http://live.shofar-tv.com/videos/2753
11-2-13
"אם אדוניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות, האשה וילדיה תהיה לאדוניה" וכו'. כי משנה שכר שכיר אמר רבי יצחק, מכאן שרבו מוסר לו שפחה כנענית, ואפילו בעל כרחו של העבד, דכתיב לו, ז"א אם אדוניו יתן לו אשה וילדיה אז בעל כרחו, וכן פסק הרמב"ם ז"ל, מי שמכרוהו בית דין יש לו לרבו ליתן לו שפחה כנענית בין האדון בין בנו של האדון אם מת אביו, הרי זה נותן לו שפחה וכופה הוא על זה כדי שיוליד ממנה עבדים, והרי היא מותרת לו כל ימי עבדותו, שנאמר "אם אדוניו יתן לו אשה", והמוכר עצמו אסור בשפחה כנענית כל ימי עבדותו. עד כאן הלשון. וזה הרמב"ם, אז לומדים מפה שהעבד יכול לכפותו אדונו או בנו שיקח שפחה כנענית על מנת שיביא לו ילדים עבדים, וכל זמן עבדותו היא מותרת לו. אבל במוכר עצמו הוא אסור בשפחה כנענית כל ימי עבדותו, רק בנמכר ע"י בית דין.
והנה מידי פעם מתעוררת השאלה, איך זה מתירה התורה ועוד נותנת רשות לעשות מתוך כפיה לאותו האומלל שנמכר לעבד? והיא מתירה לו, כופה עליו להתגעל ולהזדהם בשפחה כנענית, ולהוליד ממנה בנים עבדים? האם לא די בסבלו הקשה של השעבוד שימרק את החטא של הגניבה, זה לא מספיק? הכי עוד צריך להשפילו ולזווגו לשפחה כנענית, ומה תועלת יצא לו מזה? ועוד, הלא יתכן שהגנב הזה שמכרוהו בית דין הוא איש הגון, מושלם במידות, ואפילו תלמיד חכם, אלא שנכשל בעבירת הגניבה לרגלי נסיבות שונות, וכעת אין בידו להשיב את הגניבה, אם כן הוא בא כבר על ענשו בזה ששוללים את חירותו, האם צריך גם להוסיף עוד על נבלותו וליתן לו שפחה כנענית שיזדהם ויתגעל בה?
גם יתכן שהגנב הוא כהן, בעל קדושה יתרה, והוא נכשל ונאלץ להמכר ע"י בית דין הכי נכון הוא שנפגע בקדושתו ונכריחהו לשפחה כנענית שעליהם נאמר בשר חמורים בשרם? הלא התכלית הרצוי בכל עונש שהתורה מטילה על עוברי עבירה היא השאיפה לשיפור, מה התכלית הרצויה בכל עונש שהתורה מטילה על עוברי עבירה, זה לשאוף לשיפור, שהעונש יביא אותו לשיפור. ואיך מעמידים בסכנה את כל יקרת נפשו של האיש הזה, הלא יתכן שכעבור שש שנים יהיה מורגל לאורח חיים מכוער כזה עם אשתו הכנענית, אז מה מתכוונת התורה בהיתר הזיווג הזה? למה התירה התורה דבר כזה ועוד כפתה אותו שלא ברצונו?
אמנם התורה שהיא עטופה סודות ומי יהין לבוא עד חקר וסוד תכליתה ומגמתה, שהלא שכל אלהים היא, אין מי שיכול להגיע לתכלית מחשבתה של התורה, אבל מה שמועיל לשיפור המחשבה המוסרית שלנו ומה שיזכך את הכוחות הנפשיים שלנו בחיים המעשיים, הורשה לנו שנלמד ונעיין בכל מה שאפשר. אז ננסה לפצח את החידה כדי לשפר את המחשבה המוסרית שלנו ולזכך את הכוחות הנפשיים בתוך החיים המעשיים.
