הדור הזה מול דור מקבלי התורה
תאריך פרסום: 02.02.2015, שעה: 19:12
"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי והייתם לי סגולה מכל העמים". כל כמה שנשתדל להבין את ההתאמת דור דעה לקבלת התורה, כן יקשה איך יתאימו הדורות שלנו לקבלת תורה זו, דור דעה היו להם כל ההכשרות הראויות לקבלת התורה, הם היו מוכשרים לקבל את התורה, ראו את הניסים והנפלאות במצרים, ראו קריעת ים סוף, עם הניסים שבה, גם את הגלות של מצרים ראו וחיו בה, בזה יש כמובן הכשרה גדולה פנימית כיון שיסורים ממרקים, הגיעו למדרגת נבואה מקטנים ועד גדולים שבהם, אפילו שפחה המתלווה להם ראתה מראות נבואה יותר מיחזקאל הנביא. הגיעו למדרגת "ואהבת לרעך כמוך" ממש, בלי שום הפרש, בלי שום פירוד, "ויחן העם בלב אחד" עד שנעשו לאיש אחד בלב אחד. תיקנו את החטא של אלפיים שנה ונעשו כולם כאדם הראשון קודם החטא, כי פסקה מהם זוהמת הנחש, ואחרי כל אלה זכו למדרגה של פנים בפנים דיבר ה' עמכם, וזכו לשמוע מפי הגבורה "אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני". כל הדברים האלה הכשירו את הדור ההוא לקבלת התורה, אבל דורות שלנו שאין לנו מאומה, לא גאולה ולא ניסים, לא רוח הקודש ולא השראת השכינה, לא אחדות ולא טהרה שבלב, איך אפשר לנו לקחת חלק בין מקבלי התורה האלה, איך אפשר לנו לקיים כמוהם את כל הכתוב בתורת החסד, איך אפשר. וזה קושיה באמת גדולה, איפה בן אדם לחברו, שנאת חינם וכו'.
שלחו לי עכשיו לראות את המכתב שכתב הרב שלום כהן לחבר הכנסת ניסים זאב, ובו כתוב כך: זה נשלח אליו ע"י שליח, לכבוד ידידי הרב ניסים זאב שליט"א, אחרי דרישת שלום הנני להודיעך שאחרי שיקול דעת החלטתי שעליך להודיע היום לפני ישיבת מועצת החכמים על פרישתך מן הכנסת, וזה יהיה לך לכבוד, ותקבל שכר על הפרישה, ואני מקווה שעוד נכונו לך תפקידים גדולים וחשובים למען כלל ישראל. הכח בברכת כהן, הכותב וחותם בברכת כהן, שלום כהן. לא להאמין, זה שחיטה ממש, קודם כל דרישת שלום, מה שלומך? לא קורא לו, לא מדבר איתו, לא מכין אותו, נותן לו פתק, כושי, עשית את שלך, תעוף, להתראות, ניתן לך ברכת כהן רק תעוף לפני שאנחנו נשב ונדון מ, אז אל תפריע לנו בבקשה, אני מודיע לך שאחרי שיקול דעת החלטתי, לא החלטנו, לא מועצת החכמים, כותב בשם עצמו, החלטתי שעליך להודיע היום לפני ישיבת מועצת החכמים, אתה תודיע על פרישתך מן הכנסת, הוא לא אומר לו אני החלטתי או אנחנו החלטנו שאתה לא תמשיך, אתה תודיע שאתה