רבי אלעזר בן חסמא אומר קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות חלק ב' | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

יציב יום

כהכרת הטוב

על ההדרכה לנחול חיי עולם הבא ולהידבק בקדוש ברוך הוא,

נזכה להמשיך להשפיל את השקר, לרומם את האמת.

כל האויבים יפלו תחתינו ונזכה עם המשפחה לאריכות ימים בבריאות איתנה ולהחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלמה.

פרפרות לחוכמה

נאמרו בזה שני פירושים.

אחד מה שפירש רש״י,

הרב עובדיה מברטנורה

במדרש שמואל,

שמדמים את הפרפרות

כדרך העולם

שאוכלים אותן לקינוח בגמר הסעודה,

בדרך תענוג.

ודומה לזה גם העסק

בתקופות בגימטריהות

צריך להיות רק אחר שהאדם כבר עסק

הרבה בגופי ההלכות

וזכה שמוחו מלא מהם.

אמנם בפירוש השני

פירש רש״י

שמדובר על מיני מאכל

הגוררים וממשיכים את האדם לאכול

לפני

מיגרל גריר.

זו

אכילה מוקדמת כדי לעורר את התיאבון.

ומביאים אותם אל השולחן לפני הסעודה.

כי עין זהו גם העסק

בחילוק

תקופות השנה שברקיע,

וכן

הדרישה בגימטריהות

של תיבות התורה,

שזה ממשיך את ליבו של האדם לעסוק בגוף התורה.

אז זאת אומרת,

יש שני פירושים.

אחד אומר,

שאל תבזבז את הזמן,

תעסוק בגופי התורה עצמה,

בהלכות,

תמלא את עצמך בהם,

ואחרי זה תוכל להתעסק גם בזה.

ויש צד,

שאם זה גורר אותך ללימוד,

ואדם מתפעל מדברים כאלה ואומר, וואו, וואו,

זה יכול להביא אותו למצב שהוא ילמד תורה,

אז יש גם קצת כזה.

לא שזה עסק בפני עצמו,

זה רק

מביא אל העיקר.

הגאון,

רבי אלחונה ניילפרין,

זכר צדיק לברכה מלונדון,

שמע

מאדמו״ר מצאנד סלויזנבורג, זכר צדיק לברכה,

שביאר

מה הטעם שקרא רבנו יעקב,

בעל מחבר ארבעה טורים,

את החיבור שלו,

וקרא לו בשם

בעל הטורים,

על התורה.

למה הוא ציין שהוא בעל הטורים? למה הפירוש נקרא בעל הטורים?

רבנו יעקב כתב את ארבעת הטורים.

למה על הפירוש על התורה הוא כתב,

בעל הטורים?

כדי לאורותינו וללמדנו

שלא ידמה בנפשו אדם מן השורה,

שנתברך מכישרון,

של עריכת חשבון,

שהוא יכול לקרב אל המלאכה

ולחבר חיבור כעין זה,

ולחדש רמזים וגימטריות על פסוקי התורה.

אל תחשוב שאתה יכול לשבת עכשיו, יש היום מחשבון גימטריה,

ואתה יכול לעשות לך ככה, ככה, ולשחק אותה כאילו אתה...

ולהוציא ספרים עכשיו.

זאת אומרת, רק גאון וחכם כדוגמתו,

שזיכו משמיים לחבר חיבור

כה נפלא על ארבעת חלקי

ההלכות שבתורה,

לא יאה ולא נאה

לחדש חידושים

ולחבר חיבור כזה מיוסד על רמזים וגימטריות.

אז זאת אומרת, אחד שהוא כבר מלא מלא מלא בתורה ועבר על כל חלקי

התורה וכתב

ארבעה טורים,

אחד כזה יכול לכתוב.

ולכן הוא נקט בשם

בעל הטורים.

הפירוש הזה,

הוא בא להזכיר,

לא כתב אותו בן אדם עם מחשבון.

זה בעל הטורים כתב.

אחד בשיעור קומה כזה של בעל הטורים,

הוא יכול לכתוב.

ראיתי פעם שכל הפירוש שלו על התורה ועל הטורים,

הוא כתב את זה לדרשה שלו שהוא היה חתן.

הוא עשה את זה

בלילה אחד.

זה אפילו המחשב להקליד עליו ולחפש ולעשות. לא תספיק, לא תספיק. זה מופת,

מופת שאין כדוגמתו.

שם העמקות ודברים, לא יאומן פי סופרן, לא יאומן.

אבל תכף נבין שזה לא סתם, זה לא העיקר להגיד.

תכף תבינו מה זה גיל מתריה, מתי משתמשים.

ומעתה יתבאר מה שאמר התנא, פרפראות לחוכמה.

כשיש כבר חוכמה,

אז אפשר שיהיה גם פרפראות לחוכמה.