כל הענין של מכירת הגנב לעבד, אינו בא רק לשם סילוק החוב שהוא נתחייב בגניבתו, המגמה העיקרית היא גם כתגמול לאותו מעשה תועבה והשחתה שביצע הגנב. יש את עצם הגניבה שזה סך הממון שהוא גנב, ויש את מעשה התועבה וההשחתה, פעולת המעשה שהוא עשה של הגנב. כי מעשה גניבה בד"כ מראה על העדר הרגשה והשתתפות בנפשו של הזולת. ז"א אתה לא לוקח בחשבון מה הנזק לא הגשמי אלא הרוחני שאתה תעשה עם הבן אדם שגנבת לו. איך הוא יתעורר בבוקר וימצא פתאום שאין לו, למה הוא ייעד את הכסף, מה היתה התכנית שלו מהכסף, אולי זה הנדוניה של הבת שלו שהוא חסך אותה עשר שנים, אולי זה חוב שהוא היה צריך להחזיר ואם הוא לא יחזיר אז יכניסו אותו לכלא, אולי כל מיני סיבות ונסיבות שיכולות להיות, אז כשהאדם מבצע גניבה זה מראה על העדר הרגשה והשתתפות בנפשו של הזולת. ומעשה המכירה ע"י בית דין בא ליישר את העקמומיות שבנפשו של הגנב, ע"י היסורים הכרוכים בעקב העבדות הוא יזכה להזדככות ועידון נפש ערה ורגישה לצער הזולת. גם זה שהתורה מחייבת שהאדון יתנהג כיאות לעבד, עד שאמרו חכמים "קנה לו עבד קנה לו אדון", ז"א שהוא צריך להתייחס אליו כמו שווה אל שווה, אז הוא יראה איך מתייחסים לגנב ומכבדים אותו, שאם יש לאדון כרית אחת הוא צריך לתת לעבד, אז ז"א הוא יגיד איך יכלתי לפגוע באנשים כאלה, ואז הוא יתעורר מעצם השירות שלו, אז ככה ע"י שהוא נמכר לעבד הוא יזכה להזדככות ועידון נפש רגישה וערה לצער הזולת. אז ביסורים האלה הוא מזדכך, לא די בזה שהוא משיב לבעלים את הגניבה שהוא גנב, ז"א ששכר העבדות שלו ישתלם בעבור הגניבה, כי גדול מחטא הגניבה זה הפגם הרוחני בנפש עצמו של הגנב, כי ההכנה לביצוע הגניבה הוא טמטום הלב, האדם הזה היה מטומטם לפני שהוא גנב, מה זה טמטום הלב? זה אטימות, טמטום. הוא לא התבונן בהשלכות של מה שהוא הולך לעשות, שלא לדבר שאם אדם יקום באמצע הלילה ויראה שיש גנב יכול לקבל התקפת לב.
אז ההכנה לביצוע הגניבה הוא טמטום הלב, שהוא לא מרגיש בצער זולתו ושהוא לא ירטט בביצוע הגניבה. ובכן המגמה של השעבוד היא לא רק להחזיר את הנזק החומרי שגרם לחבירו, אלא המכוון גם להשפלתו של נפש הגנב ע"י עינויים ויסורים, התורה רוצה שהוא יושפל הגנב ע"י עינויים ויסורים ושהשעבוד ירכך את ליבו להיות מרגיש בצער הזולת, כי עכשיו הוא מרגיש איך הוא עבד, אז הוא רוצה עכשיו מה? התייחסות, הוא רוצה שלא ישעבדו אותו, כי הוא עבד, אז הוא מרגיש עכשיו מה עובר עליו, איך הוא מושפל, עצם זה שקוראים לו עבד, מזה הוא יתעורר איך הוא היה צריך להרגיש בצער הזולת השני. השכל יתחדד להיות מקיף כל פעולה ופעולה ולהיות רואה את הנולד, לו ידע שמעשה זה עלול לפגוע ולערער את נפשו של הניזוק שזה עלול למנוע את חינוך הילדים של הניזוק, שזה עלול לבייש כלה ענייה שחבילת האירוסין תתפרד, אם הוא היה לוקח בחשבון שהתמוטטות חומרית עלולה לעיתים קרובות גם לגרום להתמוטטות רוחנית, לו ידע הגנב כל זה ולא היה מטומטם מהתחלה, המה משקיף קצת לתוצאות, אולי לא היה מעז ומתאכזר עד כדי כך. אולי. אולי לא היה מעז