רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה - חלק א | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - עיקר הדברים מהספר 'דרכי אבות' עמוד תשלד' עד עמוד תשמא' - - - ואח"כ התמלול אך לא מוגה...

'רבי נהוראי אומר: 'הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקימוה בידך ואל בינתך אל תשען' 

פירוש רש"י הוי גולה למקום תורה אם אין תלמידי חכמים במקומך ואל תאמר שהיא תבוא אחריך תלמיד חכמים יבואו לכאן שחבריך יקיימוה בידך ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקימו התורה בידך שתלמוד מהם מה שלמדו הם מן הרב אלא הד גולה אתה בעצמך למקום הרב שאינו דומה שומע מפי תלמיד לשומע מפי הרב פירוש אחר שחבריך יקיימוה בידך מפני מה אני אומר לך הד גולה למקום מורה שחבריך יקיימוה בידיך שאפילו אמה חדף ומפולפל ביותר לא מתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתשא ותתן עמהם והיינו דמסיים ואל בינתך אל תשען .

'רבי נהוראי אומר: 'הוי גולה למקום תורה' 

רבינו יונה פירש שכוונת התנא היא שהאדם צריך לדור במקום שיש בו תורה הרבה וחכמים מרובים ורש"י פירש שיגלה למקום שהרב נמצא שם אמנם בספורנו כתב שאין כוונת המשנה שהאדם צריך לצאת לגלות במיוחד בכדי לעסוק בתורה אלא שאם יש לו צורך מסוים לגלות ממקומו אם משום שתר אחר מקור פרנסה או מחמת סיבה אחרת יבחר לגלות למקום תורה.

יש על האדם לגלות למקום תורה על אף שהדבר עולה לו בקושי וצער רב 

במדרש שמואל הביא בשם כמה מפרשים שכיון שכתר תורה הוא ראש לכל הכתרים כפי שנתבאר במשנה הקודמת ציוה התנא שיהיה האדם גולה למקום תורה ולא יחוש לצער הגלות אשר יסבול שם כאשר ישים לנגד עיניו את הריוח והשכר שיגיעו לו כתוצאה מכך שיעסוק בתורה וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה משלי ב ד אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' והיינו שכשם שבכדי להרוויח ממון מוכן האדם להפליג בים ולפרוש למרחקים ביבשה ואינו שם לבו לגודל הטירחה ורוב הצער אשר יעברו עליו כן יש לו לעשות כל מיני השתדלויות בכדי לעסוק בתורה ולא יביט על הצער אשר יבואנו בדרכו להשגת התורה. 

ובילקוט מעם לועז הוסיף לומר שאף אם במקומו יוכל האדם ללמוד תורה מתוך הרווחה ואילו כשילך למקום אחר יסבול צער גלות עכ"ז יעשה כפי שנהגו גדולי הדורות שהיו הולכים מרצונם לגלות בכדי ללמוד תורה ומטעם זה מקום נתינת התורה לבנ"י היה במדבר שהוא מקום שומם שאין מצויים בו כלל עניני גשמיות ללמדנו כי התורה מצויה רק אצל בני אדם הממעטים מתענוגי עוה"ז וכאשר מצינו אצל יונה הנביא כששאלוהו הנכרים הממעטים מתענוגי עוה"ז וכאשר מצינו אצל יונה הנביא כששאלוהו הנכרים בספינה יונה א חט מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם עתה ויאמר אליהם עברי אנכי ופירוש הדבר הוא שאמר להם הנני עוכר ממקום למקום כאדם שאינו עסוק במלאכה כלל ואף אין לו חבל ארץ המיוחד לו לבדו כיון שהנני הולך מעיר לעיר ללמוד תורה. 

יש לאדם לגלות למקום תורה כאדם הנס ובורח מן החפץ להורגו 

במדרש שמואל דייק בלשון התנא שאמר הוי גולה ולא נקט הוי הולך וביאר שהתנא נתכוין לרמוז בדבריו שיהיה האדם נס ובורח למקום תורה כאדם הנמלט על נפשו ולכן אמר הוי גולה כי חפץ לדמותו לאדם ההורג נפש בשגגה שנס אל עיר מקלטו מיראתו שמא ימצאנו גואל הדם ויהרגנו עוד ביאר ע"פ מה שהובא לעיל מדבריו שאף אם יש לו במקומו הרווחה ומזונותיו מזומנים לו שם בנקל עכ"ז יש לו לגלות למקום תורה ואף אם יצטרך ללמוד שם מתוך צער ודחק וחוסר אמצעים וע"כ אמר התנא הוי גולה ללמדנו שצריך לגלות למקום תורה אף אם הדבר כרוך בחיי צער ודחק. 

האדם צריך לגלות למקום שכל מגמת האנשים הדרים שם היא עסק בתורה 

רבינו משה אלמושנינו הובא במד"ש ביאר כי פירוש מקום תורה הוא מדינה או עיר שעיקר העסק שעוסקים בה הוא עסק התוה"ק וע"כ לא אמר התנא הוי גולה למקום תלמידי חכמים כי אז היה נשמע שצריך לבחור מקום שדרים שם ת"ח אמנם לא זו היתה כוונת התנא אלא שיבחר האדם מקום מגורים שעיקר יסודם ותכליתם של האנשים הדרים בו הוא עסק התורה ולכן אמר הוי גולה למקום תורה שזה מורה שהמקום יהיה מושתת ומיוסד על עסק התורה כנ"ל כיון שדייקא מקום כזה מסוגל להשפיע על האדם הבא לדור שם שיהיה עוסק בתורה ויגע בה כי מאחר שהוא רואה את אנשי המקום שכל מגמתם וחפצם הוא לעסוק בתורת ה' ובה הם משתעשעים והיא מקור חיותם ייטה גם לבבו לעשות כמעשיהם וכידוע שדעת האדם מושפעת הרבה מץ האנשים הסובבים אותו ובפרט באופן זה שכל עיקר הדבר שעזב את מקומו ובא לשהות בעיר זו היה למען מטרה נעלית זו של קנין התורה ודאי שישתדל בכל עוז ותעצומות להתעלות במעלות התורה ולקנות בנפשו את קניניה. 

