מעלת ישראל | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

אפשר?

נציב יום

רפואה שלמה במהרה למשה בן שרה זהרה שזכות זיכוי הרבים תעמוד לו ולא יזדקק לה לניתוחים ויזכה לה גאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי

והייתם לי סגולה

והייתם לי סגולה מכל העמים

פירש רש״י

והם בעיניי ולפניי לכלום.

כשכתוב והייתם לי סגולה מכל העמים אומר רש״י שהעמים כולם

בעיני השם

בעיניי ולפניי

נחשבים לכלום.

אף שכל האומות נבראו בצלם אלוקים,

מכל מקום כנגד כלל ישראל אינם נחשבים לכלום.

כמר מדילי.

כמר מדילי. מר זה טיפה.

מכל מקום כנגד כלל ישראל אינם נחשבים לכלום.

ואם כן,

כמה פשוט לראות

מעלת כלל ישראל

שהרי כולם נחשבים לכלום.

כי תכלית עם ישראל גדולה לאין שיעור

מתכלית העולם כולו.

בדבר זה אמר הקדוש ברוך הוא קודם מתן תורה ולאחר יציאת מצרים.

כי ביציאת מצרים נתגלה יסוד זה של מעלת ישראל

שביציאת מצרים נאמר נקמה בפרעה.

נקמה פירושו שכביכול כאילו החטא נעשה כנגדו ולכן נוקם עבור מה שעוללו לו.

מי שמתבונן בדברים האלו צריך להתמלא שמחה ואושר.

שהרי כאילו בקדוש ברוך הוא בעצמו נעשה צד בעניין.

וביותר כאשר נראה את גודל הנקמה

אין בית אשר אין שם מת.

מרכבות פרעה וחילו ירם הים

והכל נעשה למען ישראל

ושאר האומות הושמדו והוכחדו כולם

משום שהרעו לכלל ישראל

הערה זו לבד חייבת להביא אותנו לאמונה בעולם הבא ובנצח

שהרי השם יתברך בעצמו דואג לנו ולתכליתנו באופן פרטי.

הייתכן שכל זה רק בשביל הבלי חיי העולם הזה?

מאליו מוכרח שצפוי לנו עולם הבא עונג לאין שיעור

ועבור זאת זכינו להיות סגולה מכל העמים.

זאת אומרת כל העמים משרתים רק לתכלית של ישראל.

הם רק כלים

היות והם לא רצו לקבל את התורה

אז הם הפכו להיות תפלים לעם ישראל.

הם מכינים את כל העולם כולו בונים,

משפצים, מרחיבים מהכול

בשביל שאנחנו נוכל להשתמש בכל הכלים שהם עושים לעבודת הבורא בזריזות.

חובת האדם להכיר את מעלת בן ישראל.

האדם חי

בלי התבוננות ומרגיש רק את החומר,

כמו ששמענו את הדרשה של דוקטור וסר.

ואינו חש כלל במעלות רוחניות

הנמצאות בו.

אין לו מושגים כלל בהרגשות העליונות והרוחניות.

אפילו שפיו דובר אודות חיים רוחניים בעולם הבא,

כל זה אינו אלא מן השפה ולחוץ.

אך האמת

שכל מושגי העונק וההנאה שיש לו מתבטאים רק בגשמיות של החומר

ובהנאות שבהן.

האדם אינו מכיר

שהגוף רק לבוש גשמי

ועיקר מציאות האדם והווייתו

היא הנשמה הרוחנית אשר ניתנה בו.

אפילו שאדם יודע את זה ומדבר על זה שהנשמה זה האדם ולא הגוף,

הוא לא מרגיש את זה.

האדם אינו מכיר שהגוף הוא רק לבוש גשמי. הוא רואה במראה את עצמו, זה אני.

את הגוף הוא רואה.

הוא מתייחס אל עצמו כגוף.

אפילו שעיקר מציאותו והווייתו היא הנשמה הרוחנית

שניתנה בו.

כתב הרמב״ן בהקדמה לספר שמות

השלים ספר בראשית

שהוא ספר היצירה בחידוש העולם

ויצירת כל נוצר

ובמקרי האבות

שהם כעניין יצירה לזרעם

לפני שכל מקריהם

לרמוז ולהודיע כל עתיד לבוא להם.

הרמב״ן

לפני שמתחיל ספר שמות מסכם את ספר בראשית

ואומר

השלים ספר בראשית

שמהו הספר הזה? הוא ספר היצירה בחידוש העולם. שם אנחנו קוראים ולומדים

איך הקדוש ברוך הוא חידש את כל היצירה מהעין הגמור.

והוא ספר היצירה בחידוש העולם ויצירת כל נוצר. מי נוצר

בכל יום ויום?

