רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם כתר תורה כתר כהנה וכתר מלכות - חלק א | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'דרכי אבות' עמוד תשכח' עד עמוד תשלב' - -  - 

'רבי שמעון אומר: 'שלשזה כתרים הם כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן' 

פירוש רש"י שלשה כתרים הם הכתובים במורה שחייבה הפורה לנהוג בהם כבוד כתר תורה כתיב ביה ויקרא י, כו: "והדרת פני זקן" זה שקנה חכמה כתר כהונה כתיב ביה שם כא "וקדשו קדוש יהיה לך" כתר מלכות כתיב ביה דברים יז: "שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך וכתר שם טוב מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו טובה מחמת מעשיו לא מצינו לו כתר בתורה שיהיו חייבים לנהוג בו כבוד והוא עולה על גבי כולם שכל השלשה כתרים צריכים לו שאם תלמיד חכם הוא וסני שומעניה שרי לבזוייה ואם כהן גדול הוא אמרינן ביומא דף עא: 'יתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדי אהרן ולא יתון בני אהרן לשלם דלא עבדין עובדי אהרן' ואם מלך הוא כתיב שמות כב: "ונשיא בעמך לא תאור" בעושה מעשה עמך. 

משנה יז: 'רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות' 

נצטווינו בתורתנו לנהוג כבוד במי שנתעטר באלו הכתרים 

כתב הרע"ב כי ג' כתרים אלו נזכרו בתורה וגם ציוותנו התורה לנהוג בהם כבוד וכפי שיתבאר הנה אודות כתר תורה כתיב ויקרא יט לב והדרת פני זקן ודרשו חז"ל קידושין לב ע"ב כי פירוש תיבת זקן הוא זה שקנה חכמה הרי שיש חיוב להדר ולכבד את לומדי התורה שזכו להתעטר בכתרה וכן גבי כתר כהונה שאמרה תורה ויקרא כא ח וקדשתו וגר קדוש יהיה לך הרי שיש לנו לכבד את הכהנים והשלישי שהוא כתר מלכות עליו אמר קרא דברים יז טס שום תשים עליך מלך ופירשו חז"ל סנהדרין יט ע"ב דהיינו שתהא אימתו עליך. 

במדרש שמואל תמה מפני מה פתח התנא ואמר שלשה כתרים הם וכי מניינא אתא לאשמועינן ותירץ כי אם לא היה אומר שלשה הוה אמינא שישנם ד' כתרים וגם כתר שם טוב נכלל עם אלו הג' לכן הוכרח התנא לומר כי שלשה הם וכתר שם טוב אינו מן המנין כי אינו דומה אליהם אלא הוא עולה על גביהן וחשוב יותר מכולם. 

ג' הכתרים האלו אינם נחשבים רק כשיש עמהם גם כתר שם טוב 

ובטעם הדבר מפני מה באמת כתר שם טוב אינו נמנה בפני עצמו ביאר המד"ש כי באמת אינו כתר בפנ"ע אלא בא כהשלמה לשלשת הכתרים האחרים שהרי כתר תורה אינו נחשב לכתר אם אין עמו כתר שם טוב וכץ הוא גם גבי כתר כהונה וכתר מלכות וזהו שאמר התנא וכתר שם טוב עולה על גביהן היינו שהוא משלים את ג' הכתרים האחרים וכן כתב גם רבינו יונה שכל הכתרים נצרכים לכתר שם טוב וכן כתר שם טוב נצרך לכתר תורה כי במה יהיה לאדם שם טוב אם אינו עוסק בתורה ובמצוות. 

ובספורנו האריך בענין זה ששלשת הכתרים מעטרים ומפארים רק את מי שזכה גם לשם טוב וכפי שאיתא במסכת יומא פו ע"א אודות אדם שעוסק בתורה ורוח הבריות נוחה הימנו מה הבריות אומרות עליו ראיתם פלוני שלמד תורה כמה מתוקנים דרכיו ורק אז תהיה לו התורה לכתר ונזר הקודש אך כאשר האדם שלמד תורה אינו נוהג כראוי עם הבריות מה הבריות אומרות עליו ראיתם פלוני שלמד תורה כמה מכוערים דרכיו נמצא שאדם כזה לא יזכה שיהיה כתר התורה מעטר את ראשו ובדומה לזה יתפרש גם לענין כתר כהונה ומלכות. 