ומתאכזר עד כדי כך, משום כך קנסה התורה במכירה לעבד שיכנע ויהיה מושפל ברוחו, וירגיש גם הוא את צער הפרידה וההרס של נפשות שהיו קרובות זו לזו, התורה מצוה שיקים משפחה, יבנה לו קן משפחתי חדש, עם השפחה הכנענית, ועוד טרם שיספיק להתבסס תגיע סוף השנה השישית והוא נאלץ לעזוב לאנחות את אשתו וילדיו והם נלקחים ממנו ועוברים לאדוניו, איש אחר הוא השליט על יוצאי ירכו, קשה ומרה היא הפרידה מבשרו ודמו, ופרידה זאת תרכך לבבו להרגיש בצער הזולת. מה אתה עשית כשאתה הלכת לגנוב יכלת לגרום גם לגירושין, כי התרוששו פתאום המשפחה, האשה אומרת תראה אין לי פרנסה, אין לי אוכל, אין לילדים אין כלום, ההוא נכנס לדכאון, מיואש עד שהוא חסך כל החיים שלו את הכסף זה בא לקח לו את הכל, בסוף המשפחה מתפרקת, נתפרקה החבילה, לקחת את זה בחשבון שאתה עלול לעשות זאת? לא, אז עכשיו יעשו לך את החשבון בפועל, תתחבר, כופים אותך לשאת אשה נגד רצונך, אחרי בתום שש שנים תעוף מפה, משאירים את האשה והילדים הם לא שלך ולך הביתה, עכשיו תרגיש מה אתה עשית בעצם.

ש. זה כמו נקמה, כבוד הרב

הרב: זה לא נקמה, זה חינוך. אבל רק חינוך מציאותי יכול לחנך בן אדם, אם תגיד לו בדמיון, תשמע ההוא סובל וזה וזה וזה, מה אתה אומר, מה אתה אומר, זהו שלום נגמר, כשהוא יסבול בעצמו אז הוא יבין בדיוק מה עשה ובלי ציור אמיתי זה לא יעבוד, לכן מוכרים אותו גם לעבד, כדי שהבן אדם ירגיש מה זה עבד, כשלא מרגישים בצער הזולת - תצטער אתה, בא הנה, תקח את הדברים שים אותם שם, תביא את הזה, תביא את הדלי, תעשה שמה ספונג'ה, תעשה ככה, תעשה ככה, שוללים ממנו את העצמאות, אתה שללת מהם - שוללים ממך.
הרלב"ג על התורה אומר, וכן בנמכר בגניבתו יכריחו האדון לשאת שפחה כנענית, ולבסוף לא יהיה לו האשה והבנים, רב לו מהיגון והצער, ובזה יתרחק מהמידה הפחותה - גניבה ולא יבוא לזה. אתה גנבת להם את רכושם - גנבו לך את האשה והילדים. ואז יבוא לו הצער והיגון.
ממעשה עבירה זו וענשה אפשר להקיש אל שאר העבירות ותוצאותיהם. לו היינו יודעים לכלכל ולעיין את התוצאות של כל פשע ומכשול שאנו נתפסים בהם לעיתים כל כך קרובות, לו השכלנו בכל פעם לדון מהעכשיו המצומצם על התוצאות הנובעות מכל מעשה בלי מחשבה, בודאי שהיינו נמנעים מפגעים רוחניים עצומים מאד, הבעיה שאנחנו לא יודעים לכלכל ולעיין תוצאות של כל פשע ומכשול, שנתפסים בהם לעיתים קרובות, אם היינו משכילים בכל פעם לדון מעכשיו המצומצם על התוצאות הנובעות מכל מעשה שהוא ללא מחשבה כמו שפעלו ש"ס בבחירות האחרונות, את ההשלכות של ביזוי תלמידי חכמים, את ההשלכות של קלקול הדור והנוער והילדים שמשמיעים דעות כוזבות וילדים לומדים את זה, לילדים האלה כבר לא יהיה אמונת חכמים. אם הם שומעים רבנים שמסוגלים לקלל ולהגיד כל מיני מילים בוטות שאין להם שום קשר למציאות, מחר הילדים האלה יקללו את הרבנים שלהם גם כן, והם יסתכלו עליהם בדיוק באותו פחת מעשים. למה? כי הם לא מסתכלים מה עכשיו המצומצם להשלכות שיתפתחו מזה, היום הם מרגישים מנצחים אבל הם לא יודעים שהם המנוצחים.
