תורה שניתנה ל-40 יום | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 15.02.2021, שעה: 07:15
תורה שניתנה ל-40 יום
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (שמות כ"ד י"ח)
(שיר השירים רבה ח') ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריה לציפורין, והוה רבי חייא בר אבא סמך ליה מטון חד בית חקלא. אמר רבי יוחנן: הדין בית חקלא הות דידי וזבינתיה בגין מלעי באוריתא מטון חד בית כרם. ואמר רבי יוחנן: הדין בית כרם דידי הוה וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית זיתא ואמר: כמו כן. שרי ר' חייא בר אבא בכי, א"ל: מה את בכי? א"ל: בכי אנא דלא שבקת לסיבותיך כלום. א"ל: חייא בני ונקלה זו בעיניך, מה שעשיתי שמכרתי דבר שניתן לששה ימים, שנאמר (שמות כ') כי ששת ימים עשה ה', אבל התורה ניתנה לארבעים יום, שנאמר: (שם ל"ד) ויהי שם עם ה' ארבעים יום. וכתיב: (דברים ט') ואשב בהר ארבעים יום. כד דמך רבי יוחנן היה דורו קורא עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' יוחנן את התורה. בוז יבוזו לו. עד כאן ילקוט שמות רמז שס"ה.
מה אמרנו? רבי יוחנן היה מטייל מטבריה לציפורי והיה נסמך על כתפיו של רבי חייא בר אבא, הגיעו לשדה אחד ואמר זה היה שלי ומכרתי אותו כי רציתי ללמוד בתורה, אחר כך הגיעו לבית זית אחד ואמר זה הבית זית היה שלי ומכרתי אותו כי רציתי ללמוד תורה, התחיל רבי חייא בר אבא לבכות, שאל אותו רבי יוחנן למה אתה בוכה? אני בוכה שלא השארת שום דבר לזקנתך. אז אמר לו רבי יוחנן חיא, חיא בני, תגיד לי זה קל בעיניך שאני מכרתי דבר שניתן לשישה וקניתי דבר שניתן לארבעים יום וארבעים לילה? מה, לא עשיתי עסק טוב? מכרתי דבר שניתן לשישה ימים. כל העולם כולו לא נברא אלא לשישה ימים, מספיק שישה ימים לברוא את כל העולם כולו. אבל התורה ניתנה לארבעים יום, וזה אומר הפסוק "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" (שמות ל"ד כ"ח) אז זה עסקה טובה מאוד.
כשנפטר רבי יוחנן, היה הדור שלו קורא עליו את הפסוק "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה" שאהב רבי יוחנן את התורה "בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח' ז') זאת אומרת אם אדם ייתן את כל ממונו באהבה שאהב רבי יוחנן, כאילו להגיד שזה יהיה שווה ערך למה שאהב רבי יוחנן את התורה, תיתן מיליארדים, בוז יבוזו לו. לא היה שום ערך בעולם ששווה כמו אהבת התורה, שהרי מכר את כל מה שיש לו, נשאר חסר כל בשביל שהוא רוצה ללמוד תורה.
ויש להתבונן, גם אם המצב של רבי יוחנן היה דחוק, מה היה לו לרבי חייא לבכות על כך? וכי מה ההבדל אם פעם היו שייכים לו כל הנכסים, או אם לא היו לו מעולם? אחד שהיה לו נכסים ואין לו עכשיו ואחד שלא היה לו בכלל, מה ההבדל? לשניהם אין. סוף סוף עכשיו אין לו כלום. אז מה התועלת בבכי על דבר שהיה? מה זה מועיל? מה התועלת בבכי?
ועוד, מה צריך להביא ראיה שהתורה חשובה יותר? מאיפה מביאים ראיה? מזה שמשה היה בהר ארבעים יום. והרי בכל התורה אנחנו מוצאים שהיא חשובה יותר מכל ענייני העולם הזה, ושהיא עיקר החיים, "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם" (דברים ל"ב מ"ז). אז מה ההסבר?
