"אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", מיסודות עבודת ה' הוא הענין של אמונה. מי שרוצה לעבוד את ה', היסוד לעבודת ה' זה אמונה. אבל בענין זה קיימים טעויות, כיון שאין יודעים כיצד ניגשים לעבודה זו. מידת האמונה נמצאת בטבעו של אדם, אדם מטבעו הוא מאמין, ובכח זה הוא מכלכל את מעשיו מידי יום, הוא מאמין שהוא יגיע לעבודה, הוא מאמין שיגיע האוטובוס בזמן, הוא מאמין שיש בעל הבית שיגיע גם, שישלם לו את המשכורת, הכל הוא מאמין, הוא מאמין שהוא ירד למכולת והוא ימצא אוכל, הכל הוא מאמין, מאמין מאמין, זה טבוע באדם האמונה.

אחד שואל את השני, סליחה מה השעה? מסתכל אומר לו שמונה ורבע הוא הולך, הוא מאמין שמה שהוא אמר לו נכון, אבל אם הוא ישאל אותו עוד פעם, השני יכעס עליו ויגיד לו תגיד, מה אתה עושה צחוק? עניתי לך מה השעה, לא לא עוד פעם, תסתכל עוד פעם. מה זה? מאמין, מאמין, בן אדם מאמין. אתה יודע להגיע לאיזשהו מקום? כן, עולה איתו נוסע. סליחה איפה זה רחוב כך וכך, תלך ישר, לפי זה הוא הולך, מאמין לו. מי אמר? אולי שולח אותו לכיוון הפוך?

אין מצות האמונה ידיעה מופשטת בעלמא, אלא היא היסוד והבסיס שעליו נבנית כל התורה. אמונה זה לא ידיעה מופשטת בעלמא, ז"א אני מאמין שיש הבורא, אני מאמין שניתנה תורה וזהו, צריך לדעת את זה ואני יודע, אני מאמין, לא. אלא האמונה היא היסוד והבסיס שעליו נבנית כל התורה. וכל מה שקובע האדם את עצמו לעבד ה' ומכוון כל מעשיו לשמים, הכל הוא על יסוד של מצות האמונה, אתה לא יכול להיות עבד ה', ולעשות את כל מעשיך לשם שמים אם אין לך את היסוד של מצות האמונה. מה זה אמונה? אמונה זה להאמין בה' בלי גבול, אין גבולות, שכל מה שעושה ה' הוא עושה לטובה, זה אמונה מוחלטת. אהבת ה' היא ללא גבול, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, בכל – ללא שיור אפילו עד מסירות נפש. מה זה בכל? בכל לבבך זה בשני יצריך, גם עם יצר הרע שלך אתה צריך לעבוד את ה' בכל, בכל בלי שיור, בכל  נפשך זה אפילו נוטל את נפשך, בכל, לא אני עצלן, אין לי כח עכשיו אין לי זה אין לי פה... בכל! בכל מאודך, בכל ממונך, בכל, בלי שיור עובדים את ה'. וגם בכל מידה ומידה שמודד לך, בכל, אם הוא מודד לך מידה שנראית בעיניך רעה אתה עובד אותו בכל, כאילו מדד לך מידה טובה, בכל, בלי שיור.

מצות אמונה היא חזרה תמידית על נעשה ונשמע, שאמרו ישראל בקבלת התורה. אם אבין אם לא אבין, הריני מבטל את עצמי כלפי ציווי ה'.

