כח השמיעה | הרב אמנון יצחק

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 13.01.2014, שעה: 08:34

הורדת MP4 הורדת MP3

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים", איתא בילקוט יתרו רמז רע"א, ראויין היו ישראל לקבל את התורה אילולא עמדו משה ואהרן, שנאמר "יצפון לישרים תושיה". ז"א עם ישראל היו ראויים לקבל את התורה גם אם לא היה משה ואהרן, משום שנאמר "יצפון לישרים תושיה". ראויין היו ישראל להגאל ממצרים אילולא משה ואהרן, שנאמר "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", רואים מהפסוק הזה - ואחרי כן יצאו פירושו שהם יגאלו ממצרים גם אם לא יהיו משה ואהרן. ראויה פרשת שופטים להאמר ע"י משה, אילולא עמד יתרו, ז"א כל פרשת שופטים שאמר אותה יתרו היתה ראויה להאמר ע"י משה רבינו, אלא בא יתרו וזכה בה. ראויה פרשת נחלות להאמר ע"י משה, אילולא זכו בנות צלפחד, אז בנות צלפחד זכו בפרשת נחלות שנתחדשה וזה היה ראוי למשה רבינו, אבל משה הפסיד את זה ואת פרשת שופטים הוא הפסיד, אבל הוא זכה בנתינת התורה ולגאול את ישראל.

הבחירה של האדם אינה אלא לצרף את עצמו למאורע הקיים ועומד, כל התורה ניתנה לצרף את הבריות, אמרת ה' צרופה, לא ניתנה תורה אלא לצרף אתה בריות, זה כמו שלוקחים חומר גלם של יהלום, מצרפים אותו מצרפים עד שרואים אותו יהלום. התורה הופכת את הגוש בשר הזה עם הנשמה ליהלום, ונשמה של צדיק, של חסיד, של קדוש. המצוות מצרפות את האדם, צירוף אחר צירוף מסירות את הסיגים והבדילים וכל מה שיש לנו מידות לא טובות וכל החומר וכל הדברים מנקה אותנו ומשאירה אותנו זכים וקדושים וטהורים למי שעובד על זה. הבחירה של האדם, אם הוא בוחר נכון, אינה אלא לצרף את עצמו ולהיות מוכן למאורע הקיים ועומד, עלול להיות וצריך להיות איזה מאורע שהקב"ה קבע שיהיה מאורע מסוים, ואם אדם צירף את עצמו והיה מוכן והוא מתחבר למאורע הזה שהוא עומד וקיים, אז האדם זוכה בו. הבחירה של האדם אינה אלא לצרף את עצמו למאורע הקיים ועומד, אם הוא בחר להיות צרוף הוא יכול להתחבר למאורע הקיים ועומד ולזכות, ואם האדם נועד לשליחות מסוימת, יתכן שמן השמים קבעו שפלוני אלמוני יהיה מיועד לשליחות מסוימת, ואפילו אם הוא כולו כוחות ומדרגות להיות ראוי לשליחותו, אז מן השמים כבר סייעו לו ועשו את הכל בשביל שהוא יהיה ראוי לשליחות ונתנו לו כוחות ונתנו לו מדרגות כדי שיוכל להיות ראוי לשליחות. מכל מקום אם הוא מרפה עצמו הרי הוא מאבד את מעשה השליחות ואיש אחר יקחנה. אדם שהיה מיועד למלוך אפילו, למלוך, נתנו לו את כל הכישורים והיכולות וכל המדרגות הראויות וכל הכוחות, אבל הוא מרפה את עצמו, האדם הזה יאבד את זה ומישהו אחר יקח את זה.

ז"א אדם, אם בבחירה שלו צירף את עצמו, אפילו שהוא לא מוכן, והוא לא מיועד לשליחות מסוימת, הוא עלול להתחבר לדבר שהקב"ה כבר הכין איזה מאורע, מאורע היסטורי אפילו, דבר מיוחד, והוא יתלבש על הדבר הזה ויזכה בו, גם כשהוא לא היה מיועד וגם שהוא לא היה מתוכנן לזה וגם שהוא לא היה בנוי כל כך, אבל מספיק שהוא צירף את עצמו בבחירה שלו, אפשר שהוא יתחבר למאורע שעומד וקיים, ומי שהיה מוכן לשליחות מסוימת שקבעו מן השמים שזה נופל בחלקו בזכותו, והכינו לו כוחות ומדרגות הראויים לאותה שליחות והוא ריפה את עצמו, יכול להפסיד את כל השליחות ותנתן לחברו הטוב ממנו. החמיץ את השעה, קוראים לזה, החמיץ את השעה, החמצת את השעה.

