3-2-13
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.
"ועתה אם שמוע תשמעו לי והייתם לי סגולה" תנו רבנן, בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, אמר לו הקב"ה ליחזקאל, לך והחיה מתים בבקעת דורא, כיון שהחיה אותם באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע שטימא על פניו, אמר מה טיבן של אלו? אמרו לו חבריהם של אלו מחיה מתים בבקעת דורא, פתח ואמר, אתוהי קמא רברבין ותימוהי קמא תקיפין מלכותא מלכון עלם ושלטנא לדר ודר. אז הקב"ה ביקש באותה שעה שהושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אז הוא ביקש שיחזקאל הנביא יחיה מתים. איזה מתים - זה שבט אפרים שיצאו טרם הזמן, שלשים שנה ממצרים כי חשבו שהגיע הקץ, מתו מהם מאתיים אלף איש. ויחזקאל הנביא החיה אותם - את המתים, כמו שכתוב ביחזקאל ל"ז, תחיית המתים. ובאו אותם עצמות, דהיינו המתים האלה, וטפחו לו לאותו רשע הטמא על פניו, מה זה, מאיפה באו אלה? אמר מה טיבן של אלו? אמרו לו חבריהם של אלו מחיה מתים בבקעת דורא, זה גם כן מהעם של חנניה מישאל ועזריה שזרקת אותם עכשיו לכבשן האש והם יצאו חיים, שהוא השליך אותם לכבשן האש שבעת אלפים מעלות חום, אז הכבשן היה נמוך, דהיינו הם היו בפנים, ואז זה כמו מעלית עלה למעלה העלה אותם, שכולם יראו שמתהלכים בתוך הכבשן ולא קורה להם כלום.
אז זה תחיית המתים בפני עצמה, כי דרך האש לשרוף, ואם הם חיים אז זה תחיית המתים. אז הוא השתגע, הוא רואה את זה ופתאום הוא רואה עכשיו גם כן שבאים לו פתאום מאתיים אלף אנשים שהיו מתים, מי אלה הוא אומר, אמרו לו חבריהם של אלה מחיה מתים בבקעת דורא, ואז הוא פתח ושיבח לה', כמה אותות והמופתים של הקב"ה רבים וגדולים והמלכות שלו מלכות עולם והשלטון שלו לדור ודור. אז על פי הסוד כתוב בספרים שנבוכדנצר הוא היה גלגול של נמרוד הרשע, נמרוד הרשע הוא היה המלך הראשון שמרד בקב"ה. ונבוכדנצר גם כן שלט בכיפת העולם ועשה בה ככל העולה על רוחו. אבל הקב"ה הראה לו שתרגע, יש פה מנהיג לבירה וכו' וכו', הוא הפך אותו לחית השדה לכמה שנים וכו' וכו', ואח"כ הוא חזר בחזרה.
בכל אופן כשהוא ראה את זה אז הוא אמר שמלכותו מלכות עולם, דהיינו המלכות של הקב"ה היא מלכות עולם והשלטון שלו לדור ודור, אז הוא אומר כפל, מלכותא מלכות ודר ודר - דור ודור, כנגד שתי מלכויות שהוא היה מלך - נמרוד ונבוכדנצר בדור הראשון דהיינו כשנמרוד מלך הוא היה מלך הראשון בעולם ועכשיו. אז הוא רמז שהפעם הוא רואה כבר, וכבר היה לו נסיון, הוא השיטה שלו תמיד היתה לשרוף אנשים, הרי הוא שהשליך את אברהם אבינו לכבשן האש, והוא גם יצא חי, ופה גם כן הם יצאו חיים, ופתאום בא לו יחזקאל הנביא ומחיה לו מתים, אז הוא כבר אמר את הנוסח הזה מופיע בזמירות לשבת, השבחים שלו.
הקב"ה גם שלח את גבריאל שיסתום לו את הפה, כי אם הוא ימשיך לשבח ככה אוי ואבוי מה יהיה לעם ישראל. שואלים למה הוא בא וסתר לו על פיו, לא נתן לו יותר לשבח, אז אומרים לא, הוא לא אמר שהוא לא רוצה שהוא יותר ישבח, נתן לו סטירה אבל רוצה לראות אם הוא ימשיך לשורר אחרי הסטירה, זה לא חכמה לשורר מתי שבא לך, גם אחרי. שהרי דוד המלך ע"ה שורר גם אחרי סטירות, אחרי מכות. "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" קינה לדוד, היה צריך להגיד קינה, והוא אומר מזמורים, אז דוד המלך אמר שירות ותשבחות אחרי סטירות מה שנקרא, אחרי רדיפות, וזה החכמה, ופה הוא רק אומר עד שנותנים לו סטירה, אחרי זה הוא כבר לא אומר. טוב, אז זה הפתיח.
