אמא לא רוצה רוצה לתת ממתקים לילדים?
- - - לא מוגה! - - -
רואים שזו אחריות
של גדולי ישראל
לדאוג
שאנשים לא יבואו לידי חטא,
גאווה, יוהרה, מידות פסולות,
והכול, ולא יעשו מלאכת שמיים.
ודאי
בכל שכן שהקדוש ברוך הוא רוצה לחסוך אותנו מחטא, לכן אומרת המשנה,
יפה תורה עם דרך ארץ
שהגיעת שניהם משכחת עוון.
מה רוצים לומר לנו?
אתה צריך להיות שכוח מן העוון.
אתה צריך להיות טרוד כל היום בעבודת השם. אין פנאי.
אין פנאי.
תורה, אם אתה יכול ללמוד כל היום, מצוין. אתה לא יכול,
אז יפה תורה עם דרך ארץ, גם אם אתה עובד. העיקר תהיה עסוק, עסוק כל הזמן בדברים שלא היה לך פנאי לחטא.
כי ברגע שאדם נהיה פנוי,
אוטומטית
רוח טומאה מתחילה לשוטט,
ובמקום שאין חוכמה רוח שטות,
ומרוח שטות מגיעים לחטאים,
להרהורים רעים, למעשים רעים.
ולך תדע איפה האדם הזה יידרדר.
לכן צריך להיות
מוטרד כל הזמן בעבודת האלוקים,
עמל התורה.
עמל התורה והמצווה.
אז ברור שהקדוש ברוך הוא חוסך אותנו מלאכתו. ואם אדם היה יודע זאת,
היה מתבונן עד כמה הקדוש ברוך הוא שומר עליו. ממילא לא,
כל מה שאתה לא מקבל,
תודה להשם שאתה לא מקבל למרות שאתה רוצה.
כי הוא מבין שאתה לא צריך וזה יכול להיות גרוע בשבילך.
אימא לא רוצה לתת ממתקים לילדים,
לתת להם גלידה,
אבל בחורף.
היא לא קמצנית.
היא תיתן בזמן שהיא חושבת שזה ראוי, שזה מתאים, שזה לא יפגע בילד.
מה פירוש?
מה, חסר לה?
אין לה כסף?
יש לה.
אבל אתה רוצה בכל זמן את מה שאתה רוצה.
אבל אימא ואבא אחראים, הם יודעים מה מתאים לך ומתי.
אז הבורא עולם לא לפחות כמו ההורים?
אז הוא לא דואג לנו?
אז מה שהוא לא נותן,
הוא יודע שאתה לא צריך או לא רצוי.
כי אם זה היה לפי רצונו של אדם,
אינו חושש על עצמו לעמוד אפילו בקובה של זונות.
ומי יודע מה היה ממנו.
וחס ושלום לא היה לו תקומה.
ודווקא ברוב רחמי השם יתברך,
כי תמיד ינחהו מי ישמרנו מלאכתו.
ובכל זאת אולי יש תקווה.
והכל נעשה כדי להרחיקו מן החטא ולקרבהו אל הטוב.
שיעמוד תמיד במצב כזה.
שיהיה קל לפניו לשוב אל אדוני.
וזהו שורש גדול בהנהגת השם יתברך עם האדם.
לשמור את האדם קרוב אליו.