רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה - חלק א | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'דרכי אבות' עמוד תשלד' עד עמוד תשמא' - - - 

'רבי נהוראי אומר: 'הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקימוה בידך ואל בינתך אל תשען' 

פירוש רש"י הוי גולה למקום תורה אם אין תלמידי חכמים במקומך ואל תאמר שהיא תבוא אחריך תלמיד חכמים יבואו לכאן שחבריך יקיימוה בידך ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקימו התורה בידך שתלמוד מהם מה שלמדו הם מן הרב אלא הד גולה אתה בעצמך למקום הרב שאינו דומה שומע מפי תלמיד לשומע מפי הרב פירוש אחר שחבריך יקיימוה בידך מפני מה אני אומר לך הד גולה למקום מורה שחבריך יקיימוה בידיך שאפילו אמה חדף ומפולפל ביותר לא מתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתשא ותתן עמהם והיינו דמסיים ואל בינתך אל תשען .

'רבי נהוראי אומר: 'הוי גולה למקום תורה' 

רבינו יונה פירש שכוונת התנא היא שהאדם צריך לדור במקום שיש בו תורה הרבה וחכמים מרובים ורש"י פירש שיגלה למקום שהרב נמצא שם אמנם בספורנו כתב שאין כוונת המשנה שהאדם צריך לצאת לגלות במיוחד בכדי לעסוק בתורה אלא שאם יש לו צורך מסוים לגלות ממקומו אם משום שתר אחר מקור פרנסה או מחמת סיבה אחרת יבחר לגלות למקום תורה.

יש על האדם לגלות למקום תורה על אף שהדבר עולה לו בקושי וצער רב 

במדרש שמואל הביא בשם כמה מפרשים שכיון שכתר תורה הוא ראש לכל הכתרים כפי שנתבאר במשנה הקודמת ציוה התנא שיהיה האדם גולה למקום תורה ולא יחוש לצער הגלות אשר יסבול שם כאשר ישים לנגד עיניו את הריוח והשכר שיגיעו לו כתוצאה מכך שיעסוק בתורה וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה משלי ב ד אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' והיינו שכשם שבכדי להרוויח ממון מוכן האדם להפליג בים ולפרוש למרחקים ביבשה ואינו שם לבו לגודל הטירחה ורוב הצער אשר יעברו עליו כן יש לו לעשות כל מיני השתדלויות בכדי לעסוק בתורה ולא יביט על הצער אשר יבואנו בדרכו להשגת התורה. 

ובילקוט מעם לועז הוסיף לומר שאף אם במקומו יוכל האדם ללמוד תורה מתוך הרווחה ואילו כשילך למקום אחר יסבול צער גלות עכ"ז יעשה כפי שנהגו גדולי הדורות שהיו הולכים מרצונם לגלות בכדי ללמוד תורה ומטעם זה מקום נתינת התורה לבנ"י היה במדבר שהוא מקום שומם שאין מצויים בו כלל עניני גשמיות ללמדנו כי התורה מצויה רק אצל בני אדם הממעטים מתענוגי עוה"ז וכאשר מצינו אצל יונה הנביא כששאלוהו הנכרים הממעטים מתענוגי עוה"ז וכאשר מצינו אצל יונה הנביא כששאלוהו הנכרים בספינה יונה א חט מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם עתה ויאמר אליהם עברי אנכי ופירוש הדבר הוא שאמר להם הנני עוכר ממקום למקום כאדם שאינו עסוק במלאכה כלל ואף אין לו חבל ארץ המיוחד לו לבדו כיון שהנני הולך מעיר לעיר ללמוד תורה. 