פורש, לא אנחנו חס ושלום זורקים אותך לכל הרוחות, אתה פשוט החלטת להתעופף לבד, אתה תודיע על פרישתך מן הכנסת וזה יהיה לך כבוד, אין יותר כבוד מאשר לעוף הכי מהר לפני שנשב ונחליט מי יבוא במקומך טרי, אחד שלא הקים את המפלגה ועל בסיס המפלגה שאתה הקמת אנחנו נמנה אחרים. זהו, לא רוצים לראות אותך יותר, אבל כמובן שנכונו לך תפקידים גדולים וחשובים, אצלנו לא, אצלנו כבר לא, שמעת? כותב וחותם בברכת כהן, כהן הרי הוא צריך לאהוב את כל ישראל, זה הוא מזכיר תמיד, אחרי שהוא מקלל אנשים הוא אומר שהוא אוהב אותך כי הוא חייב לאהוב אותם והוא חייב לברך באהבה, אז גם פה הוא כותב וחותם בברכת כהן יברך ה' וישמרך וכו' וכו', רק לא פה, כן, אתה הבנת ניסים, כן, בבקשה להודיע על הפרישה. ממש בדור כזה אפשר לקבל את התורה עוד פעם "ויחן העם נגד העם" ממש "כאיש אחד בלב אחד", אתה מבין, כולם שותפים למהפכה, המהפכה הראשונה זה להעיף את מי שמיותר ולא מנגן לפי החליל של השקרן דורעי, ששלח לו אס אם אס, איזה אס אם אס? שאני המלצתי עליך כמו שהבטחתי, מה המלצת? להעיף אותו כמובן, אבל גם אם זה לא יתקבל אצלך אז אני המלצתי אבל חכם שלום הוא החליט שיותר אין בינינו שלום, לך הביתה, אני לא אשם, בשביל מה יש מועצת? לסלק את מי שאני רוצה.
ועוד דבר שלחו לי עכשיו, משהו לא יאומן כי יסופר, שכרגע במגדלי עזריאלי, בשביל שיהיה כותרות כמובן בחדשות היום בלילה, איך עושים קמפיין, אז פשוט מאד שולחים אנשים, לוקחים איזה מאפיה שהמאפיה הזאת תעשה, לא תאמינו, פיתות, ומה כתוב על הפיתות? שיקעו כתב שכתוב, לפיד דואג לסושי, אנחנו דואגים ללחם. המהפכה החוזרת. זה לא מהפכה חוזרת, זה הרמאים חוזרים. השקופים, הם דואגים ללחם, כשאני אמרתי לחם בשקל הם אמרו לא, לחם בשבע שקל, מה פתאום אתה תתן לחם בשקל, מה אתה תקח את הקולות? שישלמו שבע שקל, כשישבתי עם רמי לוי וסיכמתי איתו שהוא יתן לחם בשקל, אז הוא עשה ככה, שלש שעות הוא רק עשה, אחרי זה איימו עליו, אם אתה לא מפסיק את המבצע של לחם בשקל מרן יגיד שלא יקנו יותר אצלך בכלל כל הספרדים, אז הם דואגים ללחם, לפיד דואג לסושי, והם דואגים ללחם. שמעתם כזה דבר? מותר לברך על פיתה כזאת? גם לפיד מופיע עליה וגם השקרים של ש"ס, איך אפשר לברך על פיתה כזאת? והם דואגים ללחם, מה הם דאגו? מה הם דאגו בלחם? הם יורידו את המחיר? לא, הם דאגו לכתוב על הלחם את החרטות שלהם. אבל הלחם כמובן יישאר כמות שהוא. איי מה ההבדל בין הדור ההוא לדור הזה. אייי.