אבל מה אני מבטל? אני מבטל את דעתי, אני מבטל את רצונותי, אני מבטל את עצמו מפני ציווי ה'. לדעתי נאמר לא לדעתם, לדעתי, אדם צריך להתבטל לדעתו של הקב"ה אבל לא לדעת בני אדם שהם לא הולכים לפי דעת ה', זה לא. זה לא. תמים תהיו עם ה' אלהיך, אבל לא עם אנשים. אל תהיה תמים עם אנשים, תמים תהיה עם ה' אלהיך זה לפי הפשט שתמים, שלמות הכוונה, תמים זה שלם תעבוד, התרגום אומר, אז אומר תמים תהיה עם ה' אלהיך, אל תהיה תמים עם אנשים, אנשים זה כולו שקרים, אל תאמין, אל תהיה מאמין לאנשים, אנשים צריך בירור, לכן צריך עדים, לכן צריך בית דין, לכן צריך הכל, יש דברים שהתורה מחייבת אל תאמין, כבדו וחשדהו, הירושלמי אומר חשדהו וכבדהו, אז ז"א תמימות באמונה שלמה צריך בה'. אז איפה שציווי ה' הוא ברור שמה אתה מאמין בבירור.

נתבונן בזה, הלא ראינו את הקב"ה והראנו את הנהגתו בכל הדורות כפי שקיבלנו מאבותינו עד אברהם אבינו. איך נהג איתם ומה הבטיח להם, אז אנחנו רואים, משעה שהקב"ה הנהיג את אבותינו הקדושים והבטיח להם מה שהבטיח, מה כתוב? "ותקם את דבריך כי צדיק אתה", הקב"ה קיים את כל דבריו, כי צדיק אתה, וכך עלינו להמשיך ולהתבונן עד שנראה בחוש "ואתה מחיה את כולם", שזה הבטחה האחרונה שיהיה תחיית המתים, אז עד אז מ"ותקם את דבריך" מאבותינו הקדושים עד "ואתה מחיה את כולם" אנחנו צריכים להאמין בכל בכל בכל. וממילא כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע.

המצוה הזו חובת כל יהודי ויהודיה, להתבונן ולחדש אצל עצמו בכל יום ויום את האמונה הזאת בתכלית האמונה, כמו שכתוב "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך", מה זה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום, וכי הוא ציוה אותנו היום? אלא בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, בכל יום, בכל יום ויום יהיה אצלנו כאילו היום קבלת התורה. איך ילד שנהיה בר מצוה, ביום שהוא נהיה בר מצוה איך הוא שמח בהנחת התפילין הראשונה, זה היום הראשון שהוא מתחיל להניח תפילין בציווי, מקיים מצוה דאורייתא, אז ז"א, מצווה ועומד, אז זה דבר גדול מאד. ככה צריך להרגיש, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.

אחר שהשריש אדם בעצמו את האמונה, אז מותר להתבונן באלה המצוות שניתן להשיגם גם בכח השכל, אנחנו צריכים לקיים את המצוות בגלל שיש ציווי, גם אם לא נשיג בשכלנו מה מטרת המצוה, מה טעם המצוה, אנחנו חייבים לעשות הכל בלי שום פקפוק, בלי שום הרהור, אבל אחרי שהשרשנו בעצמנו כבר את האמונה, אז מותר להתבונן באלה המצוות שניתן להשיגם גם בכח השכל, לא כל מצוה ניתן, יש חוקים שאין להם טעם. וגם על ידיעת ה' נצטוינו, וידעת היום והשבות וכו', עד כמה שניתן להגיע בהבנה חייבים להתבונן. חייבים להתבונ,ן לא תגיד אני רק מאמין וזהו, לא, יש גם מצוה להתבונן. ומשם ואילך חוזרת מידת האמונה לשרור.

משה רבינו גם הוא קיים מצות א מונה, הוא היה אצל הקב"ה, מה שייך אצלו מצות אמונה לכאורה? ואף על גב שהשיג מ"ט שערי בינה, קיים את המצוה בנוגע לשער החמישים. כי שמה עוד לא היתה לו השגה, אז מה הוא היה צריך שמה? אמונה.

וכן בכל אדם ואדם עד כמה שמשיג בידיעה, מתעלית האמונה לאותה בחינה שלא השיג. ז"א אם בדרגת האמונה שלך היית אתמול עד מדרגה כזאת, מחר למדת והשגת בידיעתך מדרגה גדולה יותר, מכאן צריך לעלות עם האמונה לאותה בחינה שעדיין לא השגת.