אפשר לומר שהיו ביניהם חילוקי דעות על דרך התורה, שהרי ודאי רבי חייא בר אבא ידע שהתורה חשובה יותר מכל ענייני העולם הזה, "כָּל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ" (כמו משלי ג' ט"ו). אולם אם כבר היו לו לרבי יוחנן כל אותם הנכסים, לא היה צריך למכור אותם להביא את עצמו לידי ניסיון גדול לקיים את התורה מעוני ודחקות, שהנכסים יביאו לו רווח ויתפרנס מהם מתוך כבוד והרחבה. אז אפשר להגיד שזו הייתה דעתו ושיטתו של רבי חייא בר אבא, ולכן הוא הצטער למה הוא לא הניח לו נכסים שיוכל ללמוד בהרחבה.
אולם רבי יוחנן השיב לו כי הדרך הנכונה היא דווקא ללמוד תורה מתוך הדחק, ואת זה אנחנו לומדים ממשה רבנו, שכן הוא נצרך להיות בהר ארבעים יום וארבעים לילה. מה שה' יכול לתת לו בארבעים יום, הוא יכול לתת לו גם ביום אחד. הרי בסופו של דבר משה רבנו לא הצליח ללמוד את כל התורה כולה, הקב"ה נתן לו אותה במתנה, אז היה יכול לתת לו מהתחלה.
אין זה אלא מפני שהיה זקוק משה רבנו ליצירה חדשה, כמו יצירת הוולד שצריכה ארבעים יום. כדי ליצור ולד, שייגמר צורתו צריך ארבעים יום, והוא היה צריך לפשוט את עצמו מענייני החומר לגמרי, ורק בדרך זו זכה שתינתן התורה על ידו. אם העובר צריך ארבעים יום כדי שייגמר בשלמות בצורתו, משה רבנו היה צריך הפוך, ללכת רוורס כמו שאומרים, אחורה, ולהתרוקן לגמרי מן החומר. אז ארבעים יום וארבעים לילה, עד שביטל את החומר לגמרי.
אז זאת אומרת, רבי יוחנן סובר שהדרך הנכונה היא מתוך הדחק, והוא לומד את זה ממי? ממשה רבנו שהיה נזקק להיות בהר ארבעים יום וארבעים לילה. ולכן, כל אחד ואחד עד כמה שהוא יכול להפסיק את ההתקשרות לענייני החומר והמידות של הטבע, בה במידה הוא זוכה לקנייני התורה. כמה אדם זוכה? כמה שהוא מקושר פחות לחומר. 'וטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה ברווח' ללא צער, אבות דרבי נתן ג'. זה מה שמסביר לו רבי יוחנן - כל העולם נברא בשישה ימים והתורה ניתנה לארבעים יום. היינו כי זו היא גם כן בריאה. התורה היא גם כן בריאה, הבריאה הראשונה נבראה של כל עולם החומר בשישה ימים, אבל הבריאה הרוחנית של התורה בארבעים יום, שדווקא רק בזו הדרך זכה משה לתורה, וזו היא הדרך של קניין תורה לגבי כולם.
אז כל אחד ואחד זה הדרך לקנות תורה. ועד כמה הייתה גדולה אהבתו של רבי יוחנן לתורה אנחנו לומדים ממעשה בגמרא, ש'רבי אלעזר חלש, אמר ליה: אמאי קא בכית?' רבי אלעזר היה חולה, ורבי יוחנן בא לבקר אותו, והם דיברו שמה, הוא אמר לו על מה אתה בוכה? אם תורה, אז אחד המרבה ואחד הממעיט לא חסר לך, אם אתה חושב שחסר לך ועל זה אתה בוכה, הוא ראה אותו מצטער. אם זה על פרנסה, בקיצור על כל דבר השיב לו. בסוף אמר לו אם זה בגלל שמתו לך ילדים, 'ואי משום בני - דין גרמא דעשיראה ביר', הוציא לו עצם שנותרה לו מעשרה בנים, רבי יוחנן קבר עשרה בנים ולקח מהאחרון עצם, יש אומרים שן, יש אומרים... ולקח עצם והיה הולך לנחם אבלים, והיה רואה שקשה להם להתנחם, אומר להם מה, נפטר לכם אבא, אמא, בן, בת, אני עשרה קברתי וזה מה שנשאר לי מכל הילדים, וקיבלתי תנחומים, קבלו תנחומים.