יש לאדם לגלות למקום תורה כאדם הנס ובורח מן החפץ להורגו 

במדרש שמואל דייק בלשון התנא שאמר הוי גולה ולא נקט הוי הולך וביאר שהתנא נתכוין לרמוז בדבריו שיהיה האדם נס ובורח למקום תורה כאדם הנמלט על נפשו ולכן אמר הוי גולה כי חפץ לדמותו לאדם ההורג נפש בשגגה שנס אל עיר מקלטו מיראתו שמא ימצאנו גואל הדם ויהרגנו עוד ביאר ע"פ מה שהובא לעיל מדבריו שאף אם יש לו במקומו הרווחה ומזונותיו מזומנים לו שם בנקל עכ"ז יש לו לגלות למקום תורה ואף אם יצטרך ללמוד שם מתוך צער ודחק וחוסר אמצעים וע"כ אמר התנא הוי גולה ללמדנו שצריך לגלות למקום תורה אף אם הדבר כרוך בחיי צער ודחק. 

האדם צריך לגלות למקום שכל מגמת האנשים הדרים שם היא עסק בתורה 

רבינו משה אלמושנינו הובא במד"ש ביאר כי פירוש מקום תורה הוא מדינה או עיר שעיקר העסק שעוסקים בה הוא עסק התוה"ק וע"כ לא אמר התנא הוי גולה למקום תלמידי חכמים כי אז היה נשמע שצריך לבחור מקום שדרים שם ת"ח אמנם לא זו היתה כוונת התנא אלא שיבחר האדם מקום מגורים שעיקר יסודם ותכליתם של האנשים הדרים בו הוא עסק התורה ולכן אמר הוי גולה למקום תורה שזה מורה שהמקום יהיה מושתת ומיוסד על עסק התורה כנ"ל כיון שדייקא מקום כזה מסוגל להשפיע על האדם הבא לדור שם שיהיה עוסק בתורה ויגע בה כי מאחר שהוא רואה את אנשי המקום שכל מגמתם וחפצם הוא לעסוק בתורת ה' ובה הם משתעשעים והיא מקור חיותם ייטה גם לבבו לעשות כמעשיהם וכידוע שדעת האדם מושפעת הרבה מץ האנשים הסובבים אותו ובפרט באופן זה שכל עיקר הדבר שעזב את מקומו ובא לשהות בעיר זו היה למען מטרה נעלית זו של קנין התורה ודאי שישתדל בכל עוז ותעצומות להתעלות במעלות התורה ולקנות בנפשו את קניניה. 

והוסיף בזה במד"ש דאזהרה זו של הוי גולה למקום תורה נאמרה במיוחד לאדם שעומד בתחילת לימודו ולא זכה עדיין לעסוק בה כ"כ כיון שטבע האדם להיות נוטה אחר חומריותו דהיינו תאוותיו ועניני הגשמיות שהוא נמשך אליהם ואילו מהעסק בשלמות הנפש וקניני הנצח הרי הוא בורח כי אינו מורגל בהם וע"כ בתחילת לימודו מוטל עליו להיות גולה למקום תורה שהוא המקום שדרים שם בני אדם ששאיפתם ומגמת פניהם היא עסק התורה כנ"ל ועי"ז יכנע לבבו ויהיה עז חשקו לעסוק בתורה כראוי. 

כאשר האדם מתרחק מכני משפחתו וקרוביו המפנקים אותו אוי יוכל להשיג יותר בעסק התורה 

כתב בספר לב אבות כי ממשנה זו נלמד שעיקר לימודו של האדם הוא כאשר הוא גולה ממקומו ומתרחק מאביו ואמו ומתנתק מכל קרוביו ואוהביו שהרי כאשר הוא שוהה בחברתם הרי הם מפנקים אותו ודואגים לענגו ומסירים ממנו את קשייו ומכשוליו וכיון שאינו מורגל לעמול אזי גם לא יעמול ויתייגע בעסק התורה אך כאשר הוא נמצא לבדו אזי הוא עומד לפני בוראו לבדו כמאמר הכתוב תהלים כו י כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני ובלא כל העזר שמקבל מכל קרוביו ומיודעיו הרי הוא מתאמץ בכל כוחו לעסוק בתורת ה' ולקנותה קנין נפשו.