והוסיף בזה במד"ש דאזהרה זו של הוי גולה למקום תורה נאמרה במיוחד לאדם שעומד בתחילת לימודו ולא זכה עדיין לעסוק בה כ"כ כיון שטבע האדם להיות נוטה אחר חומריותו דהיינו תאוותיו ועניני הגשמיות שהוא נמשך אליהם ואילו מהעסק בשלמות הנפש וקניני הנצח הרי הוא בורח כי אינו מורגל בהם וע"כ בתחילת לימודו מוטל עליו להיות גולה למקום תורה שהוא המקום שדרים שם בני אדם ששאיפתם ומגמת פניהם היא עסק התורה כנ"ל ועי"ז יכנע לבבו ויהיה עז חשקו לעסוק בתורה כראוי. 

כאשר האדם מתרחק מכני משפחתו וקרוביו המפנקים אותו אוי יוכל להשיג יותר בעסק התורה 

כתב בספר לב אבות כי ממשנה זו נלמד שעיקר לימודו של האדם הוא כאשר הוא גולה ממקומו ומתרחק מאביו ואמו ומתנתק מכל קרוביו ואוהביו שהרי כאשר הוא שוהה בחברתם הרי הם מפנקים אותו ודואגים לענגו ומסירים ממנו את קשייו ומכשוליו וכיון שאינו מורגל לעמול אזי גם לא יעמול ויתייגע בעסק התורה אך כאשר הוא נמצא לבדו אזי הוא עומד לפני בוראו לבדו כמאמר הכתוב תהלים כו י כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני ובלא כל העזר שמקבל מכל קרוביו ומיודעיו הרי הוא מתאמץ בכל כוחו לעסוק בתורת ה' ולקנותה קנין נפשו.

דרך האדם שאם גולה למקום תורה לא יסתפק במועט בעסק התורה אלא ישיג בה הרבה 

עוד כתב כי כאשר האדם גולה ממקומו ומארצו אינו מסתפק במועט בקניני התורה ואין די לו במה שהוא יכול להבין ולהשכיל ע"פ כחו וטבעו אלא כיון שגלה ממקומו ויש לו צער הגוף מכך הרי הוא טורח ביותר להוסיף עיון ועמקות בעסק התורה ומוסיף והולך בכך מדי יום ביומו באשר הוא חומל על ימיו ושנותיוכי חושב בדעתו אם כבר הקרבתי מחלבי ודמי וויתרתי על תענוגי הגוף וכחות הנפש למה זה אתנהג ככסיל להשליך את כל העמל הזה לטמיון ולפחות אזכה לקנות את התורה בקנין גמור משא"כ כאשר האדם נמצא בקרבת בני משפחתו ומכיריו בהשקט ומנוחה אזי יסתפק במועט ויהא די לו במיעוט השגה וכפי שיעידו על כך כל בעלי הנסיון. 

ובענין זה של גודל מעלת הגלות למקום תורה מן הראוי להביא מה שסיפר לי ידידי ורעי תלמיד הרב הגאון רבי מאיר שטערן שליט"א מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב אשר נודע כחו וחילו הרב בקנץ התורה שבהזדמנות אחת שאל את הרבנית מהו כח ההצלחה של בעלה ראש הישיבה ובאיזה זכות זכה למעלותיו הרמות בעסק התורה ואמרה לו שלאחר נישואיהם עלו לארץ הקודש ודרו שם משך חמש שנים רצופות ואף לא נסעו לבקר בארץ מולדתם והיה עסקו בתורה באותם השנים ביגיעה והתמדה גדולה עד שהיה לימודו בכל יום ויום באופן כזה כאילו יום זה הוא היום האחרון שהוא זוכה לשהות בארץ הקודש והוא חפץ לנצלו עד תום הרי לנו שע"י שגלה למקום תורה ולמד באופן כזה זכה להשיג השגה נפלאה בתורה. 

הגלות למקום תורה היא סגולה להצלחה בעסק התורה 

ובילקוט מעם לועז כתב בשם ספרים הק' של"ה ועוד כי מה שהאדם גולה למקום אחר בכדי ללמוד תורה ואינו לומד במקום אבותיו זהו סגולה גדולה להצלחה בלימוד התורה וזכר לדבר הלשון שטבעו חכמינו ז"ל בהגדה של פסח צא ולמד והיינו שע"י שיצא האדם ממקומו ויגלה למקום אחר יוכל ללמוד ולעסוק בתורה והוא מרומז גם במקרא שכתוב שמות לג ז והיה כל מבקש ה' יצא והיינו שכל מי שמבקש את ה' וחפץ ללמוד את תורתו עליו לצאת ממקומו. 

והנה ענין זה של גלות למקום תורה הוא בכלל מעשי אבות סימן לבנים שהרי האבות הקדושים היו גולים למקום תורה וכדמצינו שיצחק אבינו וכן יעקב אבינו הלכו ללמוד תורה בישיבתם של שם ועבר ורמז נאה יש שבתיבת 'גלות' עצמה נרמז הדבר שהגלות למקום תורה היא גלות ראויה וטובה לפי שהיא עולה בראשי תיבות של המאמר והוי גולה למקום תורה הרה"ג רבי אלעזר קליין זצ"ל אב"ד באר שבע. 

עוד כתב בילקוט מעם לועז כי טוב מאד הוא הדבר שיעזבו הבחורים את ביתם ואת עירם ויגלו למרחקים בכדי לעסוק בתורה ובפרט שבכל מקום יש מעלה מיוחדת המועילה ללימוד התורה שאין במקום אחר וע"כ כאשר יבא הת"ח אל המקום ההוא יקלוט גם את אותה המעלה ויצליח יותר בלימודו ומסיבה זו היה מנהג ישראל כבר מקדמת דנא שהיו גולים ממקומם למקום רחוק והוא בכדי שיהיה לימודם כלול עם מעלת הגלות ובכך יתקיים תלמודם בידם כנ"ל וכפי מה שאיתא בתוס' קידושין כט ע"ב ד"ה הא לן והא להו שבזמן האמוראים היה דרך כל העם לגלות למקום תורה ובני בבל היו עולים לארץ ישראל ואילו בני ארץ ישראל היו הולכים לבבל בכדי ללמוד תורה. 