אז מפרשים התוספות שבזה היה נוהג לנחם אבלים, ורואים מזה שחיי המשפחה קשים שהיו לו שמתו כל בניו בחייו לא עשה עליו רושם רב, ועוד היה מסוגל להחזיק בידו את הדוגמא כדי לנחם בזה אחרים. אבל יש עוד עובדה נוספת שמראה על מה כן הוא יכול להצטער, בעת שאנש רבי יוחנן לריש לקיש ומת ריש לקיש, מובא בגמרא שהיה צועק עד שיצא מדעתו.
הווה קא צווח דשף דעתיה מיניה, בעו רבנן רחמיה עליה ונח נפשיה. חכמים התפללו עליו שימות! ונפטר, בבא מציעא פד. יכלו רבנן לבקש רחמים עליו שיחזור לשפיות דעתו, למה יגיד: שימות?' איך, איך הם מעיזים לכזה גדול בישראל 'שימות!' שיתפללו עליו! איזה לב צריך להיות 'שימות'? שימות? – שיחיה! 'שיחיה ויחזור לדעתו'. אבל הם ידעו שזה לא יועיל כלום, אם יחזירו אותו לשפיות - הוא עוד פעם ישתגע! יצא מדעתו, למה?
כי החסרון ברווחא דשמעתא הביאו למצב זה. זאת אומרת מה שהוא היה לומד עם ריש לקיש, הוא היה מקשה עליו 24 קושיות ריש לקיש! על כל דבר שהם למדו והוא היה נותן 24 תירוצים, וככה הייתה מתרבה, מתרבה התורה בזכות המקשן ריש לקיש שהיה מקשה קושיות, אז הביאו לו מישהו ככה להחליף, אז כל דבר שהיה אומר רבי יוחנן היה אומר 'תניא דמסייעיה ליה' הביא לו עוד, כן עוד מקור שמה שאתה אומר זה נכון,
'מה אני צריך אותך? אני צריך מישהו שיקשה עליי קושיות! שמזה התורה מתרחבת!!' אז בגלל... לא שהוא לא יכול ללמוד, אז הלך ריש לקיש שלום, עכשיו אתה נשארת? יש תורה! אומר: 'אבל זה לא אותה תורה! תורה שהייתה מתרחבת! ומתרחבת מהקושיות של ריש לקיש - את זה הוא לא היה יכול לסבול!'. ובו ברגע שאין את ריש לקיש , ואין את רווחא דשמעתא הוא יחלה שוב הפעם.
אז רואים מפה כמה הייתה לו אהבה לתורה ועצומה, על עשרה ילדים - הוא לא קונן ולא התאונן ויכול לקחת עצם קטנה בשביל לנחם אחרים – בזה אין לו בעיה, אבל שהתורה שלו לא תתרחב? לא שתתמעט, זה הוא לא יכול לסבול. עד שיצא מדעתו, ואין תקנה ! חכמים הבינו שאין תקנה, לכן התפללו עליו שייגמר לו הצער.
ואנחנו מוצאים עוד פעם את שיטתו של רבי יוחנן פעם נוספת בגמרא בתענית כא': אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא היו לומדים תורה בכולל, דחיקא להוא מילתא טובא, המצב היה קשה1 אין מה לאכול, עוני מצב דחוק אמרי: 'ניקם ניזיל ונעביד עיסקא' אין מה לעשות! נלך נקום ונלך לעשות איזה עסק איזה עבודה נמצא לנו, 'ונקיים בנפשין "אפס כי לא יהיה בך אביון". אין מה לעשות תמיד יהיה מצב שיהיה אביון, אמר ליה רבי יוחנן: 'איהדר ואקיים בנפשאי "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ".