ומה היה תולדות העולם?

ומי משפחות העמים?

ואיך נוצרו? ממי באו?

ובמקרי האבות כל דבר שקרה לאבות

בספר בראשית מתואר מורחב ומוסבר לא סתם.

לא לספר היסטוריה

אלא זה כעניין יצירה לזרעם.

כל מעשה האבות,

כל פעולה שהם עשו זו יצירה לזרעם.

מפני שכל מקריהם

לרמוז ולהודיע כל העתיד לבוא להם לזרעם.

הגדיר הרמב״ן

מעשה האבות

שהוא כעניין יצירה.

בכל חיינו עתה,

אחרי אלפי שנים,

עם מקרי האבות,

מחוברים יחד

ומכוח זה אנו חיים.

אנחנו חיים מכוח המקרים שקרו עם האבות הקדושים.

מעשה אבות

סימן לבנים.

וזה נורא.

כמה יכול להיות מונח במעשה אדם?

שכל מעשה, כל תנועה, כל מחשבה, כל דיבור

שעשו האבות

משפיע על זרעם עד סוף הדורות.

ואנחנו מתהלכים כביכול בתוך מעשיהם ומקריהם שהיו,

שהם זרעו ויצרו לנו את העתיד במעשים שלהם.

וראה בחכמים זיכרונם רחב בבא מציע הפייזר,

שאברהם אבינו עליו השלום אמר

ויקחה פת לחם.

תמורת זאת

נתן הקדוש ברוך הוא מן לישראל במדבר

ארבעים שנה.

פעולה אחת.

ויקחה

פת לחם.

הוא לוקח בעצמו את הלחם להגיש אותו למלאכים.

והוא מפרנס את עם ישראל ארבעים שנה במדבר בזכות מעשה אחד.

רואים שזה יצירה לדורות הבאים.

מיליונים מתפרנסים

במשך ארבעים שנה מפעולה אחת של אברהם אבינו.

מעשיו הרוחניים של האדם,

כל אדם,

גבוהים מנהלים כל כך

לאין תכלית שאין לנו הבנה בהם.

כבר נתנו מספר דרשות בנושאים האלה מכיוונים שונים.

והדברים מפורשים ברמב״ן

בראשית יב׳ ו׳.

אומר לך כלל

תבין אותו בכל הפרשיות הבאות

בעניין האבות.

והוא עניין גדול.

הזכירו ריבותינו בדרך קצרה ואמרו

כל מה שאירע לאבות

סימן לבנים.

זהו.

ולכן

יאריכו בכתובים בסיפור המסעות

וחפירת הבארות

ושאר המקרים.

למה?

כי זה סימן לבנים.

וכולם באים ללמד על העתיד.

כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות

יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבוא לזרעו.

זאת אומרת כל אחת מהאבות הוא הנביא.

וכשבא אליו איזה מקרה

הוא לא הסתכל על המקרה כאילו עכשיו קרה משהו והוא מגיב בהתאם למה שקרה.

הוא הסתכל כבר מה זה המקרה בא לרמז על כל זרעו עד סוף הדורות

והוא פעל בהתאם בשביל להשריש וליצור

לדורות הבאים

כבר את המציאות שתהיה להם מוכנה.

זאת אומרת כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות

יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבוא לזרעו.

נמצא שיש כוח לאדם

להיות המקה בפטיש

לגזירת הקדוש ברוך הוא.

מקה בפטיש

זה סיום מלאכה.

זאת אומרת הוא יכול לעשות את הפעולה האחרונה כן

שזה נקרא מקה בפטיש ובזה נסתיימה המלאכה.

אז כבר נמצא בכל אדם כוח

להיות זה שיגזור

ויסיים כבר

בשביל הדורות הבאים גם

את כל המלאכה שהיא אמורה להיות על ידם.

וזה נקרא להיות מקה בפטיש לגזירת הקדוש ברוך הוא.

הוא מה שכתב הרמב״ן

שמעשה האבות

הוא כעין יצירה.

אמרנו שהם ראו עד סוף הדורות ועשו את המעשים בהתאם למה שיועיל ויכשיר ויכין

לזרעם אחריהם את הכל מוכן.

והעניין הזה פרשו במדרש.

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם

צא וכבוש את הדרך לבניך.

זאת אומרת אברהם אבינו התבקש להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה.

ופרצת ימה בקדמה צפונה בנגבה

זאת אומרת הוא סלל את הדרך

הוא קנה את ארץ ישראל

והוא הקנה אותה

הוא כבר הכין את הדרך בהליכתו.

צא

וכבוש את הדרך לבניך

ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו

כתוב באברהם ויהי רעב בארץ

ובישראל כתוב כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ

בזמן יעקב אבינו

כי אברהם חטא חטא גדול בשגגה

שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון

ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות

בארץ מצרים ביד פרעה

הוא הביא אותה במכשול אצל פרעה

שהוא אמר אחות היא היא

והיא נמסרה לפרעה

פירושו של דבר

הוא חשב שהיא פנויה והוא יכול לעשות בה מה שצריך

ופה אומר הרמב״ן

יחיד

שמעיר את ההערה הזאת מפחיד

אברהם חטא חטא גדול בשגגה

שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון

כמובן שלא קרה כלום אבל

מכשול עוון

ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה

במקום המשפט

שמה הרשע, מצרים זה מקום המשפט שמה הרשע

וכיוון ששרה אימנו גדרה את עצמה שלא ייגע בה פרעה

מעשה אבות סימן לבנים גם האימהות

לכן נגדרו כל ישראל במצרים ולא נגעו בהן

לכן הן היו שמורות

גן נעול

אחותי חלה

זאת אומרת

כל מה שעשו האבות והאימהות

כל זה סימן לבנים פירושו יצירה ממש

להכשיר ולהכין אותם עד סוף כל הדורות

חזינן רואים אנחנו שכל מעשה מתור

עם

למעשה האבות

שהם הגורמים לכל אשר יקרה

וכוח זה אינו רק באבות

שזה מעשה אבות סימן לבנים

איך אנחנו יכולים לעמוד בכל הגלויות האלה אלפי שנים?

מכוח לך לך, מארצך, ממולדתך, מבית אביך

איך אנחנו יכולנו בכל הדורות להיעקד באינקוויזיציה,

בשואה, בכל מיני... אני מדבר על הכחרונים

איך יוכלו להיעקד ולמסור נפש

יהודים

מכוח עקדת יצחק

כל הניסיונות שעבר אברהם, כל המעשים שלהם הושרשו בבנים

אבל הכוח הזה אינו רק באבות

אלא בכל מעשה האדם טמון כוח לאין שיעור

וכאשר עושה פעולות

שהן רצון השם

כוחם לאין ערוך

הבריאה כולה תלויה במעשה האדם

כמו שאומר המסילת ישרים

שכשאדם עושה מעשה טוב הוא מתעלה והעולם כולו מתעלה איתו

עושה מעשה לא טוב

הוא יורד וגם העולם יורד איתו

כל הבריאה

הבריאה כולה תלויה במעשי האדם

וכוח זה נתן השם להתברך לכלל ישראל

כיוון שהם הכל

בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. בשביל מה הוא ברא? בשביל ישראל

ובשביל התורה,

ומפני שהוא חלק אלוה ממעל כל יהודי,

לכן טמון במעשיו

נצחיות לאין שיעור.

כמו שהקדוש ברוך הוא נצחי

ומעשיו נצחיים,

אף

כלל ישראל

שיש בהם חלק אלוה כממעל,

ממילא טמון במעשיהם נצחיות לאין שיעור.

מעתה נבוא לדון בענייני יציאת מצרים.

הקדוש ברוך הוא אמר לפרעה,

בני בכורי ישראל.

כמה אהבה וחיבה לאין שיעור טמונים בדברים האלו.

וכן, בכל מעשה, מיציאת מצרים

עניינים מופלגים ברוחניות ובגשמיות.

וזה כל עניין יציאת מצרים שהייתה בו העלאת כלל ישראל למדרגות עליונות,

מדרגה אחר מדרגה,

עד לתכלית

היציאה ממצרים.

מבואר לנו מעתה גודל מעלת כלל ישראל,

שהם הסגולה מכל העמים,

שהם הגיעו עד באבי אתכם אליי,

מתוך מ״ט שערי טומאה.

לקחת

גוי מקרב גוי.

אתם יודעים מה זה לקחת גוי מקרב גוי?

כמו שיש עובר בבטן אמו,

אז הוא חלק בלתי נפרד ממנה.

איך אתה יכול לקחת אותו מבפנים?

ככה עם ישראל, היו חיבור אחד עם המצרים, אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה, במ״ט שערי טומאה היו.

ולקחת גוי, עם, גוי זעם,

לקחת גוי, את עם ישראל,

מקרב,

מהקרביים

של גוי של מצרים, כמו להוציא אותם מתוך הבטן,

שזה מחובר ביחד.

זה לעשות ולהעלות אותם ממ״ט שערי טומאה תוך 50 יום לקבלת התורה במדרגה של 50 שערי קדושה,

והתעלו עד למדרגת נבואה ממש

כמו שכתוב, ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן במראה הנבואה.

וכל זה זכו עוד בעולם הזה.

אז על אחת כמה וכמה בעולם הבא,

כמה יכולים לזכות לאין שיעור.

זה שמסיים הכתוב,

ואתם

תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

כל מי שנאמר פה בפסוק לי הוא לי ולשמי זה לנצח.

ואתם

תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אבל כל זה בתנאי

אם שמוע תשמעו בקולי.

מה התחלנו?

בעתה אם שמוע תשמעו בקולי

דהייתם לי סגולה.

אז מעתה עלינו להבין מה עומד לפנינו.

והדברים האלה צריכים לתת לנו חיזוק גדול בעבודה הרוחנית.

שערי הגרא אומר,

הגאון מווילנה אומר, כי בכל מצווה ובכל דיבור של תורה נכללו כל התרי״ג מצוות.

אתה אומר מילה אחת, תורה,

שקול כנגד תרי״ג מצוות.

למה?

מפני שמילה אחת של תורה זה דבר השם.

ודבר השם הוא ללא תכלית.

וכאשר נתבונן בזאת,

הלא נחרד.

איך אנחנו מבטלים את הזמן בהבלי העולם הזה.

ואילו התורה והמצוות

בזויים אצלנו חס ושלום.

הרי כשאדם יכול ללמוד ואינו לומד, כתוב כי דבר אדוני בזה.

אדם שקורא עיתון במקום תורה,

ספרים חיצוניים במקום תורה, הטלוויזיה במקום תורה,

שיחות בטלות ודברים בטלים במקום תורה,

זה דבר השם בזה.

כי דבר השם,

שכר נצחי,

שכר בעולם הזה, ושכר לעולם הבא, והוא מבזה את זה.

וההערות האלה, ההערות האלו,

חייבים לתת לנו הבנה

כמה יקרות המצוות

וכמה החשיבות שלהן.

כשאדם נבחר להיות סגולה,

השם אומר לו, בני בכורי ישראל,

השם רוצה שנתראה באמת לעיני העמים כמי שסגולה,

ולא כמי שלומדים מהם מתרבות המערב,

ואנחנו הופכים להיות טפלים להם.

זאת אומרת,

במסתרים תבכה נפשי מפני גבה.

מה זה במסתרים תבכה נפשי מפני גבה?

הקדוש ברוך הוא כביכול בוכה בעולמות העליונים מפני שניתלה גאוותן של ישראל וניתנה לאומות העולם.

אנשים מתפעלים,

דוקטור זה דוקטור, פרופסור,

אבל אם אומרים רב,

אומרים תלמיד חכם,

אומרים בן תורה,

לא מתגאים בזה.

יש יהודי אחד,

נחמד מאוד,

שחשוב לו שהבן שלו ילמד

ויגמור את התואר. הוא התחיל תואר והוא לא סיים אותו.

למה הוא חזר בתשובה?

נו, הוא משלים עם זה שהבן שלו חזר בתשובה,

סוף סוף הוא מבין שיש גם מצב כזה.

אבל קשה לו שכל ההשקעה הלכה לטמיון והבן שלו לא משלים את הלימודים

באוניברסיטה או בעוניברסיטה.

זאת אומרת,

הוא רוצה שהוא ישלים.

הוא לא מבין את גודל המעלה שהבן שלו זכה להיות בן תורה,

בן בכור

של הקדוש ברוך הוא,

סגולה מכל העמים, כל העמים כולם נחשבים לפניי כעין, אומר השם,

והבן שלך נחשב בעינם

בני בכורי.

ומה אתה אומר?

מה?

אבל במה אני אתגאה? אני רוצה שהבן שלי יהיו תואר BA,

M.A. כמו שאמרה גברת ביבי,

BA, M.A. פסיכולוגית.

אז זאת אומרת,

אדם צריך לדעת

מה גודל המעלה שזכה הבן שלו. אה, הלוואי על כל ישראל שהבנים שלהם יחזרו בתשובה, וגם האבא הזה, הוא יחזור בתשובה בסוף.

אני מבטיח לו שהוא יחזור בתשובה בעזרת השם.

הוא ילך לציון של רבי שמעון בר יוחאי

ויתפלל שמה שהשם יאיר את עיניו.

הוא כמובן לא ילך לקבר של בן גוריון,

כי שמה אין מה לעשות.

והוא ילך לרבי שמעון בר יוחאי,

ובעזרת השם

נזכה שיהיה לנו עוד בן בכור של הקדוש ברוך הוא, אמן ואמן.

רבי יחנניהו בן הגשיאו אומר,

קדוש ברוך הוא זכות ישראל לפי כוח ריבונו תורו נוספות שנה אמורנו נחוס למען סבגרדיל תורו יא אדיר.