ג' סיבות לדבר שעל ידי הגלות יצליח התלמיד ביותר בהשגת התורה 

ובתפארת ישראל ביאר כמה סיבות שישנם בדבר זה שע"י הגלות למרחקים יצליח התלמיד בעסק התורה ואלו הם האחת כי בביתו ובעירו נמצאים רעיו וידידיו אשר התרועע עמם בצעירותו והשתעשע עמהם יחדיו במשחקי הילדות וכיון שהוא מורגל עמהם לא יפרוש מהם בגדלותו וימשיך להתעסק עמהם במעשי נערות ולא ישים מעייניו לעסוק בתורה ה' אולם כאשר ירחיק לכת למקום אחר ינתק את קשריו שהיו לו עמהם ויוכל לצלול בים התלמוד. 

הסיבה השניה היא כי הנה בשהותו בבית הוריו יהיה נקרא תמיד בשם ילד' והוריו יסובבוהו באהבתם ורחמי יולדיו יגברו עליו וזה יגרום לו לשכרות ולא מיין ולשכוח את תכליתו המיועדת להתחזק ולהיות לאיש ולהתעצם בעסק התורה וע"כ אם יגלה ויתרחק מהם יוסיף אומץ בלימוד התוה"ק ויכניס חילו באורייתא. 

הדבר השלישי הוא מה שידוע שהאדם יתאמץ יותר לבחור בדרך הטובה והישרה ולעשות מעשים טובים כאשר אין מכריחים אותו על הדבר אלא הוא בא מחמת רצונו הטוב ובחירתו העצמית ולכן בעודו שוהה בבית אביו לא יתאמץ לדרוש מעצמו להתעלות ולהשיג השגות ולקנות קנינים בעסק התורה משום שיודע כי אביו עומד עליו ומשגיח על התעלותו וזה פוגם בבחירתו העצמית אכן בראותו את עצמו כשהוא בודד לנפשו ואין מי שיזרזנו על הדבר, הנה בזה יט שכמו לסבול מתוך רצונו העצמי וירבה להשתדל לעסוק בתורה עד שיצליח ויזכה להשיג בה השגות נכבדות. 

הגולה למקום תורה יזכה להורות הוראה בישראל 

בספר נפש החיים וכן אי' מבעל החפץ חיים הסמיך לדברי משנתנו את הפסוק שנאמר על שבט לוי דברים לג טי האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אביו לא הכיר ואת בניו לא ידע וגו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ופירש כי כיון שנתרחק האדם מבית הוריו וגלה למקום תורה ונתקיים בו האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו הנה בשכר זאת שעמד בנסיון גדול כ"כ ויצא לגלות למען לימוד התורה יזכה שיתקיים בו סיפא דקרא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל כלומר שיזכה להיות מורה הוראה בישראל ולהנהיג את הדור. 

ב' עובדות מן החפץ חיים בעמן זה הנראות כסותרות וישוב הדבר על נכון 

ובענין זה הוה עובדא עם הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל שבעת היותו בחור רך בשנים יצא ממקום מגוריו שבגרמניה למדינת ליטא ושם קנה את תורתו בישיבת מיר המעטירה והנה בתקופה זו לא היה מצוי כמעט כדבר הזה שבחור מגרמניה ישכיל על דבר אמת לשים עמלו ויגיעתו בעסק התורה אלא כל בני גילו היו הולכים לאוניברסיטה ללמוד מקצוע בכדי שיוכלו להתפרנס מכך בכבוד וכאשר בא פ"א רבי שמעון אל החסיד שבכהונה מרן החפץ חיים זצ"ל לקבל ברכתו פנה אל הח"ח אחד מתלמידיו ברצותו שהח"ח יחזק את ידיו על המסירות נפש הגדולה שהראה בכך שעזב את ביתו ומכורתו ופנה למקום רחוק בכדי לעסוק בתורה וא"ל הנה בחור זה עזב את ביתו שבמדינת גרמניה לישיבת מיר בכדי לעסוק בתורה והנה הח"ח לא השיב דבר על אמריו ואותו תלמיד שסבר שמא לא שמע הח"ח מה שאמר חזר ואמר שוב הנה הבחור הלזה מסר את נפשו ונטש את כל אשר לו והלך למרחקים בעבור לימוד התורה אולם גם הפעם לא השיב הח"ח מאומה אמנם התלמיד הלז לא התייאש וניסה פעם נוספת באומרו רבי הן בחור זה השליך אחר גוו את ביתו ומשפחתו היקרים לו עד מאד ויצא לגלות בכדי ללמוד תורה שהוא דבר המנוגד להשקפתם של כל בני מכורתו והנה בפעם הזאת כבר זכה למענה פיו של הח"ח שאמר איז וואס גאנץ כלל ישראל האבן אזוי געטאהן זיי זענען געגאנגען אין מדבר מקבל זיין די תורה פי' וכי מהי גדלותו המיוחדת של אדם זה והרי כל כלל ישראל עשו כדבר הזה באשר גלו אל המדבר מקום ציה וצלמות בכדי לקבל את התורה ולשמוע את חוקי ה'.

והנה עוד מסופר על החפץ חיים שהיתה הנאתו מרובה עד מאד בעת שהיה רואה בחורים שהגיעו מגלות אמריקה הרחוקה ללמוד בישיבתו שבראדין ולעתים היה אף מדבר אח"ב כלפי מעלה ואומר ראה ה' והביטה על בניך אהוביך הנה בחור צעיר לימים שהיה מוכן לעזוב את משפחתו את ידידיו ואת ארץ מולדתו וויתר על כל מנעמי החיים והנאות עוה"ז הקיימים באמריקה ועל אף שגם שם ישנם ישיבות שאפשר לעסוק בהם בתורה אולם כיון שהיה סבור שלימודו כאן יהיה באופן טוב יותר מאשר באמריקה בחר לסבול את צער ועול הגלות למענך ולמען תורתך הק ע"כ אבקשך שבגין סיבה זו לחוד רחם תרחם על עמך ישראל ובגלל הגלות הזו שגולים בעבור התורה הוצא מהרה את עמך ישראל מגלותם המר וקבצם ברחמיך בירושלים עיר קדשך וכך היה מוסיף לשפוך שיח לפני ה' ומעורר רחמיו ית' על בניו אהוביו. 