פה זה מקוצר אבל במעשה שמובא הם נשענו לשבת לאכול ליד כותל, ורבי יוחנן שמע שני מלאכים אחד אומר לשני: 'אלה עזבו את התורה! נהפוך עליהם את הכותל!! "כי הוא חייך ואורך ימיך" עזבו את התורה? נהפוך עליהם את הכותל!" רבי יוחנן שאל את אלפא: "שמעת משהו?" אמר לו: "לא!" אז הוא הבין שזה מכוון אליו אם הוא רק שמע, אז הוא אמר: "אני אחזור בחזרה!" והוא חזר רבי יוחנן והביא לנו את 'התלמוד הירושלמי'.
אז רבי יוחנן, אתם רואים מה קורה? לפעמים אדם אין לו ביטחון לא בגלל שהוא לא בוטח בהשם, בוטח! אבל המציאות היא שאין! אין, אין מה לאכול! אבל כשהוא שמע את המלאך שרוצים להרוג אותם בגלל שהם עזבו את התורה אז הוא חזר! ומאיפה יהיה אוכל עכשיו? מאיפה יהיה עכשיו אוכל ואיך הוא הצליח לשרוד אחרי זה? ה' ממציא לכל! מכל מקום!! יש נסיונות לפעמים ככה הופ... מחליקים בניסיון ולא מצליחים, והוא עמד על זה וחזר בחזרה!
נראה שהויכוח בין אילפא ורבי יוחנן היה בעיקרו בעניין של מסירות נפש האם לקיים את הפסוק "אפס כי לא יהיה בך אביון" או לקבל את הפסוק "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ"? ואם היה רבי יוחנן מקיים דווקא את הפסוק אפס כי לא יהיה בך אביון אז לא היה לנו תלמוד ירושלמי! ובכלל לא היה כל הש"ס מלא מדברי רבי יוחנן!! כי הוא היה פועל דחק, וזהו, לא הייתה תורתו.
ואפשר לחזק את דברינו גם ממה שמבוא בגמרא על רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון, כתוב על רבי יוסי, הוא היה נכד של רבי שמעון בר יוחאי, הוא היה בן של רבי אלעזר בנו של רבי שמעון, והוא היה מצב גרוע מאוד! עשה דברים שלא ייעשו!! הגמרא מתארת - ה' ירחם! בקיצור, רבי - רבנו הקדוש החזיר אותו בתשובה!! הוא דאג לזה, והוא חזר והגיע למעלות של אבא שלו - וסבא שלו! רבי יוסי.
רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון 'כי נח נפשיה אמטיוהו למערתא דאבוהו' כשהוא נפטר הביאו אותו למערה של אבא שלו, איפה שקבור רבי שמעון ורבי אלעזר, 'הווה הדרא לה עכנאה למערתא', אמר ליה: 'עכנא פתח פיך וייכנס בן אצל אביו' לא פתחא להו, לא הסכים להכניס אותו! הנחש עמד שם בפתח ולא נתן לו להיכנס. כסבורים העם לומר: 'שזה גדול מזה!' יצתה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה היה בצער מערה וזה לא היה בצער מערה!',
נכון שאתה הגעת למדרגה של האבא, אבל אתה לא יכול להכנס! כי אתה למדת תורה ברווח, אבא שלך למד תורה בצער מערה!! 13 שנה היה בתוך החול!!! לומד, רק מחרובים ומים, ללמוד בצורה כזאת בתנאים כאלה מחפירים - אין לך את המעלה הזאת. אז רואים שמעלה של תורה שהיא בצער לעומת מעלה של תורה שהיא לא בצער ויש עוד דוגמאות בגמרא - זה עולם אחר לגמרי! אז אתה לא ראוי להיכנס לפה. מקום קדוש! איפה שהם טמונים רבי שמעון ורבי אלעזר – הוא לא יכול להכנס.