עוד כתב במד"ש לבאר דבר זה כי אין ביכולת האדם להשיג כתר שם טוב אם לא יקדים לקנות בנפשו אחד משלשת הכתרים האחרים וכפי שכתב רבינו יונה שהובא לעיל ולפיכך נכללו במנין זה רק ג' הכתרים כיון שרק לאחר שיזכה האדם שיהיה אחד הכתרים האמורים קבוע וחקוק בנפשו אזי יעלה על גבו וירכב עליו גם כתר שם טוב ולפיכך לא נמנה כתר שם טוב לכתר רביעי בפני עצמו. 

שאר מעלות אינם נחשבים כלל לכתרים 

תירוץ נוסף כתב במד"ש על הקושיא שהובאה לעיל מפני מה הוצרך התנא להקדים שלשה כתרים הם וביאר כי המנץ בא למעט שאר מעלות ודברים שאינם נחשבים כלל לכתרים כגון העושר הגבורה והבנים שאינם ראויים להכנס בגדר זה. 

'כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות' 

כתר תורה הוא המעולה ביותר שבאלו שלשת הכתרים כתב רבינו יונה כי כתר התורה גדול ונעלה יותר מב' הכתרים האחרים כיון שכתר כהונה ניתנה רק לבית אהרן וכתר מלכות לא ניתנה אלא לבית דוד אך כתר תורה מונח בקרן זוית וכל אחד מבאי עולם אשר עלה ברצונו להתקרב אליו ולהתעטר בו יכול לזכות בו ע"י שיעסוק בתורה כראוי וראיה לגודל חשיבותו נלמד ממה שמצינו בכלי המקדש כי הנה במקדש היו שלשה זרי זהב שהם מרמזים על ג' כתרים הללו כי הזר שהיה קבוע על הארון רמז על כתר התורה הזר שע"ג המזבח הורה על כתר כהונה והזר שעל השלחן היה כנגד כתר מלכות והנה מן המקום שהיו מונחים כלים אלו במשכן נלמד את סדר מעלתם וחשיבותם כי בעוד שהמזבח והשלחן היו מונחים בהיכל מחוץ לפרוכת הרי הארון עם זרו המרמז על כתר התורה היה מונח בקודש הקדשים שהוא המקום הקדוש ביותר הרי כי מעלת כתר התורה מעולה יותר מכתרי כהונה ומלכות ובמד"ש הביא בשם רבינו משה אלשקאר סמך לדבר זה משינוי לשון הכתובים שנאמרו בהם כי הנה גבי השלחן והמזבח נאמר שמות כה כד וכן ל ג ועשית לו זר זהב ואילו גבי הארון נאמר שם כה יא ועשית עליו זר זהב סביב ולרמז בא שהזר שרומז על כתר התורה הוא מעולה שבכולן דומה ללשון עליו. 

ראיה נוספת לדבר מצינו בדברי חז"ל שאמרו הוריות יג ע"א שאפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ והוא משום שאין דבר הגדול במעלתו מן התורה כפי שנאמר בה משלי ח יא וכל חפצים לא ישוו בה ודרשו חז"ל מועד קטן ט ע"ב שאפי' חפצי שמים לא ישוו למעלת התורה ולפ"ז א"ש מה שסידר התנא את כתר התורה לפני הכתרים האחרים משום שהוא חשוב ועולה במעלתו יותר על הכל. 

סדר הכתרים נכתבו לפי הסדר שנכתבו בתורה 

ובספר ענף עץ אבות תמה על מה שנתבאר שהכתרים נערכו במשנתנו לפי חשיבותם ומעלתם כי אף שאכן כתר התורה חשוב מכולם אמנם מתוך הכהונה והמלכות היה לו להקדים את כתר המלכות וכפי שאיתא במסכת הוריות יג ע"א שהמלך קודם לכהן גדול ולמה זה הקדים כהונה למלכות. 