ולמעלה מכל זה עומדת מדרגת אמונה פשוטה, אחרי האמונה שאתה חייב להאמין טוטאליטה, במוחלטות, אחרי שאתה מאמין במוחלטות מותר לך להבין לדעת להשכיל ולהשיג להתבונן וכו', ויכול להיות שאתה תשיג בדעתך מעבר למה שהאמונה שלך הגיעה. אבל אחרי כל זה, האמונה המחויב של "נעשה ונשמע" ואחרי כל ההבנות, אתה חוזר לאמונה הפשוטה, שאתה לא עושה את הכל בגלל שאני מבין, אלא אתה עושה בגלל שאני מאמין, ולמעלה מכל זה עומדת מדרגת אמונה פשוטה, אשר גם בזה יש טועים, כאילו שהאמונה הפשוטה זו האמונה של טפשים, האמונה של הסבתות שלנו פי כמה יותר טובה מהאמונה שלנו, שאנחנו כאילו מבינים ולמדנים וזה ופה ושם, האמונה זה לא אמונה של טיפשים, סבתא נו, סבתא, מלגלגים, הסבתא הזאת מאמינה יותר ממך בהרבה. בזמן אנוסי ספרד האנשים הפשוטים מסרו את נפשם על קידוש ה', והלמדנים פחות. כי הם עשו אתה מבין לומדס, כי כן לא לא מה כן לא בסוף נהיו אנוסים, אבל הפשוטים שהיתה להם אמונה פשוטה מסרו את נפשם על קידוש ה'.

זה גם מה שאמר הגאון מוילנא, שאלו אותו על מה הוא עובד, כהוא הגיע לגאון מוילנא, הוא אמר הוא עובד על האמונה הפשוטה.

הדרגה הגבוהה ביותר היא אמונה פשוטה, אשר גם לאחר ההבנה כפי שניתן להבין וההשגה כפי שניתן להשיג, המעשים עצמם נעשים רק מטעם שכך ציוה הקב"ה. ומפני שרצוני לעשות את רצון ה', ומדרגה זו היא לא סתירה לידיעה וההשגה, אלא אדרבא, לאחר שכבר יש מקום לקיים את המצוה מכח הידיעה וההשגה, כאשר השכל מחייב לעשות כך, אז באה מדרגה זו של אמונה פשוטה ומעתיקה את קיום המצוה מהכרת השכל ומעמידה אותה על קיום רצון ה' גרידא. ז"א רצון ה' בלבד. מידת האמונה יש בטבע האדם, ואם הוא בוחר ברע הוא גם עלול להשתמש בה לעבודה זרה. כי הוא מאמין, פתי יאמין לכל דבר. ויש בכוחו של נביא שקר לגרום שישתמשו במידת האמונה בשקר, עוד יגידו לו מה אתה לא מאמין, אתם מכירים את זה ששואלים אותך, מה אתה לא מאמין? או יותר חמור - מה אתה לא מאמין לי?? כאילו הוא מידת האמת, כאילו אתה לא מאמין לי? יו. אתמול חנן קריסטל אמר, שהוא אמר שמרזל הפגין לפני ביתו של הרב עובדיה יוסף באוסלו וכו', ומרזל הכחיש, אני לא הפגנתי נגד מרן, אז הוא התנצל והוא אמר שמי ששיקר אותו זה היה דורעי. יום לפני שהוא אמר לו את זה, ההוא רגיל בלשקר את הכתבים ולחרטט אותם ולהגיד ככה, יש את פרופסור הלמר שכל פעם מנתח את שפת הגוף שלו ומגלה איפה משקר דורעי, עם כל התנודות שלו והמבטים שלו ולאן הוא מסתכל והתזוזות שלו והכל, מפרק אותו לחלוטין ומוציא אותו שקרן כמהותו, כמו שצעק הרב עובדיה יוסף, שקרן, גנב וכו'.