והנה יש לתמוה עד מאד כי לכאורה ב' העובדות סותרות זו את זו כי מן הראשונה נשמע שלא אבה להסכים שישנה מעלה מיוחדת בגלות זו ואילו מן השניה נראה שסבר כי דבר זה נשגב למאד עד כדי כך שיש בכחו להשפיע לקרב את גאולת עם ישראל ברחמים. 

אמנם נראה ליישב את הדבר כי כאשר מדובר אודות לומד התורה הזה שגלה למקום תורה יש לנו להודיעו כי כך היא דרכה של תורה, והגלות הזו למקום תורה יש לנו להודיעו כי כך היא דרכה של תורה והגלות הזו נכללת בחיובו לעסוק בדברי תורה ולהשיג את קניניה וכפי שעשו עם בנ"י במשך כל הדורות ולפיכך בנוכחותו של אותו בחור לא חפץ הח"ח להראות את גודל שבח ויקר הגלות הלזו אמנם אליבא דאמת דבר זה הוא נשגב ונעלה ביותר וודאי שיש בגלות זו ענין מסירות נפש מאחר שהוא נגד רצונו וטבעו העצמי של האדם ואם אכן זכה האדם לקיים גלות זו מן הראוי שיתעוררו רחמי שמים על כנסת ישראל בזכותו ולכן בראות הח"ח בחורים אלו פתח פיו בתחינה ובקשה מאת הבורא שירחם על בניו אהוביו ובזכות הגלות הזו יוציאם מן הגלות המר. 

כשאדם גולה למקום תורה צריך להתייגע מאד להשיג השגות כתורה 

בספר שפת אמת הקשה איך נקט התנא על אדם שהלך למרחקים בכדי ללמוד תורה בלשון גולה שמשמע שיש לו צער ויסורים מן הדבר והרי בהדיא שנו חכמים לקמן פ"ו מ"ב אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה נמצא שאם ע"י גלות זו יוכל האדם להתעלות בהשגות התורה ובקניניה הרי הוא נקרא בן חורין ומשוחרר ומה טוב חלקו וחבלו ולמה זה יקרא 'גולה'.

ותירץ בהקדם דברי זקינו בעל חידושי הרי"ם בביאור דברי רש"י בפר' יתרו שמות יח ה שכתב וז"ל בשבחו של יתרו דבר הכתוב שהיה יושב בכבודו של עולם ונדברו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה ע"כ ולכאורה מן התימה הוא כיון שהקב"ה סיפק לבנ"י את כל צרכם במדבר והיה להם מזון ומים די סיפוקם וגם ענני הכבוד שהגינו עליהם מכל נזק למה זה נקרא מקום תוהו וביאר שהמדבר לא נקרא מקום תוהו כי אם לגבי יתרו והוא משום שעד עתה כאשר היה דר במדין שכל תושביה היו אנשי רשע היה נחשב לצדיק לעומת כל בני המקום אולם כעת כאשר בא אל מקום חניית עם בנ"י אשר היו כולם בעלי מדריגות נפלאות ונקראו דור דעה הנה כאשר העריכוהו לעומת סובביו בנ"י לא היה נחשב כלל לבר מעלה ולכן נחשב לו דבר זה שנדבו לבו לצאת אל המדבר למעלה גדולה לפי שהיה נחשב עבורו כמקום תוהו לפי שעתה לא יהא נחשב כלל כצדיק ואיש מעלה עכ"ד החי' הרי"ם. 

ועפ"ז ביאר השפת אמת גם את לשון משנתנו כיון שהאדם הלזה ששהה עד עתה בין אנשים שאינם בני תורה הנה כלפי כל בני המקום היה נחשב בעיני השי"ת כבעל מעלה וע"כ היה נקל לו לסגל מצוות ומעש"ט אך כעת שהולך ממקומו למקום תורה ששם דרים אנשים אשר כל עיסוקם ולחם חוקם הוא התוה"ק ובכדי להשיג איזה השגות בתורה עליו לעמול ולהתייגע בה ביגיעה יתירה ותהיה התורה נקנית בנפשו ע"י צער ויגיעה רבה ע"כ שפיר יאות לקראו בשם גולה ועל זאת אמר התנא הוי גולה למקום תורה היינו שכדאי והגון לאדם זה לילך ממקומו ששם היה נחשב כבן חורין לעומת שפלות אנשי המקום ולבחור לו מקום אשר שם יצטרך לעמול ולהתייגע בבחי' גלות וכפי שאמר התנא לקמן משנה כ' הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. 

- - - 

התמלול לא מוגה!

נציב יום יהודה בן חנה ואשתו מילנה בת דונרה דנה סכו לשלום בית אמיתי יהפוך הקדוש ברוך הוא לבבה לטובה יחיו בשמחה בטוב לבב בשכינה תשרה בביתם אמן כן יהי רצון

'רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדְךָ; "וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן"' (אבות ד, יד)