עכשיו, אפשר לבאר שציוה הקב"ה ליחזקאל הנביא להחיות מתים דוקא באותה שעה שהפיל נבוכדנצר את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש כי באותה שעה שקרה הנס לאלו בעלי המדרגה שמסרו את נפשם לכבוד הבורא יתברך לקדש את שמו, הם המשיכו מעולם העליון אור גדול, הורידו את השכינה לארץ.
ז"א, בשעה שהם עמדו במדרגה הזאת של קידוש ה' הגדול ומסרו את נפשם וזכו לתחיית המתים, הם המשיכו מעולם העליון אור גדול והורידו את השכינה לארץ. באותה שעה נתקדשה כל הבריאה בריח ניחוח של כבשן האש, על ידי מסירות הנפש יצרו בריה חדשה כאילו החיו את המתים, הם בעצמם במעשה של עצמם, הם המשיכו אור עליון לעולם הזה, הורידו שכינה לארץ, וכל הבריאה התקדשה בריח ניחוח של כבשן האש, מה זה ריח ניחוח של כבשן האש? ז"א בשעה שנעשה רצוני, כן, הקב"ה אומר, מה זה ריח ניחוח אישה לה', וכי הקב"ה צריך שיקריבו לו קרבנות? אלא בשעה שעושים את רצוני זה לפני כריח ניחוח, והם עשו את רצון הבורא והושלכו לכבשן האש וקידשו את ה', אז לכן זה נקרא ריח ניחוח של כבשן האש ע"י מסירות הנפש והם יצרו בריה חדשה כאילו החיו את המתים.
ואז ברגע זה יש לנצל את העת רצון והסיעתא דשמיא. באותה שעה שהעולם כולו מדושן מהאורות העליונים ומהריחות הניחוחים ומכל האוירה הקדושה והסיעתא דשמיא והשראת שכינה שהם הורידו לעולם הזה מהאור העליון, כל זה גורם שהזמן הזה הוא מתאים ביותר לנצל את הרצון הזה שבא מן השמים ואת הסיעתא דשמיא ואין יותר מתאים מאותה העת להחיות מתים. אז סגולה לביצוע מעשה מופת זה הוא כל עוד שהאויר עוד מבושם מטל התחיה שמשכו שלשת הגדולים הללו במעשה קידוש ה', ז"א כל זמן שעדיין האויר מבושם מטל התחיה שהם עברו בעצמם בגופם שהם לא מתו, הם יכולים למשוך, לכן באותה העת ביקש הקב"ה מיחזקאל הנביא להחיות מתים.
וזה יסוד גדול מה שאנחנו לומדים פה, ועמדנו על זה כבר לפני שנים קדמוניות. מי שראה את הסרט עם האשה שאמרתי לה לשים כיסוי ראש, שלא היה לה עשר שנים ילדים, הסרט הראשון שברכתי והיא נפקדה בבן, שהיא אמרה למה הנשים הערביות יש להם ילדים והיא לא, ואז אמרתי לה שהיא תקבל על עצמה כיסוי ראש, כוחה של מצוה נקרא הסרט, ואז אמרתי לה אז תקבלי על עצמך ויהיה לך בעזרת ה' בן זכר. מי שיקשיב עוד פעם לסרט יראה שאני אומר שעת רצון, כל אישה שרוצה לשים עכשיו כיסוי ראש יש כח גדול בשמים, עת רצון, עת רצון, בואו תקחו עת רצון. ז"א שיש את העת הזאת, עת רצון כמו שלמדנו פה, כל אחד יכול להכנס ולתפוס. היא לא יכלה להביא ילדים, עשר שנים, הרופאים אמרו לה שאין לה אפשרות, הרופא אמר לה, אם יגדלו לך שערות פה יהיה לך ילדים. אז מה זה? תחיית המתים, כי אם אי אפשר להביא ילדים ופתאום יוצאים משם ילדים זה תחיית המתים.
מה זה קשור? כי אם אתה מחזיר בתשובה זה גם תחיית המתים, שהרי רבי יהונתן אייבשיץ אומר שלהחזיר בתשובה זה תחיית המתים האמיתית. להחיות את הנשמה שהיא צריכה להיות בשאול תחתית ולהביא אותה לגן עדן אין לך תחיית המתים יותר גדולה מזו, ואפילו יותר משל אליהו ואלישע שהחיו את המת.