אז אם כן, צריך להזהר, כי יש כח אמונה באנשים והפתאים הם מאמינים לכל שקרן. ושקרן זה לא רק אדם חילוני חס ושלום, מה פתאום, זה יכול להיות עם מגבעת וזקן. מי זה היה נביאי הבעל? נביאי הבעל הם עבדו עבודה זרה אבל הם נראו נביאים כמו אליהו הנביא, גם להם היה בתי מדרש וקהל וקיבלו קהל והכל, הכל היה בסדר ממש, אבל הם עבדו עבודה זרה בשיתוף, גם אלקים וגם עבודה זרה, מסתדר אצלם. עד שבא אליהו ואמר, עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו, אבל לא זה וזה ביחד.

אז לכן צריך לדעת, שאדם יעשה את רצון הבורא, גם אם הוא השיג בשכלו  משהו צריך לחזור לאמונה הפשוטה, אבל צריך להזהר מאמונתו שלא יהיה פתי, לא, לא, לא מאמין לך, לא לא, זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות. אנשים גדושים באמונה ואנשים גדושים, איך זה יכול להיות? מה פתאום איך הוא יכול לשקר, מה פתאום יכול לשקר, איך ניסים זאב אומר, שלח לו אס אם אס השקרן, הרי אני אמרתי מהתחלה שהוא יפטר כמה, אז שלחו אותם לאמנון כהן מסכן, יהודי טוב שעשה דברים טובים, קיבל הצטיינות בכנסת, חרוץ, שקט, לא אוהב כותרות, עשה דברים נפלאים, היחידי שעזר לארגון שופר וניסה לעשות לנו קו חינמי כמו שליצמן סידר לעצמו וקול הלשון שהוציא חוק שהם יקבלו שמה בחינם את הקו הזה, והוא היה אז שר התקשורת ורצה לעזור לש ופר, וכמעט הגיע לרגע שכבר שר האוצר היה צריך לחתום והתחלף בדיוק עם אטיאס והוא ביטל את הכל ולא נתן לזה להתקיים, הזכות הזאת תעמוד לו לגיהינום. מכל מקום זה היה אמנון כהן. וניסים זאב, מי שהקים את ש"ס, ווי ווי ווי, אמרנו לו מראש, זה מה שיהיה איתך יחביבי, מה זה דברים פשוטים, ואתה לא מנגן כמו שכולם צריכים לנגן. אנשים שמה מנגנים לפי החליל, זה לא משנה.

אז עכשיו הוא פותח קצת מי זה דורעי, מי זה, לאט עוד בעדינות, בעדינות. אבל זהו, מי שמאמין, הוא אומר שהוא האמין לו עד הרגע האחרון שהוא יקיים כי הוא שלח לו אס אם אס, אני מקיים את הבטחתי והמלצתי, המלצתי, מה המלצתי? הוא לא אומר מה המלצתי, הוא קיםי את הבטחתו לעצמו והוא המלץ שיפטרו אותו. כן. מה המלצתי? המלצתי מה? וגם אם הוא ישאל אותו, יגיד לו, אני המלצתי אבל המועצת הם החליטו, ומי נתן את הרשימה למועצת, לא אתה? ימחרית, אייי איזה שטויות, אייי איזה שטויות, איזה שטויות.

אבל מכל מקום רואים מפה שצריך להזהר עם האמונה שלא ליפול אצל נביאי השקר, כי הם יכולים להשתמש במידת האמונה שלך להביא אותך לשקר שלהם, כמו הבאבות והבמבות שיש היום וכל מיני שקרנים וזייפנים שיש היום כאלה בעלי מגבעות כאלה ואחרים, שהם רק מושכים את הקהל במתק לשון, או בכל מיני, אתה מבין, פטנטים כאלה ותנועות כאלה שמרשימות את האנשים הפתאים.

