טבע האדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר חבריו
זהו שכתב הרמב"ם בר', פרק ו, בהלכות דעות: דרך בריאתו של אדם- טבע מוטבע בו. להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. ולפי כך, אם היה במדינה שמנהגיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, יצא (כבר אני מדלג, יש שמה כמה שיטות ודרכים) למערות ולחוחים ולמדבריות כעניין שנאמר: "מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כולם מנאפים עצרת בוגדים". זה השפעת הראיה.
לכן לא להיות בחתונות שיש בהם עבירות. לשבת, לראות אנשים אוכלים מאכלות אסורות זה מחליש את הבן אדם, גם מכניס אותו לניסיון. כן.. משפחה.. משפחה. אצל משה רבנו, הוא אמר להרוג את המשפחה. פה לא צריך להרוג אף אחד, צריך רק להרוג את היצר הרע, להגיד לו :"תלך אתה! תספר לי מה היה. אני פה אחכה לך". הרי תמיד הולכים ביחד, האדם ויצרו הולכים תמיד ביחד. שחרר אותו, לא חייב להיות איתך כל הזמן, שילך.