שמעתי בשם מורינו ורבינו הגאון הצדיק והקדוש רבי יצחק ולדשיין על הפסוק "את הכל יביא אלהים במשפט אם טוב ואם רע" ופירש רש"י ז"ל, מאי על כל נעלם? הפסוק אומר את הכל יביא אלקים במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע, שואל רש"י, מאי על כל נעלם? והוא אומר מה זה על כל נעלם - זה הרק בפני חבירו או ההורג כינה בפני חבירו, אחד לוקח כינה וטחחחח פוצץ אותה לפני חבירו. לכאורה מאי משמע נעלם הלא זה גלוי ופומבי ולא נעלם, למה קוראו נעלם? רש"י שואל מאי כל נעלם? הפסוק אומר שאת הכל יביא אלקים במשפט על כל נעלם, מה זה נעלם אומר רש"י - זה שרק בפני חבירו, זה נקרא נעלם? זה בפרהסיא. זה כולם רואים שהוא ירק, או מי שהורג כינה בפני חבירו, זה לא נעלם, זה לא בחדר, זה מולו בפנים שלו, אז למה קורא לזה נעלם? ואדרבא כל הגנאי זה מה שעושה את זה בפרהסיא, לא מתבייש, יורק לפני אנשים וזה מונח על הרצפה לפני כולם, אנשים נגעלים. אלא המושג נעלם לא מוסב על המעשה עצמו שזה פשיטא שהקב"ה דן, אלא נעלם זה התוצאות, ההשלכות של מה שלא לקחת בחשבון שזה יגרום. העושה מעשה כזה בפני חבירו סימן שהוא גס רוח וקצר דעה, אין בינתו משגת לדעת תוצאות המעשה הזה שהוא עושה, זה עלול להסב לחבירו נזק גופני כבד מאד, כי יש אנשים שהם איסטניסים מאד רגישים, מאד נפגעים, יו, יא, הוא רואה דבר כזה שאדם יורק ככה פששששששש זהו חלחלה בכל הגוף יש לו מזה. על זה מביאים אותו בחשבון, כי יש איסטניסים שעלולים למראה דבר מגונה להקיא, להתעלף ואפילו למחלה רצינית. אם כן הפעולה אפילו שאינה נעלמת, רואים אותה בפרהסיא, אבל האדם המבצע אותה נטול הרגשה לדעת עד היכן ההפסד הגשמי והרוחני שבמעשה זה יכולים להגיע.
אז כשכתוב אצל שלמה המלך בסוף קהלת, כשכתוב שהאלקים יביא במשפט על כל נעלם, אז הנעלם זה לא הכוונה למעשה עצמו כגון הרק בפני חבירו או הורג כינה בפני חבירו, אלא ההשלכות והתוצאות זה הנעלם ממנו בשעת המעשה, כי הוא מטומטם, הוא לא שם לב מה הוא הולך לעשות, הוא אטום לגמרי, הוא עושה מה שבא לו, ומה ההשלכות, מה התוצאות?

ש. בבחירות האחרונות החילול ה' זה הנעלם.

הרב: נכון, אלה שהורידו את הכיפות בבחירות ואלה שעזבו את הדת בגלל ש"ס, כל אלה זה הנעלם שהם לא לקחו בחשבון, והם ממשיכים עוד, אתה יודע לאיזה מצב הם הגיעו, עד שראובן אלבז קילל אותי ימח שמו, אפשר להגיד על יהודי ככה ימח שמו? מה זה היטלר? איך אפשר להגיד כזה דבר לפני ציבור? אז מה נשאר לו מהיהדות? אבל כנראה זה מבושל ככה מהקנאה והשנאה במשך שנים, זה לא ניתן היה, וזה התפרץ, אתה רואה אנשים מקללים, איך אתם יכולים להגיע לזה, איפה התרבות הזאת של הקללות? מאיפה הגיעה התרבות של הקללות, "לא תקלל חרש" אומרת התורה, אין תורה בכלל, אז מה ילמד התלמיד? איך ילמד אותו מחר לא תקלל חרש, אז הוא יצטרך להגיד לו מצוה לקלל, יחרתת אותו, יהפוך את התורה, יעקור אותה, יעשה הכל ישתמש בה כמו שהוא רוצה, על זה נאמר "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם", שום השכלות, שום דבר, שום כלום. אומרים שכל הבית היהודי זה לא בית יהודי, זה בית של גויים, והיום מתחננים לגויים, קחו אותנו לקואליציה, קחו אותנו לקואליציה, אבל הם גויים. אפשר להפוך עם שלם גויים ברגע אחד? ברגע אחד עושים גרים יהודים, ברגע אחד עושים יהודים גויים, מה הולך פה? לא יאומן כי יסופר. סוף הדורות.