טוב, כשנתבונן בדבר נראה כי יש לנו את כל המעלות שלהם ועוד יותר, זה קשה להגיד אבל זה נאמר פה, קשה להגיד, לא שיש לנו את כל המעלות שלהם, חס ושלום להגיד ככה, יש לנו את כל המעלות שלהם מכח מה שאנחנו יודעים מה המעלות שיש לנו, לא מכח שיש לנו, אוי ואבוי, אמר רבי שמעון שלא היה דור כזה ולא יהיה דור כזה. לא להם לבד נראו הניסים, זה הכוונה, לא להם לבד נראו הניסים והנפלאות, לא רק הם ראו את קריעת הים והירדן. דוד המלך רואה את הים שהוא נקרע ומדבר עמו, כך אנחנו צריכים להיות, אנחנו צריכים להיות כמו שדוד המלך רואה את הים נקרע הוא מדבר עמו, הירדן שב לאחור, והוא שואל את הירדן שאלות, ההרים רקדו כאלים גבעות כבני צאן, מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן, שואל אותם שאלות, דוד המלך חווה את זה לנוכח עיניו, ככה צריך, והוא מתווכח איתם בלשון נוכח, מדבר כאילו זה בימיו כל המעשים לנגד עיניו, ולא דוד אלא כל ישראל רואים עמו יחד, ושואלים ומתווכחים עמהם, למה הם שינו את סדר הטבע שנוהג בו הקב"ה את עולמו, או, אז אנחנו צריכים לעבור את החויה כמו שהם, חייב אדם להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים. תקנת נביאים היא שכל ישראל ידברו וישירו ככה בכל עת של גאולה, הלל, אנחנו אומרים את ההלל כל פעם, כי נצחי הוא האדם, ולעד קיימת ראייתו ושמיעתו, אין הוא רואה בעיני בשר ואיננו שומע באזניים פשוטות, כל דבר שהוא משיג בחושיו נשקבע מיד בליבו, וכל שכן עם ישראל שכולם בני נביאים המה, כי כל הלכה סתומה מבוארת להם על פי נבואה, ומנהג ישראל תורה היא, אם זה ראייתו נצח היא. בכל דור ודור לאחר כמה אלפי שנים, חייב הוא לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר "והגדת לבנך בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", איך לי? אתה היית שם? כן, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, והתורה אומרת והגדת לבנך בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
כל אחד מישראל חי ביחד עם דורם של יוצאי מצרים בגלותם ובגאולתם, טועם הוא יחד עמהם את טעם המרור, ועבודת הלבנים בטיט, בדוקה, עם החרוסת, אוכל הוא יחד עמהם עוגות מצות, כי לא חמץ, ואומר שבח והודאה לבורא עולם, שיר של גאולה וברכה על הכוס. ומהי הברכה? אשר גאלנו תחילה, ואח"כ אשר גאל את אבותינו, אז מהי הברכה, הברכה זה אשר גאלנו תחילה ואנחנו אומרים את זה בלשון אשר גאלנו ואח"כ אשר גאל את אבותינו, כי אין הגאולה ענין של עבר, גם הגלות לא רק עבר הוא, כולם דברים של הווה המה, העליה שבהם לדורי דורות היא. אם ישראל עמדו על סיני ופסקה זוהמתן, כלל בהלכה לכל הדורות, לא נחשדו ישראל, גם הנחשלים שבהם על הזכר ועל הבהמה. תקשיבו טוב מה כתוב פה. אם ישראל עמדו על הר סיני ופסקה זוהמתן, כלל בהלכה הוא לכל הדורות, לא נחשדו ישראל, גם הנחשלים שבהם, על הזכר, משכב זכר, ועל הבהמה, גמרא בעבודה זרה כ"ב. אז אם היום אנחנו רואים דבר כזה לא מבני ישראל המה, ערב רב. שהם מעורבים בישראל. אם ישראל שמעו את דבר ה' מתוך האש, ויראו מפניו, יראה זו היא לדורי דורות, יראה זו קבועה בליבם, יראת הרוממות עד מידה של בושה, וכבר נעשתה לסימן באומה זו, כמו שכתוב ביבמות ע"ט סימן זה אי אפשר למחקו ואין בחירה בו, שעם ישראל יש להם מידת הבושה ביישנים גומלי חסדים ורחמנים. ז"א, ככה אומר הרמב"ם, שאם לא נמצא שלש מידות אלה במי שהוא מישראל, אז בידוע שלא עמדו אבותינו על הר סיני. וגם ה' הבטיח בעבור יאמין העם וגם בך יאמינו, מבטיח שיאמינו במשה ובתורתו, ואם יש לא מאמינים במשה ובתורתו, אז גם בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני, תראו כמה תערובת של ערב רב יש בישראל. למעט שאלה שלא מאמינים מכח השפעה וכו' וכו' וכו' שמסכנים לא זה.