אז זה מאותו ענין, אז כמו שלמדנו פה, בשעה שהם זכו וניצלו מכבשן האש היה תחיית המתים, ממילא באותה שעה יכולה להיות תחיית המתים אז הקב"ה אומר ליחזקאל הנביא לך והחיה מתים, לכן אמר הקב"ה ליחזקאל הנביא לנצל את העת רצון שנתעורר כעת ע"י חנניה מישאל ועזריה, ויפעל פעולה של תחיית המתים, כי כל זמן שהאור דולק והאויר רווי באוירה של קדושה וטהרה ומסירות אפשר להמשיך לעשות פעולה של תחיה.
ושמח ליבי שזכיתי לכוון לארי שבקדושים המהר"ל מפראג ז"ל זכותו תגן עלינו אמן, וזה לשונו: כי כאשר הושלך חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש וניצולו, וידוע כי דבר זה גם כן תחיית המתים, כאשר תבין ענין כבשן האש שהושלכו לשם אשר הוא שורף הכל, ובשביל כך באותה שעה שהושלכו לכבשן האש החיה יחזקאל המתים כי מדרגה ומעלה אחת היא כאשר הושלכו לכבשן האש וניצולו. אז המהר"ל אומר במפורש, שהצלתם מכבשן האש והחיאת המתים של יחזקאל מדרגה ומעלה אחת היא, ז"א לכן זה היה אותה שעה.
יוצא לנו מזה כלל גדול, שאם אחד מישראל מתרומם מעל הטבע ומבקיע את יצרו, הרי באותה שעה הוא בוקע את הרקיעים וממשיך את האור הגדול ומוריד את השכינה לתחתונים, ופותח את חלוני הרקיע עד שהקדושה מתפשטת בכל העולם, ואז הוא כובש דרך לרבים ומקל את הבחירה לכל אלו שרוצים להתרומם לאותה המדרגה, אז מי שרוצה להתרומם לאותה המדרגה וינצל את אותה שעה הוא יזכה לאותה מדרגה, אבל מי שלא רוצה ומתמהמה לא יזכה, יפסיד את הרגע, ואפילו לקטנים של הדור, כי כיון שנתגלה האור והסיעתא דשמיא הרי השעה הזו והדור הזה ראויים לקבל גם כן מאותו האור ומאותה המדרגה, כמו שאמר במסילת ישרים, הוא מתעלה והעולם מתעלה עמו.
נחזור, אם אחד מישראל מתרומם מעל הטבע, ומבקיע את יצרו, הרי באותה שעה הוא בוקע את הרקיעים וממשיך את האור הגדול ומוריד את השכינה לתחתונים ופותח את חלוני הרקיע עד שהקדושה מתפשטת בכל העולם אז הוא כובש דרך לרבים ומקל את הבחירה לכל אלו שרוצים להתרומם לאותה מדרגה, ואפילו לקטנים שבדור, כי כיון שנתגלה האור והסיעתא דשמיא, הרי השעה הזו והדור הזה ראויים לקבל גם כן מאותו האור ומאותה המדרגה, כמו שאמר במסילת ישרים, הוא מתעלה והעולם מתעלה עמו.

ש. מה ז"א פותח את חלוני הרקיע?

הרב: דהיינו עושה דבר שהוא לא טבעי, נגד הטבע, לדוגמא, אם בן אדם יש לו לקיים מצוה אחת, ובשביל לקיים את המצוה הזו הוא צריך לסכן שלשים וחמש שנים של כל המצוות שהוא עשה כל ימי חייו, לסכן את השלשים וחמש שנה של כל המצוות שהוא עשה כל ימי חייו, זה טבעי שבן אדם יסכן שלשים וחמש שנה בשביל מצוה אחת? לדוגמא, יש לך אפשרות עכשיו לעשות איזה פעולה אבל אתה מסכן את כל הרכוש שלך וכל ההון שרכשת שלשים וחמש שנה, עסק אחד, אתה לא יודע כן טוב לא טוב, ועוד יותר, אתה סבור שאתה הולך להפסיד בעסק הזה, אתה תסכן? זה טבעי לעשות כזה דבר? לא טבעי. אז עכשיו היתה מצוה שאמר הרב שטינמן, אם יש כח מצוה להציל, ז"א להקים מפלגה, נגד מה שאני סובר כל השנים ואומר שלא ללכת לבחירות, והוא אמר שיש מצוה, מצוה להציל. עכשיו זה נוגד את כל השלשים וחמש שנה שלי, כי אני אמרתי לא, וגם ידעתי שיעשו ממני שטיח פרסי, וידרכו עלי, ואמרתי את זה מראש, ועל דעת זה הלכתי שככה יהיה, נו, אז מי עושה כזה דבר? זה טבעי או לא טבעי? זה לא טבעי. אבל מה זה קרה, שברתי את הטבע, ובזכות זה בא נמשיך עכשיו.