מידת האמונה הוא כח קיים באדם, וכל הנסיון אינו אלא במה להאמין ובמה לא. אז יש לנו אמונה, לכולם יש, גם לכופר הכי גדול, לדוגמא, הכופרים הגדולים במה מאמינים? בדרווין, זה גם אמונה, אתה מאמין לאדם שהיה דומה לקוף, כנראה הוא הסתכל במראה וראה עד כמה הוא דומה, אז הוא אמר מה השורש שלו מה מוצאו וככה. האמת שדרווין הוא לא היה הראשון שאמר את התורה הזאת של הקופים, אבל הוא נלחם נגד הכנסיה שהשתלטה והוא היה שונא את הכנסיה ואת מעשיה, ולכן הוא רצה לשלול את האלוקות ולהגיד שהכל נקרא במוטציות טבעיות והתפתחות כזאת, הברירה הטבעית. מכל מקום אבל זה מאמינים, מאמינים בתורת האבולוציה, מאמינים, הם רק מאמינים, כי יש סתירה והפרכה לכל התורה הדבילית הזאת, אבל הם מאמינים כי הם החליטו להאמין. הם מאמינים בפרופסור שלהם, מאמינים בדוקטור שלהם, הם מאמינים, במשה מה פתאום שיאמינו, זה סיפורים, "ומשה הכה בסלע ויצאו ממנו מים, מים" זהו, זה מה שהם אומרים, שרים איזה שירים עושים מזה קשקושים וזהו.

מידת האמונה כח קיים באדם, וכל הנסיון אינו אלא במה להאמין או לא להאמין, אז מה זה? אמונה יש לכולם, אז מה הנסיון? במה להאמין, במה לא להאמין, זה הנסיון.

שומעים לפעמים מחכמי אומות העולם חידושים בהויות העולם. מה עושה אדם? צריך להשתמש בכח האמונה כלפי שמיא, מה זה כלפי שמיא? צריך להכריז שאם הם מחדשים דבר שהוא נוגד את התורה לא יועיל אפילו אותות ומופתים, ויגיד המאמין זה שקר, אפילו  יעשו אותות ומופתים מפה עד להודעה חדשה. שהרי גם אם יבוא נביא שקר ויעשה אותות ומופתים, אסור לנו להאמינו. אז למה ה' נ ותן לנביא שקר לעשות מופתים, הוא עושה מופתים. כי מנסה ה' אתכם הישכם אוהבים את ה' אם לא, ז"א יש נסיונות, איך בודקים את האמונה? מביאים נוכלים רמאים שיודעים לעשות ממש דברים שנראים במוחש כאלו, ואתה מחויב לא להאמין, אפילו שאתה רואה בעיניים, אם התורה אמרה לא – לא. כי לאחר שניתנה לנו מצות עשה של האמונה, "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" ו"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" "וידעת היום והשבות אל לבבך" כל מה שלמדנו שלש מצוות האמונה. אז אחרי שניתנה לנו מצות האמונה אז אנחנו צריכים לדעת שאנחנו בכוחנו לבחור בטוב ולהאמין רק למה שמצוה להאמין, ולא להאמין למה שאסור.

האמונה בתורה היא כה חזקה, שמזה גופא יהיה מוכרח שהאותות והמופתים אינם אלא שקר. יבוא אחד יגיד לנו בא אני אוכיח לך דבר שהוא הפוך מהתורה, אפילו אם הוא יראה לי אלף פעם ויביא מדענים ויביא מה שהוא רוצה ככה וככה, אני צוחק לו בפנים והולך. למה? כי אנחנו יודעים שאלקים חיים אמת, ותורתו אמת, וזה כבר עמד במבחן של אלפי שנים, ואנחנו מצווים על האמונה, "ותקם את דבריך כי צדיק אתה", אז לא יעזור, זה שאני לפעמים יכול להיות נפתה או לא קולט או לא מבין את מה שאני רואה, יש הרבה דברים שאדם רואה והוא לא רואה, יש פטה מורגנה במדבר, אתה יכול לרוץ לרוץ לרוץ ואין שום דבר, אין מעיין ואין דקלים ואין שום דבר, אתה נוסע בכביש ופתאום אתה רואה כאילו יש לך צבעים ונפט על הרצפה וכו' וכו' אומרים פששששש אין כלום, אין שום דבר, אתה מתקרב. אדם יכול שמה בירושלים אתם יודעים כשאתה נוסע אתה יכול לראות רכבים נוסעים אחורה כאילו, יש הטעיה. ויש כל מיני דברים שאדם יכול לראות ואומר אני רואה, והוא לא רואה.