דרך האדם שאם גולה למקום תורה לא יסתפק במועט בעסק התורה אלא ישיג בה הרבה 

עוד כתב כי כאשר האדם גולה ממקומו ומארצו אינו מסתפק במועט בקניני התורה ואין די לו במה שהוא יכול להבין ולהשכיל ע"פ כחו וטבעו אלא כיון שגלה ממקומו ויש לו צער הגוף מכך הרי הוא טורח ביותר להוסיף עיון ועמקות בעסק התורה ומוסיף והולך בכך מדי יום ביומו באשר הוא חומל על ימיו ושנותיוכי חושב בדעתו אם כבר הקרבתי מחלבי ודמי וויתרתי על תענוגי הגוף וכחות הנפש למה זה אתנהג ככסיל להשליך את כל העמל הזה לטמיון ולפחות אזכה לקנות את התורה בקנין גמור משא"כ כאשר האדם נמצא בקרבת בני משפחתו ומכיריו בהשקט ומנוחה אזי יסתפק במועט ויהא די לו במיעוט השגה וכפי שיעידו על כך כל בעלי הנסיון. 

ובענין זה של גודל מעלת הגלות למקום תורה מן הראוי להביא מה שסיפר לי ידידי ורעי תלמיד הרב הגאון רבי מאיר שטערן שליט"א מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב אשר נודע כחו וחילו הרב בקנץ התורה שבהזדמנות אחת שאל את הרבנית מהו כח ההצלחה של בעלה ראש הישיבה ובאיזה זכות זכה למעלותיו הרמות בעסק התורה ואמרה לו שלאחר נישואיהם עלו לארץ הקודש ודרו שם משך חמש שנים רצופות ואף לא נסעו לבקר בארץ מולדתם והיה עסקו בתורה באותם השנים ביגיעה והתמדה גדולה עד שהיה לימודו בכל יום ויום באופן כזה כאילו יום זה הוא היום האחרון שהוא זוכה לשהות בארץ הקודש והוא חפץ לנצלו עד תום הרי לנו שע"י שגלה למקום תורה ולמד באופן כזה זכה להשיג השגה נפלאה בתורה. 

הגלות למקום תורה היא סגולה להצלחה בעסק התורה 

ובילקוט מעם לועז כתב בשם ספרים הק' של"ה ועוד כי מה שהאדם גולה למקום אחר בכדי ללמוד תורה ואינו לומד במקום אבותיו זהו סגולה גדולה להצלחה בלימוד התורה וזכר לדבר הלשון שטבעו חכמינו ז"ל בהגדה של פסח צא ולמד והיינו שע"י שיצא האדם ממקומו ויגלה למקום אחר יוכל ללמוד ולעסוק בתורה והוא מרומז גם במקרא שכתוב שמות לג ז והיה כל מבקש ה' יצא והיינו שכל מי שמבקש את ה' וחפץ ללמוד את תורתו עליו לצאת ממקומו. 

והנה ענין זה של גלות למקום תורה הוא בכלל מעשי אבות סימן לבנים שהרי האבות הקדושים היו גולים למקום תורה וכדמצינו שיצחק אבינו וכן יעקב אבינו הלכו ללמוד תורה בישיבתם של שם ועבר ורמז נאה יש שבתיבת 'גלות' עצמה נרמז הדבר שהגלות למקום תורה היא גלות ראויה וטובה לפי שהיא עולה בראשי תיבות של המאמר והוי גולה למקום תורה הרה"ג רבי אלעזר קליין זצ"ל אב"ד באר שבע. 