שאם אחד מישראל מתורמם מעל הטבע ומבקיע את יצרו, באותה שעה הוא בוקע את הרקיעים וממשיך את האור הגדול ומוריד את השכינה לתחתונים פותח את חלוני הרקיע עד שהקדושה מתפשטת לכל העולם ואז הוא כובש דרך לרבים ומקל את הבחירה לכל אלו שרוצים להתרומם לאותה המדרגה. איך יכול להיות שעשרים ושמונה אלף עם כל האיומים, ועם כל מה שעשו להם ועם כל הבזיונות והגידופים והחרמות והקללות והכל, עמדו בפרץ ובחרו בסוף פז חוץ מאלה שזויפו שהם עוד כמה מאות אלפים אבל אנחנו לא נוכל לדעת מספרם המדויק ושפחדו מהקללה של הרב עובדיה יוסף. כל אלה עמדו בפרץ וקיבלו אומץ ללכת על דבר שבעצם יש התנגדות כביכול של כל הרבנים הספרדים. והם ספרדים. איך זה יכול להיות? הם שברו את הטבע שלהם, כי מה לי מכל הענין, מה אכפת לי אם הוא רוצה ללכת או הוא לא רוצה ללכת, מה זה מעניין אותי? איך אמרה אשתו של און בן פלת, אם משה מלך אתה עבד, אם קורח מלך אתה עבד, אז לך לישון, לך לישון, מה זה ענינך? איך יכול להיות שעשרות אלפים ככה? זה נקרא שבירת הטבע. אתה מבין?
אבל אני אגיד לך, טענו עלי איזה טענה שאני עושה לכבוד עצמי ולכן אני הולך. הגאון מוילנא פעם אחת לא היה לו אתרוג, והוא כל שנה מקפיד אתרוג, ולא סתם אתרוג, אתרוג מהודר, לא היה, החסידים שלו רצו בכל מקום לחפש אתרוג והם הגיעו למקום שהיה לבן אדם אחד אתרוג מהודר מהודר מאד, ואז הם הפצירו בו אמרו תקבל כל סכום שתבקש, רק תביא את האתרוג. אמר אני לא מוכן, אני לא מוכן, אז מה, אני לא מוכן. אמרו טוב, באיזה מחיר אתה תתרצה? אמר להם אם הגאון מוילנא יתן לי את כל העולם הבא שלו בתמורה לאתרוג אני אתן לו את האתרוג. חצוף, כזאת דרישה וזה, הלכו לגאון אמרו לו שמע, מצאנו אתרוג אבל חצוף, אמר להם תביאו את האתרוג אני נותן לו את העולם הבא, ולקח את האתרוג ונתן לו את העולם הבא. אז מה רואים מזה? קודם כל שהגאון מוילנא עשה את כל המצוות שלו לשם שמים לא למטרת שכר, כי הנה הוא נתן את הכל. נכון? עכשיו אם אני הלכתי על המצוה הזאת שאמר לי הרב שטינמן ושמתי את כל השלשים וחמש שנה, וידעתי שיבזו ויעשו ויקללו וכו' וכו', אז מה פירוש, זה אומר שעשיתי את כל המצוות לשם שמים, למה? כי הנה ויתרתי על שלשים וחמש שנה על מצוה אחת שאני לא אוהב אותה בכלל, לא אוהב אותה בכלל, אני גם לא הצבעתי בעצמי ואמרתי שאני לא אצביע. אבל הלכתי עם זה, אז זה דבר אחד. דבר שני, אמרתי שהגאון מוילנא למרות שהוא לא חשב על השכר, והוא ויתר על השכר, אבל מהיום כל מצוה שיעשה הגאון מוילנא השווי שלה זה כל העולם הבא שהוא ויתר עליו. כי בשביל מצוה אחת של אתרוג הוא הסכים לשלם כמה? את כל העולם הבא שלו, אז מה שווה בעיניו כל מצוה? את כל העולם הבא שלו, מהיום כל מצוה שאני עושה שווה את כל השלשים וחמש שנה שלי. גם השיעור הזה, כל מצוה שאני עושה עכשיו שווה כפול שלשים וחמש שנה שעשיתי סך כל הזכויות. מעבר לזכות של הלימוד תורה, כן. זה נקרא מעל הטבע, זה לא טבעי שבן אדם שם את הכל, אתה רואה שאנשים עושים חישובים קטנוניים, מה יגידו לי, אני אלך לבית כנסת די מספיק, לא עושה שום דבר, נגמר.
