יג' שבט תשע"ה - פרשת יתרו  - תיקון המידות חובה לקיום המצוות 

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים".

הרמב"ם כתב לגבי המחלוקת אם יתרו בא קודם מתן תורה או לאחריה {יש דעות שהוא בא לפני ויש דעות שאחרי}.

וזה לשונו של הרמב"ן: ולמה לא אמר ששמע מה שעשה למשה בישראל במתן תורה שהוא מהנפלאות הגדולות שנעשו להם, הנהייה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו?! "השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת אתה ויחי" ומדוע לא סיפר משה ליתרו את מעמד הר סיני וממנה ידע "כי השם אמת ותורתו אמת ואין עוד מלבדו". 

אף שבקריעת ים סוף הגיעו ישראל למעלת הנבואה ככתוב: "וראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה הנבואה" מכל מקום במעמד הר סיני היתה מדרגת הנבואה גבוה יותר, שהרי בקריעת ים-סוף יכלו ישראל לקבל הארה זו שהרי אמרו ישראל שירה בקריעת ים-סוף, אומנם בשעת מתן תורה נאמר: "נפשי יצאה בדברו" כי יצאה נשמתן של ישראל כי לא יכלו לקבל את ההשגות המופלאות שקיבלו בהר סיני, וזכו למדרגה של: "פנים בפנים דיבר השם", כעין מדרגתו של משה רבנו עליו השלום. 

והטעם לכך: כי במעמד הר סיני זכו ישראל לקבלת התורה, ההתקרבות הגדולה ביותר שיתכן להגיע אליה, שהרי אפשר להגיע להכרה לאמונה ולהשגחה אפילו ללא תורה, כי כתוב: "חביב אדם שנברא בצלם", באבות ג', מדרגת צלם אלוקים אף היא מדרגה עליונה, אומנם מדרגת ישראל היא למעלה מזו, שנקראו בנים למקום וניתן להם כלי חמדה זו התורה הקדושה שזו החביבות העליונה ביותר, וכל מה שחביב יותר בעיני הקב"ה הרי זה תכלית השלמות, ומכיוון שבמעמד הר סיני זכו לחביבות אין שיעור ונהנו מזיו השכינה, הרי זו תכלית השלמות.

"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", וברש"י אומר לא מסורת היא בידכם ולא בדברים אני משגר לכם אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, כמה עברות היו חייבים מקודם המצרים שנזדווגו לכם? קודם שנזדווגו לכם קודם שנפרעתי מהם אלא על ידיכם. הוכחה על גודל אהבת השם לישראל, שעל ידם מתנקם הקב"ה המצרים, והוסיף והוכיח גודל אהבתו לישראל שנשא אותם על כנפי נשרים, ורש"י אומר: "כנשר הנושא גוזליו על כנפיו", כאומר: מוטב ייפול החץ בי ולא בבניי כזאת אהבה. כל זה להראות אהבת השם יתברך לעמו ישראל. 

כל הדברים האלה נאמרו כהקדמה למתן תורה, שעל ידי שיראו גודל אהבתו יקבלו על עצמם לשמוע בקול השם, וצריך להבין: הרי גודל ההתגלות במעמד הר סיני שהקב"ה בעצמו ירד על ההר ליתן תורה לישראל, וכל הלמעלה ירדו למטה למען נתינת התורה, הרי אם כן

ראו את האהבה והחיבה שאוהב הקב"ה את ישראל ואף ללא הקדמה יגיעו ישראל להכרות אלו, ומדוע הוצרכו להתבונן קודם מעמד הר סיני באהבת השם יתברך שהיא נראית

ביציאת מצרים, למה השם צריך להראות להם את כל האהבה כהקדמה לקבלת התורה? הרי אפשר לקבלה ללא לאהבה: אלא נמצינו למדים יסוד גדול בדרכי עבודה: אין הקב"ה נותן מתנות חינם לישראל, הכל חייב כל אחד ואחד לקנות בעצמו, ורק אחר כך הקב"ה נותן מתנתו. 

לכן הוצרכו ישראל להגיע בעצמם להכרת בהתקרבות להשם יתברך ורק אחר כך זכו למעמד הר סיני, לו לא היו מכינים עצמם בהתבוננות זו להכיר את אהבת השם יתברך עליהם לא היו זוכים להתקרבות במתן תורה, משום כך הוצרכו להקדים מט' ימים מיציאת מצרים לעלות במעלות הקדושה והמידות, וכן שלושת ימי ההקבלה, הכל הכנות והקדמות כדי שיוכלו אחר כך להגיע למעמד הר סיני, שעומדים לפני יום קבלת התורה מימים שנמצאת השפעה שהיתה באותו מעמד בהר סיני, כפי שהיתה דרושה הכנה במעמד הר סיני, כך דרושה הכנה לפני יום קבלת התורה בשבועות.

 והיעב"ץ כותב באבות ו': כל הפרקים מפרקי אבות הם ההקדמות לפרק השישי שהוא קניין התורה, כי תיקון המידות שהם חמשת הפרקים הקודמים לפרק השישי הם הכנה למעמד הר סיני, שכל זמן שיש מידות רעות באדם לא יתכן שיזכה לתורה, וכל במט' ימים שקדמו למעמד הר סיני הכינו עצמם לתיקון מידותיהם, לכן למדנו מח' קניינים לפני חג השבועות , ובעיקר חייבים אנו ליצור בקרבנו תשוקה למעמד הר סיני ולקבלת התורה, כי ללא התעוררות והרגשים במעמד הר סיני אין זה נקרא הכנה ראויה ולא נוכל לקבל את הסגולות המיוחדות של יום זה.

 ובתורה מפורש היאך צריך להיות זיכרון מעמד הר סיני: "הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" כתב הרמב"ם הדברים אשר ראו עיניך מה הם? הם הקולות והלפידים, ואת כבודו ואת גודלו ואת דבריו אשר שמעת שם מתוך האש, חייב לזכור את כל הפרטים וההתגלויות שהיו במעמד הר סיני {אחד מהזכירות שחייב אדם כל יום לזכור הוא מעמד הר סיני} וכל העם רואים את הקולות: הם הגיעו למעלה כזו גדולה שרואים קולות, לכאורה קולות אינו דבר מוחשי, מה שייך בו ראיה, ובכל זאת הגיעו למדרגה כזו גבוה. 

כן מצינו בחכמים זכרונם לברכה: שראו ישראל את המלאכים עשויים דגלים דגלים, והתאוו להיות כמותן, וכל הפרטים האלה כלולים במצוות עשה של זיכרון מעמד הר סיני, הרמב"ן שם כותב גם: כאשר אמר שניזהר בכל המצוות ונשמור את החוקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר: רק אני מזהירך לזכור מאין באו אלך המצוות, חובה לזיכרון מעמד הר סיני, צריכה להיות כדי שידע ויכיר שזו הסיבה לחובת קיום המצוות .

מעמד הר סיני זו הסיבה לחובת קיום המצוות!

נמצא שכל מי שאינו וזוכר ויודע את מעמד הר סיני רחוק הוא מכל חיובי התורה ומקיום המצוות. עכשיו נתבונן במצבינו הרוחני ונראה כמה שייכות יש לנו לתורה, מחובתנו לעשות הכנה, כמו לקראת יום השבועות, לשבור ולשבר את החומר שבנו ולקרב את  הדברים אל תוך ליבינו, ואז תהיה לנו תקווה לזכות למתן תורה.

ברוכים תהיו!!