שיעור בוקר ספר חוכמת המצפון פרשת יתרו
תאריך פרסום: 01.02.2013, שעה: 07:04
1-2-13
"ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם". עצרת יתרו היתה שיבחר מן העם אנשי חיל יראי אלהים, וכתוב "ויבחר משה אנשי חיל", כתב הספורנו ז"ל, אחרי שביקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית. יותר מיראי אלהים שאינם אנשי חיל. ז"א העדיף משה רבינו לבחור אנשי חיל על יראי אלהים שהם לא אנשי חיל, ומה זה אמרנו אנשי חיל? אנשי חיל זה בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית, כמו שאמרו ז"ל, אם תלמיד חכם כנחש הוא חוגרהו על מתנך.
חכמים ז"ל אמרו, תלמיד חכם, אם תלמיד חכם כנחש הוא, חגרהו על מתנך, ואם עם הארץ חסיד אל תדור בשכונתו. אז אפילו שעם הארץ הוא חסיד מתחסד, יש לו יראת שמים אבל הוא עם הארץ, אל תדור בשכונתו.
הנה כי כן, ספורנו ז"ל במושג אנשי חיל, דהיינו חרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית, ולמד מדברי תורתנו הקדושה כי גדולה מעלת החכם אשר בכוחו לברר וללבן כל דבר לאמיתו עד אשר יביאהו אל תכלית, היינו עד סוף דעתו והבנתו, עד תכלית זה עד סוף דעתו והבנתו, ושיהיה הדבר מוסכם ומוחלט אצלו אף אם יחסר לו ממידת שלמות היראה אשר יהיה ראוי לכינוי ירא אלהים כפי מושג התורה והקדושה, אז עדיף אדם שיכול לברר וללבן אמיתות דבר עד התכלית דהיינו שהוא יברר את זה באופן כזה שהוא יגיע עד סוףד עתו והבנתו, והדבר יהיה מוסכם ומוחלט אצלו, הוא עדיף מאלה שיש להם יראת שמים והם לא מגיעים למדרגה הזאת, ואפילו שהוא יחסר מהשלמות של היראה, לא שלא יהיה לו יראה לגמרי אבל שלא יהיה שלם לגמרי ביראה, ואז הוא לא יקרא על פי התורה הקדושה ירא אלהים ממש. זה מה שאומר הספורנו, בפירוש מה זה אנשי חיל.
וסמך על זה דברי חכמים ז"ל, מאיפה הסמך שיש לו להגיד ולתרץ ככה את הדבר? הוא סומך על מה שאמרו חז"ל, אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש, חוגרהו על מתניך, כמו שחגורה היא תוכמת את האדם, ככה תלמיד חכם כזה אתה צריך תמיכה של אחד כזה. אמנם הספורנו ז"ל דילג על המילים נוקם ונוטר, כי בלשון שלו הוא אמר אם תלמיד חכם כנחש חגרהו אל מתנך, הוא לא אמר נוקם ונוטר כלשון חז"ל, אז הוא אומר, אין הכוונה בזה שיהיה חס ושלום פוגם במידותיו, כשאמרו ז"ל, שאם תלמיד חכם נוקם ונוטר אז אין הכוונה שיפגום במידות, הרי אסור לפגום במידות, לא תקום ולא תיטור את בני עמך, אלא הכוונה היא כי תלמיד חכם אמיתי שיש לו בהירות השכל ואור הדעת במידה מרובה, מוכרח שיהיה לפעמים נוקם ונוטר את הנחש, מפני שגודל אור החכמה והכרת האמת אינו סובל את הרע והפחיתות, הוא לא יכול לסבול רע ופחיתות, וזה מגודל בהירות שכלו ואור דעתו במידה מרובה, כי אחרים יכולים להסתדר עם רע ופחיתות, נו, לא נורא, מה אז מה.
ש. כמו ויך את המצרי, לא יכל להסתדר עם ה
הרב: אפשר להגיד גם בזה, מכל מקום, גם אצל משה כשהוא ויך את המצרי, אז הוא עדיין "ויפן כה וכה לראות אתה מבין אם יוצא ממנו משהו, ז"א הוא לא עשה את זה אתה מבין בסתם.