מכל מקום, גם אם יעשו לנו אותות ומופתים אבל הם נוגדים את התורה מה שאמרה, אינם אלא שקר, שהרי כנגד התורה האמיתית הכל שקר, ועל האמת הזאת צריך להיות מוכן המאמין להקריב עצמו במסירות נפש, ולבטל את כל האותות, ורק לקבל את זה כאילו זה נסיון, להבין שזה נסיון שנתנו לו, זה הכל.

ז"א, יש אנשים טיפשים, לדוגמא, בענין הבחירות, אתה מביא להם עובדות, אתה משמיע להם הקלטות של האנשים שהם מאמינים בהם שהם בסדר, ישרים והכל, ואתה שומע במפורש ההיפך ואתה לא רוצה להאמין או שאתה מהפך את דבריהם או שאתה רוצה להבין מדבריהם שזה לא כדבריהם או שאתה עושה כל מיני קשקושים רק מעוות את השכל בשביל להשאר באמונה הפיגורית שלך. ממש מפגר.

על זה נאמר "כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם", וכאשר יקבע האדם דבר זה בחייו, לא יפריעו בעדו מקרי העולם.

אז מי שמאמין בה' במאה אחוז, אין לו שום פקפוקים, שום הרהורים, שום נסיונות, הרי כשאדם לא מאמין ממש אז לפעמים עולה לו ספקות, יצר הרע יודע לנצל את החריץ הזה ומכניס לו ספק, אז למה? אז איך זה? א\ז למה אני דוקא? אז למה הוא ככה? אז למה זה? כי הוא לא מאמין עד הסוף, אם היה מאמין מה אתה שואל שאלות? ה' לא יודע מה טוב בשבילך? הוא יודע יותר טוב ממך, הוא יודע מה מגיע לך ומה לטובתך, אז ממילא אם הוא לא נותן לך עד עכשיו אז יש לו סיבה למה. ואם לא יתן לך גם בכלל, גם את זה יש לו סיבה. אתה יכול לצפות ולייחל, ואפילו להתפלל, אבל לדעת שמה שה' נותן זה מה שאתה צריך, לא יותר ולא פחות.

שיקבע האדם את האמונה הזאת בלבבו כמו שצריך, לא יפריעו בעדו מקרי העולם. לא מה קרה לזה ומה קרה לזה ולמה לי ולמה לו, בלי שאלות, אין שאלות. מה שה' נתן זה מה יש. זה מה יש. כמו שאדם בד"כ משלים, בד"כ, לא כולם, אבל בד"כ משלים שה' נתן לו אף כמו שיש לו, וזהו, מספיק. זה מה שיש. תאר לך שבן אדם כל פעם מסתפק, אה, למה שלי ככה ושלו ככה, זה לא ככה זה לא אותו דבר ככה, תאר לך בן אדם כל הזמן יסתפק למה האף שלו ככה ואח"כ למה האזניים שלו ככה ולמה הוא מרויח ככה ולמה יש לו אוטו ככה ולמה אשתו ככה וככה וככה, למה הילדים שלו ככה וככה וככה, אוווווווו הבן אדם הזה אבוד, אבוד. כל מה דעבדין מן שמיא לטב, הכל לטובה מותק, אין, הגרוע ביותר זה הכי טוב, הכי טוב בשבילך, אין יותר טוב מזה. אדם שחי כך, מאושר. אין לו שאלות, אין לו בעיות, לא מפריעים לו מקרי העולם, שום דבר.