ובכן, בפרק כמה דעבודה זרה אמר רבי יהושע בן לוי, לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, ורבי יוחנן משמו של רבי שמעון בר יוחאי אמר, לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה ליחיד, נמצא שהתשובה היא בריאה חדשה בעולם. וכאשר לא היתה התשובה בעולם, רחוק היה ענין התשובה מן האדם אפילו שהכתוב מזהיר על התשובה, אבל כאשר הראשונים פתחו שער התשובה עד שנמצא המעלה הזאת בעולם, שוב אין נחשב בריאה חדשה, שכבר נמצא התשובה בעולם כי הם פתחו פתח התשובה, דברי המהר"ל מפראג. ז"א, יש תשובה בעולם, אבל כל זמן שלא בא מישהו ופתח אז קשה לבן אדם לעשות זאת, מי יהיה הראשון שיבקיע. אחרי שאנחנו הפצנו קלטות אז כל העולם הפיץ קלטות והתחילו לחזור בתשובה מקלטות, אחרי שהפצנו דיסקים, פתחנו פתח, כולם הפיצו דיסקים, עשינו אינטרנט - כולם עשו אינטרנט, מה שפתחנו כבר היה יותר קל לכולם להשגה. יש אנשים שאומרים לנשים תכסי את הראש ותפקדי וזה מועיל, אנשים סתם פשוטים, אומרים תכסי את הראש, תקבלו תענית ארבעים, שעתיים לימוד תורה בתענית דיבור, אנשים לבד אומרים וזה כבר עובד. למה? זה כבר ירד לעולם. אנשים מסיימים ש"ס בשנה, למעלה מאלפיים איש - זה כבר ירד לעולם. אנשים היום מתענים תעניות ככה לבד, בלי, בזמן עכשיו הבחירות המונים כתבו לי שהם מתענים ארבעים להצלחתנו. יש אחד כבר מתענה שלש פעמים שלשה ימים רצוף ולילות, שבעים ושתיים שעות רצוף לא אכילה לא שתיה, כבר קל להם, ירד לעולם, קודם, מחר זה העשירי בטבת, בררר מה עושים, צריך לאכול טוב לפני, צריך זה, צום קל לקחת כדורים משהו, כולם בלחץ מתענית של כמה שעות, ארבעים יום תענית קטן על אנשים, נשים, נשים, נערים נערות, ירד לעולם זהו.

ש. זה טוב לצום תענית ארבעים?

הרב: למה לא? זה התיקון הכי גדול שאתה יכול לעשות לחטא נעורים.
ובכן עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו. מקשה הגאון רבי חיים מוואלאז'ין זצ"ל, כאן אמר אברהם אבינו, ולעיל שאמר עשרה דורות מנח ועד אברהם, לא אמר אבינו. ז"א, אנחנו רואים במשנה ראשונה אברהם בלי אבינו, במשנה אחרי אנחנו רואים אברהם אבינו, אז אומר על זה רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל על השאלה הזאת, למה זה ככה? הוא פירש את זה על פי הפסוק "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו", מה פירוש? כמה מידות שהצדיק טורח ויגע להשיגם אצלו זה עבודה עד שהוא משיג אותם וקונה את המדרגה והמעלה, לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה. מי שגדל בבית של חסד יהיה לו קל מאד לעשות חסדים, מי שגדל בבית בונקר יהיה לו קשה לשחרר כסף, ז"א הוא גדל ככה. אז האבא עד שהוא קנה את המידות והגיע לאיזה מדרגה, אז לו זה לקח הרבה, עשרות שנים עבודה, אבל לילדים שלו זה כמו טבע מוטבע שבקצת יגיעה הם יגיעו לזה. כמו שנראה בחוש, שרבים מעמי הארץ מהיהודים מוסרים נפשם על קידוש ה', והוא מוטבע בנו מאברהם אבינו שמסר נפשו על קידוש ה' על אמונתו, לכן יש בנו היהודים כח למסור את הנפש על קידוש ה'. וכן כל העשרה נסיונות שעבר אברהם היו להיישיר את הדרך לפנינו. גם ההתעוררות של אדם פתאום ללכת לארץ הקודש הוא מכח הנסיון של אברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" להפקיר את הכל וללכת. אז ז"א, מה הוא אומר כאן? הוא מביא תירוץ, אומר רבי חיים מוואלז'ין, שאלנו למה במשנה אחת כתוב עשרה דורות מנח ועד אברהם, ולא כתוב אברהם אבינו, משנה אחרי זה כתוב שעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם. למה פה כתוב אברהם אבינו? אז הוא מסביר שעשרה נסיונות הוא אבינו, מה פירוש? הוא כמו אבא לנו שאנחנו זרעו אחריו נקנה את זה ביגיעה קלה, את מה שהוא התנסה זה כמו אבות מלאכה שיש להם תולדות, הוא האב המוליד בנו את המידות שלו, הוא קנה את המידות האלו ביגיעה ובעמל והוא הקנה לנו אותם, מעשה אבות סימן לבנים, ז"א אז לכן הוא נקרא אבינו, שהוא הוריש לנו את זה. אז לכן יש לנו את הכח למסור את הנפש, לעקור ממקום למקום ולעבור את כל הצרות והתלאות, כל זה היה הכנות שהבנים זרעו יוכלו לעמוד בזה בנקל.