הבוחר היותר גרוע בעם ישראל, אי אפשר לו לסלק עצמו מסימן זה וכבר נהייתה ביישנות למידה טבעית עצמית של עם ישראל, כמו הרחמנות וגמילות חסדים. את גמילות החסד של אברהם אבינו נחלו בניו ובני בניו אחריו, באמת אם נסתכל בהשוואה לאומות העולם, עם ישראל רחמנים בני רחמנים, וגומלי חסדים, ואצלנו אם מישהו נפגע כולם קופצים לעזור וכולם מתאספים, בחו"ל גופות נופלות כולם עוברים כאילו כלום, בן אדם נדרס כולם נוסעים, מעט מאד ובודדים שיראו שמשתתפים וכו' וכו', ניחום אבלים איך הולכים, איך גומלים חסדים, איך כל הדברים האלה, ראיתם שנפגעו כמה בצוציק איתן היה כאלה שלא באו אליהם לשבעה, רק הודיעו מיד באו אלפים, היתה לויה חסרה – טררררר עשרות אלפים, אין את זה באומות אחרות.
ולכן יש את זה בעם ישראל, היראה של מתן תורה אותו מעמד הנבחר שהיה רק פעם אחת בעולם, נשאר ירושה לעם ישראל כולו כי נצחיים המה, אין דבר נאבד אצלם, אין דבר נפסק מביניהם. כל דור ודור מלבד מה שקיים אצלו כל העושר של העבר, הוא מוסיף משלו עליהם. כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ניתן כבר למשה מסיני. כל אחד מישראל מוסיף על העבר במחשבותיו בפעולותיו בהגיוני ליבו, אם כי הוא נקרא ננס, הדור האחרון לעומת דור קודם ולפני לפני ודאי, כמו שגם אמרו חכמים, אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים, גמרא בשבת קי"ב, ואם כן במשך שני דורות רב המרחק כרחוק חמור פשוט ממלאך, ככה היה בזמן תנאים ואמוראים, אבל אם ננס זה עומד על גבי ענק, אז ענק הוא, הוא ענק פלוס הננס, אם יש בו אבל את כל מה שהבינו ועשו דורות הראשונים, אז הרי הוא מתגדל עליהם והלכה כמותו.
אם כן אין מקום למה שהקשינו, כי אם דור דעה היה מוכשר לקבל התורה לקיים כל הכתוב בה, הם מה שהיו דור ראשון של עם ישראל בלי ההוספות שלאחריהם אז אנחנו על אחת כמה וכמה שיש לנו כבר את הדורות של הנביאים, מקיימי התורה כולה, את עבודת המקדש ומצוות התלויות בארץ, יש לנו דורות של תנאים ואמוראים בעלי הש"ס הבבלי והירושלמי, יש לנו דורות של גאונים ראשונים ואחרונים בעלי השולחן ערוך עם נושאי כליו, הרבה נחלנו מאבותינו והרבה הוספנו עליהם, ויש לנו אפשרות לקיים את כל התורה בכל פרטיה, כי כל זה גלוי ופרוש לעינינו כל ההיסטוריה, ואם למדנו מה שהם למדו ואנחנו רוצים לעשות מה שהם עשו, בזה אפשר לקרב אל הדעת את ביאת משיח צדקנו בדורות האלה, שלא זכו לזה דורות של חסידי עולם הקודמים, כי מדור לדור נתוספת שלמות בלב עם ישראל, ודור אחרון זה כבר יש לו שלמות של 6000 שנה, שלמות פנימית אף כי אינה נראית בחיצוניות, שלמות היא אצל החוקר לב ובוחן כליות, ורב כוחו של דור כזה לזכות בביאת המשיח כי בגילוי אחד של דעת יכירו את מהותם הפנימית ויעשו את החיצוניות שלהם בתשובה שלמה לחזור.
לכן מתברר היום השקר באופן גלוי, כל השקרנים מתבררים במעשיהם נוכח השמש, האמיתיים שנדבקים באמת ופורשים מן השקרנים ומן השקר כמו שחייב כל אדם להתרחק מן השקר ככתוב "מדבר שקר תרחק", ואסור להתחבר לרשע, מי שעושה כן יזכה לאור באורו של משיח במהרה בימינו אמן ואמן.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה...