מתלמידיו של בלעם הרשע | הרב אמנון יצחק
הרב: נציב יום, מרים בת רסיה, שלום בית וקצבת הנכות תמשיך להגיע, בנימין נוח בן שולמית, שלום בית בינו לבין חתנו ללא מריבות ומחלוקות, אביטל בן מרים ושלום בן אסתר, שלום בית אמתי, ה' ימתן אותו יחזירו בתשובה שלימה, ללא מחלוקות ומריבות ושהכעס יסור ממנו, אמן.
קהל: אמן.
הרב: מתלמידיו של בלעם הרשע, המהר"ם שיק לדרכו שהבאנו לעיל, שנביא צריך להיות מושלם בכל המידות הטובות, שאל הרי בלעם וודאי לא היה בעל יראה, אם כן כיצד היה נביא, אלא כבר פרש רש"י שבאמת הוא לא היה ראוי לכך, אך כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם לומר, שאם היה להם נביא, היו גם הם כמו ישראל, לכן נתן להם ה' יתברך נביא, ז"א זה עוד היה יותר טוב שבהם. שואל המהר"ם שיק, לכן מנין אנחנו יודעים שבלעם לא היה ראוי להיות נביא, אולי באמת לנבואה די בחוכמה, ואין צריך גם חוכמה וגם יראה, אלא כאשר נסתכל בתלמידי בלעם, נראה שלא היה ראוי להיות נביא, כדברי הרמב"ן, כי העיקר אצל נביא שיורא דרך ה' לבני אדם, ואילו בלעם הרשע לימד את תלמידיו להחטיא את בנותיהם, מכאן רואים כדברי רש"י שלא היה ראוי להיות נביא, תפקידו של הנביא להדריך את בני האדם, לעבוד את הקב"ה ולא להחטיא את בנותיהם, אז מכאן שהוא לא היה ראוי להיות אפילו נביא.
תורתו של בלעם. בספר שיחות מוסר לגאון רבי חיים שמולביץ תשל"ה עמוד צ' אומר, לכאורה אפילו אדם מושחת כבלעם, גם אם נהג בניוול ורשע על עצמו, אך עם תלמידיו היה לו ללמוד לפי שכלו והשגתו הרוחנית, דהיינו ללמד אותם. אולם התנא אומר, עין רעה מתלמידיו של בלעם, להורות שכל עצמות הלימוד שלמדו מבלעם הרשע, זה היה את השלושה הדברים הללו. אז אם כן מתבאר מדברי המשנה כי לא רק שהיה נגוע בעצמו בכל המידות הרעות, אלא זה היה השקפת עולמו ותורתו ואת זה הוא הנחיל לתלמידיו, מכאן רואים מה הייתה תורתו בכלל. יתרה מזאת, אומר בספר "תורת אברהם" הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזינסקי, כי כל המידות הרעות הנמצאות בעולם, הם מבית מדרשו של בלעם הרשע.
כאשר המידות הרעות שולטות על האדם, אומר בספר "אור יחזקאל", אזי לב בלעם פועם בו תמידית, ואף כאשר אין המידה גלויה, מכל מקום לב בלעם שולט בו, וכפי שאצל בלעם הרשע וודאי המידה לא נוצרה, רק בשעה שביקשו ממנו לקלל את ישראל, אלא המידה חתרה ופעלה בו תמיד, המידה אינה נרגעת אפילו לשעה וכל הזמן המידה רוחשת ובוחשת בקרבו, אפילו בשעה שאינו מרגיש בה, עד שהיא תביא אותו המידה, לידי כפירה ומינות, מתוך מחשבות של שטות ושל חסרון דעת, ועוד מוסיף כי ידוע לו, כי בשנים עברו כיהן בעיירה באירופה מרא דאתרא בא בימים, והיה שם מועמד צעיר שהיה צריך למלא את מקומו, ואותו המועמד ממתין כל הזמן מתי יבוא יומו של הזקן להסתלק מן העולם, כי בכוח המידות הרעות, להביא את האדם עד לידי צפייה למותו של השני. כי כל זמן שאין האדם דורש טוב לעמו, הרי הוא דורש רע לעמו, ואם אין רואים את הדרישה טוב לעמו, אז וודאי שהמידה הרעה נמצאת בו.
במקום אחר כתב, כי על האדם לדעת שללא עבודה מאומצת בחכמה ובמעשה, לא יוכל לעקור את מידותיו הרעות. ז"א בשביל לעקור מידות רעות חייבים עבודה מאומצת בחוכמה ובמעשה. וכבר ידוע מה שאמר רבי ישראל מסלנט שיותר קל ללמוד את הש"ס כולו בעיון, מלתקן מידה אחת. לא פשוט בכלל, זה עמל ויגיעה כל החיים, אז אם כן אנחנו רואים שחובה על כל בן אדם לעשות את כל המאמצים, באם הוא מאתר מידה אחת או שתיים או שלוש שאינן ראויות, והוא מרגיש בנפשו שזה לא יוצא לפועל שיש לו דחיפה לאחת מהמידות האלה, חייב לעמול בעבודה מאומצת בחוכמה ובמעשה, בשביל לתקן את מידותיו.
עד כאן, שבת שלום.