וכן הדבר להיפך, מי שמעמיד את עצמו לשליחות, אפילו אם לא נגזר עליו מתחילה שיהיה הוא בעל המעשה, הרי הוא זוכה בזה. מי שמעמיד עצמו לשליחות, הוא רוצה לעשות דברים מסויימים או מעשה מסויים, ולא גזרו עליו מן השמים מתחילה שהוא באמת יהיה בעל השליחות הזאת, ושהוא יהיה בעל המעשה, אפשר שהוא יזכה בדבר אפילו שלא היה מיועד לזה, מעצם זה שהוא הכין את עצמו לדבר הזה. ראינו את זה ואמרנו דרשה על זה, שלפני שנולד שמואל הנביא יצאה בת קול ואמרה שעתיד להיוולד צדיק ושמו יהיה שמואל והוא יהיה נביא גדול, אז כל הנשים התחילו לקרוא לכל בן שנולד להם - שמואל שמואל שמואל שמואל שמואל שמואל, אז כולם ייעדו, האמהות ייעדו את הבנים שלהם שהם יהיו כאלו צדיקים ויהיו נביאים ויהיו כך, אבל מה לעשות שלא כולם היו שמואל אבל יצא אחד שמואל באמת, ומה קרה עם כל אלה שהיו שמואל שקראו להם שמואל? הם אותם חבל נביאים אח"כ שהיו באותו דור. אז עצם ההכנה שהכינו את עצמם. אז על זה אומרים "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", ושמואל בקוראי שמו זה אלו שקראו את שמות הילדים שלהם על שמו של שמואל.

מכל מקום אם אדם מכין את עצמו לשליחות אפילו שהוא לא ראוי לה ולא זכאי לה ולא קבעו שהוא יהיה, אפשר שהוא יזכה בה, מעצם זה שהוא הכין את עצמו לשליחות.

כתוב "והמה בוכים", געו כולם בבכיה, במעשה של זמרי, בעגל עמד משה כנגד שישים ריבוא, וכאן במעשה זמרי רפו ידיו. משה רבינו, הם באמצע ההתלהבות, ריקודים ומחולות סביב העגל, לך תעצור עכשיו עם שלם, שמה משה רבינו כאריה עמד נגד כל ישראל, בעגל הוא עמד כנגד שישים ריבוא, וכאן במעשה זמרי רפו ידיו. אלא בשביל פנחס שיבוא ויטול את הראוי לו, כי פנחס היה מיועד לשליחות הזאת לקנא קנאת ה'. ולפי שנתעצל משה - "ולא ידע איש את קבורתו", אם לא היה מרפה את עצמו היה זוכה הוא בקנאת ה' שזכה בה פנחס, אבל פנחס בא ונטל את הראוי לו, זה היה ראוי למשה רבינו, אבל כיון שהוא נתרפה בא מי שראוי עכשיו ותפס את הזכות הזאת.

יש בזה לימוד מוסר לעורר כל אחד מאיתנו לנצל את הזמן והכוחות שניתנו לו, כי יש מעשים הנועדים עבורו שהם ממש עבורו, ובעצלותו וחולשתו עלול לאבד אותם והם יעשו על ידי אחר. יש בן אדם שאמרתי לו לעשות את הספריה פה ואמרתי לו שהיא תקרא על שמו, זה כבר לוקח כמעט חודש עד שהוא גומר את זה, אמרתי לו חבל, אני אתן למישהו אחר וזה ייקרא על שמו, כי המלאכה נקראת על שם גומרה, לא לא אני יבוא אני יבוא אני יעשה, ואתמול עשו את זה אחרים והיא נקראת על שמם, כי המצוה נקראת על שם גומרה.

