מידת התאוה כוללת בתוכה את המינות ואפיקורסות
- - - לא מוגה! - - -
אז אנחנו לומדים עכשיו סוגיה מאוד מאוד מדהימה.
אם לא לומדים את זה, לא יודעים את זה. אי אפשר להעלות על הדעת את מה שנלמד עכשיו.
אנחנו רגילים
לבאר תמיד שהתאווה מעבירה את האדם
וגוררת אותו מאחת לאחת
עד שהוא יבוא למינות.
פן יפתה לבבכם, בסרתם,
בעבדתם אלוהים אחרים.
זה מתחיל בפיתוי, פן יפתה,
זה יגרום לסור מעם השם עד עבודה זרה.
אז אנחנו רגילים לבאר תמיד שהתאווה מעבירה את האדם וגוררת אותו מאחת לאחת
עד שבא לידי מינות.
כמו שאנחנו אומרים, אני אצר הרע.
הוא בא תמיד בקטנה,
אומר לך, אעבור על זה משהו קטן, קטן, קטן.
אחר כך גם על זה וזה, עד שיגיד לך, לך, עבוד, עבודה זרה.
והכל מתחיל
מהקטנה שבקטנה.
אבל אנחנו רגילים לומר שמה הגורם הראשוני?
תאווה.
והתאווה גורמת לבן אדם שהוא נגרר עד שיבוא לידי מינות.
אבל עכשיו אנחנו מגלים לכם
שאין העניין הזה על דרך של גררה והבאה. זה לא נגרר וזה לא מביא.
יש פה סוד גדול בעניין.
סוד גדול.
אתם יודעים מה הסוד? לא תאמינו.
שבתאווה כבר נגמר הכול.
בתאווה עצמה אתה כבר מין.
אתה כבר כופר.
אתה כבר אפיקורוס.
בעצם זה שיש לך כבר את התאווה הכל מונח בפנים.
זה לא אתה מתחיל עם תאווה ויהיה תהליך, תהליך של הידרדרות
עד שתגיע להיות מין באפיקורוס. לא.
ברגע שכבר יש לך את התאווה הכל נמצא בפנים.
בתוך התאווה יש כבר את המין. אתה כופר.
תשמעו את דברי הרמחל הקדוש
בספר דעת תבונות מ',
וזה הלשון שלו.
אבל אדם הראשון נתפתה אחר התאווה והתשוקה שלו,
ואז חזר
וחשב סברות רעות
כדי להקל לעצמו.
והרי זה כי אין מה שאמרו זיכרונם לברכה בסנהדרין סג',
לא עבדו ישראל עבודה זרה,
אלא להתיר להם עריות בפרהסיה.
ואמרו זיכרונם לברכה,
אדם הראשון,
מין היה.
מין זה כופר באפיקורוס.
מין.
אני חוזר על מה שנאמר פה. פה זה מקוצר, זה רק הקטע ששייך אלינו.
אבל בפרק שם מוסבר מה זה הייחוד השלם ולמה הקדוש ברוך הוא עשה הסתר בעולם.
ההסתר של הקדוש ברוך הוא ההפך מהארת פנים.
הארת פנים
זה הייחוד השלם.
כשאתה רואה את הקדוש ברוך הוא בגלוי כמו שהיה במדבר סיני,
השם נגלה עליהם.