אחרי שאתה בעל הטורים,

אתה יכול כבר פרפראות.

הפרפראות נסמכות לתורה, לחוכמה.

אחרי שיש לך חוכמה מרובה, כמו בעל הטורים,

אפשר גם פרפראות.

כי העסק בגימטריהות

שייך רק למי שזכה להחכים הרבה בחוכמת התורה,

ואין מן הראוי לכל אחד לגשת אל הדבר.

זה אומר

האדמו״ר מצאנז קלויזנבורג, זה גם צדיק דבר.

עוד פירוש

על פי מה שאמר הרב הקדוש, בעל חידושי ערים מגור,

זכר צדיק לברכה.

מפרש לנו את מאמר הכתוב,

על כן יאמרו המושלים

בואו חשבון.

200 שקלים למי שידע מה הוא פירש,

ואני רומז לכם

שהוורד שלו הוא בעצם על המילים, על כן.

יאמרו המושלים בואו חשבון.

מה הוא בא לחדש?

מה הוא אומר?

בהמשך למה שאמרנו עכשיו.

נו, יש לך?

כן. צפה.

על כן,

על כן,

כנים דבריכם.

על כן, כן, מלשון כנות.

נכון.

כנים דבריכם.

על כן,

יאמרו המושלים

בואו חשבון.

פירוש.

אם הדבר נכון באמת,

אז יאמרו המושלים,

שהם הצדיקים המושלים ביצרם, בואו חשבון.

כלומר,

שהחשבון אמיתי, מתי?

רק כשעצם הדבר מבורר ונכון מכבר.

יש לנו דין ברור, מוצדק, נכון.

ואז יכול לבוא חשבון כתוספת סיוע וראייה.

אבל במקום שרק החשבון הוא בסיס לדבר,

אין להביא ממנו ראייה.

כן?

אחד בא ואומר, יצא לי בחשבון כך וכך,

סימן שזה נכון.

לא, לא ככה.

קודם שיהיה נכון,

ואחרי שיהיה נכון, אתה יכול למצוא סיוע

בגימטריה והכל.

ויש פה מי שאומר שזה גם לעניין זכירה.

לפעמים גימטריה זה טוב בשביל שיהיה לך גם זכירת דבר. תכף נראה.

אבל על כן,

מתי אתה יכול להגיד חשבון?

על כן, אם כנים הדברים, אם הדברים נכונים,

יש דברים שלמדת והם נכונים 100%,

זה ההלכה, זה הדין, זה הכול.

על כן,

על הכנות הדברים הנכונים האלה,

אז יכולים לומר המושלים, בואו חשבון. עכשיו בואו נעשה גימטריה.

זה כן.

מדהים.

ובזה מתפרשים דברי המשנה.

גימטריהות פרפרות לחוכמה.

היינו שרק אם יש דבר חוכמה

שהוא כבר עומד נכון ומבורר מלפניכם,

יבואו הגימטריהות ויסייעו לו ויחזקו אותו.

אבל אין הגימטריהות עצמן סיבה להחליט דבר חדש

ולבנות את הדבר על פיהן.

הוא סיים.

אפילו שמצינו עיקרי הלכות

שנלמדו מן המקראות בדרך גימטריה,

כמו הגמרא בתענית יוזן,

סתם נזירות שלושים יום,

לומדים מהפסוק, קדוש יהיה.

יהיה זה שלושים.

אין הפירוש שזה המקור היחידי להלכה הזו,

אלא בוודאי הייתה קבלה ביד

חכמים זיכרונם לברכה,

שהיא נלקחה מההלכה למשה מסיני,

אלה שסמכו את זה

על הגימטריה בפסוק.

אבל לא שהפסוק גילה לנו את הדבר, ובלעדיו אין לנו ידיעה מוקדמת.

וכן יש לומר לעניין זה שהגט

שנכתב ב-12 שורות,

משום שגט וגימטריה 12,

וכן שאר דברים בדומה לזה,

אין המקור מצד הגימטריה לחוד,

אלא הוא רק אסמכתא לדבר.

אז תמיד צריך שיהיו כנים קודם הדברים, נכונים,

ורק אחר כך אפשר להביא סמך כעזר.

אז יש מי שבירר את העניין, סליחה.

סליחה.

ידוע שמנהג צדיקים רבים

היה לומר ולפרש פסוקים רבים על דרך גימטריה.

בספר ישמח משה, פרשת ניצבים,

כתב מסורת בידינו,

כללי ודרכי החוכמה האמיתית בגימטריה,

והנה יש כמה פליאות בדבר,

אשר כמה פעמים חושבים עם הכולל,

פעם בלי הכולל.

יש דברים שמחשבים מקצת עם הכולל,

מקצת בלי הכולל.

ואם תטמח,

איך זה ייתכן, פעם ככה, פעם ככה?