מזה רואים כי הצער הוא מדרגה אחרת לגמרי, וזו הדרך המובילה לגובהי גבהים במעלת המדרגות, ולכן הסמיך רבי יוחנן את דרכו, למה הדרך שלו היתה למכור את כל רכושו בשביל ללמוד תורה? הוא הסמיך את זה על "ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה!" כי רק מי שמתרומם לגובי מרומים של קבלת התורה בהשוואה לששת ימים של בריאת שמים וארץ, רק הוא יכול לעשות את החשבון: 'שכדאי להפקיר את הכל! - כדי לזכות בתורה!!' אז הוא לא השאיר לעצמו שום דבר!
ונזכיר את ריש לקיש, ריש לקיש, שאמר כשהוא הניח 'קבא דמוריקא' (גיטין מז, א) [זכור לי זה ריש לקיש, אבל טוב קופץ לי עכשיו הקושיה הזאת: הרי המית אותו רבי יוחנן ומתי הוא הספיק להגיד על זה...?] בכל אופן הוא הניח אחריו קבא דמוריקא ואמר על זה את הפסוק (תהלים מט, יא): "ועזבו לאחרים חילם" זאת אומרת מה, הוא השאיר אחריו משהו קטן כמו נגיד פטרוזיליה חבילה אחת! והוא אומר ועזבו לאחרים חילם, ועזבו לאחרים חילם.
איך אפשר להגיד, איזה חילם? איזה כסף זה, מה זה שווה? כמה יש פה, שתי שקלים, שלושה שקלים, הוא לא, הוא לא אמר על זה; שבעצם השווי של הכסף מפריע לו, אלא בשביל להשיג את זה - הוא היה צריך לטרוח משהו! וערך הזמן שהיה צריך להשיג את זה, ואת הערך של זה - שזה הלך לטמיון! כי זה לא נוצל, לא נוצל, הזמן הזה שלא נוצל - על זה הוא בכה.
זאת אומרת לנצל את הזמן! ולכן מי שמחובר לחומר - אז לא רק שהוא מחובר לחומר, אז זה גם מונע ממנו הרבה זמן - כי הוא צריך לשמור על החומר צריך לטפל בחומר וכן הלאה. לכן רבי יוחנן העדיף שלא להתעסק עם זה, מכר את כל מה שיש לו כי הוא רוצה ללמוד תורה. ואז הוא אומר: 'שהעסקה הכי טובה שהוא עשה זה עצם זה שהוא החליף שישה ימים בארבעים יום!'
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
שבוע טוב לרבינו הקדוש!!! רציתי להראות לרב את מה ששלחו לי סיפור על התנא ר' שמעון בן חלפתא זיע"א, שמלאך המוות לא יודע מה הן שנות חייו של ר' שמעון! בשל הצדקה והתורה שכל יום לומד ונותן... כך אשריו של כל מי שתורם (לקמפיין שופר גדול) בנוסף לכל הטובות שזוכה - זוכה אף לאריכות ימים!!! חתימה טובה ושבוע מלא בבשורות טובות אמן!!! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
שלום לכבוד הרב, בהמשך לשיחת הרב מיום רביעי שבוע שעבר, ב"ה זכינו להשלים את התרומה לתרומת מטר (קמפיין שופר גדול) לבניית בית הכנסת בירושלים. (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv). בהזדמנות זו, אני (א...) רוצה להודות לרב באופן אישי, ע"כ שלפני כשנתיים וחצי אבי (אלישע בן יהודית ואברהם ז"ל) שלא התחסן בזריקת הקורונה אך נפטר (ל"ע) כשהוא בן 59 שנים בלבד! (לאחר שיצא מקורונה, נפטר מוירוסים קשים של ביה"ח שנדבק בהם. כמובן הם קראו לזה פטירה מקורונה...) זה היה הלם גדול בעבור כולנו! לאחר כחודשיים שלא הצלחתי לקום מזה, לא הסכמתי לקבל את הפטירה ולהשלים עם זה, לא הצלחתי לחזור לשיגרה תקינה ועוד. הרב אירח אותנו בביתו באחד הערבים, חיזק וניחם אותנו באופן אישי וסיפר לנו על הוריו ז"ל שג"כ נפטרו מרשלנויות קשות ועל קבלת הדין, ובירך אותנו. וב"ה דברי החיזוק והניחום חדרו ללב ועזרו לי ממש לחזור לעצמי. ממש תודה רבה על הקדשת הזמן, הסבלנות הרבה, על דברי החיזוק והניחום! יה"ר שהקב"ה ישמור על הרב ושתהיה לרב ולמשפחה שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, בריאות, ובשורות טובות בעזרת השי"ת אמן.
