ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
שלומי, אחיך, זה קוראים לו רק שלומי או שלמה?
נציב יום,
שלמה מרדכי ואלחנן צוריאל בני אילה, השם יזכה אותם
להפיק רווחים מהשטח החדש, בעזרת השם יתברך ובנקל
כן יהיה רצון.
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך.
רבנו יונה מפרש,
התנא מזהיר אותנו, רבי אלעזר בן ערך,
במלאכת התורה שלא נתרשל ונעשה אותה רמייה,
כי השם יתברך בכבודו ובעצמו הוא בעל מלאכתנו,
ואין נסתר מנגד עיניו.
ודבר נוסף,
איך לא נטרח
בשעה שמעוטד לנו שכר גדול ועצום
עבור קיום התורה והמצוות?
והשם ישלם לנו את פעולתנו בנאמנות.
ולמה נקרא הקדוש ברוך הוא בעל מלאכתנו,
ונאמן הוא בעל מלאכתך
שישלם לך שכר פעולתך?
הגמרא בקידוש ש״ל אומרת יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום.
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו.
נמצא שבאמת
הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הוא עושה,
הוא בעל המלאכה לסייע ביד אדם
שיוכל להתגבר על יצרו.
ויש להבין לפי זה,
אז למה אנחנו מקבלים שכר על עבודתנו,
ושאנחנו עומדים בניסיונות אם הקדוש ברוך הוא עומד לימינינו ומסייענו?
אלא זה באמת חסד השם לברואים שנותן לאדם שכר,
כאילו האדם עושה הכול,
וכאילו האדם מתגבר על יצרו בכוחות עצמו.
ובזה מפרש החפץ חיים זכר צדיק וברכה,
זכותו תגן עלינו אמן את הכתוב בתהילים סב',
ולך אדוני חסד,
כי אתה תשלם לאיש כמעשהו.
למה?
למה תשלום גמול האדם
זה חסד?
הלוא בדין צריך ליטול אדם שכרו על מצוות שעשה.
אבל לפי מה שאמרנו,
כיוון שאדם אינו יכול לעשות מאומה,
זולת עזרת השם מתברך,
ולא יכול על יצרו אם הוא לא עוזר לו,
אז למעשה הקדוש ברוך הוא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים.
ואם כל זה ברוב חסדו,
משלם לאדם כמעשהו,
כמעשהו, כמעשהו, כאילו עשה.
זה שאומר התנא, ונאמן הוא בעל מלאכתך,
אפילו שהשם יתברך, הוא בעל המלאכה,
ורק עם העזרה שלו יכול אדם להתגבר על יצרו
ולעשות את רצון השם,
עם כל זה השם נאמן,
תשלם שכר פעולתך,
תכף נבין מה זה פעולתך.
ועוד טמאה רבנו יונה,
הרי שנינו,
אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס.
אז למה פה מודיע לנו רבי אלעזר בן ערך,
שישלם לך שכר פעולתך?
הרי אנחנו צריכים לעשות שלא על מנת לקבל פרס.
הוא באמת אומר,
אנחנו צריכים לעשות שלא על מנת לקבל פרס.
אבל כדי להתגבר על יצר הרע שמונע אותנו מלעשות את המצוות,
מותר לחשוב על השכר
וכך סותמים את הפה ליצר רע. מה אתה מציע לי בעצם? איזו הנאה רגעית
ושאני אעזוב את המצווה?
אתה יודע איזה שכר הולך לתת לי מי שנאמן לשלם שכר?
אז איך אני אתפתה לשטויות שלך? מה אתה מוכר לי?
אז מותר להשתמש בעצה הזאת, להתבונן בגודל השכר,
לא על מנת,
אלא בשביל להרחיק את היצר הרב, להגיד לו, לא משתלם בכלל לדבר איתך, חבל על הזמן, חפש לך חברים.
ועוד דבר,
צריך להתבונן,
שהשם יתברך נותן שכר לעושה רצונו, למה?
כדי שאנחנו נוסיף באהבתנו לבורא.
הרי בעצם לא עשינו כלום, השם עזר לנו, מסייע לנו,
ממציא לנו את המצוות,
שם אותן לפנינו, כמו שאומרים, הרבה מצוות בשביל שנזכה.