אז יש מוסר לעורר כל אחד לנצל את זמנו וכוחותיו ,כי יש מעשים הנועדים עבורו ובעצלותו ובחולשתו עלול לאבדם ויעשו ע"י אחר. ומאידך, אם מתאמץ יותר לזכות בכוחות למעלה ממדרגתו, מוצאים לפעמים שאנשים עולים לגדולה במדרגות גבוהות שמעולם לא נראו בהם, מה ההסבר? איך בן אדם שלכאורה לא שייך במדרגה הזאת ובענינים האלה, איך הוא זכה? לפי הילקוט למדנו, ילקוט שמעוני, כי צרפו עצמם לאיזה מאורע שהיה חייב להיות, ומן השמים הוענקו להם כוחות חדשים שיהיו הם העושים. כל הבית כנסת הזה זה צירוף אחד גדול של אנשים שלא היו ראויים ולא היו מוכנים לשליחות זו, אבל כיון שצירפו עצמם והתחברו למאורע שהיה צריך להיות, מן השמים הוענקו להם כוחות חדשים שיהיו הם העושים.

ראויה פרשת שופטים להאמר ע"י משה, גם פרשת שופטים, "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וכו'", כל פרשת שופטים היתה ראויה להאמר ע"י משה, אילולא עמד יתרו. יתרו חטף את פרשת שופטים ממשה רבינו, יתרו שלא הניח עבודת כוכבים שלא עבדה, יתרו הגר שדרגתו שוללת ממנו מלכות, ואפילו שאר שררה, כמו שכתוב ביבמות מ"ב. הוא זכה יותר מכלל ישראל ואפילו ממשה רבינו שראויה היתה פרשה זו להנתן ע"י משה רבינו, מכל מקום מפני שעמד יתרו זכה שפרשה שלמה בתורה תיאמר על ידו, ונקראה פרשה על שמו - יתרו.

כה חשובה ונעלית אצל הקב"ה התרוממות האדם, שע"י זה מתעלמת פרשה ממשה רבינו וניתנת לו ליתרו, שמה נתרשלו ידיו בשביל פנחס ופה התעלמה ממנו פרשה בשביל יתרו, בשביל התרוממות הנפש של פנחס ושל יתרו. בודאי שעז חפצנו למצוא את נקודת ההתרוממות של יתרו, במה זכה יתרו למה שזכה? ואשר מצאנו בזה במפורש, זה מה שכתוב "וישמע יתרו", יתרו קלט את אשר שמע, התפעל ממה ששמע, התפעל זה לא כמו שמבינים התפעל התלהבות יה יה יה, התפעל זה עשה פעולה, מה שהוא שמע גרם לו לעשות את הפעולה, הוא התפעל מן השמועה, התפעלות שהפכה אותו ליתרו המצטרף אל כלל ישראל ויוצא אל המדבר, מתגייר ומקבל את התורה. ואף שמצאנו מעלות אחרות ליתרו עוד בבית פרעה, וכמו שכתוב, אמר רבי חייא בר רבא, אמר רבי סימאי, שלשה היו באותה עצה, בלעם ואיוב ויתרו, בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ את כל הגזרה של כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו - נהרג, העונש שלו נהרג, איוב ששתק, לא חיוה דעתו, נידון ביסורים, מה היה לו להגיד? הוא יכול להגיד לפרעה מה לעשות? הוא לא יכול היה, הוא חשב שהוא לא יכול, אבל לצעוק יכלת? כשאדם שומע שהולכים לעשות גזרה לפחות לצעוק, לא צעקת שתקת אז תצעק עכשיו, נתנו לו יסורים שיצעק. יתרו שברח זכה ומבני בניו ישבו בלשכת הגזית, הוא ויתר על הישיבה אצל פרעה שמלך בכיפת העולם, ועם אדם כזה הוא לא ישב יותר ולא יהיה חלק מהממלכה הזאת, זכה וישבו מבניו בלשכת הגזית, בבית המקדש. מכל מקום, לא הביאה אותו המעלה הזו לידי מעלתו שזכה לה לאחר השמיעה, כל המעלה שהוא ברח עדיין לא הביאה אותו למעלה אחרי השמיעה שכתוב "וישמע יתרו", שהרי במדין היה כהן לעבודה זרה, ואח"כ הוא פרש מעבודה זרה, ועל זה נידו אותו כל בני עירו, עדיין לא בא לכלל ישראל, לא זכה עדיין להכנס לישראל, רק עד אחרי ששמע יציאת מצרים על כל עניניה, כי בדבר אשר זדו עליהם ראה את המידה כנגד מידה שה' שילם, ולאחר ששמע את מלחמת עמלק, רק אח"כ ומתוך כך זכה למה שזכה, רק אחרי "וישמע".

