע אבל לא ראינו לא שמענו שהוא התפלל שהוא העפר בעפר שהוא צם שהוא תענה ראו מעשיהם של הראשונים ואל תעשו כמעשיהם ואי זאת אומרת הם עברו על מה שהוא אמר הוא אמר ואהבת על ראך וח זה כלל גדול בתורה והם לא חלקו כבוד זה לזה אז כאילו מה מידת הדין פגעה בהם מה לעשות אבל לפחות הם יהיו נקיים לחיי העולם הבא לפי שיטתו זה מסתדר לו חביבין ייסורין הוא רואה את ריבו סובל הוא צוחק לא יאומן כי סופר משה נפטר במיתת נשיקה במידת הרחמים ורבי עקיבא בצער בייסורים במידת הדין יוחס צדיק דרכו לכל צדיק וצדיק יש דרך בעבודת השם יתברך וממילא כל אחד נהג כלפיו כלפי עצמו וכלפי תלמידיו בהתאם למידתו לכן משה רבנו שכולו רחמים לא רצה שיהיה להם ייסורים ואילו רבי עקיבא לא ראינו שהוא פעל משהו בשעה שהם מתו מוסיף הבן איש חחי בבניו ידע לא יתכן לומר שרבי עקיבא ידע יותר ממשה רבנו ודרש טילי טילים של הלכות שמשה רבנו נותן התורה לא יודע ולא מכיר וכך כתבו גם אור החיים הקדוש וגם העץ יוסף בוודאי שמשה רבנו ידע את כל התורה אלא שהוא שמע מפי השם בסיני ולא היה צריך לדעת איפה כל דבר רמוז בתורה אבל רבי עקיבא מצא את המקורות לכל אותן טילי טילים של הלכות איפה כל הלכה רמוזה מאיזה מילה באיזה אות ולא רק זה אלא גם תגין שעליהם כמו שמביאים בשם אגרו הגאון מוילנה ש גם הטעמים הוא היה לומד דינים בספר פתח עיניים חידש בשם המקובלים דבר פלא שלרבי עקיבא נגלה שער החיים בתורה שלא ידע משה רבנו כך כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק שמות י שרבותינו במדרש פרשת בחוקת גידלו דבר פלא שדברים שלא נגלו למשה רבנו נגלו לרבי עקיבא שהוא עמוד תורה שבעל פה זהו שאמרו חכמים זכרונם ברכה במנחות שמשה רבנו ישב בסוף שמונה שורות ולא היה מבין מה רבי עקיבה מלמד על משה רבנו נאמר כי טוב ונתמלא בית אורה בשעה שנולד הוא היה בנו של גדול הדור לעומתו רבי עקיבא נולד עם הארץ בן של גרים והוא תיקן את החלק הרע והוא היסוד של תורה שבעל פה הנקנית מתוך ייסורין לכן הוא השורש של תורה שבעל פה במשה רבנו השורש של תורה שבכתב אשרנו שזכינו לגדולי עולם כאלה כל העולם קיים עליהם כל העולם קיים עליהם כל העולם אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי מה אנחנו צריכים ללמוד תורה שבכתב תורה שבעל פה ולהודות לשם שבחר בנו מכל העמים להיות לו סגולה מכל כל העמים ועל כן הכל יודוך והכל ישב חוכם והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל כל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין דוש כשם תודה רבה לכם על האזנה