כבוד הרב שלום! ברוך ה' אחרי הרבה מניעות ופחדתי שלא אצליח... זכיתי לפני ראש השנה (תשפה) ובוצעה ההוראה לתרומה לקמפיין (שופר גדול) בהצלחה! ולא רק זה, גם זכיתי לתרום עוד מטר! שיהיה על שם אמי מורתי הי''ו. ורוצה למסור תודה לנציג 'שופר' שציטט את כבודו: 'שאנשים נכנסים לחובות על שטויות! כל שכן ששווה להיכנס ל''חובות'' לכבוד ה' יתברך!!' וזה עשה עלי רושם גדול. יה"ר שתהיה לכם שנה טובה ומבורכת יחד עם כל הקהילה הקדושה שעוסקת במלאכה החשובה אמן! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
מי לא יזכה?! שעות ספורות לפני יום הדין! ב"ה גדול הדור שליט"א הרב אמנון יצחק משתדל כל כך להציל אותנו בדין עורו ישנים עורו! השופר הגדול בזכות התרועה דהיינו תורה ע', שזה רחמים ובזכות סוד התורה שבע"פ של ע' פנים לתורה, גדול הדור רוצה להמיר למי מעם ישראל שח"ו נדון למיתה (ל"ע) ובזכות האות ע' של תרועה שהיא סוד ה: ע' פנים לתורה מבקש להחליף את גזר הדין על ידי המעות והמות יהפוך למ-ע'-ות שבזכות הצדקה ניצלים ממות, וזו לא "סתם" צדקה זו צדקה ושותפות בסוד ה-ע' פנים שעל ידי זה גדול הדור שליט"א מציל למעלה ממליון נשמות ישראל מאבדון. אז מי שטרם התעורר, תעבירו שיפנימו את הזכות ושיצליחו להתגבר על היצר לפני החתימה! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
ב"ה אני תוך כדי בדיקת המאכלים לחג ולשבת (ראש השנה הבעל"ט) שם לי את המירב (מיקס קליפים [2023] shofar.tv/videos/17157) ובכל משפט של הרב - מוצא את עצמי קשור באופן כלשהו; ישיר או עקיף, ובטוח שעוד הרבה כמוני מרגישים כך. אז תודה שיש אותך כבוד הרב 🙏.