עוד כתב בילקוט מעם לועז כי טוב מאד הוא הדבר שיעזבו הבחורים את ביתם ואת עירם ויגלו למרחקים בכדי לעסוק בתורה ובפרט שבכל מקום יש מעלה מיוחדת המועילה ללימוד התורה שאין במקום אחר וע"כ כאשר יבא הת"ח אל המקום ההוא יקלוט גם את אותה המעלה ויצליח יותר בלימודו ומסיבה זו היה מנהג ישראל כבר מקדמת דנא שהיו גולים ממקומם למקום רחוק והוא בכדי שיהיה לימודם כלול עם מעלת הגלות ובכך יתקיים תלמודם בידם כנ"ל וכפי מה שאיתא בתוס' קידושין כט ע"ב ד"ה הא לן והא להו שבזמן האמוראים היה דרך כל העם לגלות למקום תורה ובני בבל היו עולים לארץ ישראל ואילו בני ארץ ישראל היו הולכים לבבל בכדי ללמוד תורה. 

ג' סיבות לדבר שעל ידי הגלות יצליח התלמיד ביותר בהשגת התורה 

ובתפארת ישראל ביאר כמה סיבות שישנם בדבר זה שע"י הגלות למרחקים יצליח התלמיד בעסק התורה ואלו הם האחת כי בביתו ובעירו נמצאים רעיו וידידיו אשר התרועע עמם בצעירותו והשתעשע עמהם יחדיו במשחקי הילדות וכיון שהוא מורגל עמהם לא יפרוש מהם בגדלותו וימשיך להתעסק עמהם במעשי נערות ולא ישים מעייניו לעסוק בתורה ה' אולם כאשר ירחיק לכת למקום אחר ינתק את קשריו שהיו לו עמהם ויוכל לצלול בים התלמוד. 

הסיבה השניה היא כי הנה בשהותו בבית הוריו יהיה נקרא תמיד בשם ילד' והוריו יסובבוהו באהבתם ורחמי יולדיו יגברו עליו וזה יגרום לו לשכרות ולא מיין ולשכוח את תכליתו המיועדת להתחזק ולהיות לאיש ולהתעצם בעסק התורה וע"כ אם יגלה ויתרחק מהם יוסיף אומץ בלימוד התוה"ק ויכניס חילו באורייתא. 

הדבר השלישי הוא מה שידוע שהאדם יתאמץ יותר לבחור בדרך הטובה והישרה ולעשות מעשים טובים כאשר אין מכריחים אותו על הדבר אלא הוא בא מחמת רצונו הטוב ובחירתו העצמית ולכן בעודו שוהה בבית אביו לא יתאמץ לדרוש מעצמו להתעלות ולהשיג השגות ולקנות קנינים בעסק התורה משום שיודע כי אביו עומד עליו ומשגיח על התעלותו וזה פוגם בבחירתו העצמית אכן בראותו את עצמו כשהוא בודד לנפשו ואין מי שיזרזנו על הדבר, הנה בזה יט שכמו לסבול מתוך רצונו העצמי וירבה להשתדל לעסוק בתורה עד שיצליח ויזכה להשיג בה השגות נכבדות. 

הגולה למקום תורה יזכה להורות הוראה בישראל 

בספר נפש החיים וכן אי' מבעל החפץ חיים הסמיך לדברי משנתנו את הפסוק שנאמר על שבט לוי דברים לג טי האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אביו לא הכיר ואת בניו לא ידע וגו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ופירש כי כיון שנתרחק האדם מבית הוריו וגלה למקום תורה ונתקיים בו האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו הנה בשכר זאת שעמד בנסיון גדול כ"כ ויצא לגלות למען לימוד התורה יזכה שיתקיים בו סיפא דקרא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל כלומר שיזכה להיות מורה הוראה בישראל ולהנהיג את הדור. 