יש אומרים גם אם יש הפרש של אחד,

חסר לך אחד, זה נחשב כאילו זה בסדר.

איך זה יכול להיות?

שמענה,

אהלף חה פינה.

כמו שייסד הרמב״ם בעניין דרשות חכמים זיכרונם רחב

וגזרות שוות,

ובפרט דרשות

אל תקריא

או אל תקרה,

אל תקריא ואל תקריא,

אל תקריא כך אלא כך,

אל תקרימה אלא מאה,

שהם סימנים מסורים לזכירה.

כל זה בא לעשות לנו זכירה.

וכך גם גימטריות,

הן פרפרות לחוכמה בסימנים.

לכן הרשות נתונה לעשות סימן כמו שירצה.

לא מזה לומדים,

אלא זה משמש את החכמים לזכירה.

ואז הם עושים גימטריה, וקל לזכור.

אל תקריא מה, אלא מאה.

טוב, מפה לומדים מאה ברכות.

יש לנו דרשה יפה מאוד בעניין מאה ברכות, בעזרת השם.

אולי נגידה בחוצה לארץ.

נמצא מזה

מה שאמרו הצדיקים לפרש ברמזים

ועל דרך גימטריות,

זה כרצון החכם

שהוא דורש,

ברצותו מחשב עם הכולל, ברצותו בלי הכולל,

ואין להרהר אחר דבריהם ורמיזותיהם.

זה מדובר בחכמים גדולים,

יודעי תורה,

שהכול מבוסס על תורה,

ואחר כך כסימנים.

יכולים להביא גימטריה מזיכרון, מסיוע.

ויש דבר מדהים,

אולי זה מתחבר קצת לבעל הטורים,

מה שאמרנו, שהוא בלילה אחד כתב הכול.

היו צדיקים שאמרו גימטריהות מבלי לחשב כלל לפני כן את המניין האמיתי.

מן השמיים סייעו בעדם,

שתמיד עלו אל המכוון בדיוק רב באופן פלאי.

כמו שאמר הרב הקדוש בעל צבי לצדיק מבלאז'ו,

זכר צדיק בקדוש לברכה,

שדרכו הייתה לומר גימטריהות בתוך דברי התורה שלו,

ולא אמרם דווקא על ידי חישוב מתחילה, אם הם נכונים,

אלא נפל ברעיונות דמיון כלשהו

בצד שווה לשני עניינים שונים,

ומדומיה דמילתא למילתא,

הבין בדעתו שהם שווים במהותם,

וידע גם

שגם בחשבונם ומספרם צריכים להיות שווים.

וכיוון שכן,

אמר אותם בתורת גימטריה,

וסיים דבריו ואמר, ומעולם לא טעיתי בהם.

עשרות, מאות, אלפים, מי יודע כמה פעמים הוא אמר גימטריהות בתוך הדרשות,

אף פעם הוא לא חישב,

ותמיד כשהוא אמר זה גימטריה כך וכך,

יצא בול. מעולם לא טעו.

רואים שהקדוש ברוך הוא יכול לתת בדעתו של אדם דברים,

בשביל עמלו בתורה,

בשביל עמרו בתורה.

אז לא מטריח אותו אפילו לבזבז זמן, לחשב.

אומר מוכרח שזה ככה, טאח, בול.

איך בעל התורים יכול לכתוב את כל הפרק? רק לקרוא את זה יקרה לנו שנה.

ואיך הוא כתב את זה?

איך הם דיוקים?

והכול כמובן

על הפסוקים.

ולא רק זה, הוא אומר, זה גם מופיע פה, פה, פה, פה,

בכל התורה, בארבעה מקומות, וזה, זה אותה מילה,

וגם יוצא ככה וככה, וגם הדינים וזה, ויש קשר בין...

מה זה?

מה זה?

מה זה? מה זה?

אחר כך אומרים שאלה חכמים,

אלה שמסתובבים בעוצם מדיני.

הם לא יודעים אפילו על מה מסתובבים.

700 שקל מסובב אותם ככה.

לא יאמן.

ועכשיו אנחנו עוברים

למשנה חדשה.

בן זומה אומר,

איזה הוא חכם?

הלומד מכל אדם.

שנאמר,

מכל מלמדי השכלתי

כי עדבותיך שיחה לי.

איזה הוא גיבור?

הכובש את יצרו.

שנאמר,

טוב ערך אפיים מגיבור

ומושל ברוחו ומלוכד עיר.

איזה הוא עשיר?

השמח בחלקו.

שנאמר, הגיע כפיך כי טוחן,

אשריך וטוב לך.

אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

איזה הוא מכובד.

המכבד את הבריות?

שנאמר, כי מכבדי אכבד

ובוזי יקלו.

תכף נמשיך בשיעור ב'.

חלקים.

היו מוכנים.