שלום לכבוד הרב. ראיתי את ההודעה ששלחו לרב, על היהודי הנ"ל שמפרנס יחיד ועם חובות ובכל זאת לקח מטר (קמפיין שופר גדול) והתחברתי לעניין שאכן זה הכל תלוי בלב. אינני מעוניין חלילה לעשות השוואות ואינני מתלהב ומחשיב עצמי כגיבור וודאי לא מעוניין בפרסום, אבל אולי זה ישפיע לטובה על אחרים אז אכתוב את מצבי. כשנה ללא הכנסה והחובות הצטברו של מעל 150,000 שקל שתופחים (ל"ע) ועם מספר יפה של ילדים (בכוונה מצמצם בפרטים) וכמובן שעל פי הטבע לא מובן (כך כולם מסביב תמהים): איך ניתן להסתדר?! וב"ה כבר הרבה זמן זוכה לחיות את ההרגשה שאנחנו כאן חיים בניסים!! כאשר כל יום החוב מרובה משל חברו עד שיתקיים בנו: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא, יד) בס"ד. ואולי לומר שחיים כאוכלי המן... ובניגוד לעבר (מפעל הדיסקים וכדומה) שפספסתי! בגלל תירוצים כלכליים (לכאורה מוצדקים אבל תמיד היו שם...) הפעם ויהי מה! אני לוקח מטר (לקמפיין שופר גדול) והשי"ת הטוב ידאג להשלים לנו את זה כי זה למען כבוד שמו. מצפים ומקווים לישועה וגאולה כללית ופרטית. מודים לרב על הזכויות שמזכה אותנו תמיד יה"ר שתכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון (אמן). (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ב"ה שמעתי את השיעור של הבוקר (מי לא יכול לתרום מטר לקב"ה? shofar.tv/videos/17436) והכול תלוי איפה הלב והשכל מונח, אמנם אנחנו במינוס ומפרנס יחיד ואפילו עם חוב בחוץ וב"ה עדיין לא מוותרים לקחת חלק (קמפיין שופר גדול) וברוך השם זכינו לקחת מטר ועוד מתרימים 120 אלף בעזרת השי"ת! ויה"ר שהשי"ת יזכה אותנו ליותר... אז חברים! הכול תלוי איפה הלב מונח! 'עורו ישנים... מה לך נרדם?...' אכן, לא כל האנשים מבינים מה הזכות הזאת שאפשר ע"י להנצל בדין!!! הלוא, תתעוררו! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
רבנו הטהור והקדוש אני לא מעכלת! ב"ה הגענו ליעד של 120 אלף (קמפיין שופר גדול, משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv). כל כך מאושרת רק מוכיח ש: 'אין דבר העומד בפני הרצון!' וכשבאמת רוצים משהו ומתפללים עליו - הקב"ה מסייע. ”הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קלו).
כבוד הרב שליט"א, ערב טוב ומבורך, תוך כדי בדיקת אוכל לשבת, אני שומע את זה [ הכל מאיתו יתברך [רחובות 2005] | חוזרים בעבר shofar.tv/videos/14851] וחושב על זה: איך אין לאנשים כסף לתרום?! הרי בין אם רוצים או לא רוצים, אנו מוציאים 5 שקלים ביום בלי לשים לב, אז למה הם לא מנתבים את זה לייצור זכויות?! בדברי תורה שאני מעביר לחברים מהעבר אני מדבר על זה ובשיעור אתמול, היה אחד שהתחיל לשמור שבת דווקא אחרי ההרצאה שהיתה בנס ציונה ב 2016 למניינם (shofar.tv/lectures/954). כנראה הם לא מבינים באמת את הזכות... ב"ה לקחתי הלוואה בסך מטר בשביל להיות שותף בבניין קפ"ז (קמפיין שופר גדול) וחי מקצבת נכות שבקושי מספיקה לדברים בסיסיים תרמתי ואני לא מתחרט על זה בכהוא זה! ואם הייתי יכול לקחת עוד מטרים הייתי לוקח בלי להסס! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
שלום עליכם רבנו, אני מאוד רוצה להודות לכבוד הרב על השיעורים היקרים, (בלי תפילה לא מקבלים, ע"פ הספר אוחילה לאל shofar.tv/lessons/category/64?cat=526&lang) כמה מרובים חסדי השי"ת! התפללתי על ספרי לימוד שהיו חסרים לי ועל חובות שיש לי והודיתי להשי"ת כאילו כבר נושעתי והנה לפני שבוע השי"ת שלח שליח עם סכום כסף שהספיק לספרים והשבוע שתי מעטפות שאוכל לשלם חלק מהחובות. אכן, כמה טוב השי"ת. יהי רצון שנזכה להיות דבוקים בו חזק להרגיש כבנים לאב באמת אמן!
© 2024 כל הזכויות שמורות