ב' עובדות מן החפץ חיים בעמן זה הנראות כסותרות וישוב הדבר על נכון 

ובענין זה הוה עובדא עם הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל שבעת היותו בחור רך בשנים יצא ממקום מגוריו שבגרמניה למדינת ליטא ושם קנה את תורתו בישיבת מיר המעטירה והנה בתקופה זו לא היה מצוי כמעט כדבר הזה שבחור מגרמניה ישכיל על דבר אמת לשים עמלו ויגיעתו בעסק התורה אלא כל בני גילו היו הולכים לאוניברסיטה ללמוד מקצוע בכדי שיוכלו להתפרנס מכך בכבוד וכאשר בא פ"א רבי שמעון אל החסיד שבכהונה מרן החפץ חיים זצ"ל לקבל ברכתו פנה אל הח"ח אחד מתלמידיו ברצותו שהח"ח יחזק את ידיו על המסירות נפש הגדולה שהראה בכך שעזב את ביתו ומכורתו ופנה למקום רחוק בכדי לעסוק בתורה וא"ל הנה בחור זה עזב את ביתו שבמדינת גרמניה לישיבת מיר בכדי לעסוק בתורה והנה הח"ח לא השיב דבר על אמריו ואותו תלמיד שסבר שמא לא שמע הח"ח מה שאמר חזר ואמר שוב הנה הבחור הלזה מסר את נפשו ונטש את כל אשר לו והלך למרחקים בעבור לימוד התורה אולם גם הפעם לא השיב הח"ח מאומה אמנם התלמיד הלז לא התייאש וניסה פעם נוספת באומרו רבי הן בחור זה השליך אחר גוו את ביתו ומשפחתו היקרים לו עד מאד ויצא לגלות בכדי ללמוד תורה שהוא דבר המנוגד להשקפתם של כל בני מכורתו והנה בפעם הזאת כבר זכה למענה פיו של הח"ח שאמר איז וואס גאנץ כלל ישראל האבן אזוי געטאהן זיי זענען געגאנגען אין מדבר מקבל זיין די תורה פי' וכי מהי גדלותו המיוחדת של אדם זה והרי כל כלל ישראל עשו כדבר הזה באשר גלו אל המדבר מקום ציה וצלמות בכדי לקבל את התורה ולשמוע את חוקי ה'.

והנה עוד מסופר על החפץ חיים שהיתה הנאתו מרובה עד מאד בעת שהיה רואה בחורים שהגיעו מגלות אמריקה הרחוקה ללמוד בישיבתו שבראדין ולעתים היה אף מדבר אח"ב כלפי מעלה ואומר ראה ה' והביטה על בניך אהוביך הנה בחור צעיר לימים שהיה מוכן לעזוב את משפחתו את ידידיו ואת ארץ מולדתו וויתר על כל מנעמי החיים והנאות עוה"ז הקיימים באמריקה ועל אף שגם שם ישנם ישיבות שאפשר לעסוק בהם בתורה אולם כיון שהיה סבור שלימודו כאן יהיה באופן טוב יותר מאשר באמריקה בחר לסבול את צער ועול הגלות למענך ולמען תורתך הק ע"כ אבקשך שבגין סיבה זו לחוד רחם תרחם על עמך ישראל ובגלל הגלות הזו שגולים בעבור התורה הוצא מהרה את עמך ישראל מגלותם המר וקבצם ברחמיך בירושלים עיר קדשך וכך היה מוסיף לשפוך שיח לפני ה' ומעורר רחמיו ית' על בניו אהוביו. 

והנה יש לתמוה עד מאד כי לכאורה ב' העובדות סותרות זו את זו כי מן הראשונה נשמע שלא אבה להסכים שישנה מעלה מיוחדת בגלות זו ואילו מן השניה נראה שסבר כי דבר זה נשגב למאד עד כדי כך שיש בכחו להשפיע לקרב את גאולת עם ישראל ברחמים. 