אומר רש"י הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה אם אין תלמידי חכמים במקומך במקום שבו אתה נמצא ואל ת אמר שהיא תבוא אחריך שתלמידי חכמים יבואו לכאן שחבריך יקיימו ה בידיך ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקיימו את התורה בידיך שתלמד מהם מה שלמדו הם מן הרב אלא הביא גולה אתה בעצמך למקום הרב שאינו דומה שומע מפית מד לשומע מפי הרב אז את אומרת אם אין תלמידי חכמים במקומך תלך למקום שיש תלמידי חכמים ואל תאמר שבטח יבואו לפה תלמידי חכמים אני אחכה עד שיבואו גם אל תסמוך שהחברים ילמדו אותך שהם למדו אצל תלמידי חכמים כי אין דומה לומד מפי תלמיד למי שלומד מפי הרב אלא צריך ללכת אל מקום הרב ולשמוע מפיו עצמו פירוש אחד זה זה פירוש אחר שחבריך יקיימו בידיך מפני מה אני אומר לך הביא גולל למקום תורה שחבריך יקיימו ה בידיך שאפילו אתה חריף ומפולפל ביותר לא קיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתישא ותיתן עמהם היינו כמו שמסיים ואל בינתך אל תשען אתם יודעים למי זה מכון כן מי שאיין לו רב אפילו ודאי שחכמתו לא תתקיים זה אומר רבי נהוראי רי נהוראי רבי מאיר הוא יודע מה שהוא מדבר הוא אומר אפילו אם אתה חריף מפולפל ביותר אפילו אם זה באמת ככה לא תתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתישא ותיתן עמהם לכן יש כוללים ויושבים ולומדים תלמידי חכמים יחדיו ו כל הרינה נשמע וכל אחד אומר דעתו וסברה והכל וככה מתגבשת ההלכה ולכן הוא מסיים ב התחל תשען אבל לפני כן הוא אומר רשי מסביר שחבריך תזכור אתה צריך לגלות למקום שיש בו תורה כדי שחבריך יקיימו אותה בידיך כי בלעדיהם לא תהיה בך תורה לכן הוא גם אומר ואל בינתך אל תשען אפילו אם יש לך בינה יתרה זה רשי רבנו יונה מפרש כוונת התנא אדם צריך לדור במקום שיש בו תורה הרבה בחכמים מרובים רשי פירש שיגלה למקום שהרב נמצא שם אז זה רבנו יונה וזה רשי הרב קניבסקי הייה פוסק כמו רבנו יונה שכולם יבואו לגור בבני ברק זה עיר של תורה ספורנו כתב אין הכוונה של המשנה שאדם צריך לצאת לגלות במיוחד כדי לעסוק בתורה אלא שאם יש לו צורך מסוים כבר לגלות ממקומו אם בעקבות חיפוש הפרנסה או סיבה אחרת אז כשהוא גולה יגלה למקום של תורה לא ילך למקום שאיין בו תורה ילך למקום שיש בו תורה לאותם עניינים שהוא גם נצרך ל במדרש שמואל מביא בשם כמה מפרשים כיוון שלמדנו במשנה הקודמת שכתר תורה חשוב מאוד והוא ראש לכל הכתרים הציבה התנה שיהיה אדם גולל למקום תורה ולא יחוש לצער הגלות אשר סבול שם אז לפי המדרש שמואל אדם לכתחילה צריך לחפש מקום לגור שיש בו מקום של תורה וגם אם יהיה לו צער מהגלות לא יחוש למה ישים לנגד עיניו את הרווח והשכר שיגיעו לו מהתוצאה שעסוק בתורה אומי חכם כשלמה המלך שאמר אם תבקש נך כסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת השם ודעת אלוהים תמצא כשם שאדם בשביל להרוויח ממון מוכן להפליג בים לפרוש למרחקים ואינו שם ליבו לגודל הטרחה ורוב צער שיעברו עליו כי הוא רוצה להרוויח ככה לעשות יעשה כל מיני השתדלויות כדי לעסוק בתורה ולא יביט על הצער שישיגו בגנ זות לכן אם תבקש נ ככסף כמו שאתה מבקש כסף ולא מפסיק וההולך לאן שצריך בשביל להשיג כסף כך אתה צריך כך תבין יראת השם ודעת אלוהים תמצא ועוד מביא הילקות אפילו אם במקומו אדם יכול ללמוד תורה מתוך רווחה וכש ילך למקום אחר יסבול צער גלות עם כל זה יעשה כפי שנהגו גדולי הדורות שהלכו מרצונם לגלות בכדי ללמוד תורה עזבו את הבתים לשנים רבות כמו רבי עקיבה חרים והלכו ללמוד תורה ומטעם זה ניתנה תורה לבני ישראל במדבר במקום שומם שאיין בו ענייני גשמיות ללמדנו כי התורה מצוייה רק אצל בני אדם הממעט מ תענוגי העולם הזה לא ניתנה תור אלא לאוכלי המן שאיין להם יותר מאוכל יום אחד לכן מצינו אצל יונה הנביא שאלו אותו נוכרים בספינה מה מלאכתך שאלה ראשונה ומאין תבוא שאלה שנייה מה ארצך שאלה שלישית ואם מזה עמדת שאלה רביעיית וא ענה להם תשובה אחת ויאמר עליהם מה ה אמר מי אמר מי אמר דניאל יפה מאוד עברי אנוכי מה פירוש עברי אנוכי איזה תשובה זה לארבע שאלות איזה תשובה זו הוא אמר להם הנני עובר ממקום למקום כאדם שאינו עסוק במלאכה כלל ואפילו אין לו חבל ארץ מיוחד לבדו כיוון שאני הולך מעיר לעיר ללמוד תורה עברי אנוכי אני עובר ממקום למקום אז זה עונה על מה מלאכתך אין לו לא עובד לא נגר ולא אינסטלטור ומעיין תבוא מה זה מעין תבוא מה זה משנה כל הזמן אני עומר ממקום מה ארצך זה לא קבוע אני עומר ממקום ום מזה עמת עם העברים אלה שעוברים ממקום למקום במדרש שמואל דיק בלשון התנא שאמר הביא גולה לא אמר הביא הולך וגם הלשון הביא זה תהיה כזה למה אמרבי גולה התנא מתכוון לרמוז