מהו כח השמיעה? מהו כח השמיעה? ההקשבה הפנימית לדבר הנשמע והפיכתו למלמד. יש שמיעה, שמיעת האוזן, ויש שמיעת הלב, "שמעו ותחי נפשכם" זה לא שמיעת האוזן, זה ההפנמה, שאדם שומע ומפנים, ההקשבה הפנימית לדבר הנשמע, לא הקשבה חיצונית, הקשבה פנימית והפיכת הנשמע למלמד, שמעתי, זה לימד אותי, מכאן אני עושה את זה, זה מלמד אותי וככה אני עושה.

ואני רוצה להגיד לכם מה שכתב האבן עזרא, רבי אברהם אבן עזרא, הוא אומר על הספר, אנחנו קוראים ספרים, שומעים מה שכתוב, אפילו שלא מדברים איתנו, הספר הוא החבר הנעים ביותר, אם תרצה יבדחוך פתגמיו, ואם תרצה ישמחוך מועצותיו, הוא נותן עצות גם, הוא כולל את העבר וההווה, הוא מדבר על המתים ומרבה מאמריו על החיים, הוא חבר המפתח את כשרונותיך - הספר, אין בעולם חבר נאמן וחבר נשמע יותר ממנו, ואין מורה היודע ללמד יותר ממנו, הוא יועילך ולא יבקש ממך תועלת, הוא נותן ואינו לוקח, האבן עזרא. "וקנה לך חבר", הנה חבר טוב - הספר. למה? כי אם יש לך אוזן שומעת ואתה שומע מה הספר מלמד ומחכים אותם, הוא יהיה המלמד שלך, הוא ידריך אותך, הוא יועיל אותך, אין לו שום טובת הנאה ממך, נטו בשבילך. כח השמיעה מהו? ההקשבה הפנימית לדבר הנשמע והפיכתו למלמד.