הלימוד לנו מזאת שבכל מעשה שאין דעת התורה נוחה הימנו וכל שכן בעבירה גמורה אפילו שלעושאה נדמה לפעמים שאינה כל כך נוראה, בכל אופן צריך להתלמד לשקול ולהעריך את התוצאות הנובעות ממעשה זה. שיתכן שהן מרחיקות ומפליגות מדרכי ה', חטא זה שנראה לו כקל עכשיו עלול להביאו לפעמים לידי חטאים כאלו שנפשו תסלוד ותפחד אפילו לחשוב עליהם. ואכן עיקר גדול הוא פיתוח כח הבטה למרחקי התוצאות, כשרון זה יעכב את האדם והחטאים וענשם הבלתי נמנע במרחקי הזמן והמקום. ז"א כל האנשים האלה יבואו לידי עונש, במרחקים של זמן ומקום, אבל זה יגיעו לידי עונש, אף אחד לא ינקה. אבל צריכים לדעת, פעמים רבות רצו לצאת מגדולי האשכנזים על רבנים גדולים מהספרדים, והשיקול היחיד שמנע אותם זה ההשלכות שיהיו על התלמידים שלהם, שזה ידרדר את התלמידים שלהם אם ידברו על הרבנים שלהם מה שראוי לדבר עליהם, אז לכן הם נמנעו מלדבר בשביל לא לפגוע בתלמידים שיתדרדרו. זה האחריות של האשכנזים. אבל לצערנו הרב הספרדים חלשים מאד בזה, יכולים להשמיד ולהרוס ולנתץ בלי שום הבחנה, אתה לא שומע, לא תקבל תקציב נסגור לך את הכולל, אתה מצדד בפלוני - יאלה החוצה תעוף מהכולל, הלו, יש לו משפחה, יש לו ילדים, אתה יותר גרוע מהגנב הזה, הגנב הזה שגנב הוא לא עשה חשבון מה עם הילדים, מה עם המשפחה, מה קורה איתם, מה בגלל שהוא חושב אחרת ממך מה רצית שכולם יחשבו כמוך, מה זה כפיה, אתה כופה אותו מה לחשוב? אבל אם הוא יעשה עבירה כלשהי, ויעבור על דברי מרן, ואשתו תלך עם פאה, הוא לא יגיד לו תסתלק מהכולל, אתה עובר על דברי מרן, כי יכול להיות שראש הכולל אשתו הולכת ככה, אז גרש את עצמך, גזלן אתה יושב על הכסף שלו, לא הוא לא יעשה את זה. אתה מחזיק אייפון נגד מרן, תעוף מהכולל, לא מעיפים אותו, למה? כי יש מרן של בחירות ויש מרן של כל השנה, כל עבירות התורה לש"ס לא מפריעות, תעבור מה שאתה רוצה כל השנה לא מעניין אותי מה אתה עושה, בבחירות בפתק הקדוש, בפתק הקדוש אם אתה תפגום בפתק הקדוש אוי לך מיום הדין, כל התורה תצא עליך, כל הקללות שאני יודע מבית אבא ואמא, כל מה שלמדתי על הראש שלך. לא יאומן כי יסופר.
אז התורה מחנכת שאדם לא יחשוב רק על המעשה, גם על התוצאות וההשלכות. ועל זה יביא אלקים במשפט, על כל נעלם, כל נעלם מהתוצאות שלא חשבת שאתה תגלגל, על כל אחד ואחת שיתקלקלו יתגדרדרו ירדו באמונה, לא יניחו תפילין, לא יעשו ככה וכו', על כל אחד ואחד אתה תשלם. בזכות הפתק הקדוש.
ה' יצילנו מחבורתם.