יש וכאשר רואים דרך רשעים צלחה, ואז מתעורר ספק ואולי דרכם מועילה יותר חס ושלום, אלה שהם קלי האמונה, קטני אמנה, אלה מתעורר אצלם ספקות מכל תנועה ותזוזה, שמעת? פלוני הרויח בפיס 250 אלף, יה, ישר נצבט לו הלב, חבל שלא קניתי הגרלה. איזה שטויות. אתה יודע מה, משבוע הבא אני מתחיל לקנות, איזה שטויות, איזה שטויות, הכל שטויות, אסור ששום דבר יזיז אותך, שום דבר, שמעת דבר, לצערי הרב אני אומר זה כמו ששמעת קריאת התורה רוב האנשים ששומעים קריאת התורה אולי שומעים מה החזן טעה או לא טעה, אמר נכון או לא אמר, איך המנגינה והזה, חמותי לפני שמגיעה הפרשה של יוסף היא כבר בוכה מיום שישי, עוד פעם יוסף מסכן עוד פעם עכשיו  יכניסו אותו לכלא, היא חיה את הפרשה, היא חיה את הפרשה, היא חווה את זה מה עשו לו ואיך האחים מכרו אותו ומה, היא בתוך הסרט כמו שאומרים חיה את זה. ואנחנו מה, מסתכלים שומעים מה זה, איזה פרשה אנחנו? אה פרשת יתרו, זהו. אין התבוננות, לא חיים שום דבר. אם היינו שומעים כל דבר כמו שאנחנו שומעים את הפרשה, אז לא היינו מתרגזים ולא היינו מקנאים ולא כלום ולא שום דבר. לצערנו, כן. אבל הפוך כל שמועה ששומעים זה כאילו נוגע אליך, וזה לא דיברו אליך, דברו עליו אמר, כן אבל אני משווה את עצמי אליו, הנה הוא הרויח, הנה הוא הצליח, הנה הוא נסע, מה אתה אומר, טסו? לאן טסו? לכמה זמן? מתי הם חוזרים? באיזה טיסה? איזה חברה? אוווו כמה הוא מתעניין, מה זה עניינך? מה זה עניינך? תשמע את זה כמו הפרשה. "ויסעו ויחנו" מה אכפת לך איך נסעו, אתה שאלת פעם על הפרשה ויסעו, איך נסעו, כמה נסעו, על מה נסעו, איך לקחו את החמורים, לאן זה, לא שאלת, ויסעו ויחנו תגיד גם פה ויסעו  ויחנו. לא, פירוט הוא רוצה, ומאיפה היה להם כסף, כל שנה הם היו נוסעים, מרוץ מכוניות... איייי.

יש וכאשר רואים דרך רשעים צלחה מתעורר ספק אולי דרכם מועילה יותר חס ושלום של הרשעים, אבל אצל המאמין שהאמונה תקועה בליבו זה לא מתעורר כלום, כי הוא אומר המאמין אני נוכחתי בכל האותות והמופתים של הקב"ה בכל הדורות שעשה לעם ישראל, והוא לבדו נאמן אצלי לשלם שכר, ומה שאני רואה את הצדיק סובל יסורים וחי חיים קשים ולעומתו פורק עול הולך ומצליח, אני מאמין באמונה שלמה שכל דבר נעשה בחשבון והצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול, וכלום הכל עלי להבין? מה אני חייב להבין כל דבר מה קורה ולמה קורה עם כל אחד? מה זה התפקיד שלי לבדוק כל אחד מה קרה למה קרה? מה זה עניני? תפקידי בעולם הוא תפקיד של נברא, מה תפקידו של הנברא? לקיים מצוות לאלקיו, זה הכל. זה התפקיד שלי, מה מעניין אותי מה יש אצל השני.

גם כל החידושים שחכמי הטבע מדברים עליהם, עכשיו גילו איזה בעל חי באורך 15 מטר עם ראש, ומייחסים אותו ל-350 מיליון, איך הם יודעים שהוא 350 מיליון? לפי הריח. הריחו 350 מיליון, לא 350 מיליון ועוד 972 שנה, לא, בדיוק 350 מיליון.

