מתי אדם מסור ביד יצרו?
- - - לא מוגה! - - -
והנה אומר לנו הספר, אין אדם חוטא אלא מתוך אכילה ושתייה, עוד פעם, אין אדם חוטא אלא מתוך אכילה ושתייה,
וכך פירשו על הפסוק, ישמרו לכם פן יפצה לבבכם כיוון שתהיו אוכלים בשבעים,
ישמרו לכם שלא תבעטו,
כי אין אדם מורד אלא מתוך שביעה.
לא יאומן כי יסופר, אדם מגיע למרד בקדוש ברוך הוא בגלל שהוא שבע מהקדוש ברוך הוא אוכל,
ממנו הוא מקבל,
והוא מורד בו בגלל זה.
יש כל מיני אנשים שמנסים להתיר לעצמם לקחת כל מיני סמים שהם מותרים כאילו היום, קנאביס וכל מיני דברים כאלה, מגדלים להם בבית כל מיני ענפים,
לצריכה אישית זה נקרא.
אבל זו תאווה,
זו תאווה שאסורה,
והתאווה הזאת יכולה להביא אותו לכל המכשולות שבתורה.
כל דבר תאווה, זה לא משנה מה.
כל דבר שאתה תעב לו,
אתה לא יכול כבר בלעדיו,
אתה נשלט על ידו ואתה מסור ביד אצלך.
התורה כבר לא תעצור אותך, היא לא יכולה.
אתה מסור ביד אצלך, גמר רא.
אז אל תחפש היתרים, כי גם מדבר המותר הם עוברים.
יין זה מותר.
אם עוברים, הם יכולים להיכשל לגמרי.
אין אדם חוטא, אלא מתוך אכילה ושתייה, אמרנו. מה, אתה אוכל או אוכל רגיל?
ואם אתה אוכל ורם לבבך ושכחת את השם?
אבל צריך לזכור דבר אחד יסודי,
שבדרך שאדם רוצה ללך במוליכין אותו.
צריך לזכור עוד דבר, שהבא לטמא פותחין לו,
וצריך לזכור שעבירה גוררת עבירה.
מרגע שאתה עשית ראשונה,
אז זה כבר כמו טבעת שזה נמשך.
אתה כבר לא שולט במצב, אתה כבר נשלט.