מפני שגודל אור החכמה והכרת האמת אינו סובל את הרע והפחיתות, גם אסור לו לפעמים לעבור על מידותיו, וכמו שאמרו חז"ל, ז"א לפעמים אסור לתלמיד חכם לעבור על מידותיו, מה פירוש אסור לו לעבור על מידותיו? הרי אמרנו שכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו, ז"א זה מעלה גדולה מאד מי שיכול לשלוט בעצמו ולהעביר על מידותיו, מה זה להעביר על מידותיו? לכאורה הוא היה צריך לכעוס והוא לא כעס, אז הוא העביר על מידותיו, לכאורה הוא לא היה צריך לשתוק והוא שתק אז הוא מעביר על מידותיו, ולפעמים אסור לעבור על מידותיו, זה התלמיד חכם, וכל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם, אז לפעמים אסור לו, ואעפ"כ חוגרהו על מתניך, ז"א גם כשיש לך תלמיד חכם כזה שמידי פעם לפי הצורך והאילוץ המוכרח, הוא נוקם ונוטר, זה אדם שתחגור אותו על מתניך, ואפילו שיש סכנה שתכשל באיזה דבר, והוא לא ינקה אותך, בגלל שאתה נמצא ליד אדם כזה שפעמים הוא נוקם ונוטר כנחש ואתה תעשה טעות ויכול להיות שהוא לא ינקה אותך, אעפ"כ תעדיף אותו לחגרהו על מתניך, כי סוף סוף ההתחברות שלך אליו יהיה לך לברכה ואחרית שלום.
ואם עם הארץ חסיד הוא, לעומת זאת יש אחד עם זקן והופעה של ירא שמים והוא באמת חסיד והכל, אבל הוא עם הארץ, כאשר היה בתקופות אשר יראת ה' היתה שולטת במידה מרובה אפילו בין המוני העם, שנמצאו אז אנשים יראים וחרדים על פי טבעם ודרך חייהם, ומה שהוא נגד הדין נזהרו מלעבור על זה בתכלית הזהירות, וגם הם נתראו בעלי מידות טובות מתחסדים עם קונם ועם בני אדם, רחוקים היו מחכמה ודעת, ולא ידעו לשקול את כל דבר במשקל החכמה וישרות השכל, על איש שכזה אמרו חכמים ז"ל, אל תדור בשכונתו. ז"א אתה יכול לראות גם אנשים שנראים לך תה מבין באמת חסידים ויראי אלקים והכל, אבל הם בבחינה שנקראים עמי הארצות, למה? כי הם לא אנשי חיל, הם לא מעמיקים לברר כל דבר עד סופו ולהגיע לתכלית דבר, מרוב חסידות הם נוקטים עמדה הכי בטוחה, ז"א למה לי אתה מבין, עזוב, הכי בטוח זה ככה וזהו, אתה יודע מה, הרוב אומרים ככה אז בא נהיה ככה, עזוב אותך מה זה עניני, למה אני צריך להכנס לזה? כן, אבל מצד שני יכול להיות שאתה מפקיר דבר אחר שהוא חמור לאין ערוך יותר ממה שזה, אם אתה נמצא בקהל מדברי ומספרי לשון הרע כאילו בהצדקה, מצבך גרוע הרבה יותר, ואם אתה נוקט עמדה במחלוקת ואתה הופך להיות צד, יכול להיות שאתה מפסיד את עולמך עם כל החסידות שיש לך, יכול להיות שאתה חושב שאתה ירא שמים, אבל אתה לא איש חיל, אתה לא מברר ובודק לא חרוץ ולא בקיא לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו עד תכלית, אז סכנה לדור בשכונתו, בשכונתם של אנשים כאלה, או להיות בכולל שלהם אפילו, סכנה גדולה. כי אי אפשר מה יעלה על דעתו הבלתי מפותחת, ומה יהיה ישר לפניו על פי הלך נפשו הקצרה, כי הוא מגיע למסקנות מהר, מרוב יראת שמים הוא מגיע ישר למסקנה. לא מברר ולא מעמיק ולא בודק ולא בוחן ולא מסתכל מה ההשלכות של הדברים ואם הצד השני