המדרש אומר בשמות רבה כ"ז, "שמעו ותחי נפשכם", אם יפול אדם מראש הגג כל גופו לוקה, אז הרופא נותן לו רטיות - תחבושות בראשו, בידיו, ברגליו, בכל איבריו, נמצא כולו רטיות וגבס. אבל אני איני כך, אומר הקב"ה, אלא רמ"ח איברים באדם הזה, והאוזן אחד מהם, וכל אחד מהאיברים מלוכלך בעבירות, והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים, "שמעו ותחי נפשכם", לכך אמר "שמעו דבר ה' בית יעקב, וכן אתה מוצא ביתרו, שעל ידי שמיעה זכה לחיים ששמע ונתגייר, הכל באוזן, האוזן יותר משובחת ומעולה מן העיניים, חרשו נותן לו דמי כולו, שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן, מה ראה לומר להם כאן שמע ישראל? למה אמר להם משה רבינו שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן. רבנן אמרי, למה הדבר דומה, למלך שקידש מטרונא בשתי מרגליות, אבדה אחת מהן, אמר לה המלך אבדה אחת שמרי את השניה, כך קידש הקב,ה את ישראל בשתי מרגליות, נעשה ונשמע, שתי המרגליות האלה. איבדו את נעשה, שעשו את העגל, אמר להם משה איבדתן נעשה - שמרו נשמע, הוה "שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן", לפחות את השמע תשמרו. בקבלת התורה עמדו ישראל בדרגה של נעשה ונשמע, שזו דרגה של מלאכי השרת, כמו שכתוב בשבת פ"ח, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה להם, מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו, שכתוב "גיבורי כח עושה דברו לשמוע בקול דברו", בהתחלה כתוב עושה ואח"כ לשמוע, ולאחר חטא העגל ירדו ממדרגת נעשה ונשמע לדרגת נשמע. קבלת התורה של נעשה קודם לנשמע, הוא אופן שבו אין הנעשה זקוק לנשמע, לא צריכים לשמוע, עושים, מה שה' אומר עושים, לא צריך לשמוע, לא צריך לשמוע, דרגה של מלאכי השרת. הקרבה של האדם לקב"ה היא כה מוחשת שאין צורך בהתבוננות קודם העשיה, באותה מדרגה אין פעולתה של הנשמע מכשיר לנעשה, אלא מעמיק מעמיק, ז"א יש אנשים שבשביל שהם יעשו צריך להכשיר אותם ע"י הנשמע, לשמוע מה מה מה אתה רוצה? איך אתה רוצה? למה אתה רוצה כך? אולי אפשר לעשות כך, מקשקשים, זה מכשיר אותם לנעשה. אבל במדרגה של ישראל בנעשה ונשמע הם לא היו צרכיים את הנ שמע, בשביל מה היה צריך את הנשמע? רק להאמין את הענין עוד יותר, נעשה זה אפילו באופן שטחי, אמרת - עושים, אח"כ להבין להעמיק להבין את הדברים זה מדרגת העמקה ולא ענין הכשרה. מהמדרגה הזאת הם נפלו בחטא העגל. מאחר שלא ניצלו הנעשה איבדו את קרבתם לה'. ומתוך כך באו לכלל פחד, שמא איבדו את הכל, ונתבשרו - החזיקו בנשמע, עדיין יש מרגלית אחת, כלומר באפשרותכם להגיע שוב לכלל עשייה ע"י הנשמע, אם תשמעו בידכם להתרומם ולחזור לנעשה.

בין הקנינים הראשונים ממ"ח קניני התורה הוא שמיעת האוזן, לשמוע את דבר ה' בתורה, לא לשמוע כמו שאמרנו חיצונית אלא פנימית לשמוע. אמרו חכמים ז"ל באיכה רבתי פתיחתא ב', הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירם למוטב. מי שלומד בשמיעת האוזן בודאי הוא מגיע מנשמע לנעשה, מי שלומד את התורה באופן זה לקלוט בעצמו תמיד את הלימודים שהתורה מלמדת אותו מתוך תשוקה לדעת את דבר ה' שמתגלה בתורה, מתעלה לכוח השמיעה.

בדברי המדרש הללו טמון יסוד ההצלחה, מי שאינו מפתח את כח השמיעה בעצמו הרי הוא עומד לעולם מבחוץ, ומעשיו אינם אלא חיצוניים, וכשיגיע נסיון קל הוא מיד נופל. את הדבר הזה לומדים מגופם של לוחות שנתנו לעם ישראל. הלוחות הראשונים היו כולם מעשה אלהים, גם הם וגם הכתב שבהם, ולא היו זקוקים ישראל אלא לקבל אותם, לעומת זאת הלוחות השניים הם היו זקוקים כבר ל"פסול לך", שתהיה בהם גם עבודת אדם, הם לא היו אלוקיים, היה בהם צריך גם עבודת אדם, כי לאחר חטא העגל אי אפשר לזכות בתורה, רק אחרי הקדמה של התעוררות מצד האדם, אם האדם לא ירצה הוא לא יזכה, וגם אם ישמע תורה הוא לא יזכה, אלא רק אם יתעורר מעצמו כמו פסול לך, עכשיו אתה צריך לפסול את הלב שלך מכל הלכלוך, מכל הטינופת, להוציא ולהתעורר כדי לקבל את התורה. וכשם שמידת השמיעה הוא קנין מקניני התורה, כן הוא קנין בכל המצוות, השמיעה היא קנין לא רק בתורה ולימוד התורה אלא גם בכל המצוות, ובתפילה הדבר אמור לדינא, בתפילה זה דין, כמו שכתוב באור החיים ק"א סעיף ב', ומשמיע לאזניו בלחש, צריך להשמיע, אין ענינה של תפילת דיבור לקב"ה אלא להשמיע לעצמנו מה אנחנו מבקשים מהקב"ה, כשאדם שומע ומתבונן מה שהוא אומר "ברוך אתה ה'" אז נקלטת בו התפילה, ואז הוא יודע שהוא מתפלל, ושהוא זקוק לתפילה, ושכל חיותו תלויה בתפילה, וכפי המידה שזוכה אדם להיות שומע את עצמו מתפלל, הוא מבין למה הוא נצרך להתפלל, כך הוא מתעלה. אז בכל דבר, השמיעה מחיה את האדם, "שמעו ותחי נפשכם" הכל תלוי בשמיעה. רוב בני האדם לא שומעים שום דבר, שום דבר, גם אם אתה מדבר איתו לא שומע, גם זה עושה חצי דבר, למה עשית ככה שמעתי, זה מה שאמרת לא? לא, לא אמרתי ככה, אמרתי ככה, אה לא שמעתי סליחה, למה לא שמעת? כי אין לו אוזן שומעת, "אשרי מדבר על אוזן שומעת", רוב בני האדם מחפפים בשמיעה, אין להם כח וסבלנות ולא אוהבים לשמוע גם שישמיעו להם, לא אוהבים לשמוע, אם זה משתלם הם מוכנים לשמוע, אם מבקשים מהם משהו הם מעדיפים לא לשמוע, אם רוצים מהם משהו מעדיפים לא להבין, הכל זה בשמיעה.