בדבריו שאדם יהיה נס ובורח למקום של תורה כמו אדם שבורח על נפשו מי זה מי זהי גולה מדמה אותו לרוצח בשגגה שהוא גולה לעיר מקלט שנס לעיר מקלטו יראה שימצא אותו כול הדם יארגן אזבי גולה ממי שמבקש את נפשך מי זה יצר הרע הוא רוצה לבטל אותך מהתורה אבל אם אתה תהיה במקום תורה יהיה לו קשה כי כולם לומדים אז גם אתה תלמד כי אדם מושפע מהסביבה אם פגש אותך מנובל זה בדרך מה עושים מושכו לבית המדרש אז על פי דבריו שאמר קודם שאפילו אם יש לו במקומו הרווחה ומזונות מזומנים בנקל עם כל זה יש לו לגנות למקום של תורה ואפילו אם יצטרך שם ללמוד מתוך צער ודוחק וחוסר אמצעים ועל כן אמר התנא הביא גולה ללמדנו שצריך לגלות למקום תורה אפילו אם הדבר קרוך בחיי צער ודוחק פת במלח תאכל ומים מסורת אשתה וכולי זאת אומרת יותר חשוב לבן אדם שיהיה במקום של תורה וינצל מיצור הרע ו מהבטון להתמודד עם כל המעכבים וכל המפתים להתעסק בענייני עולם הזה יעסוק בתורה רבנו משה שנינו באר מקום תורה פירושו מדינה או עיר שעיקר העסק שעוסקים בה עסק התורה הקדושה ולכן לא אמר רביי גולה למקום של תלמידי חכמים כי אז היה נשמע שצריך לבחור מקום שדרים שמה תלמידי חכמים אמנ אולם לא זו הייתה הכוונה של התנא אלא שיבחר האדם מקום מגורים שעיקר היסוד והתכלית של האנשים הגרים בו זה עסק התורה לכן אמר רבי גולל למקום תורה שהמקום מושתת ו מיוסד על עסק התורה כמו נגיד העיירה לקוד במקום ששמה לומדים תורה אז זה ידוע אתה הולך ללקו אתה הולך בעצם בשביל ללמוד תורה ויש ערים אחרות כמו דיל זה באים לנופש אז כל מקום מוגדר לפי המציאות שבו ורק מקום כזה מסוגל להשפיע על אדם שבא לדור שמה שיעסוק בתורה ויגע בה י רואה כל כל אנשי המקום מגמתם חפצם לעסוק בתורה והם מקור חיותם והם משתעשעים בה ממילא יתה לבבו לעשות כמעשיהם איפה אתה הולך לכולל איפה אתה הולך לכולל איפה אתה הולך בית מדרש איפה אתה הולך בית כנסת איפה אתה הולך זהו לא אומרים לך איפה אתה הולך שופינג איפה אתה הולך זה לנוח איפה אתה הולך כולם הולכים אז מה אתה תעשה מה תהיה כערער בערבה שכולם יראו שאתה שונה ומשונה אז זה העצה בעצם שאומרת י גולה למקום תורה המקום עושה את זה כי אדם מושפע מהסביבה ממילא אם הוא יהיה במקום של תורה אז זה ישפיע עליו לקנות את התורה במדרש שמואל הוסיף הזהרה בפרט זה נאמר למי שעומד בתחילת לימודו ועדיין לא זכה ללמוד כל כך כי טבע האדם להיות נוטה אחרי החומריות התאוות והגשמיות אבל בענייני שלמות הנפש קנייני נצח הוא בורח הוא לא רגיל לזה על כן בתחילת בתחילת לימודו הביא גולה הביא גולה למקום תורה מקום ששמה שאיפות של כולם זה עסק התורה ככה יכניע את לבבו מ לחשוק בהבלי העולם בספר לב אבות אומר למה דווקא כשאדם גולה במקום תורה אז הוא יכול להתעלות וכולי כי כשהוא מתרחק אתן מאבי ואמו ומתנתק מהקרובים באוהבים שבחברת הוא מפונק ודואגים לענג אותו מסרים ממנו קשיים ו מכשולות אז הוא לא יהיה מורגל לעמול להתייגע בעסק התורה אבל כשהוא נמצא לבדו מול הבורא יתברך כמאמר הכתוב י אבי ואמי עזבוני אז ואדוני יאספני שלא יקבל עזר מקרוביו ומיודעי יתאמץ בכל כוחו לעסוק בתורה ולקנות קניין ועוד כתב כשאדם גולם ממקומו מארצו אינו מסתפק במועט בקניין התורה ולא די לו במה שהוא יכול להבין להשכיל על פי כוחו וטבעו אלא כשגל ממקום ויש לו צער הגוף מכך הוא טורח ביותר להוסיף עיון בעמקות בעסק התורה והולך ומוסיף בכל יום כי הוא חומל על ימיו ושנותיו וחושב אם כבר הקרבתי מחלבי ודמי ויטרי על תענוגי הגוף וכוחות הנפש האם מתנהג כסיל להשליך את כל העמל הזה לטמיון לפחות הזכה לקנות את התורה בקניין גמור אבל כשאדם נמצא בקרבת המשפחה ומכירה בהשקט ומנוחה הסתפק במועד בדי לו בהשגה מעוטה וכך יעידו בעלי הניסיון אוראל יעלב יבוא יס ובעניין זה גודל מעלת הגלות למקום תורה הז סיפר תלמיד של הרב הגאון רבי מאיר שטרן מגדולי ראשי הישיבות בארצות הברית שנודע כוחו חילו הרב בקניין התורה בהזדמנות אחת שאלת רבנית מה כוח ההצלחה של בעלך ראש הישיבה יזה זכות זכה למעלות רמות בעסק התורה אמרה לו לאחר הנישואים עלינו לארץ הקודש דרנו שם חמש שנים רצופות ולא נסענו לבקר בארץ המולדת וא ק בתורה בשנים האלו ביגיעה והתמדה גדולה עד שהיה לימודו בכל יום ויום באופן כזה כאילו זה היום האחרון שהוא זוכה לשות בארץ הקודש והיה חפץ לנצל אותו עד תום זה כל החמש שנים היה כאילו היום האחרון שהוא נשאר בתס אז עליד שהוא גלה למקום של תורה ולמד באופן כזה הוא השיג השגות נפלאות בתורה הקדושה בילקו מעם לועס כתב בשם ספרים הקדושים השלה קדוש ועוד כי מה שאדם גולה למקום אחר ללמוד תורה ולא לומד במקום אבותיו סגולה גדולה להצלחה בלימוד התורה סכר לדבר זה הלשון