צודק ומה יהיה ואם ואם ואם ואם יתברר לך כך וכך, הרי כבר אמרנו מספר פעמים שאפילו השבטים נכשלו בהבנה ובהבחנה של מעשיו של יוסף אחיהם הקטן הצדיק, ואח"כ הם באו ואמרו לו, "שא נא לפשע אחיך", והם עוד היו כאלה שדקדקו, והם בחנו, וישבו ודנו יחדיו, אבל היה להם מכנה משותף, "וישנאו אותו ויקנאו בו", וזה המכנה התורה כתבה אותו בפירוש אבל הם לא הרגישו שהם מקנאים והם שונאים, הם לא הרגישו, זה היה דק מן הדק אצלהם, כמו שאצל המרגלים, הם לא הרגישו אפילו לפי הזוהר הקדוש שבאמת הם עושים כאילו במזיד, בא לא נכנס בשביל שלא יחליפו אותנו, כי אם נכנס לארץ ישראל יחליפו את הנשיאים יהיה בחירות מחדש, תקום מפלגה חדשה. אלא מה, היה להם דק מן הדק החשבון הזה, והם לא הרגישו, אבל התורה כותבת את זה בפירוש בשביל לדעת שהמקור שממנו נבע הדבר זה היה קנאה, וקנאה הביאה לשנאה.
מתי אתה רואה שזה קנאה? כשבן אדם הולך עד הקצה האחרון לגמרי והולך את כל הדברים המירביים שהוא יכול לשלול מהאדם כל תואר, כל סטטוס, ברגע שהוא שולל את הכל זה קנאה. אתם יודעים, יש נשים שכשהיא מקנאה בחברתה היא מבטלת את השניה בכל, היא לא זה והיא גם טיפשה ואיך היא נראית ומה היא לובשת זה צורה, והיא גומרת עליה שלא יישאר פירור שאפשר יהיה להגיד איזה שבח משהו עליה. זה מראה על קנאה, מי שלא מקנא מדבר לענין, אומר נקודה זו היא יכול להיות שצריכה בירור יותר, היא לא נכונה, היא לא זה, יש לעיין בדבר. אבל אם אתה כבר הולך על כל הקופה ואומר שבתי צבי ואומר ישו ואומר בלעם ואומר עמלק ואומר את כל השמות שאתה מכיר, ואתה לא מכיר את כולם, זה מראה שאתה סתם קנאי נגרר אחרי עמי ארצות שדרים בשכונתך. לכן כתוב עם עם הארץ כזה אסור לדור בשכונתו.
כל זה בנוגע לאיש המעלה שהגיע למדרגה נשגבה בתורה בחכמה וביראת ה', אבל אצלנו שעדיין רחוקים אנו ממדרגה גדולה זו ואם כן נשאלת השאלה, האם הגעתם כבר למדרגה זו לפעול ולהשפיע על אחרים ולהאציל מרוחכם על העולם? מה עשו כל האנשים האלה שמדברים? פעם יצאתם מימכם מבריאותכם על חשבון משפחתכם שבוע ימים רצוף לפעול למען הציבור? שבועיים יצאתם רצוף? חודש יצאתם רצוף? מה עשיתם בבין הזמנים, הלכתם פעם בבין הזמנים רק למסור את הנפש במקום חופש? הלכתם? שנה היה לכם דבר כזה בחייכם? אם היה לכם שנה כזאת אתם בני העולם הבא, עשר שנים מישהו יש פה? 35 שנה מישהו יש פה? והכל בטל ומבוטל כאילו מה הוא עשה ומה הוא פעל, שום דבר, כל זה היה התכנית שלו להקים מפלגה, ז"א שלשים וחמש שנים הוא הכין את עצמו לקראת המפלגה. הבנתם? והוא רוצה להתנשא על הקהל והוא רוצה להקים מפלגה. כל אלה שנבחרו לכנסת מטעם ש"ס, מה הם עשו בשביל שהם ייבחרו כאילו, זה לא התנשאות כאילו, לא עשיתם כלום ואתם מקימים מפלגה, נגיד אחד שלשים וחמש שנה תכנן את זה ופעל למען הציבור בחינם, נגיד שזה היה התכנון, נו אז ודאי שהוא הכי ראוי להקים מפלגה, לא? הוא בא עם קרדיט, אבל אלה שלא עשו כלום בימי חייהם מאיזה כח הם באו והקימו מפלגה להשתרר על הציבור?
