רק התורה תרפא אותך מיצר הרע!
- - - לא מוגה! - - -
הרי שבאמת טענה היא
שהמידות רעות וקשוחות
ומחטיאות
ומחטיאות.
אז זה, דרך אגב, התירוץ של הגאון מוילנה, כן?
הרי שבאמת טענה היא שהמידות רעות
וקשוחות ומחטיאות,
כמו שכתב רבנו חיים ויטל,
אמר, חוזך לצאת לברכה בשערי קדושה, חלק א', שער ב',
שלפיכך עניין המידות הרעות הם קשים מן העבירות מאוד מאוד.
כי הם השורש לכל העבירות.
ואם יש שורש, הוא כל הזמן מפריח.
עשבים שוטים של מידות רעות.
וכן כתב הרמב״ם, בהלקות תשובה, פרק ז', הלכה ג',
שיש לשוב על המידות הרעות
והן חמורות מן העבירות בפועל.
כמו שאנחנו אומרים, בית ראשון נחרב על שלוש עבירות הכי חמורות. עבירות הכי חמורות.
אבל חזר להם אחרי שבעים שנה.
ואנחנו כבר אלפיים שנה לא חזר הבית. למה?
כי זה בגלל מידות.
שנאת חינם זה מידות.
מידות יותר חמור מהעבירות הכי חמורות.
אם כן, מה הטענה כלפי האדם שהמידות שלו רעות מיסודו ומחטיאות אותו?
כך רצה איוב, לבוא ולפתור את כולם, להגיד אנוסים.
מה הייתה התשובה של הרעים שלו של איוב?
היו לו רעים, שלושה רעים.
ענו לו ככה, ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע, נכון,
אבל ברא לו תורת תבלין.
יש תבלין?
תשתמש בתבלין?
יש לך מאכל מר?
רע?
שים תבלין, תמתק אותו.
בשביל מה יש תבלינים?
בלי ביטול מראש.
צריך
לבדוק טוב-טוב כל תבלין, איך שמים אותו.
אז זו הייתה התשובה של הרעים של איוב.
אמרו לו, ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע, ברא לו תורת תבלין,
התורה מעדנת את המידות.
היא לא מבטלת,
היא מעדנת.
היא ממתקת את המר, החמוץ, החריף.
זה התפקיד שלה.
לא מבטלים לגמרי את היצר הרע, ממתקים אותו.
ממתקים אותו, כי צריך את הדחף של יצר הרע. אם לא יצר הרע, אדם לא יבנה בית, לא יישא אישה, לא יעשה שום דבר.
כמו ששנינו באבות, פרק ו',
משנה א',
שהעוסק בתורה לשמה,
הווה, הוא נהיה צנוע בערך רוח ומוחל על חלבונו,
שאלה בפסגת המידות הטובות,
כמו שכתוב בירושלמי שבת, פרק א', הלכה ג',
וגם הובא בתוספות ביבמות קג, עמוד ב'.
וכתב המסילת ישרים בפרק ה',
והנה פשוט הוא,
שאם הקדוש ברוך הוא לא ברא למכה זו,
ליצר הרע,
לא ברא למכה זו, אלא רפואה זו, שזה התורה,
אי אפשר בשום פנים שירפא אדם, מזאת המכה,
בלתי זאת הרפואה.
אם אומר לך רופא שרק אנטיביוטיקה תועיל
להתגבר על הדלקת,
אז אתה לא יכול לקחת
משהו אחר.
אם השם אומר לך שבראתי יצר הרע, בראתי תורת ולין, לא רק תורה יכולה לרפא אותך ממנו.
רק.
ומי שיחשוב לנצל זולתה,
אינו אלא טועה.
אדם חושב שיש לו איזה פטנטים אחרים בלי תורה, לא, לא,
אני אלך לקאוצ'ינג.
אני אלך שילמדו אותי חשיבה חיובית.
אני אלמד תלת-ממד, ארבע-ממד,
אני אפריש חלה,
אני אהיה בן אדם.
לא, מועתק.
רק התורה תבלין, רק התורה תבלין.
אומר הרמחל הקדוש,
ומי שיחשוב לנצל זולתה, זולת התורה שהיא התבלין,
אינו אלא טועה ויראה טעותו. מתי?
לבסוף, כשימות בחטאו הוא יישאר חוטא עד יומו האחרון, הוא ימות, ולבסוף הוא יראה
מה הוא גרם לעצמו עם כל העצות הקיקיוניות שלו, שאין להם קיום.
למה הדבר דומה?
לחולה שדרש ברופאים, והכירו חוליו,
ואמרו לו שייקח סם פלוני,
והוא יניח הסם ההוא, וייקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים.
הלא ימות החולה ההוא ודאי.
כן, הדבר הזה,
כי אין מי שמכיר בחולי של יצר הרע או בכוחו המוטבע בו,
אלא הבורא שברא אותו.
והוא הזהיר אותנו שהרפואה לו זה התורה.
מי איפה יניחה
וייקח מה שייקח זולתה ויחיה.
אין דבר כזה.
מדי?
שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה,
והוא לא יבין עד שיימצא שקוע ברעה.
ורק,
רק המאור שבתורה יחזירנו למוטה.