שהטביעו חכמים זכרונם לברכה צ הולמד היינו שעל ידי שיוצא אדם ממקומו וגולה למקום אחר יוכל ללמוד ולעסוק בתורה וזה רמוז בפסוק בשמות לגז והיה כל מבקש השם יצא אל מחוץ למחנה כל מי שמבקש את השם וחפץ ללמוד תורה עליו לצאת ממקומו כמו שיצאנו מתל אביב והגענו לבני ברק והנה עניין זה של גלות למקום תורה ובכלל מעשה אבות סימן לבנים שערי אבות הקדושים גלו למקום תורה יצחק אבינו יעקב אבינו הלכו ללמוד בישיבת שם עבר גם אברהם אבינו למד שם ברמז נאה יש בתיבה של גלות עצמה נרמז שהגלות למקום תורה ראוייה וטובה לפי שזה עולה בראשי תיבות של המאמר והביא גולה למקום תורה ראשי תיבות גלות והביא גולה למקום תורה ראשי תיבות גלות זה הביא הרב הגאון רבי אלעזר קליין זכר צדיק ברכה בית דין באר שבע עוד כתב בילקו מעם לועז טוב מאוד שהבחורים יעזבו ביתם עירם ויגלו למרחקים לעסוק בתורה ובפרט שבכל מקום יש מעלה מיוחדת המועילה ללימוד התורה שאין במקום אחר על כן כאשר יבוא התלמיד חכם אל המקום ההוא יקלוט את המעלה של המקום ויצליח יותר בלימודו מסיבה זו מנהג ישראל מקדמת דנה שהיו גולים ממקומם למקום רחוק כדי שיהיה לימודם כלול עם מעלת הגלות ובכך התקיים תלמודם בידם וכפי מה שמובא בתוספות בקידושין כט שבזמן האמוראים היה דרך כל העם לגלות למקום תורה ובני בבל היו עולים לארץ ישראל ואילו בני ארץ ישראל הולכים לבבל כדי ללמוד תורה הרמבם אומר יעזוב אשתו ובניו ולא יחוש עליהם ויילך ללמוד תורה שמונה שנים 10 שנים רצוף בתפארת ישראל באר כמה סיבות שיש בדבר הזה שעל ידי הגלות למרחקים מצליחים בעסק התורה דבר ראשון בביתו בעירו נמצאים רעב ידידיו השתעשע עמהם בצעירותו כיוון שהוא רגיל להם לא יפרוש מהמהם בגדלותו ימשיך לעשות בהבלים אבל אם תנתק יוכל לצלות בים התלמוד לא יהיה מי ישרוק לו את בא סיבה השנייה ששוהה בבית תורו הוא נקרא ילד והילדים ר וההורים מרחמים על הילדים וזה יגרום לו להיות שיכור ולא מיין ישכח תכליתו להתחזק להיות לאיש בעסק התורה לכן יגלה יוסיף אומץ בלימוד התורה ויכניס חלו באורייתא דבר שלישי ידוע שאדם מתאמץ יותר לבחור בדרך הטובה וישרו לעשות מעשים טובים שלא מכריחים אותו על הדבר אלא זה בא מרצונו הטוב ובחירתו העצמית לכן ששוהה בבית אביים לא התאמץ לדרוש מעצמו להתעלות להשיג הסגות ולקנות קניינים משום שיודע שאביו עומד עליו ומשגיח חל עלותו זה פוגם בבחירה העצמית וגם אנשים לא אוהבים שלוחצים אותם ומלחיצים ואומרים לו נו מה איתך נו נו אבל כשהוא עומד בזכות עצמו יש לו דחף עצמי ויד שכמו לסבול וירבה להשתדל בעסק התורה ויצליח ויזכה להשגות נכבדות בספר נפש החיים הסמיך לדברי ה משנת הפסוק על שבט לוי האומר לאביו ולאמו לא ראיתי ואת אביו לא הכיר ואת בניו לא ידע מה כתוב אחרי זה יורו משפטיך ליעקב בתורתך לישראל כיוון שהתרחק אדם מבית תורו וגלה למקום תורה והתקיים בו הפסוק האומר לאביו לא ראיתי בסכר שהוא עומד בניסיון גדול כל כך ויוצא לגלות ללמוד תורה התקיים ב הפסוק יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל זכה להיות מורה הוראות ולהנהיג את הדור בעניין זה נראה שני מעסים מהחפץ חיים שנראים כסותרים בן ישב מעשה עם הגאון רבי שמעון שוב זכר צדיק לברכה בעת יותו בחור רך בשנים יצא ממקום מגורה בגרמניה לליטה שם קנה תורתו בישיבת מירה מעטירה בתקופה היא לא היה מצוי כמעט שבחור מגרמניה ישכיל על דבר אמת לשים עמלו יגיעתו בעסק הת בני גילו הלכו לאוניברסיטה ללמוד מקצוע להתפרנס בכבוד וכשנכנס פעם רב שמעון שוב אל הכהן הגדול מרן החפץ חיים לקבל ברכה פנה אחד התלמידים לחפץ חיים כדי ש יחזק את רבי שמעון שוב על זה שהוא עזב את גרמניה ובא ללמוד תורה ואמר לו הוא עזב את הבית מגרמניה לבוא ללמוד במי לעסוק בתורה חפץ חיים לא השיב דבר התלמיד סבר שהוא לא שמע חזר ואמר לו שוב הבחור הזה מסר נפש נטש הכל והלך למרחקים ללמוד תורה חפץ חיים לא השיב התלמיד לא התייאש חזר פעם נוספת רבי הבחור הזה הליך אחרי גבו בתו משפחתו היקרים ויצא לגלות ללמוד תורה שזה בניגוד לבני מכורתו אי א א ז חפץ חיים אמר לו ביידיש תגיד לי מה אני אומר טוב בסדר ז גנץ כלל ישראל הבן הזו גהן ז זנן גן מד מקבל ז טו אמרתי טוב להכלת הוא אמר לו וכי מהי גדלותו המיוחדת של אדם זה הרי כל כלל ישראל עשו דבר הזה כשלו למדבר מקום ציה וצל לקבל את התורה ולשמוע חוקי השם איזה מעלה מצאת בו כל היהודים עשו את זה הלכו למדבר שלקבל את התורה עוד מעשה שלכאורה סוק חפץ חיים הייתה לו הנאה מרובה מאוד מאוד שהיה רואה בחורים שהגיעו מגלות אמריקה רחוקה ללמוד בישיבה שלו ברדי ולעתים היה מדבר אחר כך כלפי מעלה ואומר מסתכל כלפי שמיה ואומר ראה אדוני והבית על בניך אהובך הנה בחור צעיר