ש. למה צריך 35 שנה, מספיק שנה
הרב: למה שנא צריך להחליט שאתה מקים מפלגה, אתה צריך לשאול מישהו? אבל השררה, להשתרר על כולם, רק אני אשרור, ואח"כ הם אומרים עלינו למה תתנשאו, ממש ענווים, ממש הם ענווים, זו ענוה יתרה. אין מקום לעוד אחד, ענווה יתרה. אתה מבין?
אחד בא קונה דירה, לא נותנים לו, שמע אני גם רוצה לגור פה, אומרים לא, אתה לא תגור פה, למה? זה יצמצם לנו את האויר, זה טענה, בגלל שיבוא אחד יצמצם את האויר? אתם יודעים יש כאלה בונים דירה והוא הוציא איזה מרפסת אז הוא אומר הוא חוסם לי את האויר, ישר הולך לבית דין, הוא חוסם לי את האויר, הוא לא נושם, זהו. אז הם לא מוכנים שישב לידם עוד מישהו בכנסת, זה שלנו, זהו. כל זה בנוגע לאיש המעלה גם מה שיטענו שהיינו ראשונים את הראשוניות הם בנו מאצלי, כי מי היו הבוחרים הראשונים שלהם? בעלי התשובה שלנו. את מי הם הפעילו כפעילים? את בעלי התשובה שלנו, ואני לא רוצה להזכיר אותם בשמותם אבל היום הם סגני ראשי ערים וכל מיני דברים כאלה ידועים ומפורסמים.
אבל נשאלת השאלה, אם הגעתם כבר למדרגה זו לפעול ולהשפיע על אחרים ולהאציל מרוחכם על העולם, אכן אם לזאת יחכה האדם ויצפה לא אדע מתי נתמלאה התפתחותו והשתלמותו עד אשר יאמר יש לי רב, ואוכל כבר להשפיע על אחרים, האם הגיע האדם מעולם לתכלית השלמות, ולסוף מעלת הקישוט וסיפור המחשבה והמעשה עד אשר בטוח הוא כי כבר נועד ללמד לבני אדם דעת אמת וכשלון המעשה? מי יכול להגיד שהוא עומד בכל התנאים האלו בשביל להשפיע על אחרים? מי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה, אבי הנביאים, אשר הגיע למעלה הכי עליונה, ובהיותו עסוק בעבודה קדושה בענין הכי רם ונישא, הופעה נכבדה יחידה בעולם מיום ברוא ה' אדם על הארץ, מתן תורה וגילוי שכינה אשר ה' כביכול ירד על הר סיני לעיני כל ישראל, והוא הנבחר מאת ה' שתנתן תורה על ידו, עליו סיפרה התורה והעידה בשבחו, "וירד משה מן ההר אל העם". ודרשו חכמים ז"ל, שלא פנה לעסקיו אלא מן ההר אל העם. ז"א, ירדת מן ההר, לא היית ארבעים יום וארבעים לילה, לך תציץ מה קורה עם האשה, מה קורה עם הילדים, הוא לא פנה לעסקיו, ישר ממשיך את השליחות אל העם.