כמו שלמדנו בשבת,
שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו לא לאכול עכברים, ולא לאכול ג'וקים, ולא לאכול שרצים, ולא ל...
מי הולך לאכול דבר כזה?
מי הולך? רק ההולנדים, השוויצרים, וזה, רק הם אוכלים דברים כאלה.
אבל אנחנו נגעלים.
אז למה הוא אמר לנו דבר שבלאו הכי אנחנו לא נאכל?
בשביל להרבות שכרנו.
כל פעם שאתה רואה טיקן על הרצפה, אתה אומר, אני לא אוכל אותך, ואני מקיים מצווה.
לאו.
יש לכם הרבה מצוות בבני ברק עכשיו.
כל מקום שאתם הולכים, מלא עכברושים, מלא חולדות, כל אחד שאתה רואה, אתה אומר לו, לא אוכל אותך, תזכור, זהו.
אני מקיים מצווה.
זה רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
אז מזה יעלה, יעלה על ליבנו גודל חסדיו של הקדוש ברוך הוא,
אף על פי שהוא אדון כל המעשים,
והוא קונה הכול,
וכל הברואים הם עבדיו,
והם מחויבים לשרת אותו,
עם כל זה הוא נותן שכר.
וזה יגרום לנו לעבוד אותו מיראה ומאהבה.
ולכן איננו מתכוונים על השכר,
כי זה בטוח שהוא ייתן,
ואנחנו לא צריכים לכוון על זה,
רק לעשות רצונו.
אבל צריך לדעת
שהם מקבלים שכר כדי להרחיק את היצר הרע.
חפץ חיים אומר,
כל פועל שעושה מלאכה לאחרים ומתפרנס מכך,
מתי משלמים לו?
אם הוא השלים את המלאכה.
כגון חייט, תופר בגד,
אם הוא יעמוד הרבה ובסוף לא עלה בידו להשלים מלאכתו,
לא יקבל מאומה בשכרו, חוץ מהחייט שנתתי לו את הגמיס,
ועשה לי הכל עקום,
פעמיים, ובסוף הוא עוד רוצה כסף.
לא יאומן, הוא השאיר שם את הבד.
אבל היה יותר משתלם להשאיר לו את הבד ולשלם לו את מה שהוא רצה. אוי ואבוי.
הנה, כתוב במפורש.
אם הוא לא השלים את המלאכה, לא משלמים.
ואם סיים את הבגד בתכלית היופי,
אך מחמת סיבה
ארכה המלאכה יותר מהזמן הרגיל,
הוא לא יקבל על זה שזה יתארך
יותר זמן, יותר שכר.
משלמים על מה שעשית, כמה שלקח לך, לקח לך.
הפוך, אולי אתה צריך לפצות,
כי אתה לא עמדת בלוח זמנים.
אבל כשאדם עובד את הבורא, אין הדבר כן.
כיוון שהשם יתברך משלם לאדם תמורת העבודה גם על מה שעמל ויגע.
ואפילו, אם לא הצליח בכלל, להשלים את המלאכה.
אדם למד סוגיה,
ואחר כך התברר שכל מה שהוא למד בכלל טעות. בא מישהו, תיקן אותו, אמר לו, לא, לא לומדים ככה, ואין לך הגעת לזה.
הוא בזבז חודש, ואז אמרו לו, הכל לא, זה בחינם.
הוא יקבל שכר או לא? הוא מקבל שכר על חודש.
וכן אדם
שיש לו כישרונות חלשים,
ולוקח הרבה זמן להבין משהו.
מקבל שכר על הזמן של המן
ועל היגיעה, כי אדם לעמל יולד.
ועל כן אומר התנא, הוא ישלם לך שכר פעולתך,
לא שכר מלאכתך,
לא על המלאכה הוא משלם, אם היא שלמה או לא,
על הפעולה.
בלי להשלים אפילו.