בא וראה שכל ענינה של קבלת עול מלכות שמים לא נאמר אלא בלשון שמיעה, אי אפשר לקבל עול מלכות שמים בלי שמיעה. שהתורה באה לצוות על האדם לקבל על עצמו עול מלכות שמים היא מקדימה ואומרת שמע ישראל, אי אפשר לקבל עול ללא שמיעה, "שמע ישראל", קבל והבן, אי אפשר בלי שמיעה, שמע ישראל, כל האמונה שאתה חי בה - חזור והתבונן בה, קבל והבן, קבל והבן, קבל והבן, תתבונן, רק על ידי זה תזכה לקבלת עול מלכות שמים. אז הכל תלוי בשמיעה ואשריו מי שזכה לאוזן שומעת כמו יתרו, רואים שיתרו השמיעה שלו היתה גבוהה מאד, מיד הוא עקר את עצמו ממקומו, הניח את כל הנכסים, עזב את הכל, ורץ ישר לקבל את התורה. הוא שמע טוב מאד, והוא הבין, הוא הבין שאין מקום להתמהמה ומיד יצא לדרך, בלי שום שיקולים, שום חשבונות, ויתר על הכל והלך לדרכו וזכה שנקראת פרשה על שמו, ובגללו נתעלמה פרשת שופטים ממשה רבינו, חטף, חטף, ככה מי שמתעלה יכול לזכות אמרנו במעמד שאמור להיות קיים ולא הוא, לא שייך לו, אפילו שייך לאחר אבל אם הוא מכין את עצמו ומתרומם אפשר שהוא יעשה כזאת השפעה בשמים שהוא יזכה.

אז זה צריך להבין, כי יש אדם שהוא מזומן לשליחות ויפסיד אותה בגלל רפיון, יש בן אדם שלא מוכן לשליחות אבל צירף את עצמו והכין את עצמו למעמד מחונן שלא צריך להיות לו והוא יכול לזכות. הכל תלוי באדם, אם הוא מצרף את עצמו והוא שומע, הבן אדם הזה יכול לזכות למדרגות שלא חלם עליהם וגם לא היו מיועדות לו, לא להחמיץ את השעה, עוברות שעות בחיים שיש הזדמנויות פז, כמו בקהילות פז, אבל אם אדם זוכה אשריו, אם לא זוכה, עבר ליד והפסיד.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

תגיות:
פרשת יתרו

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

17.11 13:00
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
16.11 19:24
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
14.11 11:54
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
11.11 10:43
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
11.11 10:43
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
06.11 18:11
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
03.11 14:23
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
03.11 10:22
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
03.11 10:17
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
31.10 19:09
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).