מה נפלא הדבר ומעורר השתוממות, איזה שבח הוא למשה רבינו בשעה שהוא הולך בשליחות נשגבה כזו של מתן תורה, אינו פונה לעסקיו ואינו סר לביתו לראות משפחתו, איזה שבח זה? אבל כך הוא טבע האדם, אפילו בעמדו על המצב הכי גבוה, עדיין דרישות חייו מושכות אותו למטה, מעסיקים אותו ומטרידים אותו, ויש כאן שבח אפילו למשה רבינו, שבהיותו שלוח מאת הקב"ה מן ההר אל העם לא פנה לעסקיו לראות את אשתו ובניו ולא דחה את מילוי שליחותו למסור לעם את דבר ה' לאחר זמן. ישר ירד והתחיל ללמד אותם. הלו, צא לחופש, נגמרו הבחירות סע לשווייץ, אז הסיעו אותי לשויץ בלי לנסוע, כי הם הבינו מה הם היו עושים אם היה קורה להם כזה מקרה, הם היו בורחים לשויץ, אז לכן הם אמרו את זה עלי, כמו שכל מה שהם אומרים עלי זה מה שחל עליהם, שהרי חכמים אמרו כל הפוסל במומו פוסל, אז כל מי שפוער את פיו כפעור צריך לבדוק אצלו את מה שהוא אומר על אחרים.
לנו נדמה כי לו נפקדנו אנו לשליחות חשובה ורבת ערך בעד הכלל כולו מאת ה', אף לפי מדרגתנו לא היה עולה על דעתנו לפנות לביתנו, ככה נדמה לנו, אבל באמת האדם הכי גדול קשור כל כך עם הקשר הגופני והדרישות החומריות, שאפילו בהמצא במצב הכי נעלה עדיין יש מקום בנפשו גם לדברים פחותי ערך המושכים אותו אליהם, ולא יפלא איפה אם הקשר עם עסקי הבית והמשפחה וכדומה גדול כל כך, עד כי מעלה היא למשה רבינו ע"ה שלא פנה לעסקיו, הלך ישר מן ההר אל העם.
אתם יודעים, במשך השנים הרבות שאנחנו מתעסקים בשופר, אז היו לנו הרבה עורכי דין, אני לא מכיר עורך דין אחד שהיה באיזה דיון וכו', שאחרי שהיה דיון ונגמר המשפט שהוא הגיע ישר להמשיך את העבודה, מיד אחרי המשפט הם הולכים למסעדה, ויושבים לדסקס מה היה ומה זה מתעכבים איזה שעה שעתיים שלש ארבע חצי יממה, כי זהו, הם גמרו הכל, זהו נגמר המשפט, הלו, ממשיכים לעבוד, הלו, אחד לא ראיתי, ישר פונה לעסקיו להתהדר מה היה מה זה חויות איך היה מה אמרתי מה אמרו מה זה, נו מה אתה אומר איך היה זה זה. זה אחרי משפט אחד.
ולכן אם יחכה האדם עד אשר יגיע למעלת השלמות, לא יבוא לידי מעשים ופעולות לעולם, ואף על פי שנאמר התקוששו וקושו, ואמרו חכמים ז"ל קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים, אין הכוונה שלא ישתדל להשפיע על אחרים עד שיגיע לתכלית השלמות ורק אז יקשוט את אחרים, אתה לא חייב להגיע עד שיא השלמות בשביל שתוכל לקשוט אחרים אפילו שאתה לא מקושט עדיין בכל, כי אם לזאת יחכה לא ימלא את תעודתו לעולם, ואדרבא, כל כמה שיגדל ימצא עוד יותר מגרעות וחסרונות בעצמו הדרושים תיקון ושיפור, אלא נאמר בזה כי יכוון ויתאים את הקשוט לאחרים לרגשותיו ולשאיפותיו הוא. אלא יכוון ויתאים את הקשוט לאחרים לרגשותיו ולשאיפותיו הוא, והשפעה על אחרים תהיה שופעת מנפשו. אל תדבר איתם על מה שאתה בעצם לא שלם בזה, תשתדל מה שאתה כן מרגיש מנפשך לכוון אותם אפילו שבשאר דברים אתה עדיין לא שלם אתה יכול להגיד. נגיד אם אחד הוא לא דוקטור, הוא לא למד רפואה, אבל הוא מנסיון יודע מה הסיגריות עשו לו, אז מה הוא לא יכול להציל אנשים מהסיגריות ולהגיד להם כמה זה רע ולתת להם דוגמאות אישיות מה קרה איתו? הוא יכול, ודאי שהוא יכול. אבל בעיניים אתה מבין? לא מבין, באזניים אתה מבין? לא, אז מה אתה מדבר איתי על העישון, אם אתה היית דוקטור הייתי מקשיב לך.