לימים מוכן היה לעזוב משפחתו וידידיו וארץ מולדתו תר על מנעמי החיים והנאות עולם הזה הקיימים באמריקה ועל אב שגם שם יש ישיבות שאפשר לעסוק בהם בתורה כיוון שהיה סבור שלימודו כאן יהיה באופן טוב יותר מאשר שם בחר לסבול את הצער ועול הגלות למענך למען תורתך הקדושה לכן אבקש ש בגין סיבה זו לחוד רחם תרחם על אמך ישראל בגלל הגלות הזו שגוים בעבור התורה הוצא מהרה את עמך ישראל מגלות אמר קבצן ברחמיך בירושלים עיר קודשך וכך היה מוסיף לשפוך שיח לפני השם ומעורר רחמים על בניו הובו עתה יש לנו לתמו שני המעשים סטרים נכון מהראשון המעשה עם הרב שמעון שוב הוא לא הסכים שיש מעלה מיוחדת בזה שהוא גלה מגרמניה במעשה השני רואים שהוא סבר שזה דבר נשגב עד מאוד יכול להשפיע אפילו על גולת ישראל איך ניישב את הדבר כשמדובר עודות לומד תורה שגלה ממקום תורה יש לנו להודיע לו כך דרכה של התורה והגלות הזו נכללת בחיוב לעסוק בדברי תורה הביא גול למקום תורה כדי להסיג את קנייני ה כמו שעשו ישראל במשך כל הדורות לכן בנוכחותו של הבחור לא חפץ החפץ חיים להראות את גודל השבח ועיקר גלות על הזו שהוא הקריב ובא מגרמניה ללמוד אבל ליב דאמת הדבר הזה הוא נשגב ונעלה ביותר ודאי שיש בגלות זו מסירות נפש כי זה נגד הרצון והטבע של האדם ואם אכן זכה אדם לקיים גלות זו צריכים להתעורר רחמי שמיים על כנסת ישראל בזכותו לכן כשראה חפץ חיים בחורים אלה שבאו אמריקה פתח פי בתחינה ובקשה לבורא עולם שירחם על בניו אהובה בזכות הגלות הזו ויוצאה מן הגלות הבא אדם צריך לדעת שזו הדרך לקנות תורה לכן בפניו אומרים לו כך אבל האמת שזה מסירות נפש יש בזה זכויות בשביל להציל את עם ישראל מהגלות או להקל עליה בספר שפת אמת הקשה איך התנה נוקט על אדם שהולך למרחקים ללמוד תורה בלשון גולה גולה משמע יש צער וייסורים והרי חכמים אמרו לנו אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה ואם על ידי הגלות הזו אדם יכול להתעלות בהשגות של התורה ו בקנייה הרי הוא יקרא בן חורין הוא משוחרר לגמרי ומה טוב חלקו אז למה הוא נקרא גולה כאילו שיש לו ייסורים ותרץ בהקדם דברי זכנו בעל חידושי הרין על ביאור דברי רשי בפרשת יתרו כתב בשבח של יתרו בשבחו של יתרו דיבר הכתוב שהיה יושב בכבודו של עולם נדברו ליבו לצאת אל המדבר מקום הוא לשמוע דברי תורה זה לשון רשי ולכאורה מן התמ הוא כיוון שהקדוש ברוך הוא סיפק לבני ישראל את כל צורכם במדבר מזון ומים ד סיפוקם וענני כבוד מגינים עליה מכל נזק למה זה נקרא מקום תוהו ובאר שהמדבר לא נקרא מקומ תו הוא כי אם לגבי יתרו משום שעד עת כשדר במדיין שכל תושבי אנשי רשע היה נחשב לצדיק לעומת בני המקום אבל כעת שבא אל מקום חניית עם בני ישראל שכולם בעלי מדרגות נפלאות ונקראים דור דעה בשפחה זכתה לראות מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי אז כשמערכת לעומת הסובבים בני ישראל הוא כבר לא נחשב לבר מעלה לכן נחשב לו דבר זה שנדו ליבו לצאת אל המדבר מעלה גדולה כי לגבו זה נחשב מקום תוהו כי הוא לא יהיה נחשב כלל כצדיק וישמע עד כאן דברי החידוש הרי על פי זה באר השפת אמת גם את לשון המשנה שלנו כיוון שהאדם הזה שהה עד עתה בין אנשים שאינם בני תורה כלפי בני המקום הוא נחשב אצל הקדוש ברוך הוא כבעל מעלה ועל כן היה נקה לו לסגל מצוות ומעשים טוב אבל עכשיו שהוא הולך ממקומו למקום תורה שם דרים אנשים שכל עיסוקם ולחם חוקם זה התורה הקדושה הוא הולך כדי להשיג השגות בתורה ועליו לעמול ולהתייעל והתורה תיקנה בנפשו בצער ויגיעה רבה לכן ראוי לקרוא לו בשם גולה ל לכן אמר התנא הביא גולה למקום תורה כדאי והגון לאדם הזה ללכת ממקומו שהיה נחשב בו כבן חורין לעומת שפלות אנשי המקום שבו היה גדר ולבחור לו מקום ששם יצטרך לעמול להתייגע בבחינת גלות וכמו שיאמר התנא הביא ו לאריות ואל תהי ראש לשועלים יש לנו קלטת כזאת כדאי לשמוע אותה שמה זמר אחת שאני מדבר עלי גיל ג'ל ובכן רבותיי מובן גם פה אני מבין שהרבה אנשים שנמצאים כאן לא היו גרים פה נכון יש פה מצרפת יש פה מרוסיה יש מאוקראינה יש מכל מיני מקומות הגיעו לכן וברוך השם גלו למקום תורה והתוצאות נראות על פניהם הכרת פניהם ענתה בם מקום משנה את האנשים מקום משנה את האנשים מקום של תורה ואמר רבי יוסף בן קיסמה אפילו אם תיתן לי אלף אלפים כסף וזהב ומרגליות איני דר אלא במקום תורה שמעתם תן לי מאות מיליונים ואני א הרב הראשי במקום שאתה רוצה שאני אהייה וזה לא מקום תורה תשמור את זה לעצמך בייי אני לא דר רק במקום של תורה זה דבר חשוב לדעת מחר נמשיך ואל תאמר ש תבוא אחריך שחבריך יקיימו בידיך והריני מכוון לקיים מצוות חכמים רבי חנניה ברגשי אומר ושו הקדוש ברוך הוא זקל ישראל לפי כר בעולם תור מצוות ור