אמנם נראה ליישב את הדבר כי כאשר מדובר אודות לומד התורה הזה שגלה למקום תורה יש לנו להודיעו כי כך היא דרכה של תורה, והגלות הזו למקום תורה יש לנו להודיעו כי כך היא דרכה של תורה והגלות הזו נכללת בחיובו לעסוק בדברי תורה ולהשיג את קניניה וכפי שעשו עם בנ"י במשך כל הדורות ולפיכך בנוכחותו של אותו בחור לא חפץ הח"ח להראות את גודל שבח ויקר הגלות הלזו אמנם אליבא דאמת דבר זה הוא נשגב ונעלה ביותר וודאי שיש בגלות זו ענין מסירות נפש מאחר שהוא נגד רצונו וטבעו העצמי של האדם ואם אכן זכה האדם לקיים גלות זו מן הראוי שיתעוררו רחמי שמים על כנסת ישראל בזכותו ולכן בראות הח"ח בחורים אלו פתח פיו בתחינה ובקשה מאת הבורא שירחם על בניו אהוביו ובזכות הגלות הזו יוציאם מן הגלות המר. 

כשאדם גולה למקום תורה צריך להתייגע מאד להשיג השגות כתורה 

בספר שפת אמת הקשה איך נקט התנא על אדם שהלך למרחקים בכדי ללמוד תורה בלשון גולה שמשמע שיש לו צער ויסורים מן הדבר והרי בהדיא שנו חכמים לקמן פ"ו מ"ב אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה נמצא שאם ע"י גלות זו יוכל האדם להתעלות בהשגות התורה ובקניניה הרי הוא נקרא בן חורין ומשוחרר ומה טוב חלקו וחבלו ולמה זה יקרא 'גולה'.

ותירץ בהקדם דברי זקינו בעל חידושי הרי"ם בביאור דברי רש"י בפר' יתרו שמות יח ה שכתב וז"ל בשבחו של יתרו דבר הכתוב שהיה יושב בכבודו של עולם ונדברו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה ע"כ ולכאורה מן התימה הוא כיון שהקב"ה סיפק לבנ"י את כל צרכם במדבר והיה להם מזון ומים די סיפוקם וגם ענני הכבוד שהגינו עליהם מכל נזק למה זה נקרא מקום תוהו וביאר שהמדבר לא נקרא מקום תוהו כי אם לגבי יתרו והוא משום שעד עתה כאשר היה דר במדין שכל תושביה היו אנשי רשע היה נחשב לצדיק לעומת כל בני המקום אולם כעת כאשר בא אל מקום חניית עם בנ"י אשר היו כולם בעלי מדריגות נפלאות ונקראו דור דעה הנה כאשר העריכוהו לעומת סובביו בנ"י לא היה נחשב כלל לבר מעלה ולכן נחשב לו דבר זה שנדבו לבו לצאת אל המדבר למעלה גדולה לפי שהיה נחשב עבורו כמקום תוהו לפי שעתה לא יהא נחשב כלל כצדיק ואיש מעלה עכ"ד החי' הרי"ם. 

ועפ"ז ביאר השפת אמת גם את לשון משנתנו כיון שהאדם הלזה ששהה עד עתה בין אנשים שאינם בני תורה הנה כלפי כל בני המקום היה נחשב בעיני השי"ת כבעל מעלה וע"כ היה נקל לו לסגל מצוות ומעש"ט אך כעת שהולך ממקומו למקום תורה ששם דרים אנשים אשר כל עיסוקם ולחם חוקם הוא התוה"ק ובכדי להשיג איזה השגות בתורה עליו לעמול ולהתייגע בה ביגיעה יתירה ותהיה התורה נקנית בנפשו ע"י צער ויגיעה רבה ע"כ שפיר יאות לקראו בשם גולה ועל זאת אמר התנא הוי גולה למקום תורה היינו שכדאי והגון לאדם זה לילך ממקומו ששם היה נחשב כבן חורין לעומת שפלות אנשי המקום ולבחור לו מקום אשר שם יצטרך לעמול ולהתייגע בבחי' גלות וכפי שאמר התנא לקמן משנה כ' הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים.