משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום להצלחת סיגלית בתמר ושלמה אברהם בן אסתר והילדים שיזכו לכל טובה וברכה אמן

ממשיכים

המשנה אומרת משמרת

שמוציאה את היין וקולטת את השמרים

משמרת

מפרש המחזור ויטרי

הוא מין שק

שנותנים בתוכו יין

המעורב עם שמרים ותולים אותו,

והיין

שהוא העיקר מטפטף

ומתמצא ממנו,

והשמרים הטפלים נשארים במשמרת

ועל כן נקראת משמרת

אנשי משמרים הנשארים בה, היא שומרת אותם

זאת אומרת, הטוב יוצא והטפל נשאר,

העיקר יוצא זה היין

והשמרים נשארים

כך יש אדם

שמניח את עיקר שמועתו וטעמו של הדבר

ואוחס את הטפל

דוגמה לכך אומר המאירי

יש הקולטים

קצת אגדות

דרך שעשועה ושוכחים את העיקר

כמו שאמרנו בשיעורים הקודמים,

זוכרים את הבדיחות והסיפורים באגדות?

זה אוהבים מרוכזים וקולטים

ואת השיעור האמיתי כמובן ששוכחים

זה נקרא אדם

שהוא נמשל למשמרת

דהיינו

הוא במקום

לקבל את העיקר, הוא שומר על הטפל

לכאורה

תמא המהרם שיק

לפי דברי התנא

נמשלה התורה לשמרים הנותרים במשמרת

לאחר שהיין יוצא

אז אם התורה נמשלה לשמרים שנותרים במשמרת

לאחר שהיין יוצא

אז זה דבר תמוה,

איך התנא ממשיל את התורה נשמרים.

אבל

יש תלמידים

שלא רק ששונים וחוזרים תמיד

על דברי רבם

כדי לחזק דבריו

במחשבתם ובזיכרונם

אלא עושים גם סימנים

כדי לחזק את כוח הזיכרון

כי השיכה גוברת בעוונות הרבים

לכן תלמידים הגונים

עושים לעצמם סימנים בדברי ריבותם

כדי להחזיק בכל מה שאפשר את כוח הזיכרון

שעל ידי הסימנים יזכרו את גוף העניין

כמו שמצאנו גם בש״ס סימנים

הסימנים הללו

הם הנמשלים לשמרים הנותרים במשמרת

כי אף הם משמרים את התורה בזיכרונו של הלומד

ואילו דברי התורה נמשלים ליין

אז הסימנים כדי לזכור את התורה נשבים ונקראים שמרים

ודברי התורה עצמם נקראים יין

ועל כך אמר התנא

כי אפילו כאשר היין

זב החוצה

התורה משתכחת מזיכרונו של האדם

נותרים השמרים במשמרת

מה כן נשאר לו?

הוא שכח את מה שאמר הרב

אבל הוא זוכר את הסימנים

שזה כנגד השמרים

ועימם יוכל להמשיך

ולזכור את התורה שלמד

ועכשיו הגענו לחלק האחרון של המשנה

ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת

זה אוחז את העיקר

ומניח את הטפל

זהו התלמיד המשובח ביותר

רבנו יונה

ורבי שלמה מפרשים

כי בנפה מוציאים את הקמח

וקולטים את הסולת שהוא המשובח

כלומר

כאשר מנפים קמח וסולת

מתנפה הקמח ביוצא

שזו האבקה הלבנה ואילו הסולת

שהיא גסה יותר מן הקמח

נשארת בננפה

כמו שאתם קונים בכפה סולת רואים שהסולת זה יותר

גושי גושי קצת מאשר הקמח

סולת זו חשובה יותר מן הקמח

ובה השתמשו למנחות

בבית המקדש

כך יש תלמיד פיקח

שבורר את הסברות הנכונות ומקבלן

ומואס בסברות שאינן נכונות

ומשכחן מליבו

זאת אומרת הוא נשאר עם העיקר

בלי הטפל

זה אומרים רבנו יונה

בארי ברבי שלמה

עכשיו

התלמיד הגרוע ביותר

זה שאוחז בסדרות העקומות

לפי דברי המפרשים האלה

נמצא כי סדר המשנה הזו שונה מהמשניות הקודמות

במשניות הקודמות

נמנו תמיד בסוף

שתי המידות הקיצוניות

התחילה אמרו את המובחרת ביותר ולבסוף אמרו את הגרועה ביותר

כמו המשנה הקודמת

בסוף כתוב הולך ועושה חסיד

אינו הולך ואינו עושה רשע

ואילו במשנה הזאת

בשונה מהקודמות

נמנתה המידה הטובה ביותר

בסוף

זוהי הנפה

וכך מבאר רבנו חיים מוולוז'ין זכרונו לחיי העולם הבא בספרו רוח חיים

בדומה לסדר ארבעת הדברים במשניות למעלה

בדומה

אמרנו שפה

מסיים בשבח

וכולם מסיים בגנאי

ופה מסיים בשבח

למה פה השתנה?

אז מה אומר רבנו חיים?

רבנו חיים מוולוז'ין אומר לדבריו

משמרת

היא המידה המובחרת ביותר

כשמשה משמרת

מנפה את השמרים מן היין

כך בעל מידה זו

מברר את הסברות האמיתיות בלימודו

כי ידוע שבעת הלימוד

עולות סברות

שאינן אמיתיות

אך לאחר העיון

השם יתברך מסייע להגיע לאמת

בלהותיר את הסברות הנכונות

לעומתו

אומר רבנו חיים מוולוז'ין

כדי שזה יתאים למשניות הקודמות שתמיד הגריעות הזה בסוף

אז הוא אומר גם פה זה ככה

הוא אומר הנפה

המוציאה את הקמח הדק

ומותירה את הסולת העבה היא המידה הגרועה ביותר

הפוך מכולם

ככה תלמיד הנמשל אליה

ומי ששכלו כה עקום

עד שנראות לה סברות שאינן אמיתיות

העולות במחשבתו הראשונה שהן הסברות הנכונות

בעוד שאת הסברות האמיתיות

העולות לאחר העיון אין הוא אומר אותן כלל

זאת אומרת

רבנו חיים אומר

שבעקבות כל המשניות

לא ייתכן

שעכשיו פתאום

ישנה התנא ויגיד

את המידה

שהיא המשובחת בסוף בשעה שתמיד הוא פתח איתן במשניות הקודמות

ואילו כאן המשנה הזאת

היא צריכה להסתיים כמו הקודמות

תמיד סיים ברשע בגרועות

אז גם פה הוא מהפך בין המשמרת

לבין הנפה

אבל לא שמענו מה ההכרח שלו להגיד

ומה הדימוי איך הוא מסתדר

אז כל אחד יעשה את החשבון לבד

ויתעמק בדברים ואז נחליט אם הוא משמרת או שהוא נפה

לפי שתי שיטות

הכנסת ישראל מביא

שלא בכדי מתפללים בכל יום שנזכה ללמוד וללמד

כי לא כל בן אדם מסוגל ללמד אחרים

גם אם הוא תלמיד חכם מופלג

פעמים אין לו את כוח הסברה

וכן מוכרח הוא גם לדעת לסבול ולנהל תלמידים גם זה צריך לדעת

וכל אחד זה לפי כוחו וטבעו ולפי מזגו

שמאי הקפדן

אללה הענב

אז יש גם בשביל ללמד צריך מעבר למסוגלות

לסבור את הסברות הנכונות

צריך גם לדעת לנהל את התלמידים ולסבול אותם גם, לסבול, לפעמים צריך לסבול, כן? יש אחד לא מקשיב, יש אחד מקשיב כשהוא סתם, יש אחד סתם קופץ, יש כל מיני

וכמו שכתב הארי זיכרונו לברכה בביאור הנוסח ב-18

אתה חונן

לאדם דעת

ומלמד לאנוש בינה

היינו הקדוש ברוך הוא

חונן דעת ובינה יתרה לאדם

כדי שיוכל

ללמד

לאנוש בינה

זאת אומרת ללמד בני אדם בינה

איך הוא מסביר?

אתה חונן לאדם דעת

אחרי שהשם חונן לך דעת

אז אתה תוכל ללמד לאנוש בינה, תוכל ללמד אנשים בינה

ולכן דימה את המלמדים

זאת אומרת, פה מדובר במשנה,

הכנסת ישראל אומרת

שלא מדברים על הלומדים

אלא מדברים על המלמדים

דימה את המלמדים

אחד נמשל לספוג

כמי שבולע את הכול

אבל הוא לא יכול להשקות אחרים כי הספוג סופג

הוא לא משקה את האחרים

משפך

זה מי שיכול ללמד גם אחרים, מכניס בזו ומוציא בזו

אבל אינו יודע להבחין

בין עיקר לטפל, כשם שבולעו כך פולטו

הוא לא יכול לעבד את הדברים

ולהגיע למסקנות מה עיקר ומה טפל

כל מה ששמע הוא מלמד לאחרים

כמו משפך

כל מה שנותנים בתוכו מוציא לחוץ

משמרת

ומי שאינו מלמד

כל מה ששמע אבל מניח העיקר

הוא מלמד את הטפל

לא כמו רבי חיים מולוז'ין

אלא כמו המפרשים הקודמים שהמשמרת היא גרועה

והאדם הזה כל מה שהוא שמע בתור מלמד הוא בא ללמד

אז יש לו

יש לו הגדרה של משמרת, מה הוא עושה?

הוא מניח את העיקר

ומלמד את הטפל

מי שנגדר

בגדר נפה בתור מלמד

הכוונה

למי שאינו מלמד כל מה ששמע

לא מלמד את כל מה ששמע

זאת אומרת גם את הסובין וגם את האחיטה וגם את

וגם את הקמח וגם את הסולב, לא, לא, לא, לא

זה המשובח ביותר שהוא מניח את הטפל

ומלמד את העיקר

זה נקרא נפה במלמדים

שהוא לוקח את העיקר ומלמד לך את העיקר בלי כל הסברות והנפיחויות והכל

וכל הדברים שנדחו והכל מלמד אותך ישר

את מה שצריך לדעת את המהלך שמביא למסקנה בתוצאה הנכונה

במעלות המידות

הוא אומר את המעלה השנייה

כיוון שהקדוש ברוך הוא אוהב את ישראל ביותר

אם כן יש להן לכל אחד ואחד מישראל

לאהוב איש את חברו כגופו

וכן משה מזהיר את ישראל

ואהבת לרעך כמוך

מכאן אמרו חכמים זיכרונם לברכה

זהו כלל גדול בתורה

דעלך סני דחברך לא תעבד

בתנא דבאליהו

כשם שהקדוש ברוך הוא

יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים

אוהב את ישראל

בכל מושבות

בכל מקומות מושבותיהם

ואוהב את התלמידי החכמים ביותר

נאמר אהבתי אתכם אמר אדוני

ואומר ואת עשיו שנאתי

כך יהא אדם

אוהב את ישראל

בכל מקומות מושבותיהם

ואוהב את התלמידי החכמים ביותר

מה שממשלת ישראל לא אוהבת את אזרחיה ולא דואגת להם

וההפך

מתנכרים לתלמידי החכמים וללומדי התורה

ואיך אמר אמנון לוי

בני ברק בירת הקורונה

כן אצלכם בתשקורת הכל מסתדר ומה שנכון קוראים לו שטויות

וכן הלאה

טוב

מה לעשות אבל ההגדרה של מעלת המידות

זה בדיוק הפוך מאיך שאתם מתנהגים

יום טוב לכולם

רגע, חכם גולדסורים, יום טוב לכולם, חכם גולדסורים,