אז כמו שלמדנו גם קודם, שאם אדם מישראל מתרומם מעל הטבע ומבקיע את יצרו, הרי באותה שעה הוא בוקע את הרקיעים וממשיך את האור הגדול ומוריד את השכינה לתחתונים, פותח חלוני רקיע עד שהקדושה מתפשטת בהעולם, וכובש דרך לרבים ומקל את הבחירה לכל אלו שרוצים להתרומם לאותה המדרגה, ואפילו קטנים שבדור.
אברהם אבינו הנציח את המסירות נפש לדורי דורות, הוא המציא את הכח הנפלא של מסירות נפש בעולם, מסירות נפשו היתה כה מלאה ומושלמת עד שיכול היה לחלוק ולהעביר ממנה לדורותיו אחריו, ועד עתה יכולים בנקל, כי ארבעת אלפים שנה אחריו יכולים עדיין בנקל לעבור דרך נסיונות רבים וקשים, וזאת בעבור מסירות נפשו של אברהם אבינו ע"ה שהכשיר את הדרך וסלל מסילת קידוש ה' ומסירות הנפש, הוא שהצית את אש הקדושה וגילה את אחדות הבורא יתברך עד שכל העולם נתמלא בכח נפלא זה של אמונה ומסירות נפש. לכן הוא נקרא אבינו, שזרע גרעין טוב שהצמיח פריו לכל הדורות, וכל התעוררות שתבוא לעם ישראל ממצות הדורות היא מנטיעתו של אברהם שהכין את האור. הוא יצר את ההתעוררות והעת רצון שהיא מרחפת בעולם, וכל מי שרוצה יכול לשאוב מאותו מעיין שאינו מתייבש לעולם, וכל מעשה שכזה מתייחס ונמשך מאותה שרשרת של אברהם אבינו. לכן כתוב, חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, כי אנחנו יכולים, כי הם חרשו לנו את הדרך, הם סללו לנו אותה, אנחנו צריכים רק להתמזג עם הדרך ואנחנו עולים במסילה העולה בית קל.
ומה שחנניה מישאל ועזריה מסרו את נפשם בעבור הבורא, הרי התמסרותם כבר היתה נטועה בעולם עוד מהאבות הראשונים אברהם יצחק ויעקב. לכן כתוב במדרש, "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" זה חנניה מישאל ועזריה. מה ליעקב אבינו אצל חנניה מישאל ועזריה? אלא יעקב אבינו ע"ה וכל הנסיונות שהוא נתנסה בהם אחרי קבלת הברכות, איזה נסיונות היו לו? רדיפת עשיו, טלטוליו ונדודיו, כל מעלותיו הגדולות ומעשיו הכבירים נמזגו לעתיד בדורות הבאים אחריו, הוא כבש דרך לכל בעלי הנסיונות שלאחריו, הוא שיצר אוירה של מסירות נפש, כל העקידות העתידות לבוא אם של היחיד ואם של הכלל מכוחו של יעקב אבינו, בכוחו סגלו לעצמם חנניה מישאל ועזריה להשליך גופם לתוך האש למען קידוש ה'. לכן מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, בו, הכל נטוע בו, ממנו יצאו הנטיעות של חנניה מישאל ועזריה, בו, מלאכי אלקים, הם ה יו מלאכי אלקים, כי מי מוכן להשרף על קידוש ה'? ריך להיות מלאך, אדם בד"כ בורח מאש, אדם שנכנס מרצון לתוך אש - זה מלאך אלקים, אז מלאכי אלקים חנניה מישאל ועזריה הם נמצא בו, עולים ויורדים בו.