וע"כ ביאר את הדבר באופן אחר כי התנא סידר את הכתרים האלו ע"פ הסדר שנתנם הקב"ה בטובו לישראל כי החיוב לכבד מי שזכה לכתר תורה נאמר בחומש ויקרא בפרשת קדושים יט לב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ואח"ב בפרשת אמור כתיב שם כח ח וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב שמזה למדנו את החיוב לכבד את נושאי כתר הכהונה ואילו חיוב התורה לכבד את המלך שעליו הטילו כתר מלכות נאמר רק בחומש דברים בפרשת שופטים יז טס שום תשים עליך מלך ודרשו חז"ל סנהדרין יט ע"ב שתהא אימתו עליך.

ביאור סדר הכתרים ע"פ דברים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו 

והאברבנאל כתב טעם אחר על סדר הכתרים שנשנו במשנתנו והוא כי בכתר תורה נכללים בין הענינים שבין אדם למקום ובין הענינים שבין אדם לחבירו לפי שב' ענינים אלו נאמרו בה וע"כ הוא בראש ואח"כ בא מקומו של כתר כהונה שענינו הוא דברים שבין אדם למקום שהוא עבודת בית המקדש מקום שכינתו ית' והרי הדברים שבין אדם למקום קודמים לאלו שבין אדם לחבירו וע"כ באחרונה נאמר כתר מלכות לפי שענינו הוא דברים שבין אדם לחבירו בלבד. 

ב' הכתרים משמשים אל כתר התורה 

רבינו משה אלמושנינו הובא במד"ש ביאר את סדר הכתרים באופן אחר והוא כי כתר תורה קודם לכל משום שהתורה היא יסוד הכל ואילו השנים האחרים הם רק מהווים את הדרך להשיג את כתר התורה כי כתר כהונה ניתן לאהרן ולבניו בכדי שידריכו את בני ישראל ויקרבום ללכת בדרכי תורת ה' וכמאמר המשנה לעיל פ"א מי"ב הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה וכן כתר מלכות גורם לקיום התורה כיון שלמלכות יש כח להעניש את עוברי התורה ועי"ז ישובו הרשעים מדרכם הרעה ויחזרו להתהלך בדרך התורה. 

שלשת הכתרים הם כנגד ג' עמודי העולם 

בספר מגן אבות כתב כי שלשת הכתרים האלו מרמזים על שלשת עמודי העולם שהם תורה עבודה וגמילות חסדים כדתנן במסכתין לעיל פ"א מ"ב כי כתר תורה הוא עמוד התורה וכתר כהונה מורה על עמוד העבודה שהרי עבודת ביהמ"ק היתה נעשית ע"י הכהנים ואילו כתר מלכות מרמז על עמוד גמילות חסדים כיון שהמלכות מורה על עשירות ומשום ריבוי אוצרותיהם יש ביכולתם לגמול חסדים וכן לפי שמלכי ישראל היו מלכי חסד וע"כ גמילות חסדים נרמזת במלכות.

ג' כתרים אלו מנחמים אותנו בגלות הקשה הלזו 

בספר חלק יעקב ביאר כי כוונת התנא בנוקטו את שלשת הכתרים היתה לנחם את בני ישראל הנאנקים ומצטערים בעול הגלות הארוכה הלזו אשר אנו נתונים בה ולזאת שנה את אלו הכתרים כתר תורה מורה על ההבטחה האלקית שקבלנו מאת בוראנו ית"ש כי אף בתוקף הגלויות יקדים בנו הכתוב דברים לא, כא: "כי לא תשכח מפי זרעו" והיינו שהתורה לא תשתכח מקרבנו לעד על אף שמלכויות אוה"ע חפצים להשכיחנו את תורת ה' וגוזרים עלינו שמדות בכדי שננטוש את התורה כתר כהונה מזכירנו כי מהרה יבוא יום ישועתנו ויבנה לנו הקב"ה את בית מקדשנו ותחזור העבודה למקומה ע"י הכהנים הקדושים כתר מלכות קאי על כך שבביאת הגואל נזכה שתחזור מלכות בית דוד ותתייסד שוב ביתר שאת וביתר עוז ותחזור העטרה ליושנה וע"כ כאשר יזכרו בנ"י את אלו הדברים ויבינו כי עתיד יום ישועתם לבוא לא תפול רוחם בקרבם ויתחזקו באמונת אומן כי הנה זה עומד אחר כתלנו להושיענו בתשועת עולמים.