לכן אם רק מרגיש האדם כל אחד לפי מדרגתו שאיפה לטוב ואהבת האמת, וכבר זכה לאיזו הכרה נכונה, בה במידה שהוא מצא לעצמו מן האמת ושואף ועמל לקבוע את דרכו על פיה, באותה מידה עליו לשתף, לכן אם רק מרגיש האדם כל אחד לפי מדרגתו שאיפה לטוב ואהבת האמת, אז צריך שבכל אופן לבן אדם תהיה לו שאיפה לטוב, באמת כשהוא אומר לאמת זה מתוך שאיפה להיטיב גם את השני, לא לקנתר להגיד לו, אתה לא עושה ככה תעשה ככה, לא, כשיש לו שאיפה לטוב ואהבת האמת הוא כבר זכה לאיזו הכרה נכונה, בה במידה שהוא מצא לעצמו מן האמת ושואף ועמל לקבוע את דרכו על פיה, באותה מידה עליו לשתף באשרו את אחרים. החלטת ללמוד מהיום בתענית דיבור כי הגעת להכרה שזה הלימוד המעולה ביותר והמשובח וההספק הוא אדיר ויש רצף ואין נתק ולא נאמר עליך, וקרעים תלביש נומה, וכו' וכו', אז אתה בא ואומר לחבר שלך, תשמע, אני חושב שכדאי שתתחיל איתי אתה גם כן ללמוד בזה האופן, מצוין, למה? אם השאיפה שלך לטוב ואהבת האמת וכבר זכית לאיזה הכרה נכונה, בה במידה כשמצאת בעצמך מן האמת ושאפת ועמלת לקבוע את דרכך על פיה, באותה מידה אתה יכול לשתף באושר שלך גם אחרים, ולהאיר עיניהם מאותו אור המזהיר שלפניך, ומה גם אם זכית שתהיה לו מורה דרך שמלמד ללכת בדרך הטוב והמועיל, אדרבא, מה רע בזה? לא, אני לא יכול, מי אני מי אני מי אני, לא לא מי אני. אתם ראיתם פעם מישהו שראה על מישהו איזה לכלוך בבגד והוא אמר לו תנקה פה תנקה פה, והשני יגיד לו סליחה, מי אתה, אתה ניקוי יבש? מה צריך להיות ניקוי יבש בשביל להגיד לבן אדם שיש לו לכלוך? ואם אתה רואה אחד שעושה משהו לא טוב, צריך להיות צדיק שלם גמור בשביל להגיד לו אתה מבין לא זה. מה.
ודאי שהחובה על האדם לזכות את אחרים, זה חובה, ודאי ש חובה על האדם לזכות אחרים, להראות את הדרך המובילה לאשרם, כמו שכתוב בגמרא עצה טובה קא משמע לנו, לפעמים זה לא להלכה משהו, אבל לפעמים זה עצה טובה קא משמע לן, גם הגמרא אומרת עצות לפעמים, אז אם אתה יכול להועיל לאנשים בעצות, אתה יכול להיטיב את דרכם, למה לא? למה לא? ודאי שחובה עליו לזכות את האחרים ולהראות את הדרך המובילה לאשרם ולהעניק אותם אותו אוצר של דעת ה' ותורתו אשר הגיע אליו, ויכנסו דברי תורה ויראה חכמה ודעת בלבבכם, והיה כי תפקחנה עיניכם והאמת לפניכם תופיע, אז ברגע שאדם זוכה שנפקחו עיניו והאמת מופיעה לפניו, האצילו מרוחכם על אלה התועים אובדי דרך, ואת עיני ההולכים בחושך תאירו וראו אור, ז"א כל מי שיכול לפעול לזכות את האחרים, להראות את הדרך המובילה לאושר, להעניק מאוצר דעת ה' והתורה שזכה אליו, יכניס את דברי התורה יראה חכמה ודעת בלבותם של האנשים, ואם זכה שיפקחו עיניו והאמת הופיעה לפניו, צריך שיאציל מרוחו על התועים אובדי הדרך ואת עיני ההולכים בחושך צריך להאיר שיראו אור.