ש. מה זה עולים ויורדים?

הרב: הם ירדו לכבשן ועלו ממנו.
שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל, שקר החן זה דורו ש משה, והבל היופי זה דורו של חזקיה, אשה יראת ה' היא תתהלל - זה דורו של רבי יהודה בר עילאי שהיו ששה מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה. גדולה עולם אלה במסירות נפש ובמדרגתם המיוחדת של תורה ועבודה המשיכו והורידו קדושה על בני דורם עד שכל הדור התבשר בריחה של תורה, הם הציתו את האור הנצחי שזרח לא רק על יחידים, על כל הדור כולו. הדור הנפלא דור דעה של משה רבינו ויהושע בינון נקרא שקר החן, עם כל המעמד הנשגב ושכל העם בלב אחד קיבלו את התורה, שקר החן. דורו של חזקיה שהוא נעץ חרב וגרם לכולם ללמוד תורה תוך שלש שנים, זה הבל היופי. איזה דור כן משובח בעיני הקב"ה? אישה יראת ה' היא תתהלל, זה דורו של רבי יהודה בר עילאי. מה היה בדור ההוא? כולם היו עניים מרודים, לא היה להתכסות רק בשמיכה אחת ששה אנשים, כזאת עניות. והיו באים ללמוד תורה, ז"א בדור ההוא לא היה מה להציע, לא מזגן לא כסא לא שום דבר, כלום, יושבים על הרצפה ולומדים במערות ושלום על ישראל. מה משך אותם? יראת ה'. זהו. היה כל כך הרבה יראת ה' שאנשים נמשכו לתורה מהיראת ה' של רבי יהודה בר עילאי, וכולם ספגו את הזה עד שזה השפיע על כל הדור ודורו, יראת ה' היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר עילאי, דורו, זה לא רבי יהודה בר עילאי, זה כבר דורו נהיה, כל הדור נמשך אחרי האדם הזה שקוראים לו רבי יהודה בר עילאי מהיראת שמים שלו, ונתכנסו בלי שאלות בלי כלום תחתיו, והיו מוכנים להיות שישה מכוסים בטלית אחת אין שום טלאים, הכל בהתנדבות. בחירות בהתנדבות. עשרות אלפים רצים בהתנדבות, אין שום שכר שום פרס שום הבטחה שום כלום, כלום. זה משפיע על דור שלם.
יש מעשה של רבי פרידא לימד תלמיד ארבע מאות פעם משנה, ופעם אחת היה צריך ללמוד אותו שמונה מאות פעם כי הפריעו להם באמצע, אז אמרו לו מה אתה רוצה מן השמים, ארבע מאות שנה, או שכל הדור שלך יזכה לעולם הבא? אז הוא אמר שכל הדור שלי יזכה לעולם הבא. אבל נשאלת השאלה, מה פתאום שהדור שלו יזכה בעולם הבא, הוא מגיע לו עולם הבא ומגיע לו ארבע מאות שנה, מגיע לו הכל, רק הוא עשה את זה, מי למד ארבע מאות פעם? הוא. אומרים לא, הלימוד שלו עשה כזה רושם בעולם, שתלמיד חכם קדוש כזה משקיע זמן בתלמיד בשביל להבינו את התורה ארבע מאות פעם כל פעם מחדש, זה השפיע על כל הדור, וכל הדור נהיו סבלנים ומוכנים להשקיע זמן בשביל אחרים, זה השפיע על כל הדור, לכן הדור היה ראוי לעולם הבא. ההשפעה של יחיד על הרבים היא השפעה אדירה, אבל אם היחיד הוא שלם בשלמות מסוימת, השלמות הזאת תקרין על כולם, וכל הדור יהיה נהנה מזה. אז זה מה שרואים אצל רבי יהודה בר עילאי, אצל רבי פרידא, ועוד הרבה דוגמאות שלא נעמוד עליהם.
כן, מה השאלה?

ש. איך יודעים את זה עם הארבע מאות שנה, איך יודעים את זה ששאלו אותו אם אתה רוצה

הרב: הגמרא מספרת את זה, ומביאה שיצאה בת קול ואמרה את הדברים והוא המשיך לחיות ארבע מאות שנה.