היה אחד שהיה פעם עובד במקום שיש דינוזאורים, אז לימדו אותו להגיד כשבאים תיירים, מה הוא יסביר להם, אז הגיעה קבוצה עם המדריך והוא אמר להם זה דינוזאור שהוא כבר מלפני שני  מיליון שנים וכך וכך, טוב, כולם התפעלו וזה וזה נגעו וזה והלכו, אחרי שבועיים הגיע המדריך עם קבוצה חדשה, אז הוא שומע את ההוא אומר, זה שני מיליון ושבועיים, חחחחח... כי אמרו לו אז הוא מבין שזה, כי עובר הזמן אז צריך לשים גם את ה, אייי כאלה מחריתים זה לא יאומן כי יסופר. ועל זה מאמינים, ומי אמר את זה? זה שמצא, וזה שמצא כמה זה? אחד, אולי היו איתו עוד שניים, אז כל העולם מאמין לשלושה? ועם ישראל שיצאו ממצרים מיליונים וראו את כל האותות וכל המופתים וכל העמים נודע להם והכל והעבירו את זה איתם ושרשו את זה ויש חגים שמזכירים את הכל, זה לא מאמינים, אבל שלשה טמבלים שפתאום גילו איזה משהו והחליטו שזה ככה וככה, שמע, אם הוא אמר הוא מומחה, הוא ארכיאולוג, הוא מומחה לענינים אלה וכו' וכו', שמע אם הוא אמר הוא בעל שם עולמי, למי יש שם עולמי? בא תגיד את השם איך קוראים לו? אתה אפילו לא יודע להגיד את השם שלו, נו תגיד תגיד, יופי, בא נשאל, אתה מכיר אותו? לא, אתה מכיר אותו? לא, תשאל על משה רבינו יש מישהו לא מכיר משה רבינו בעולם? זה לא שם עולמי? ועל מה הוא נהיה שם עולמי? על מה שיודעים שמה שהוא עשה ומה שהיה וכו', והדתות הנצרות והאיסלם הולכות לפי זה, והעולם יודע ויש לזה ראיות והכל והכל, וזה החילוני הרחוק אומר לא מאמין, אה זה סיפורים של פעם, זה היום גילו, אתה רואה? גילו, פשששש הריחו אותו, 350 מיליון זהו.

וכן כל החידושים שחכמי הטבע מדברים עליהם, ואפילו דברים שיש להם ראיות ואפילו אם אינו יודע לסתור את הראיות, חייב להיות ברור אצלו שכל זה שקר, כי התורה אוסרת להאמין במה שהוא היפך התורה, כי אם התורה אמרה משהו זה אמת אלוקית, זה לא בני אדם חיברו ספר, זה לא יכול ליפול בזה טעות. ולכן אסור להשהות את ספריהם בבית, זה נקרא ספרים חיצונים, וכל הקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעולם הבא, אנציקלופדיות חילוניות וכו', זה ספרים חיצונים. וכל ספרי הגות של הכופרים וכו', צריך להשליך מן הבית. אסור להשהות ספריהם בבית, כמו שכתוב "ואל תשכן באהלך עוולה", אלא על האדם המאמין להשתמש באמונה, ולעשות כפי שהקב"ה מצווה, גם מבלי שישיג מדוע אסור. ממש כמו שהישראלי אמור לשמור על החוקים של המדינה, אפילו יודע באיזה קומבינה הוציא את החוק, ואפילו שהחוק נקרא על שם החרטה שבנו את החוק בשביל מישהו, עם כל זה זה חוק, ואם זה חוק צריך לקיים, ואם תעבור על החוק – תיענש.

אז צריך לדעת שאנחנו צריכים לעשות את מה שה' ציוה גם אם לא נשיג מדוע אסור, למדרגה הזאת זכינו במתן תורה, ולמדרגה הזאת חייבים להגיע בכל יום ויום. על זה נאמר "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" זו מצות האמונה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....