אז למסקנה מה שלמדנו, אנשי חיל זה הבקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו לתכלית יותר מיראי אלקים שאינם אנשי חיל. ז"א העדפה שהעדיף משה רבינו זה לבחור אנשי חיל מאשר יראי אלקים, יראי אלקים לבד מול אנשי חיל, אלה שמבררים דברים לעמקם ומביאים אותם לתכלית, אלה שהם חרוצים ובקיאים לעשות זאת, אלו עדיפים על יראי ה'. וזה לומד הספורנו ממה שכתוב, אם תלמיד חכם כנחש, הוא מדלג על נוקם ונוטר כנחש, חגרהו על מתניך, ואם עם הארץ אל תדור בשכונתו. אתם שומעים? שמעתם? אל תדור בשכונתו, לא אל תתחבר אליו, זה פשיטא שלא, אל תדור בשכונתו, אפילו ההשפעה שלו תהיה בשכונה, כי רואים אותו הולך ככה ירא אלקים וזה וחסיד כזה ועושה כל דבר וזה, אבל הוא לא מעמיק לברר דברים והוא לא חרוץ וכו' וכו', המכשלה יכולה מרוב חסידות, הוא שופע חסידות שלא לא לא לא לא, כל דבר לא לא לא לא עזוב עזוב לא לא לא לא.
ש. אז מה עושים היום שהרוב בשכונות גרים
הרב: מה לעשות, מה לעשות
ש. לעבור להרים?
הרב: קהילות פז. אבל זה לא בגלל עכשיו מה שקרה, זה כתוב מזמן, זה כתוב מזמן, מה לעשות, מה לעשות, כמה יש אנשי אמת, כמה יש אנשי חיל, כמה יש אנשי אמת, כמה יש יראי אלקים וכמה יש שונאי בצע. משה רבינו לא מצא שונאי בצע, כתוב שלקחו ישראל תשעים חמורים, ככה כתוב שהם לקחו תשעים, אף אחד לא לקח 89. משה רבינו היה היחידי ששנא בצע והוא לא לקח כלום, הוא לקח את עצמות יוסף, הוא לקח מצוות, חכם לב יקח מצוות, לאן יקח? לעולם הבא, הוא כל הזמן חשב איך אני מביא לעולם הבא את מה שה' רוצה שאני אביא, מנחה שלוחה. זה לא שעובדים בשביל שיהיה שכר בעולם הבא, השכר רק מגלה מה הבאת, מה פעלת, זה מנחה, דורון לקב"ה. לכן כתוב בזוהר הקדוש בפרשת משפטים, "כי תצא" לא תצא כצאת העבדים, הנשמה שמגיעה לעולם היא באה לפה, אבל כשהיא יוצאת היא צריכה לצאת מקושטת בתורה ומצוות והכל, לא תצא כצאת העבדים, שהעבד אין לו כלום משל עצמו, הענק תעניק לו, אתה צריך לתת לו איזה הענקה או משהו בשביל שיהיה לו משהו, מסכן עבד היה פה. אז ז"א, אדם צריך לבוא לפני הבורא עם המנחה, עם הדורונות, מה הוא פעל מה הוא עשה, ישאלו אותו מה עשית, היית פה כך וכך שנים, מה עשית.
אז אנחנו רואים, זה כלל, עכשיו מי שמבין את מה שאנחנו למדנו פה הוא מבין את הפרשה גם, לא רק של יתרו, הפרשה שלנו. אז לכן המסקנות מתבקשות, צריך להדבק באנשי חיל, אלה שיודעים להיות בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית. יותר מיראי אלקים שאינם אנשי חיל. ועל זה אמר, אם תלמיד חכם כנחש חגרהו על מתניך, ואם עם הארץ חסיד אל תדור בשכונתו. ביי.