נקל היה מאז לכולם, אז ז"א גדולי עולם אלה, רבי יהודה בר עילאי, במסירות נפשם ובמדרגתם המיוחדת של תורה ועבודה המשיכו והורידו קדושה על בני דורם עד שכל הדור נתבשם בריחה של התורה, הם הציתו את האור הנצחי שזרח לא רק על יחידים אלא על כל הדור ההוא. אחרי שאנחנו יצאנו קצת לאור העולם מה שנקרא, והתחלנו להפיץ תורה בדרך שאנחנו מפיצים, לא היה הרבה אנשים כאלה, ופתאום העולם התמלא בדרשנים במרצים בזה, כולם פתאום למדו, אז מאיפה זה? יש מי שסולל דרך ובאים אחריו רבים. אני מדבר עכשיו על דרך ההפצה, קודם היו נותנים רק דרשות, אנחנו המצאנו את הפטנט שמקליטים את הדרשה ומפיצים אותה, לא היה דבר כזה בעולם, כולם דיברו טחנו טחנו ומה שטחנו נשכח מן העולם, זהו, גם אם היתה סיעתא דשמיא היא אבדה, היא היתה לאותם מעטים ששמעו את הדרשה ונגמר. אני מיד בהתחלה הבנתי שכמה אני אספיק, עשיתי חשבון, כשאני הולך יש השפעה יש השפעה יש השפעה כל ערב ערב ערב, כמה הפעם הושפעו כמה זה כמה זה כמה נצטרך זה עד שכל עם ישראל יחזרו בתשובה, אז אני לא אספיק בחיים שלי. גם אם אני אכפיל אותם בכמה וכמה אני לא אספיק, כי עד שאני ייעשה סיבוב אז בינתיים יגדלו הקטנים יהיה קטנים ואז אני אצטרך להתחיל עוד פעם מחדש עם הקטנים, ואז עוד פעם זה לא ייגמר. אז הגעתי למסקנה שרק אם אני אקליט את עצמי ואני אפיץ את אותה דרשה, שכרגע יש לפני נגיד מאה איש, אבל אם אני אפיץ אותה היא תהיה למאה איש, למיליון איש, יש סרטים ביוטיוב שראו סרט אחד שלי מיליון וחצי איש, אז זה סרט אחד, אז ז"א כל הרצאה שלי היא של מאות אלפים. גם מה שאני מדבר עכשיו זה הרצאה למאות אלפים, הנה זה מוסרט עכשיו ואחרי זה זה עולה ליוטיוב ועולה לאתר ועולה לפה ועולה לשם, וכל העולם יראה את זה, עד סוף הדורות יראו את זה מאות אלפים, דרשה אחת מאות אלפים, זה פטנט שלא היה בעולם. והיום כולם עושים את זה, וכל השכר שייך לי. כל מי שעושה את הפטנט שלי - זכויות יוצרים, לא ביקשתי את הכסף, אדרבא תעתיקו, תעתיקו. כן.
נקל היה מאז לכולם להגיע שהחן והיופי העליון ישררו עליהם, גדולי אלו הציתו את האויר באש של תורה, הם הורידו את השכינה, חיממו את האויר עד שהאירה ההצלחה לא רק להם אלא לכל בני דורם מקטן ועד גדול, האור זרח והאיר גם על הבינונים והקטנים אפילו על עבדים ושפחות כולם נהנו והתבשמו מאור השכינה ומזיוה, כי כאשר השמש זורחת היא מאירה ומחממת לכולם, וכל יצורי הבריאה נהנים הימנה.
המשכיל ישמע וידע, עכשיו שימו לב מסקנות, כי כאשר יתגלה בדורו ובתקופתו בן עליה מרומם מכל, שהשכיל לטפס לפסגה רוחנית עילאה, באותה שעה הוריד את ההצלחה ואת השכינה לארץ, הוא פתח את חלונות הרקיע והכין את האוירה כולה לקדושה וטהרה, ואז המשכיל ינצל את השעה ההיא, שעת רצון וכושר שיתאמץ גם הוא לטובת עלייתו הוא, שגם עליו יזרח האור ההוא שהיחיד הדליק, על ידו יתקדש הזמן ונפתח שער הקדושה, והחכם התקרב גם הוא לאותו שער, ובנקל יוכל להשיג מה שהכין אותו יחיד, וזוהי שעה נעלה ועליו לנצלה בטרם יחמיצנה. וברוך ה', 28 אלף איש לא החמיצו את השעה והתחברו לאמת ומכאן אין גבול לשמים, מה שאפשר לעשות בקהילות פז. בעזרת ה' יתברך הדברים עוד יבוארו בהמשך, הרשמו לקהילת פז ותהיו בין אלה שזוכים להכיר את האמת ולחיות על פיה אמן.
.