ובילקוט שמעוני,
פרשת עקב, רמז, תצג,
הביא משל על זה,
נפלא,
מלך
אמר שעשו לו בור עמוק לאין סוף, כמו הסינים עכשיו, הם רוצים לחדור
לכדור
עד חונג'ירי בסרי,
לבפנים, לטבור של הכדור,
בערך 12,000 קילומטר הם רוצים לעבור.
יא ביי.
אז הנה פה כבר כתוב בילקוט
שיש מלך
שהוא יכול להגיד שהוא רוצה שיחפרו לו בור עד לאין סוף.
ואמר,
לסקור פועלים, למלא את הבור.
באו כמה פועלים טיפשים,
והסתכלו לתוך הבור, אמרו, וואו,
מתי נמלא דבר כזה?
והתייאשו, אמרו, לא, לא, לא, לא, ביי, ביי.
אבל היו כמה פקחים,
אמרו, מה אכפת לי? אני שכיר יום.
כל יום אני אמלא, מה זה מעניין אותי? יתמלא? לא יתמלא? מתי יתמלא? כל יום יש לי עבודה, כל יום יום יקבל שכר.
מה, לא טוב?
מקבלים שכר.
ככה הקדוש ברוך הוא אומר, מה אכפת לך?
אתה שכיר יום.
תעשה את המלאכה שלך, ואני נותן לך שכר, מה אכפת לך?
ונאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך.
נו,
העיקר למלא שעות.
כמה שיותר בעבודת השם,
הקדוש ברוך הוא משלם.
לפי שעות.
הוא לא משלם לפי מלאכות.
מצליח, לא מצליח, לא מעניין.
עושה כמו שצריך,
אל תתכוון לשכר.
ודאי שתקבל שכר,
תשתמש בזה רק בחשבון מול יצר הרע.
מה אתה מציע?
כן?
מה אתה נותן?
ומה השם נותן?
נו, נו, איך אתה רוצה שנשמע לך?
צריך להיות חכם.
הביא מחשב.
שכר מצווה כנגד הפסדה,
שכר עבירה כנגד שכרה.
אדם צריך להיות חכם.
אז הנה, אתם רואים,
הביא שקוד ללמוד תורה.
ודע מה שתשיב לאפיקורוס.
ודע לפני מי אתה עמל.
וגם תדע שנאמן בעל מלאכתך,
שישלם לך שכר מלאכתך.
שכר פעולתך, לא שכר מלאכתך.
אז אם כן,
אנחנו צריכים לשמוע שמחה גדולה,
אבל להיות שקוד.
להיות שקדן,
ללמוד תורה ולקיים מצוותיה,
זה רווח.
איזה אושר.
וכל קדיש, אין בעולם
מי שעושה מה שאנחנו עושים,
שמתכוון עשרות מצוות לפני כל קדיש,
וכל קדיש עם ביאור,
ועם הכוונות, ולאט לאט.
מי מכוון ככה לקדישים?
סגד על וסגד השמי רבו, וזרום זרום זרום זרום זרום זרום זרום. מה היה בא, בא, בא, בא, בא, בא?
לאט לאט, ברוך השם, והכול, וכולם, וזה, כל יום אנחנו מאות,
מאות, מאות מצוות רק מהקדישים,
ומהתפילות, ומי זה, ואחר כך בדרכים,
ובבית, ווואי, וואי, וואי, אשתבח הבורא.
האלף לך שלומו.
אנחנו ממש ממש
תלמים בעבודת השם.
כל מקום שאנחנו הולכים, רואים מצוות. מהיום גם עכברים זה מצוות.
הכל יודוכם,
והכל ישבחוכם,
והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.
הכל יודוכם,
והכל ישבחוכם,
והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.
הכל יודוכם,
והכל ישבחוכם,
והכל, והכל, והכל יאמרו,
אין קדוש כשם.
הכל יודוכם,
והכל ישן בחוכה,
והכל והכל והכל יאמרו,
אין קדוש כשם.
שבוע טוב לכולם.
הריני מכוון לקיים מצוות חכמים, רבי חנין יאמר הנשי אומר,
ראשו הקדוש ברוך הוא זכות, עד אשרו אל, אבי כוך,
הרבו להם תורה ומשוואות,
שנה אמר אדונו וסלמה וסדגו,
יגדיל תורה,
ויעדיל.